א אבל והעוסקים במת פטורים מק"ש ובו ז"ס:מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו אפי' אינו מוטל עליו לקברו פטור מקריאת שמע ומתפלה ואפי' אם רוצה להחמי' על עצמו ולקרות אינו רשאי ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה ורצה להחמיר על עצמו ולקרות אין מוחין בידו [ועיין ביו"ד סי' שמ"א]: ב בד"א … להמשך קריאה
א מי הם הפטורים מק"ש. ובו ה סעיפים:נשים ועבדים פטורים מק"ש מפני שהוא מ"ע שהזמן גרמא ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהן עול מלכות שמים: הגה ויקראו לפחות פסוק ראשון [ב"י בשם אוהל מועד]: ב קטנים פטורים לר"ת כשלא הגיעו לחינוך ולרש"י אפי' הגיעו לחינוך מפני שאינו מצוי אצלו בזמן קריאת שמע בערב וישן הוא בבוקר … להמשך קריאה
א דין פורס על שמע. ובו ב סעיפים:אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפ"ע ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה: הגה ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר … להמשך קריאה
א שלא להפסיק בפיוטין. ובו סעיף אחד:יש מקומות שמפסיקים בברכת קריאת שמע לומ' פיוטי' ונכון למנוע מלאומרם משום דהוי הפסק: הגה וי"א דאין איסור בדבר [הר"י ס"פ אין עומדין והרשב"א והטור] וכן נוהגין בכל המקומות לאומרם והמקיל ואינו אומרם לא הפסיד ומ"מ לא יעסוק בשום דבר אפי' בד"ת אסור להפסיק ולעסוק כל זמן שהצבור אומר … להמשך קריאה
א דין ספק אם קרא קריאת שמע. ובו סעיף א:ספק אם קרא ק"ש חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה אבל אם יודע שקראה אלא שמסופק אם בירך לפניה ולאחריה אינו חוזר ומברך: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ס״ז א ספק אם קרא ק"ש חוזר כו'. וה"ה אם ספק לו אם קרא פ' ציצית אף … להמשך קריאה
א באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ובו י' סעיפים:בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס ומשיב שלום לאדם נכבד ואפי' באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו שלא … להמשך קריאה
א הנכנס לב"ה ומצא ציבור קוראין ק"ש או שהפסיק בשעת הקריאה. ובו ג סעיפים:קראה סירוגין דהיינו שהתחיל לקרות והפסיק בין בשתיקה בין בדבור וחזר וגמרה אפי' שהה כדי לגמור את כולה יצא אפי' היה ההפסק מחמת אונס: הגה וי"א דאם הי' אנוס והפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש [תוס' והרא"ש פרק מ"ש והטור] והכי … להמשך קריאה
א דין הטועה בק"ש. ובו ד סעיפים:קראה למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקי' אבל אם הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה: ב קרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון שקרא כולה אלא שדלג פסוק א' באמצע חוזר לראש אותו הפסוק וגומ' הפרשה ואם אינו יודע היכן טעה … להמשך קריאה
א לישב בשעת ק"ש ושלא ישן. ובו ט סעיפים:קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעל' אבל קורא והוא שוכב על צדו: הגה מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד [הר"י פ' מי שמתו]: ואם היה בעל … להמשך קריאה
א מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו ובו ה סעיפים:אף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה קראה ולא דקדק בהן יצא: ב יכול לקרותה בכל לשון ויזהר מדברי שיבוש שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלשון הקודש: ג צריך להשמיע לאזנו מה שמוציא בפיו ואם לא השמיע לאזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו: ד אם … להמשך קריאה
א דין כמה צריך לדקדק ולכוין בק"ש. ובו כו סעיפים:יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה ברתת וזיע: ב אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו: ג בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים ש"ץ ה' אלהיכם … להמשך קריאה
א דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה. ובו ה"ס:ברכה שנייה אהבת עולם: הגה וי"א אהבה רבה (וכן נוהגין בכל אשכנז) ואינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לברכת יוצר אור ואם היא פוטרת ברכת התורה ע"ל סימן מ"ז: ב קרא ק"ש בלא ברכה יצא י"ח ק"ש וחוזר וקורא הברכות בלא ק"ש ונ"ל שטוב לחזור ולקרות … להמשך קריאה
א דין ברכה ראשונה ביוצר. ובו ה' סעיפים:ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך תיקנו להזכיר מדת לילה ביום להוציא מלב האפיקורסים שאומרי' שמי שברא אור לא ברא חושך: ב אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור וגם סיים יוצר המאורות יצא אבל אם אמר בדברו מעריב … להמשך קריאה
א הלכות קריאת שמע וברכותיה. ובו ז סעיפים:זמן קריאת שמע של שחרית משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות שהוא רביע היום ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקים (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו … להמשך קריאה
