מערכת אתר אשובה א הכנת האש קודם הכנסת שבת ובו ג סעיפים:אין עושין מדורה מעצים סמוך לחשיכה עד שיצית בהם האור בענין שתהא השלהבת עולה מאליה בלי סיוע עצים אחרים ואם הוא עץ יחידי צריך שיאחוז האור ברוב עביו וברוב הקיפו ואם לא הודלקה כל כך אסור ליהנות בה בשבת גזירה שמא יחתה בה ויניד העצים כדי שתעלה … להמשך קריאה
א דיני תבשילין המוכנים מע"ש כדי להגמר בשבת. ובו ט סעיפים:אע"פ שבשר חי מותר להשהותו ה"מ בקדרה אבל בצלי שאצל האש אסור להניחו סמוך לחשיכה שממהר להתבשל ואתי לחתויי וה"מ בבשר שור או עז אבל בשר גדי ועוף שהם מנותחים לאברים מותר דלא חיישינן לחיתוי שאם יחתה בגחלים יתחרך (פי' יצא מגדר הצלי ויכנס בגדר … להמשך קריאה
א דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת ובו ה"סכירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש … להמשך קריאה
א מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בע"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת. ובו ז סעיפים:מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה אף על פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת כגון לשרות דיו וסממנין במים והם נשרים כל השבת ולתת אונין (פי' אגודות) של פשתן לתנור כדי שיתלבנו ולתת צמר לתוך היורה שאינה על … להמשך קריאה
א שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה. ובו ב סעיפים:העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה יש מפרשים מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה: הגה ודוקא כשעושה מלאכה דרך קבע אבל אם עושה אותה דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה שרי (ב"י בשם א"ז) ולכן מותר לכתוב אגרת … להמשך קריאה
א הכנת הסעודה לשבת. ובו ב סעיפים:ישכים בבוקר ביום הששי להכין צרכי שבת ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים ורבי זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים … להמשך קריאה
א דינים השייכים לערב שבת. ובו ד סעיפים:אין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צרכי סעודה לשבת בין שהולך לבית אחרים בין שהולך לביתו וה"מ כשהוא ביישוב במקום שיוכל להכין צרכי שבת אבל אם במקום שהוא שם א"א לו להכין צרכי שבת או שאינו מקום יישוב בטוח מותר … להמשך קריאה
א דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת. ובו ד סעיפים:מותר להפליג בספינה אפילו בערב שבת אם הולך לדבר מצוה ופוסק עמו שישבות ואם אחר כך לא ישבות אין בכך כלום אבל לדבר הרשות אין מפליגין בספינה בפחות מג' ימים קודם השבת: הגה אבל קודם שלשה ימים שרי אפי' בספינה שמושכין אותו ע"י בהמות אפי' אין … להמשך קריאה
א דין עכו"ם המביאים כתבים בשבת ובו ו"ס:שולח אדם אגרת ביד עכו"ם ואפי' בע"ש עם חשיכה והוא שקוצץ לו דמים ובלבד שלא יאמר לו שילך בשבת ואם לא קצב אי לא קביע בי דואר (פי' איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא משלחם למי ששלוח אליו) במתא אסור לשלוח אפילו מיום ראשון ואי קביע בי … להמשך קריאה
א דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת ובו ה"ס:מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו"ם ואע"פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים וי"א דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה אסור להשכיר לעכו"ם בע"ש וביום הה' מות' להשכיר לו ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה כגון שישכיר לו לחדש או … להמשך קריאה
א ישראל ועכו"ם שותפין איך יתנהגו בשבת ובו ו"ס:ישראל ועכו"ם שיש להם שדה או תנור או מרחץ או רחיים של מים בשותפו' או שהם שותפין בחנות בסחורה אם התנו מתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהיה שכר השבת לעכו"ם לבדו אם מעט ואם הרבה ושכר יום אחד כנגד יום השבת לישראל לבדו מות' ואם לא התנו בתחל' … להמשך קריאה
א איזו מלאכות יכול העכו"ם לעשות בעד הישראל. ובו ו סעיפים:פוסק אדם [פי' מתנה] עם העכו"ם על המלאכה וקוצץ דמים והעכו"ם עושה לעצמו ואע"פ שהוא עושה בשבת מות' בד"א בצנעא שאין מכירי' הכל שזו המלאכ' הנעשית בשבת של ישראל היא אבל אם היתה ידועה ומפורסמת אסו' שהרוא' את העכו"ם עוסק אינו יודע שקצץ ואומ' שפלוני … להמשך קריאה
