א דין מי שלא בדק בליל י"ד. ובו סעיף אחד:לא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד באיזו שעה שיזכור מהיום לא בדק כל יום י"ד יבדוק בתוך הפסח לא בדק בתוך הפסח יבדוק לאחר הפסח כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה ועל הבדיק' שלאחר הפסח לא יברך: עטרת זקנים על שולחן … להמשך קריאה
א דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה. ובו ד"ס:אחר הבדיקה יהא נזהר בחמץ שמשייר להצניעו כדי שלא יצטרך בדיקה אחרת כגון אם יטלנו עכבר בפניו או אם יחסר לחמו כגון שיניח עשר ככרות וימצא תשע אבל בסתם שאינו יודע אם חסר ממנו אם לאו לא ואם כפה עליו כלי ולא מצאו אינו צריך לבדוק שוודאי אדם … להמשך קריאה
א דיני בדיקת חמץ. ובו יא סעיפים:הבדיק' צריך שתהי' לאור הנר ולא לאור הלבנ' ואם עבר ולא בדק ליל י"ד כשבודק ביום י"ד לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר ואכסדר' שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו וה"ה כנגד ארובה שבחדר: ב אין בודקין לאור האבוקה אלא לאור הנר ולא בנר של חלב ולא … להמשך קריאה
א דין ברכת בדיקת חמץ. ובו ב' סעיפים:קודם שיתחיל לבדוק יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ (ואם התחיל לבדוק בלא ברכה יברך) כל זמן שלא סיים בדיקתו (כל בו) ויזהר שלא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה כדי שישים אל לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין … להמשך קריאה
א זמן בדיקת החמץ. ובו ב' סעיפים: בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ: ב יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכ' ולא יאכל עד שיבדוק ואפי' אם יש לו עת קבוע ללמוד לא ילמוד עד שיבדוק ואם התחיל ללמוד מבעוד יום אין צריך להפסיק … להמשך קריאה
א שבת הגדול. ובו סעיף אחד:שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו: הגה והמנהג לומר במנחה ההגדה מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו ופוסקים לומר ברכי נפשי: (מנהגים): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים ת״ל א ר"ח ניסן שחל להיות בשבת אז הוא פ' החודש ואומרים פיוטי השייך … להמשך קריאה
א שאין נופלים על פניהם כל ניסן. ובו ב' סעיפים:שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום: הגה ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח וכל מי שדר בעיר י"ב חדש צריך ליתן לזה: (א"ז): ב אין נופלים על פניהם בכל חדש ניסן ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה ואין מספידין בו ואין מתענין בו להזכיר בצבור … להמשך קריאה
א סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות ובו ח"ס:אלו הימי' שאין קובעי' בהם המועדי' לא אד"ו ר"ה ולא אג"ו י"ה לא זב"ד פורים לא בד"ו פסח ולא גה"ז עצרת והו"ר לא ג' חנוכ' ולא אג"ו צום אסתר ולא בד"ו צום תמוז ואב. לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר וסימן פל"ג וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת: … להמשך קריאה
א כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרו' ובו ס"א:כשראש חדש שני ימים כותבין בשטרו' ביום הראשון ביום ראש חדש שהוא יום שלשים לחדש שעבר (ומונין לחדש מיום השני וכותבין בו בא' לחדש) (טור): הגה כשמעברין השנה כותבין באדר ראשון אדר סתם ובשני אדר השני: (טור): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not … להמשך קריאה
א ברכת הלבנה וזמנה ובו ד סעיפים:הרואה לבנה בחדושה מברך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וכו': הגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (אגור): ב אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים: הגה ודוקא אם ליל … להמשך קריאה
א דיני ר"ח שחל להיות בשבת. ובו ג סעיפים:ראש חדש שחל להיו' בשבת ערבי' שחרי' ומנחה מתפלל שבע ואומר יעלה ויבא בעבודה ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא ומוציאי' שני ספרי' וקורין בראשון שבעה בסדר היום ובשני קורא מפטיר וביום השבת ובראשי חדשיכ' עד סוף הפרש' ומפטירין השמי' כסאי (ואם מזכיר של ר"ח ע"ל סי' … להמשך קריאה
א דין הזכרת יעלה ויבא בברכת המזון. ובו סעיף א':מזכירין יעלה ויבא בברכת המזון ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך שנתן ר"ח לעמו ישראל לזכרון הגה ועיין לעיל סי' קפ"ח סעיף ז': עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח … להמשך קריאה
א סדר קריאת התורה בר"ח ובו ד סעיפים:אומר קדיש תתקבל וכו' ומוציאין ס"ת וקורים בו ד' אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא: ב וקורא הכהן ג' פסוקים שהם וידבר צו ואמרת ולוי חוזר וקורא ואמרת וקורא את הכבש אחד ועשירי' האיפה וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם ורביעי קורא ובראשי חדשיכם … להמשך קריאה