א דין ברכו וענייתו. ובו ב סעיפים:אומר שליח צבור ברכו את ה' המבורך ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד וחוזר ש"צ ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד: נהגו שהש"צ מאריך בברכו והקהל אומרים יתברך וישתבח וכו' בעוד שהוא מאריך בברכו (טור): ב מקום שנהגו לצעוק על חבריהם בין קדיש וברכו ליוצר אור או לדבר … להמשך קריאה
א דין עניית הקדיש על ידי הקהל. ובו ה סעיפים:יש לכוין בעניית הקדיש: הגה ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך [הגהות אשר"י בשם א"ז כתב דלפי' ראשון לא יפסיק בין שמיה לרבא ולפירוש ר"י אין להפסיק בין רבא למברך] ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש: הגה ויש לעמוד כשעונין קדיש וכל … להמשך קריאה
א דיני קדיש. ובו כב סעיפים:אומרים קדיש וא"א אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות וה"ה לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה: ב אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשר' ויצאו מקצתן גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל והוא שנשתיירו רובן: הגה ומ"מ עבירה הוא לצאת ועליה' נאמר ועוזבי ה' יכלו … להמשך קריאה
א דינים השייכים לישתבח. ובו ג סעיפים:ישתבח אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה זו לפניהם וזו לאחריהם: ב אין לענות אמן אחר מלך מהולל בתשבחות אלא אחר חי העולמים ששם היא סיום הברכה: ג המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ויש מי שאומר … להמשך קריאה
א דין מי הראוי לירד לפני התיבה. ובו כו סעיפים:אומר שליח צבור ישתבח מעומד: ב אין לומר ישתבח אא"כ אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה: ג אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה לישתבח אלא בין ישתבח ליוצר [וע"ל סי' נ"ד סעיף ג']: הגה הש"ץ אם לא היה לו טלית תחלה יתעטף בציצית קודם … להמשך קריאה
א דין מי ששהה לבוא לב"ה עד ישתבח ובו ס"א:אם בא לב"ה ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות ואח"כ תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה ואח"כ הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה: הגה ואם … להמשך קריאה
א דיני תפלה מן ברוך שאמר עד ישתבח. ובו ט סעי':אומרים ב"ש קודם פסוקי דזמרה וישתבח לאחריהם: ב אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים החזן עונה אחריו אמן: ג אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו [וע"ל סי' רט"ו]: ד צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח: ואפילו לצורך מצוה אין … להמשך קריאה
א טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן. ובו סעיף אחד:קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא שהמדרש כגמרא: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים נ׳ א איזהו מקומן. טעם שתקנו משנה זו לפי שאין … להמשך קריאה
א שיכול לומר ק"ש בעל פה. ובו סעיף אחד:אע"ג דקיימא לן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל כגון ק"ש וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן מותר: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים מ״ט א אע"ג דקי"ל כו' דוקא להוצי' רבים י"ח אסור לומר בע"פ אבל כל … להמשך קריאה
א אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ובו סעיף אחד:הגה ואומרים פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו' ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור לקרות פ' התמיד לבד עם הצבור ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה [טור]: בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת אבל … להמשך קריאה
א דיני ברכת התורה. ובו יד סעיפים:ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד: ב צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא: הגה בין למדרש [טור]: ג הכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך: ד המהרהר בדברי תורה א"צ לברך: הגה וה"ה דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו [ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים … להמשך קריאה
א הלכות ברכת השחר ושאר ברכות ובו ט"ס:כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה כששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה כשלובש יברך מלביש ערומים כשיניח ידיו על עיניו יברך פוקח עורים כשישב יברך מתיר אסורים כשזוקף יברך זוקף כפופים כשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים כשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי כשהולך יברך … להמשך קריאה