א
הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי':
הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא"כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם: הגה אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב"ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה (הגהות סמ"ק וכל בו) יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא (אבודרהם בשם הר"י וב"י):
ב
אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה (וע"ל סימן ק"ח):
עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים
רל״ד
א
אם שכח ולא התפלל מנחה כו' אפי' הזיד במנחה יכול להשלים אותה בזמן תפלה שלאחריה אם רוצה בלא חידוש אבל ערבית ושחרית אין להתפלל אותה בתורת תשלומין אלא בתורת נדבה וצריך לחדש בה וכשמתפלל ערבית שתים אם שכח ולא התפלל מנחה אין לומר תחנון לפי שאין נפילת אפים בלילה כנ"ל ופשוט הוא כמ"ש לקמן בסי' רל"ז:
באר היטב אורח חיים
רל״ד
א
א"ל אשרי. ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי' כ"א ס"ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא"צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע"ש בס"ק ז' מש"ש. ועיין בשו"ת שער אפרים סי' י"ז. כתב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל. וכתב המ"א דה"ה אם נמשך באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ע"ל סי' קל"א ס"ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש:
ב
קודם אשרי. ט"ז ומ"א כתבו לאומרה אחר אשרי ע"ש. וכתב האר"י ז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה"כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי מ"א בסי' ק"ח ס"ק ה' דלא כב"ח ע"ש:
באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רל״ד
א
תשו' הרא"ש כלל ד' סי' ט'
ב
כת' מהר"ר ישראל סי' נ"ט.
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רל״ד:א׳
א
ס"א הרוצה כו'. דקי"ל כר"י דאמר ולואי כו' ופי' הרי"ף דוקא דרך נדבה וכמ"ש בסי' ק"ז:
ב
אין כו'. רמב"ם וכשיטתו דס"ל דיעבד דוקא אבל הרא"ש כ' בכלל ד' ס"ט שיתפלל הגדולה חובה וכמש"ש בהיו לפניו מוסף ומנחה שמתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף דתדירה כו' וכ"ש חובה ונדבה ומ"ק יתפלל רשות ועוד אמרינן מי שלא התפלל מנחה בשבת כו' מבדיל בראשונה כו' אלמא יתפלל קודם המוטל עליו ואח"כ לתשלומין אף שהיא ג"כ חובה וכ"ש נדבה אבל הרמב"ם כ' שהדין נותן מפני שהוא נגד דבר שאינו תדיר בכל יום ונזהר מהנ"ל מתפלת המוספין דאמרינן שם תדיר כו' וכן מנחה ומעריב שניהן תדירין משא"כ כאן:
ג
ואם כו'. כנ"ל וכמ"ש בסי' ק"ז:
ד
אבל כו'. שם:
ה
אין לומר כו'. עמ"א דהא עיקר כו':
ו
יש כו'. כמ"ש תפלות כנגד כו' וכ"ש להירושלמי שאמר שהוא נגד קטורת ותמיד קודם לקטורת כמ"ש ברפ"ה דפסחים:
רל״ד:ב׳
א
ס"ב אם כו'. עמ"ש בסי' ק"ח:
ביאור הלכה does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רל״ד
א
[א] פרשת התמיד קודם וכו'. ובתשובת מנחם עזריה סימן י"ד ואחרונים כתבו לאומרו אחר אשרי. כתב שיירי כנסת הגדולה נוהגים אנו לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד והוא נכון, עד כאן, וכן כתב מנחם עזריה שם ועיין לעיל סימן נ"א סק"ז. כתב במטה משה סימן שע"ד זה לשונו הר"מ כשבא למנחה לבית הכנסת סמוך לחשיכה היה מתפלל שמונה עשרה ואחר כך אמר תהילה לדוד כדי להתפלל עם הקהל, עד כאן לשונו. וקשיא לי מאי איריא כדי להתפלל עם הקהל תיפוק ליה שלא יעבור זמן התפילה, כמו שכתב הוא גופיה אחר זה בשם ספר חסידים דמי שעיכב להתפלל מנחה שיתפלל קודם תהילה לדוד כדי שלא תעבור השעה. ועוד קשה דהוה ליה למימר שכן כתב בספר חסידים ולא לכתוב דברי ספר חסידים לענין בפני עצמו כאילו הוא ענין אחר. ואי לאו דמיסתפינא אמינא שיש טעות סופר במה שכתב סמוך לחשיכה, אלא רצה לומר דאם בא בשעה שהציבור מתחילין להתפלל או קרוב מאוד אף שאין השעה עוברת לא יתחיל באשרי אלא יתפלל עמהם ויאמר אחר כך אשרי וכן נראה לי להלכה. כתב מגן אברהם זה לשונו כתב פסקי מהרא"י סימן נ"ט אפילו אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש, כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עד כאן לשונו. ואם כן הוא הדין אם נמשכו באמירת אבינו מלכנו וכיוצא בו שאין לומר קדיש תתקבל דצריך לומר קדיש קודם צאת הכוכבים, עד כאן. ותימא שהעתיק לשון מהרא"י בטעות שלא כתב כלל ונמשכה עד הלילה עיין שם, גם נראה לי פשוט כוונת מהרא"י להיפך דדוקא כיון שהפסיקו מלהתפלל קודם שנתחדש יום אבל אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש, ועוד דנעילת יום הכפורים יוכיח קודם אשרי:
ב
[ב] דינים אלו נתבארו בסימן נ"ה ובסימן ק"ח ועיין שם:
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רל״ד:א׳
א
א) [סעיף א'] אבל אינו מכוין וכו' וכבר כתבנו לעיל סימן ק"ז אות ך' דבזה"ז אסור להתפלל נדבה יעו"ש:
רל״ד:ב׳
א
ב) שם הגה אין לומר אשרי וכו' והטעם כתב הט"ז סק"א משום שלא להפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם משום דאין לומר קדיש על מה שאמר בלא מנין עכ"ל אבל המ"א סק"א כתב דאם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור אחר ואח"כ יאמר קדיש. וכתב דה"ה כשלומדים בבהכ"נ וליכא מנין ואח"כ קורין עשרה לומר קדיש לא יאות עבדי דהא טעם הקדיש על הלימוד משום דנתקדש השם וא"כ בעינן עשרה בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל עכ"ד. וכבר כתבנו לעיל סימן נ"ה אות מ"א דאם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ בא מנין שיאמר החזן איזה פסוקים ואח"כ יאמר קדיש יעו"ש. והמנהג לומר תיכון תפלתי קטורת וכו' או לשם יחוד וכו' ואח"כ אומר קדיש:
רל״ד:ג׳
א
ג) שם בהגה. ויש שכתבו שנוהגין לומר פ' התמיד וכו' וגם נוהגין לומר ג"כ מזמור מה ידידות משכנותיך. ב"י. וכן נוהגין לומר ג"כ פטום הקטורת אחר פ' התמיד ומנהג נכון הוא. וכ"כ הרד"א בשם הר"י ז"ל כנה"ג בהגה"ט אות ד' וכ"כ מ"א סק"ב. וכ"כ לעיל סימן מ"ח בשם שער הכוונות דגם במנחה אומרים סדר פיטום הקטורת כולו יעו"ש. ואל ישנה מזה הסדר כמ"ש לעיל סימן רל"ב אות ו' יעו"ש:
רל״ד:ד׳
א
ד) שם בהגה. קודם אשרי. עיין ט"ז ומ"א סק"ב שכתבו לומר פ' התמיד אחר אשרי אבל המנהג פשוט לאומרו קודם אשרי כמ"ש מור"ם ז"ל בשם הרד"א והר"י וב"י וכ"כ רש"י ז"ל בברכות ל"א ע"א יעו"ש ואין לשנות:
רל״ד:ה׳
א
ה) סדר תפלת המנחה בצבור אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ מחזיר התפלה כדרך שעושין בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וכו' טור. וכ"כ הרמב"ם בפ"ט מה"ת. וכן נוהגין האשכנזים. וכ"כ הכלבו שצריך להחזיר התפלה כמו בשחרית אם לא ע"י הדחק. אבל הספרדים אין נוהגין לחזור ש"ץ התפלה במנחה אלא מתפלל ש"ץ עם הציבור בקול רם ואימר קדושה וברכת אתה קדוש ואח"כ אומר האמצעיות בלחש עם הצבור ומתחיל רצה בקו"ר וגומר תפלתו בקו"ר. ומנהג האשכנזים הוא הנכון וכן הנהגונו חכמים שבדור שלפנינו בצפת תוב"ב וגזרו לעובר על תקנתם. ב"י. וכן היכי נוהג האר"י ז"ל כמ"ש לעיל סימן רל"ב אות ט' וכן נתפשט המנהג עכשיו גם בין הספרדים לומר לחש ואח"כ חזרה כמ"ש לעיל סימן קכ"ד אות ט' יעו"ש:
רל״ד:ו׳
א
ו) מי שנתעכב ולא התפלל מנחה וקרוב הדבר שעוברת השעה מוטב שלא יאמר תהלה לדוד ויתפלל י"ח כדי שלא תעבור השעה ואח"כ יאמר תהלה לדוד. ס"ח סימן תת"ט. וכ"כ מע"מ סימן שע"ד בשם הר"ם. שכנה"ג בהגה"ט אות ה' מיהו עיין לעיל סימן ק"ח אות ך' שכתבנו דלפי הזוה"ק והמקו' שאין לומר תהלה לדוד אחר תפלת מנחה יעו"ש. וע"כ אם אפשר יש לדחוק עצמו לאומרה מקודם:
רל״ד:ז׳
א
ז) כתב בפסקי מהרא"י סימן נ"ט אפילו אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה אין לומר קדוש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שאין לומר קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך שיאמרו הקדיש קודם צ"ה מ"א סק"א אבל הא"ר אות א' תמה על המ"א דאיך העתיק דברי מהרא"י בטעות דשם לא כתב ונמשכו עד הלילה וע"כ כתב נראה פשוט דכוונת מהרא"י להיפך דדוקא כיין שהפסיקו מלהתפלל קודם שנתחדש יום אבל אה נמשכה עד הלילה אומרים קדיש יעו"ש:
רל״ד:ח׳
א
ח) [סעיף ב'] ואומר אשרי וכו' עיין מ"ש על זה לעיל סימן ק"ח אות ך' יעו"ש:
לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם
רל״ד
א
