מערכת אתר אשובה א דיני קדושה. ובו ב סעיפים:אין הצבור אומרים עם ש"צ נקדישך אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה ואז עונים הצבור קדוש: הגה ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה וכן מנענעים גופן ונושאין אותן מן הארץ [טור ושבולי לקט] ואין לדבר באמצע הקדושה [מהרי"ל וב"י בשם מהרי"א ודרך ארץ זוטא] ומי שאמר … להמשך קריאה
א דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ובו יב"ס:לאחר שסיימו הציבור תפלתן יחזיר ש"צ התפל' שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוין למה שהוא אומר ויוצא בו וצריך אותו שיוצא בתפלת ש"ץ לכוין לכל מה שאומר ש"ץ מראש עד סוף ואינו מפסיק ואינו משיח ופוסע ג' פסיעו' לאחוריו כאד' שמתפלל בעצמו: ב ש"ץ … להמשך קריאה
א דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות. ובו ו סעיפים:כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו הופך פניו לצד שמאלו וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואח"כ ישתחוה לפניו כעבד הנפטר מרבו: הגה ונהגו לומר אח"כ י"ר שיבנה בית המקדש כו' … להמשך קריאה
א דינים השייכין בין י"ח ליהיו לרצון ובו ג סעיפים:אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון אינו פוסק שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי: הגה ודוקא במקום שנוהגים לו' יהיו לרצון מיד אחר התפלה אבל במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו לרצון מפסיק ג"כ לקדיש … להמשך קריאה
א דיני מודים. ובו ג סעיפים:שוחין במודים תחלה וסוף: ב האומר מודים מודים משתקין אותו: ג יחיד אין לו לומר ברכת כהנים: הגה וכן עיקר וכן נראה לי לנהוג אבל המנהג הפשוט אינו כן רק אפי' יחיד אומר אותו כל זמן שראוי לנשיאות כפים ואינו נראה [ב"י בשם מנהיג]: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח … להמשך קריאה
א שראוי לומר רצה בכל תפלה ובו סעיף אחד:אומרים רצה בכל התפלות ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ק״כ: שראוי לומר רצה בכל תפלה ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים באר היטב אורח חיים does not have commentary … להמשך קריאה
א דין הרוצה להוסיף בברכות ובו ד סעיפים:אם רצה להוסיף בכל ברכ' מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף כיצד היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאינו היה צריך פרנסה מבקש עלי' בברכת השנים ובשומע תפל' יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשו': הגה וכשהוא מוסיף יתחיל בברכה ואח"כ מוסיף אבל לא יוסיף ואח"כ יתחיל הברכה … להמשך קריאה
א חתימת ברכת השיבה. ובו סעיף אחד:השיבה שופטנו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט ומר"ה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט: הגה מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט [הר"י ספ"ק דברכות וטור והגהות ומנהגים] וע"ל סי' תקפ"ב: עטרת זקנים … להמשך קריאה
א דיני ברכת השנים ובו ה סעיפים:ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי [ויום התקופה הוא בכלל הס'] [הגה"מ פ"ב] ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון ושואלין עד תפלת המנחה של ערב י"ט הראשון של פסח ומשם ואילך … להמשך קריאה
א פירוש ברכת רפאינו. ובו ס"א:רפאינו ה' ונרפא אע"פ דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים ה"מ בזמן שמתכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר ומ"מ אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך: [טור והרא"ש פ' הקורא עומד בשם הר"י]: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קט״ז א רפאנו … להמשך קריאה
א טעם ברכת אתה חונן ובו סעיף אחד:מפני שמותר האדם מן הבהמה הוא הבינה והשכל קבעו ברכת אתה חונן ראש לאמצעיו' שאם אין בינה אין תפלה : עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קט״ו א מפני שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה כו' וכן מבדילין במוצאי שבת וי"ט לפי שהי' חכמ' שאדם מבדיל בין … להמשך קריאה
א דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים:מתחילין לומר בברכה שנייה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של י"ט האחרון של חג ואין פוסקין עד תפלת מוסף של י"ט הראשון של פסח: ב אסור להזכיר הגשם עד שיכריז ש"ץ (וי"א שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו' כדי שהצבור יזכירו בתפלתן וכן נוהגין) … להמשך קריאה
א דיני הכריעות בי"ח ברכות ובו ט' סעיפים:אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות: ב הנוהגים לשחות בר"ה וי"ה כשאומרים זכרנו ומי כמוך צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה: הגה ואע"ג דבאבות כורע בסוף הברכה מכל מקום … להמשך קריאה
א שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות ובו ב' סעיפים:אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות ולא בג' אחרונו' ודוק' צרכי יחיד אבל צרכי צבור שרי: ב אין לומר פיוטים ולא קרובץ (פי' קרובות ליוצר וי"א שהוא ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים) בתפלה: הגה ויש שמתירין הואיל וצרכי רבים הם (הרא"ש והתו' והר"י … להמשך קריאה
א דין סמיכת גאולה לתפלה. ובו ג סעיפים:צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפי' באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: הגה וי"א שמותר לענות אמן על גאל ישראל וכן נוהגין (טור) וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך … להמשך קריאה
א היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ובו ח סעיפים:בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונו' וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזו' ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות … להמשך קריאה
א דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבו' ובו ג"ס:הנכנס לבה"כ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ לקדושה או לקדיש יתפלל [וה"ה אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דינן כקדיש וקדושה] [תוס' והרא"ש ומרדכי פ' מי שמתו ותרומת הדשן סי' י"א] ואם לאו אל יתפלל אם אין השעה עוברת ואם נכנס … להמשך קריאה
א מי שלא התפלל לסבת טעו' או אונס או במזיד. ובו יב"ס:טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשני' לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין: ב טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונ' ערבית והשנייה … להמשך קריאה
א המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה ובו ד"ס:אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש וע"י חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללין אותה בנדבה ובשבת ויום טוב אינו מתפלל תפלת נדבה כלל ואם התחיל … להמשך קריאה
א מי הם הפטורים מתפלה ובו ג"ס:כל הפטורים מק"ש פטורים מתפלה וכל שחייב בקריאת שמע חייב בתפלה חוץ מהמלוין את המת שאין למטה צורך בהם שאע"פ שהם חייבים בק"ש פטורים מתפלה: ב נשים ועבדים אע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפלה מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא וקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם: ג מי שתורתו אומנתו כגון … להמשך קריאה
א דין המתפלל ב' תפלות ובו ס"א:המתפלל שתי תפלות זו אחר זו צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ד' אמות כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ק״ה: דין המתפלל ב' תפלות ובו ס"א: – עם 21 מפרשים … להמשך קריאה
א שלא להפסיק בתפלה. ובו ח סעיפים:לא יפסיק בתפלתו ואפי' מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל מלך א"ה אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר או אם אפשר לו שיטה מן הדרך יטה ולא יפסיק בדבור ואם א"א לו יפסיק: ב היה מתפלל בדרך ובאה בהמה או קרון … להמשך קריאה
א מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עיטוש. ובו ג"ס:היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל: ב בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו הולך לאחוריו ד' אמות ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה ממנו הריח ואומר רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע … להמשך קריאה
א שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה סעיפים:אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל בין מלפניו בין מן הצדדין (בין מלאחריו) (תוס' ומרדכי ואשר"י פ' אין עומדין) וצריך להרחיק ארבע אמות ואם עוסק בדברים שהם מתקוני התפלות ואפי' בפרק איזהו מקומן אינו צריך להרחיק ויש מתיר בעוסק בתורה אע"פ שאינו מתיקוני התפלות ויש מי שאומר … להמשך קריאה
א שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד סעיפים:המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות אם לא כיון באבות אע"פ שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל: הגה (והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור) (טור): ב ולא יתפלל … להמשך קריאה
א תפלת המועד צריך לסדר. ובו סעיף א':תפלות של מועדות ושל ראש חודש צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל כדי שתהא שגורה בפיו: הגה וי"א דוקא כשמתפללים על פה אבל כשמתפללין מתוך הסדור מותר דהא רואה מה שמתפלל וכן נוהגין (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"כ תניא בשם ר"א): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ק׳ … להמשך קריאה