מערכת אתר אשובה א דין שתוי ושכור לתפלה. ובו ג סעיפים:שתה יין כדי רביעית אל יתפלל עד שיסיר יינו ואם שתה יותר אם הוא יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תפלה ואם אינו יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו ואפי' אם עבר זמן התפלה משלים אותה בתפלה שאחריה כדין … להמשך קריאה
א צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה סעיפים:המתפלל צריך שיכוין בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות … להמשך קריאה
א שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה ובו ה סעיפים:לא יגהק (מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו ריטי"יר בלע"ז) ולא יפהק (חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה) ואם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפל' דהוי דרך גסות הרוח (טור והרי"ף): ב אסור … להמשך קריאה
א שימנע כל הטרדות כדי שיכוין ובו ב סעיפים:כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו ולולב בזמנו מותר לאחוז ביד כיון שהאחיזה בידו היא מצוה אינו נטרד בשבילו: ב מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל הואיל … להמשך קריאה
א כיוון איבריו בשעת תפלה. ובו ד סעיפים:יכוין רגליו זה אצל זה בכוון כאלו אינם אלא אחד להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראים כרגל אחד: (וי"א כשעומד להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות) (רוקח): ב צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשוב כאלו עומד … להמשך קריאה
א צריך לכוין נגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ובו ט סעיפים:בקומו להתפלל אם היה עומד בח"ל יחזור פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם לבית קדשי הקדשים … להמשך קריאה
א קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד סעיפים:ישהא שעה א' קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה: ב לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה כגון … להמשך קריאה
א הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. ובו י סעיפים:היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזו' ולהתפלל וה"מ שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה: הגה וכל הנצרך לנקביו אסור אפילו … להמשך קריאה
א שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה. ובו ו סעיפים:היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אסור להתפלל עד שיכסה לבו ואם לא כסה את לבו או שנאנס ואין לו במה יתכסה הואיל וכסה ערותו והתפלל יצא: ב צריך לאזור אזור בשעת התפלה אפי' יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערו' משום הכון … להמשך קריאה
א מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הציבור ודין ההולך בדרך ובו כז סעיפים:המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ואפי' אינן גבוהין ג' [ב"י בשם מהרי"א] ולא על גבי מקום גבוה אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור: ב שיעור מקום גבוה … להמשך קריאה
א הלכות תפלה וזמנה. ובו ח סעיפים:זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא … להמשך קריאה
א בעל קרי מותר בק"ש. ובו ס"א:כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה … להמשך קריאה
א כמה צריך להרחיק בשעת ק"ש מן גרף של רעי. ובו ג' סעיפים:גרף של רעי ועביט של מי רגלים של חרס או של עץ צריך להרחיק מהם כמו מצואה אפי' הטיל בהם מים אבל אם הן של מתכת או של זכוכית או של חרס מצופה מותר אם הם רחוצים יפה: ב גרף ועביט של חרס … להמשך קריאה
א צריך להרחיק מן מים סרוחים. ובו סעיף אחד:מים סרוחים או מי משרה ששורין בהן פשתן או קנבוס צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים פ״ו: צריך להרחיק מן מים סרוחים. ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים באר היטב … להמשך קריאה
א באיזה מקומות אסור לקרות ק"ש ובו ב סעיפים:לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידו על פיו ויקרא קריאת שמע ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבוי המטונף וכשיוצא משם אפי' שהה כדי לגמו' את כולה אינו צריך לחזו' אלא למקום שפסק הגה וי"א שחוזר לראש וכן עיקר [וע"ל סי' ס"ה]: ב אפי' … להמשך קריאה