אין לומר אשרי. ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונ"ל דה"ה כשלומדים בב"הכ וליכא מנין ואחר כך קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי וק"ו הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד משום שנתקדש השם וא"כ בעינן י' בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל ועבי"ד סימן קנ"ז, כתוב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת צבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה א"צ קדיש כיון שנתחדש יום א' שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל, וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל, וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ועמ"ש סימן קל"א ס"ג:
ב
קודם אשרי. ומ"ע בתשו' סימן י"ד כתב בשם הזוהר לאומרה אחר אשרי משום דבסוכ' דף כ"ג אית' ששחרית היו מתפללין אחר הקרבת התמיד ומנחה היו מתפללין קודם הקרבת התמיד ואשרי הוה כמו תפלה ע"כ, וטוב לומר ג"כ פטום הקטורת, כ' ל"ח טוב לומר הודו לה' ברכו וכו' עד והוא רחום מפני שהיו אומרים אותו לפני הארון בערבית:
משנה ברורה
רל״ד
א
(א) מנחה גדולה – הוא משש שעות ומחצה ומנחה קטנה הוא מתשע ומחצה ולמעלה ורוצה להתפלל שניהם אחת לחיוב ואחת לנדבה וכמו דקי"ל בסימן ק"ז דיכול אדם להתפלל כמה שירצה בתורת נדבה ובלבד שיחדש דבר בתפלתו שהוא לנדבה ע"ש:
ב
(ב) אין ראוי וכו' – דאף דלעולם מתפללין החוב מקודם ואח"כ הרשות הכא קודם תשע ומחצה לא הגיע עוד עיקר זמן מנחה שעיקר זמנה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה שהיה זמן הקרבת התמיד בכל יום כנ"ל בסימן רל"ג:
ג
(ג) ואם יתפלל וכו' – דבדיעבד יצא י"ח במנחה גדולה כנ"ל בסי' רל"ג ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה:
ד
(ד) אא"כ מכיר וכו' – ובריש סימן ק"ז משמע דבעינן ג"כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי:
ה
(ה) אין לומר אשרי וכו' – ואם אמרו בלא מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור א' ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבהמ"ד בלא מנין ואח"כ קורין בבהמ"ד אנשים להשלים המנין לא יפה עושים דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הוא משום שנתקדש השם ברבים וא"כ בעינן שיהיו עשרה בבהמ"ד בעת הלימוד מיהו אפשר ללמוד משנה אחת וכיו"ב אחר שהתאספו עשרה אנשים ולומר קדיש:
ו
(ו) פרשת התמיד – וטוב ג"כ לומר פטום הקטורת אך כ"ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו"ה יש אנשים שנכשלין בזה:
ז
(ז) קודם אשרי – ט"ז ומ"א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן. כתב הטור סדר תפלת המנחה אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ חוזר התפלה כמו בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וגו' ואומרים קדיש שלם וכו' וכתבו הפוסקים דאם התפללו מנחה סמוך לחשיכה ונמשכו באמירת אבינו מלכנו או שארי תחנונים אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל:
ח
(ח) אם שכח וכו' – ואם הזיד עיין לעיל בק"ח ס"י:
ט
(ט) קודם תפלה – עיין לעיל בסי' ק"ח סקי"ד במ"ב:
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רל״ד
א
א"ל אשרי כו'. עמ"ש בסי' נ"ה ס"ג ע"ז דהטעם משום שלא יפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם דא"ל קדיש על מה שאמר בלא מנין:
ב
פ' התמיד קודם אשרי. ול"נ שי"ל אחר אשרי כי פ' זו היא במקום שחיטתו וזריקתו של התמיד ותפלת י"ח היא במקום הקטרתו על המזבח לשרפו וראיה ממ"ש הטור תפלת ערבית כנגד איברים ופדרים שלא נתעכלו ביום כו' ממילא ש"מ שתפלת מנחה כנגד עיקר הקטרתו ועמ"ש סי' קל"ו:
יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מחצית השקל על אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד: הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה ובו ב סעיפי': – עם 21 מפרשים
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מגן אברהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
משנה ברורה
מקור: he.wikisource.org
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.