א דיני מקום נתינת העירוב. ובו יג סעיפים:הנותן עירובו בבית הקברות אינו עירוב לפי שבית הקברות אסור בהנאה וכיון שרוצה בקיום העירוב שם אחר קנייה הרי נהנה בו ואם נתנו בבית הפרס הרי זה עירוב ואפי' היה כהן מפני שיכול להכניס שם במגדל הפורח או שינפח והולך: ב צריך שיהא הוא ועירובו במקום א' כדי … להמשך קריאה
א דיני הנחת העירוב וקניית השביתה. ובו ד"ס: (מותר לערב עירובי תחומין ולקנות שביתה סוף התחום ולכן) מי שיצא מהעיר בע"ש והניח מזון ב' סעודו' רחוק מהעיר בתוך התחו' וקבע שביתתו שם אע"פ שחזר לעיר ולן בביתו נחשב אותו כאלו שבת במקו' שהניח בו הב' סעודות וזהו הנקרא עירובי תחומין ויש לו להלך ממקום עירובו … להמשך קריאה
א מי הם שיכולין לילך חוץ לתחום ובו ג' סעיפים:מי שיצא חוץ לתחום ברשות כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה יש לו אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו ואם הגיע לעיר הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר (וע"ל ס"ס רמ"ח): ב היה יוצא ברשות והוא הולך בדרך ואמרו … להמשך קריאה
א מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת ובו סעיף אחד:מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס ולאחר שנכנס הוי כאלו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם … להמשך קריאה
א דין היוצא חוץ לתחום ובו ט סעיפים:מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ: ב היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס: ג מי שקידש עליו היום והוא חוץ לתחום העיר אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר … להמשך קריאה
א אם יש תחומין למעלה מי' טפחים. ובו ס"א:המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחי' על ארבעה טפחים הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו ומה שיהיה דרבנן יהיה ספיקו להקל: הגה מיהו אם היה הולך בדרך זה או על … להמשך קריאה
א דין בקעה שהקיפוה עכו"ם. ובו ס"א:שבת בבקעה והקיפוה עכו"ם בשבת מחיצות לדירה אינו הולך בה אלא אלפי' אמה שאינה כולה כארבע אמות כיון שלא שבת באויר המחיצות ומטלטל בכולה על ידי זריקה שיכול לזרוק אפי' חוץ לאלפים שהרי רשות היחיד גמור היא כיון שהוקף לדירה אבל לטלטל ממש חוץ לד' אמות אסור אפי' תוך … להמשך קריאה
א דין חריץ מים בין שני תחומין ובו סעיף א':חריץ מלא מים מכונסי' שהוא בין שני תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זה ומקצתו בתחו' עיר אחרת שתי העיירות אסורות למלאות ממנו אפי' בתוך התחום שהמי' שבתוך התחו' קוני' שביתת העיר ומתערבי' אלו עם אלו וצריך לעשו' מחיצה בסוף התחומין להפסיקן ואפילו היא תלויה שאינה מגעת … להמשך קריאה
א מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה לכל רוח. ובו סעיף אחד:מי שישן בדדך וחשכה לו קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח ודוקא באדם משום דהואיל ואם היה נעור היה קונה ישן נמי קונה אבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה והם כרגלי הזוכה בהם תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא … להמשך קריאה
א מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו. ובו סעיף אחד:מי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח אבל אם לא היה דעתו … להמשך קריאה
א במה מודדין התחומין ובמקום המדידה ומי הוא המודד. ובו יא סעיפים:אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה לא פחות שהוא נמתח ביותר ולא ארוך יותר מפני שאינו נמתח כראוי: ב אם יש נהר לפניו לסוף ע"ה אמה לאחר שמדד חמשים אמה חוזר לאחוריו כ"ה אמה כדי שיהא החבל של נ' … להמשך קריאה
א דין היאך מודדין אלפים אמה ובו יא סעיפים:הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת לא לרבוע העולם הואיל ויש לה ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה: ב היתה עגולה עושין לה זויות ורואין אותה כאלו היא בתוך … להמשך קריאה
א דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה ובו יח"סכל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו: ב קדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפי' פסיעו' (בינוניות) (טור) שהם תחום שבת: ג כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אלפי' אמה לכל רוח … להמשך קריאה