א דין המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם ובו ב סעיפים: לא ישכיר אדם מרחץ שלו לעכו"ם מפני שנקרא על שמו ועכו"ם זה עושה בו מלאכה בשבת דסתם מרחץ לאו לאריסותא [פירוש אריס הוא העובד ליקח חלק ממה שישביח לבעליו] עביד ואמרי שכל הריוח של ישראל ושכר את העכו"ם בכך וכך ליום ונמצא שהעכו"ם עושה מלאכה בשליחותו … להמשך קריאה
א להזהר בכבוד שבת. ובו סעיף אחד:אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: … להמשך קריאה
א שלא להשתין ערום בפני מטתו. ובו סעיף אחד:אחד מהדברים ששונא הקב"ה המשתין בפני מטתו ערום המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא [פי' למטה] אבל לבראי לית לן בה ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח … להמשך קריאה
א איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו. ובו יז סעיפים:אם היה נשוי לא יהא רגיל ביותר עם אשתו אלא בעונה האמורה בתורה הטיילים שפרנסתן מצויה להם ואין פורעים מס עונתן בכל יום. הפועלים שעשו מלאכה בעיר אחרת ולנין בכל לילה בבתיהם פעם אחת בשבוע ואם עושים מלאכה בעירם פעמים בשבוע. החמרים אחת בשבוע. הגמלים אחת לשלשים … להמשך קריאה
א דין ק"ש על מטתו. ובו ב סעיפים:קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו': הגה ויקרא ק"ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ"ב ח"ב) ועיין לעיל … להמשך קריאה
א לקבוע עתים לתורה בלילה ובו ב סעיפים:צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה: ב אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים רל״ח א צריך ליזהר בלימוד הלילה כו'. ואחרונים קבלו לומר משכבי עד קומי … להמשך קריאה
א סדר תפלת ערבית. ובו סעיף אחד:אין ש"צ חוזר התפלה בתפלת ערבית (ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ז: סדר תפלת ערבית. ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים באר היטב אורח חיים does not have commentary for שולחן … להמשך קריאה
א דין ברכות ק"ש של ערבית ובו ד סעיפים:בערב מברך שתים לפני ק"ש ושתים לאחריה: ב אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה ומיהו מה שמכריז ש"צ ר"ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה וכן יכול לומר ברכו … להמשך קריאה
א זמן ק"ש של ערבית. ובו ד סעיפים:זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה ככבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכות ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשמגיע זמן קורא ק"ש בלא ברכות: הגה ומיהו … להמשך קריאה
א הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי':הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא"כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל … להמשך קריאה
א זמן תפלת המנחה ובו ב סעיפים:מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע: הגה ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים שעות זמניות … להמשך קריאה
א דברים האסורים בשעת המנחה. ובו ג סעיפים:אם השעה דחוקה יתפללו בלחש ואח"כ יאמר ש"ץ מגן ומחיה ויענה קדושה ומסיים האל הקדוש אם אין שהות ביום לגמור י"ח ברכות: הגה וי"א שמתפלל השליח צבור עם הקהל בקול רם וכן נוהגים וע"ל סי' קכ"ד סעיף ב': ב לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא … להמשך קריאה
א שכל כוונותיו יהיו לשם שמים ובו סעיף אחד:אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן: הגה וכשנעור משנתו א"צ לברך אלהי נשמה (ב"י) ויש אומרים שיקרא קודם שישן ויהי נועם (כל בו) ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו … להמשך קריאה
א דין קצת ברכות פרטיות. ובו ה סעיפים:המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר ה"ז תפלת שוא אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר כגון … להמשך קריאה