א דיני מראות הריאה. ובו ה' סעיפים: ריאה שנמצא בה (אפילו) כל שהוא שחור כדיו או שהיא (דומה) למראה הבשר או שהיא ירוקה אמרילו בלע"ז (ובלשון אשכנז קורין גע"ל) בין שהיא כמראה חלמון ביצה בין שהיא כמראה כרכום בין שהיא כמראה כשותא טריפה וכן אם היא כמראה הבקעת שהיא לבנה כבקעת אסורה. ויש מי שאומר … להמשך קריאה
א דיני אבעבועות וסרכות הריאה. ובו ז' סעיפים: ריאה שנמצאו בה אבעבועות אפילו הם גדולי' הרבה אם היו מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת כדבש וכיוצא בו או ליחה יבשה וקשה אפילו כאבן הרי זו מותרת ואם נמצאת בהם ליחה סרוחה או מים סרוחים או עכורים הרי זה טריפה: הגה ורבים מכשירים אפילו … להמשך קריאה
א כמה מיני טריפות בריאה. ובו י"ז סעיפים: הריאה יש לה שני קרומים ניקבו זה בלא זה או זה שלא כנגד זה כשרה עד שניקבו שניהם זה כנגד זה (טור בשם רשב"א): הגה ויש מטריפים בנקבו זה שלא כנגד זה (הגהות אשיר"י פא"ט ורבינו ירוחם וא"ו הארוך וע"פ) והכי נהוג: ב אפילו נגלד (פירוש נקלף) … להמשך קריאה
א דין טריפות הריאה ואונותיה. ובו י' סעיפים:ריאה שניקבה טריפה: ב חמשה אוני (פי' כעין אזנים) אית לריאה תלתא מימינא ותרי משמאלא כשהבהמה תלויה ברגליה ובני מעיה כלפי הטבח שאז ימין הבהמה וימין הטבח אחד ויש לה עוד בצד ימין אונה אחת קטנה ונקראת עינוניתא דורדא ואינה עומדת בסדר האונות אלא מרוחקת מהם לצד פנים … להמשך קריאה
א דין מכת הגרגרת. ובו י' סעיפים: גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה או למעלה מזה הרי זו אסורה: ב אם ניקבה נקב שיש בו חסרון כאיסר אסורה ואם ניטלה ממנו רצועה לארכה אי כד מעגלת לה הויא כאיסר אסורה ויש מי שאומר שאין אנו בקיאים בשיעור כאיסר הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל … להמשך קריאה
א דין אם ניטל הלחי ומכה בוושט. ובו י"א סעיפים: ניטל הלחי התחתון כשרה והוא שיכול לחיות על ידי המראה והלעטה: הגה וכן עוף שניטל חרטומו ויכול לחיות על ידי המראה והלעטה כשר (א"ו הארוך כלל נ"ד ורוקח): ב ניטל הלחי העליון להרמב"ם טריפה וראוי לחוש לדבריו: ג וושט או תורבץ הוושט שניקב לחללו בכל … להמשך קריאה
א דין מכה בחוט השדרה. ובו ח' סעיפים: חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור החופה את המוח טריפה אע"פ שכל המוח קיים ואם לא נפסק רוב העור אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים כשר: ב נסדק העור לארכו כשרה וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו … להמשך קריאה
א דין נקיבת המוח וקרומיו. ובו ד' סעיפים: המוח יש לו ב' קרומים זה על זה ניקב התחתון נקב מפולש טריפה אבל אם ניקב העליון לבדו כשרה: הגה ויש מטריפין ג"כ בניקב העליון לבד (בה"ג הביאו הגהות אשיר"י ות"ה סימן קס"ו והגהות ש"ד סימן פ"א) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה (דעת עצמו): ב … להמשך קריאה
א דין מכה בעצם הגולגולת. ובו ב' סעיפים: בהמה או חיה שנתרוצץ רוב עצם גולגלתה בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה טריפה אע"פ שהקרום קיים: ב נפחתה וחסר ממנה כסלע טריפה ואם ניקבה נקבים שיש בהן חסרון אם בין כלם כסלע שהוא שליש טפח טריפה: הגה אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בזמן הזה דלא … להמשך קריאה
