א דין ביצה שנולדה בי"ט ובו ח סעיפים:ביצה שנולדה בי"ט אסור ליגע בה: הגה (דהיינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופ' כל הכלים) וכל שכן שלא לאכלה ואם נתערבה אפי' באלף כולן אסורות: ב ספק אם נולדה בי"ט או בחול אסורה: ג ביצה שנולדה בי"ט שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל אם יש ס' כנגדו הכל מותר … להמשך קריאה
א שלא לבשל לצורך עכו"ם בי"ט ובו ג' סעיפים: אין מבשלים לצורך עכו"ם ביום טוב לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו: הגה לביתו אבל לשלוח לביתו על ידי עכו"ם שרי (הגהו' מיימוני פ"א בשם א"ז) אבל עבדו ושפחתו וכן שליח שנשתלח לו וכן עכו"ם שבא מאליו מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה … להמשך קריאה
א הבערה ולהחם מים מותר בי"ט ובו ד' סעיפים: מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: הגה י"א דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (ב"י בשם תשובה אשכנזית ונהגו להקל): ב מותר להחם בי"ט מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו ואפילו אינו רוחצו בבת אחת: … להמשך קריאה
א כמה דברים האסורים לעשות ביו"ט ואיזה מהם מותרים ע"י שינוי ובו י"א סעיפים:מוללין מלילות ומפרכין קטניות כדרכן בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל ואפי' בקנון ותמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה: ב הבורר קטניות בי"ט בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי (אם רוצה לאכלו בו ביום) (המגיד פ"ג) אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה … להמשך קריאה
א כמה דינים פרטיים להלכות י"ט. ובו ז סעיפים:שפוד שנרצף אע"פ שהוא יכול לפשטו בידו אין מתקנין אותו: הגה ודוקא שיוכל לצלות בו בלא תקון אבל אם אינו יכול לצלות בו כך ונשבר ביום טוב מותר לתקנו (טור) ואין מורין כן לרבים (רבי' ירוחם ח"ג) שלא יבאו לתקן גם כן בנשבר מעי"ט והוא הדין לכל … להמשך קריאה
א דברים האסורים בי"ט להכנת צלי. ובו ב סעיפים:אין מלבנים את האבנים לצלות או לאפות עליהם מפני שמחסמן ואין שוברים את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות עליהם ואין פוצעין את הקנה לעשותו כמו שפוד לצלות בו: ב פוצעים אגוזים במטלית ולא חיישי' שמא תקרע: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have … להמשך קריאה
א דין אפייה ביום טוב. ובו ז סעיפים:אופין בפורנ"י דהיינו תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם ובלבד שלא תהא חדש' דחיישי' שמא תפחת ויפסד הלחם וימנע משמח' י"ט ומחמין חמין באנטיכי [פי' יורה גדולה]: ב אעפ"י שעצים שנשרו מן הדקל בי"ט או בשבת שלפניו אסור להסיקן אם נשרו ביו"ט בתוך התנור מרבה עליהם עצים מוכנים [שלא … להמשך קריאה
א דיני לישה ביום טוב ובו ט סעיפים: אין מודדין קמח ביום טוב כדי ללוש אלא יקח באומד הדעת: הגה ומותר ליקח קמח מן הכלי אף על פי שעושה גומא בקמח [ר"ן פ"ק דביצה ופרק כירה]: ב אין מרקדין הקמח אפי' ע"י שינוי אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצ' לרקדו פעם … להמשך קריאה
א דין החולב בהמה ביום טוב ובו סעיף אחד:בהמה שהיא עומדת לאכיל' ורוצה לחלוב אותה לאכול החלב אם לקדירה שאין בה אוכלין אסור ואם יש בה אוכלין מותר וכגון שבא החלב לתקנו או שיש בה פירורין והחלב נבלע בהם אבל החולב כל צאנו לא הותר מפני פרוסה שנותן בכלי: הגה ועכו"ם החולב בהמה ביום טוב … להמשך קריאה
א דיני התבלין בי"ט ובו ד סעיפים: דכין את התבלין כדרכן שאם ידוך אותם מבעוד יום יפיג טעמן אבל מלח אינו נדוך בי"ט אלא א"כ הטה המכתשת או שידוך בקערה וכיוצא בה כדי שישנה שאם שחק המלח מערב י"ט לא יפיג טעמו ואין שוחקין את הפלפלין ולא את החרדל ברחיים שלהם משום דהוי כעובדין דחול … להמשך קריאה
א שלא להכין מיום טוב לחבירו ובו ב סעיפים:אסור לאפות או לבשל או לשחוט בי"ט לצורך מחר אפי' הוא שבת או יום טוב ואפי' בשני ימים של ר"ה אבל ממלאה אשה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת: הגה וכל שכן שיכול לשחוט אע"פ שאינו צריך אלא לכזית (סמ"ק) וכן יכולה לבשל הרבה קדרות … להמשך קריאה
א דיני האש ביום טוב ובו ד' סעיפים:אין מוציאין האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים ואין עושים פחמים ואין נופחין במפוח אלא בשפופרת ונהגו היתר במפוח של בעלי בתים ע"י שינוי להפכו מלמעלה למטה: הגה ומותר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן אם אינו מכבהו ודוקא לצורך יום … להמשך קריאה
א עצים האסורים והמותרים בי"ט ובו ז סעיפים: אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדות לבנין ולא מקורה שנשברה בי"ט אפי' אם היתה רעועה מעי"ט וקרובה להשבר אבל אם נשברה מעי"ט אם אי אפשר להסיקה בלא ביקוע מבקעין ממנה חתיכות גדולות ולא יבקע לא בקרדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופץ (פי' סכין של קצבים ויש … להמשך קריאה
א הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו. ובו ו סעיפים:אין קונין בשר בפיסוק דמים לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא שתי בהמות ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשאר כפי … להמשך קריאה
א דיני מליגה ומליחה ביום טוב ובו ה סעיפים.אין מרגילין בי"ט כיצד הוא מרגיל זה המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע מפני שטורח בהפשט זה טורח גדול ואין בו צורך למועד: ב אסור למלוג גדי אא"כ מולגו לאכול העור: ג בהמה שנשחטה בי"ט מותר להגביה עורה וליתנה במקום דריסת … להמשך קריאה
א דיני שחיטה ביום טוב. ובו כ סעיפים:אין מראין סכין לחכם בי"ט לראות אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימת' וילך ויחדדנה במשחז' וחכם שראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים: הגה ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט בי"ט יבדוק סכינו מעי"ט ולא … להמשך קריאה
א דיני הכנה ביום טוב. ובו יז סעיפים:אין צדין דגים מן הביברים: הגה אפי' במקום שאינם מחוסרים צידה לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך: (המגיד פ"ב) ב דגים ועופו' וחיה שהם מוקצה אין משקין אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם וכל שאסור לאכלו או להשתמש בו מפני שהוא … להמשך קריאה
א דיני יום טוב שני של גליות ובו ג סעיפים:בגליות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני ומנדין למי שמזלזל בו ואם הוא צורבא דרבנן אין מחמירין לנדותו אלא מלקין אותו: ב אין חילוק בין ראשון לשני אלא לענין מת וכן לכחול את העין: הגה או שאר חולי שאין בו סכנה … להמשך קריאה
א איזה מלאכות אסורים בי"ט ובו ד סעיפים:כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה וכן מכשירי אוכל נפש שלא הי' אפשר לעשותם מאתמול: הגה ויש מחמירין אפילו באוכל נפש עצמו כל שאינו מפיג טעם כלל אם עשאו מערב י"ט (א"ז מהרי"ל) מיהו אם לא עשאו מערב י"ט ויש … להמשך קריאה
א סדר תפלת חג השבועות. ובו ג סעיפים:ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה מבחודש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני … להמשך קריאה
א דינים הנוהגים בימי העומר. ובו ד' סעיפים:נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר' עקיבא אבל לארס ולקדש שפיר דמי ונשואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו: הגה מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי (אבודרהם וב"י ומנהגים): ב נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר שאומרים … להמשך קריאה
א תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א:יש נוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות וממתינים עד שיעבור כל חדש ניסן ותשרי ואז מתענים: הגה מיד שני וחמישי ושני שאפשר להתענות (ד"ע) ובאשכנז וצרפת נהגו להתענות ועושין אותו כמו תענית צבור לקרות ויחל (טור): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח … להמשך קריאה
א סדר הבדלה במוצאי יום טוב ובו ב סעיפים:במוצאי יום טוב בין במוצאי י"ט לחול בין במוצאי יום טוב לחולו של מועד מבדיל בתפלה כמו במוצאי שבת ומבדיל על הכוס כמו במוצאי שבת אלא שאינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים: ב יום טוב שחל להיות במוצאי שבת אומר באתה בחרתנו ותודיענו: עטרת זקנים … להמשך קריאה
א סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד. ובו ט"ס:ביום שני קורין בפרשת אמור שור או כשב עד סוף הענין ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו: ב יום ג' שהו' חש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו ואומר יעלה ויבא בעבודה ואם לא אמרו מחזירין … להמשך קריאה
א סדר תפל' ליל שני של פסח וספירת העומר. ובו י"ס:בליל שני אחר תפל' ערבית מתחילין לספור העומר ואם שכח לספור בתחל' הלילה הולך וסופר כל הלילה ומצוה על כל אחד לספור לעצמו וצריך לספור מעומד ולברך תחל' וסופר הימים והשבועו' כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד (בעומר) עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר … להמשך קריאה
א דין תפלת שחרית של פסח. ובו ג' סעיפים:שחרי' נכנסים לבית הכנס' וקורין הזמירו' של שבת ומתפללין תפלת שחרי' וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל) ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריא' שמע באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל … להמשך קריאה