א דין ארבע אמו' שיש לכל אדם בשבת ובו ב' סעיפי':שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחת … להמשך קריאה
א דיני ברכת עירוב ובו סעיף אחד:מצוה לחזור אחר שיתופי מבואו' ומברך עליו על מצו' עירוב ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצירו' למבוי (ומהם לבתים) (ב"י בשם שבילי לקט) בשבת אימתי מברך עליו בשעה שמקבץ אותו מבני המבוי או בשעה שמזכה להם: הגה ואם גבו אותו לשם עירוב ושכחו ולא … להמשך קריאה
א ספק עירוב מה דינו ובו ג' סעיפים:ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשו' אם לאו מותר והוא שיהיה לו חזקת כשרו' כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא: ב צריך שיהא העירוב בין השמשו' במקום שראוי ליטלו הילכך … להמשך קריאה
א דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים:אין מערבין עירובי חצירו' ושיתופי מבואו' בי"ט שחל להיות בע"ש ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי יערב בי"ט על תנאי שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קודש אין בדברי … להמשך קריאה
א דיני עירובין לעיר. ובו ח סעיפי':עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבי' משתתפי' כולם שיתוף א' ויטלטלו בכל המדינה וכן אם היתה של רבי' ויש לה פתח אחד משתתפי' כולם שיתוף א' אבל אם היתה של רבי' ויש לה שני פתחים שהעם נכנסי' בזה ויוצאי' בזה אפילו נעשי' של יחיד אין מערבין את … להמשך קריאה
א דיני ביטול רשות למי ששכחו לערב ובו ב"ס:ככל משפטי ביטול למי ששכח ולא עירב בחצירו כן היא במבוי שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה מבטלת רשותה לשאר בני המבוי או הם לה אע"פ שהם רבי' שבני החצר גבי מבוי חשובי' כיחיד בחצר וככל משפטי ישראל בחצר עם העכו"ם כן הוא במבוי או בעיר שאין … להמשך קריאה
א מבוי שצדו אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל. ובו ב"ס:מבוי שצדו א' עכו"ם וצדו א' ישראל ובית של ישראל אחר אצלו פתוח לר"ה ולא למבוי וחלון בינו לבין ישראל הדר במבוי אינו יכול לערב דרך החלון שביניהם להוציא כליו למבוי דרך בית ישראל שכנו הפתוח למבוי אבל אם פתח ביניהם מותר ויש מי שאוסר אף … להמשך קריאה
א עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי ובו סעיף אחד: עכו"ם הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפי' אין בו אלא ד"ט על ד"ט אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונו' דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו … להמשך קריאה
א דין אם לא עירבו החצירו' יחד וגם לא נשתתפו במבוי. ובו סעיף אחד:אם לא עירבו החצירו' יחד וגם לא נשתתפו במבוי מותר לטלטל בכל המבוי כלים ששבתו בתוכו בין עירבו חצירו' עם הבתים בין לא עירבו ולהרב רבינו משה בר מיימון דוקא כשלא עירבו חצירו' עם הבתים אבל אם עירבו חצירו' עם הבתים אין … להמשך קריאה
א שותפין במבוי צריכין לערב בחצירות. ובו סעיף אחד:המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצירו' כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבוי לפיכך אם נשתתפו במבוי בפת סומכין עליו ואין צריכין לערב בחצירו' שהרי התינוקו' מכירים בפת וי"א שאם לא עירבה כל חצר לעצמה אין סומכין על השיתוף אבל כשכל חצר … להמשך קריאה
א דיני שיתוף בעירוב ובו ט סעיפים:אסרו חכמים לטלטל מן החצירו' למבוי והתירוהו ע"י שיתוף שגובין פת או דבר אחר ממיני מאכל מכל חצר וחצר ונותנים אותו בא' מן החצירו' ואנו רואים כאלו פתוח כל המבוי לאותו חצר ומפני שאינו אלא לשתף החצירו' יכולים ליתנו באויר החצר או בבית שאין לו ארבע על ארבע וא"צ … להמשך קריאה
א דין צדוקי ומומר בעירוב ובו ד סעיפים: צדוקי הרי הוא כישראל ומבטל רשות אבל עירוב אינו מועיל כיון שאינו מודה בעירוב: ב כותי הרי הוא כשאר עכו"ם ואין לו תקנה אלא בשכירות: ג ישראל מומר לעבודת אלילים או לחלל שבתות בפרהסיא אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן הרי הוא כעכו"ם ואם אינו מחלל אלא … להמשך קריאה
א עכו"ם אכסנאי אם מעכב. ובו ב סעיפים:עכו"ם הנכנס לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום: ב אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים בין בחזקה בין ברצון אם יש לבעלי בתים באותם מקומות שנכנסו העכו"ם … להמשך קריאה