א אם מותר לקרות במרחץ ובו סעיף אחד:מרחץ חדש שלא רחצו בו מות' לקרות בו ובישן בבית החיצון שכל העומדי' שם לבושים מותר ובאמצעי שקצת העומדים שם לבושים וקצת ערומים יש שם שאילת שלום אבל לא ק"ש ותפלה: הגה ומותר להרהר שם בדברי תורה [ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים] ובפנימי שכלם עומדים שם ערומים … להמשך קריאה
א דיני בית הכסא בק"ש ובו ה סעיפים:אסו' לקרות כנגד בית הכסא ישן אפי' פינו ממנו הצואה ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות אף ע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע: ב הזמינו לב"ה ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות כנגדו אבל … להמשך קריאה
א דין צואה יבישה. ובו ב סעיפים:צואה יבישה כ"כ שאם יזרקנה תתפרך הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה והוא שלא יהא בה ריח רע: הגה וי"א דלא הוי כעפר רק אם נפרכת על ידי גלילה בלא זריקה וכן עיקר (רש"י והרא"ש פרק מי שמתו וטור): ב מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבין היד אסור … להמשך קריאה
א דין צואת קטן. ובו ב סעיפים:קטן שהגיע לכלל שאחר כיוצא בו יכול לאכול כזית דגן בכדי שיכול גדול לאכול אכילת פרס מרחיקין מצואתו או ממימי רגליו: ב היה קורא וראה צואה כנגדו ילך כדי שיזרקנה מאחריו ארבע אמות ואם אי אפש' כגון שיש לפניו נהר או דבר אחר המעכב ילך כדי שיניחנ' לצדדין ד' … להמשך קריאה
א מי שאינו יכול להשמר מהפיח. ובו ס"א:מי שברי לו שאינו יכול לעמוד על עצמו מלהפיח עד שיגמר ק"ש ותפלה מוטב שיעבור זמן קריאת שמע ותפלה ולא יתפלל ממה שיתפלל בלא גוף נקי ואם עבר זמן תפלה אנוס הוא ומתפלל מנחה שתים ואם יראה לו שיכול לעמוד עצמו בשעת ק"ש יניח תפילין בין אהבה לק"ש … להמשך קריאה
א מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה. ובו ט סעיפים:היתה צואת אדם מאחריו צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח אפילו אם יש לו חולי שאינו מריח צריך להרחיק ד' אמות ממקום שיכלה הריח למי שמריח ומלפניו צריך להרחיק מלא עיניו אפילו בלילה [או שהוא סומא] [תשובת הרשב"א סי' קס"ח ב"י בשם הר"י] שאינו רוא' … להמשך קריאה
א מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה. ובו ס"א:היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לקרות אפילו אם נפלו על בגדיו ויש בהם טופח ע"מ להטפיח כיון שהם מכוסים בבגדו ואם נפלו מי רגלים בארץ מרחיק מהם ד' אמות: הגה או כשיעור שיתבאר לקמן סימן פ"ב או ממתין עד … להמשך קריאה
א שלא לקרות כנגד מי רגלים. ובו ב סעיפים:אסור לקרות כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן רביעית מים ואז מותר ולא שנא על גבי קרקע לא שנא בכלי ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם [ודין עביט ע"ל סימן פ"ז] לא שנא היו הם בכלי תחל' וניתן עליהם מים לא שנא המים בכלי תחל': ב רביעית … להמשך קריאה
א להזהר מצואה בשעת ק"ש. ובו ח סעיפים:צואה בעששית מותר לקרות כנגדה אף ע"פ שרואה אותה דרך דפנותיה משום דבכסוי תלה רחמנא דכתיב וכסית את צאתך והא מתכסיא: ב צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא דחשיבה כמכוסה וכיון שאין ריח רע מגיע לו מותר והוא שלא יהא סנדלו נוגע בה: ג העבירו צואה לפניו אסור … להמשך קריאה
א להזהר מגלוי שער וקול אשה בשעת ק"ש וכן שלא לקרותה כנגד הערוה. ובו ו סעיפים:טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסותו אפי' היא אשתו אסו' לקרות ק"ש כנגדה: הגה וי"א דוקא באשתו אבל באשה אחרת אפי' פחות מטפח הוה ערוה (הגהות מיימוני פרק ג') ויראה מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה אפילו לאשה אחרת רק שבעצמה … להמשך קריאה
א שלא לברך כשאבריו רואין את הערוה ובו ו סעיפים:היה ישן ערום בטליתו צריך לחוץ בטלית על לבו ואז יקרא משום דלבו רואה את הערוה אסו': הגה וה"ה אם לבו רואה ערות חבירו אסור (טור): ב הרוחץ ערום במים צלולים ורוצה לשתות יכסה בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה כשיברך ודוקא … להמשך קריאה