א שמונה מיני טריפות וסימנם. ובו סעיף א': שמונה מיני טריפות הן וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש. דרוסה. נקובה חסרה. נטולה. קרועה. נפולה פסוקה. שבורה: (סימן זה הוא בסמ"ג דף קמ"א ע"ב וב"י לא הביאו): באר היטב יורה דעה כ״ט א דרוסה. פי' שדרסה ארי וכ"ה בסי' נ"ז: ב נקובה. פי' נקיבת קרום של מוח בסי' … להמשך קריאה
א דיני כסוי הדם. ובו כ"ד סעיפים: השוחט חיה או עוף צריך לכסות דמו בין צדן עתה בין שהיו מזומנים בידו: הגה והכיסוי היא מצוה בפני עצמה (כך משמע באשיר"י פרק כיסוי הדם) אבל השחיטה כשרה אף אם הזיד ולא כיסה (ב"י וכ"כ א"ח וכ"ה בכל בו): ב חייב לברך קודם שיכסה אשר קדשנו במצותיו … להמשך קריאה
א שלא לחתוך אבר מהבהמה בעודה מפרכסת. ובו סעיף אחד: חתך מבהמה לאחר שנשחטה כראוי ועודנה מפרכסת אסור לאכול ממנה עד שתמות הבהמה: באר היטב יורה דעה כ״ז א ממנה. עיין בש"ך: ב הבהמה. וכתב בט"ז אבל לאחר שמתה מותר לאכול ממנה אפי' מה שחתך ממנה קודם שמתה ומותר להאכילה לעובד כוכבים אע"ג דלעובד כוכבים … להמשך קריאה
א דין נקב בוושט או בבני מעים קודם [גמר] השחיטה. ובו ב' סעיפים: ניקב הוושט בשעת שחיטה כנגד המקום ששחט כבר טריפה: ב שחט הקנה וניקבה הריאה קודם ששחט הוושט או ששחט הוושט וניקבו בני מעים קודם ששחט הקנה טריפה: באר היטב יורה דעה כ״ו א טריפה. וכתב בש"ך היינו קודם גמר שחיטת הושט אבל … להמשך קריאה
א שצריך לבדוק אחר השחיטה. ובו ג' סעיפים: השוחט צריך שיבדוק בסימנים אחר שחיטה אם נשחטו רובן או שיראה בשעת שחיטה שהם שחוטין רובן ואם לא ראה שרובן שחוטין אסור: הגה ונהגו לבדוק בדרך זה שתוקף אגודל על שיפוי כובע ומתוך הדחק יפלטו הסימנים לחוץ ואז יכול לראות אם נשחטו רובן גם אם עביד שמוטה … להמשך קריאה
א דיני דרסה וחלדה הגרמה ועיקור. ובו כ' סעיפים:דרסה כיצד כגון שהניח הסכין על הצואר ודחק וחתך למטה כחותך צנון או קישות הרי זו פסולה ואין צריך לומר אם הכה בסכין על הצואר כדרך שמכין בסייף וחתך הסימנים בבת אחת: ב שחט בהולכה או בהבאה לבד אם יש בסכין כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר … להמשך קריאה
א דיני שהייה בשחיטה. ובו ו' סעיפים: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור: ב שהייה כיצד (ל' רמב"ם פ"ג מה"ש דין ב') הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור השחיטה ושהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ובא הוא או אחר וגמר השחיטה … להמשך קריאה
א באיזו מין צריך לשחוט הורידין. ובו ב' סעיפים: בעוף צריך לשחוט הורידין (פי' חוטים שמהן יוצא הדם וינ"י בלע"ז) או לנקבם בשעה שהוא מפרכס שעדיין הדם חם כדי שיצא ולא יתקרר בתוכו ואם לא עשה כן לא יצלנו שלם ואם צלאו שלם ישליך הורידין ויחתוך סביבם כדי נטילה שהוא כעובי אצבע: הגה ואם נמלח … להמשך קריאה
א שיעור השחיטה בכמותה. ובו ה' סעיפים: כמה הוא שיעור השחיטה (של) הקנה והוושט השחיטה המעולה שיחתכו שניהם בין בבהמה ובין בעוף ולזה יתכוין השוחט ואם שחט רוב אחד מהם בעוף ורוב שנים בבהמה ובחיה שחיטתו כשרה ובלבד כשימדדו אותו ימצאו שהנשחט הוא רוב וכיון שימצאו שהנשחט יותר מחצי אפילו כחוט השערה דיו: ב אם … להמשך קריאה
א מקום השחיטה בצואר. ובו ד' סעיפים: מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות והיינו שייר בחיטי והוא שבסוף הקנה למעלה יש בתוך טבעת הגדולה כמו שני גרגרים מגוף שחוסי (פירוש תרגום בדל אזן הסחוס דבאודן כלומר הקשה שבאוזן) ונקראים חיטי ואם שחט בתוך החיטין ושייר מהם … להמשך קריאה
א דיני ברכת השחיטה. ובו ח' סעיפים: השוחט צריך שיברך קודם אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה ואם שחט ולא בירך כשרה: הגה ואם שחט דבר דאתיליד בו ריעותא וצריך בדיקה ישחטנו בלא ברכה וכשימצא כשר מברך על השחיטה ובלבד שיהא סמוך לשחיטה (בא"ז הלכות כסוי דלא כרש"י בתשובה) ואם שחט בבית המטבחים שהוא מקום … להמשך קריאה
א דין בדיקת הסכין ופגימותיו. ובו כ' סעיפים: השוחט בסכין בדוקה ונמצאת פגומה (אפילו מן הצד) (ד"ע) הרי זה נבלה אפילו נגע בעצם המפרקת אין תולין שנפגמה בו אחר שחיטה אלא חיישינן שמא בעור נפגמה ונמצא שחט בסכין פגומה ואפי' בעוף: ב שיעור הפגימה כל שהוא ובלבד שתאגור בה כל שהוא אפילו חוט השערה: ג … להמשך קריאה
א דין השוחט בהמה המסוכנת למות. ובו ג' סעיפים: השוחט את הבריאה ולא פרכסה (פי' שלא נתנענעה) הרי זו מותרת אבל המסוכנת והוא כל שמעמידים אותה (בגערה או במקל) (כל בו בשם הראב"ד) ואינה עומדת אעפ"י שהיא אוכלת מאכל בריאות שחטה ולא פרכסה כלל הרי זו נבלה ולוקין עליה. ואם פרכסה הרי זו מותרת. וצריך … להמשך קריאה
א דין אותו ואת בנו. ובו י"ב סעיפים:אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום א' לא שנא האם ואחר כך הבן או הבת לא שנא הבן או הבת ואח"כ האם: ב איסור אותו ואת בנו נוהג בנקבות שזה בנה ודאי ואם נודע ודאי שזה הוא אביו אין שוחטין שניהם ביום אחד ואם שחט אינו לוקה. שהדבר … להמשך קריאה
א שלא לשחוט בהמה עד יום שמיני ללידתה. ובו ג' סעיפים: אפרוח כל זמן שלא יצא לאויר העולם אסור ולאחר שיצא לאויר העולם מותר מיד: ב בהמה שילדה אם ידוע שכלו לו חדשיו דהיינו ט' חדשים לגסה וה' לדקה מותר מיד ביום שנולד ולא חיישינן שמא נתרסקו (פי' נכתשו ונכתתו) איבריו מחבלי הלידה ואם אין … להמשך קריאה
א דין עובר במעי בהמה. ובו ו' סעיפים: המקשה לילד והוציא העובר את ראשו אעפ"י שהחזירו הרי הוא כילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו לפיכך אם הוא בן ח' חי או מת או בן ט' מת אסור. ואם הוא בן ט' חי ניתר בשחיטת עצמו: ב הוציא ידו והחזירה (פי' קודם שחיטה) מה שיצא מן האבר … להמשך קריאה
א בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה. ובו ו' סעיפים: בהמה חיה ועוף טעונין שחיטה דגים וחגבים אין טעונין שחיטה: הגה ומותר לאוכלם מתים. או לחתוך מהם אבר ולאכלו. אבל אסור לאכלן חיים משום בל תשקצו (הגהות מיימוני פ"א הגהות מרדכי ותוס'): ב השוחט את הבהמה ונמצאת כשרה ומצא בה עובר בן ח' בין חי בין … להמשך קריאה