א סדר התפלה והלל בר"ח ובו ז סעיפים:ערבית שחרית ומנחה מתפללים י"ח ברכות ואומר יעלה ויבא ברצה ואם לא אמרו בערבי' אין מחזירין אותו (ובאיזה מקום שזוכר שאינו חוזר ע"ל סי' רצ"ד סעיף ד' וה') בין שר"ח יום אחד בין שהוא שני ימים מפני שאין מקדשין את החודש בלילה אבל לא אמרו שחרית ) ומנחה … להמשך קריאה
א קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה. ובו ס"א:נוהגין באשכנז שאומרים פרשת ובראשי חדשיכם שחרית אחר פרשת התמיד ובספרד אין נוהגין לאומרה לפי שעתידין לקרות אותה בספר תורה: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תכ״א: קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה. ובו ס"א: – עם 21 מפרשים … להמשך קריאה
א אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים:על המת נשים מענות שכולם אומרות כאחד ומטפחו' דהיינו להכו' כף אל כף אבל לא מקוננו' שתהא האח' אומר' והאחרו' עונו' אחריה ואחר שנקבר המת לא מענות ולא מטפחות: ב אומרים צדוק הדין וקדיש: הגה ואין נוהגין כן ועיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו' בהג"ה: וכן בכל … להמשך קריאה
א ובו סעיף אחד:מצוה להרבות בסעודת ר"ח: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תי״ט: ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים באר היטב אורח חיים תי״ט א בסעודת. כתב הרא"ש בשם הירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר … להמשך קריאה
א דין תענית בראש חודש ובו ה' סעיפיםראש חודש אסור בתענית: ב אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים חנוכה ופורים ואם התחילו שגזרו להתענות כך וכך ימי' והתחילו בהם קודם ר"ח אפי' יום א' אין מפסיקין ומתענין ומשלימין: ג יחיד שקבל עליו תענית כך וכך ימים ופגע בו ר"ח או שקיבל עליו להתענו' בר"ח … להמשך קריאה
א ובו סעיף אחד:ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשי' שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב הגה ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלינן בתר המנהג: (ב"י) עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תי״ז: ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים באר … להמשך קריאה
א דין עירובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת. ובו ה סעיפים:יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני י"ט של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו … להמשך קריאה
א שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה. ובו ד"ס:אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלו : הגה או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס שיש בו שמחה בזה מיקרי דבר … להמשך קריאה
א שלא לערב אלא מדעתו. ובו ב' סעיפים:אין מערבין עירובי תחומין לאדם אלא לדעתו שמא אינו רוצה לערב באותו רוח שרצה זה חוץ מבנו ובתו הקטנים אפי' אינם סומכים על שלחנו ועבדו ושפחתו הכנענים. ואפי' מחו בו שלא לערב עליו ואפי' עירבו הם עירוב אחר אינו כלום אבל בנו ובתו הגדולים אפי' סומכים על שלחנו … להמשך קריאה
א דין המערב לרבים. ובו סעיף אחד:המערב לרבים משלו אומר הרי עירוב זה בשביל כל בני העיר ובלבד שיהא בו מזון ב' סעודות לכל אחד וכל מי שירצה יסמוך עליר וצריך לזכות להם ע"י אחר הראוי כמו בעירובי חצירות (וע"ל סי' שס"ו ס"י) וצריך להודיעם וכל מי שהודיעו מבע"י אפי' לא גמר בלבו לסמוך עליו … להמשך קריאה
א דין החולק עירובו ובו סעיף אחד:עירב חצי היום הראשון לרוח צפון והשני לרוח דרום שטעה והיה סבור שאפשר לעשות כן או שאמר לשנים עירבו עלי א' עירב עליו לצפון וא' לדרום אם הניח כל א' עירובו בסוף אלפים לא יזוז ממקומו שאין ידוע איזה עירוב קנה לו ואם לא נתנו העירובין בסוף אלפים הולך … להמשך קריאה
א מי שהיה ביתו במזרח ונתן העירוב במערב. ובו סעיף א':מי שהיה במזרח ביתו בשדה ואמר לשלוחו לערב לו במערב אם נתן העירוב מהלאה לביתו בענין שהוא רחוק ממנו יותר מאלפים וביתו קרוב לו בתוך אלפים העירוב אינו כלום ונשאר לו שביתת ביתו נתן העירוב בענין שהוא לו בתוך אלפים אע"פ שגם ביתו לו בתוך … להמשך קריאה
א דין המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה ובו ג' סעיפים:מי שנתכוין לקבוע שביתתו במקום ידוע אצלו והחזיק בדרך והלך כדי שיגיע לאותו מקום ויקנה בו שביתה אע"פ שלא הגיע ולא עמד שם אלא החזירו חבירו ללון או שחזר מעצמו ללון אצלו או שנתעכב יש לו להלוך למחר עד מקום שנתכוין לו ומאותו המקום אלפים אמה … להמשך קריאה