סימן ו – קצת דיני ברכות ודיני ברוך הוא וברוך שמו ואמן

א. קודם שיברך איזה ברכה, צריך הוא לדעת איזה ברכה שהוא צריך לברך, כדי שבשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שהוא עיקר הברכה, ידע מה שיסיים. ואסור לעשות שום דבר בשעה שהוא מברך. ולא יברך במהירות אלא יכוין פירוש המלות. וזה לשון ספר חסידים: "כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצות השגורות … להמשך קריאה

סימן ה – נקיון המקום לדבר שבקדושה

א. כתיב וכסית את צאתך כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך וגו' והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו'. מכאן למדו רבותינו זכרונם לברכה, שבכל מקום אשר ה' אלוקינו מתהלך עמנו, דהיינו כשאנו עוסקים בדבר שבקדושה, כגון קריאת שמע, תפלה, תורה וכדומה, צריך להיות המחנה קדוש שלא תהא צואה מגולה שם, ושלא יראה … להמשך קריאה

סימן ד – הנהגת בית הכסא ודיני אשר יצר

א. ירגיל את עצמו לפנות ערב ובוקר, שהוא זריזות ונקיות. ואם אינו יכול לפנות, ילך ד' אמות, וישב ויעמוד עד שיפנה, או יסיח דעתו מדברים אחרים. המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו. ואם משהה מלהטיל מים בעת צרכו, עובר גם משום לא יהיה בך עקר. ב. יהא צנוע בבית הכסא. לא יגלה את עצמו עד … להמשך קריאה

סימן ג – דין לבישת בגדיו והילוכו

א. כתיב והצנע לכת עם אלוקיך, לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו. ולכן כשלובש או פושט את חלוקו, או שאר בגד שעל בשרו, ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה, ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ובחשיכה מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה … להמשך קריאה

סימן ב – הלכות נטילת ידיים

א. לפי שהאדם כאשר קם ממיטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש, וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא, שנאמר ארחץ בניקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת, … להמשך קריאה

סימן א – דיני השכמת הבוקר

א. שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, ההולכים לפני האלוקים, כי אין ישיבת האדם, תנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כמו ישיבתו, תנועותיו ועסקיו, כאשר הוא לפני מלך גדול. וכן אין דיבורו והרחבת פיו, בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו, כמו בהיותו במושב המלך. כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודיבוריו, שיהיו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן