שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

א

דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים:
אין מערבין עירובי חצירו' ושיתופי מבואו' בי"ט שחל להיות בע"ש ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי יערב בי"ט על תנאי שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש הרי עירבתי מאתמול ואם היום חול יהא זה עירוב והני מילי בשני י"ט של גליות אבל בשני ימים טובים של ר"ה לא דכיומא אריכתא דמי (ועיין לקמן סי' תקכ"ח):

ב

א' עירובי חצירו' וא' שתופי מבואו' מערבין אותם בין השמשו' ואפילו אם כבר קיבל עליו תוספ' שבת ויש אוסרים אם קיבל עליו תוספת שבת:

ג

עירב לשנים לאחד מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשו' ולא' עירב בין השמשות שניהם קנו עירוב שלאותו שנאכל עירובו בין השמשו' אנו חושבין אותו לילה ולאותו שהניח עירובו בין השמשו' חושבים אותו יום אבל אם עירב עליו בין השמשו' ונאכל עירובו בין השמשו' אסור:

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

באר היטב אורח חיים

שצ״ג

א

יאמר. על אותו הפת טור דהואיל ועביד ביה כבר מצוה ליעבד בה מצוה אחריתא כמ"ש סימן שצ"ד בהג"ה וכל שכן כאן דתרוויהו חדא מצוה דעירוב נינהו. ט"ז ע"ש:

ב

ויש אוסרים. עיין ט"ז מה שהקשה על דיעה זו. והיד אהרן מיישבו בטוב ע"ש:

באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

ברייתא ביצה י"ז וכת"ק

ב

שם בגמרא ז' וכרבא וכמ"ש הרי"ף והרא"ש שם

ג

שם

ד

משנה שבת ל"ד ובגמרא בפי' המשנה ובפירש"י ותוספות שם וש"פ

ה

טור בשם ר' שמריה והמרדכי גם בשם ר' יואל

ו

שם במרדכי בשם מקצת תלמידיו וחזר בו הרב

ז

מימרא דרבה שבת ל"ד ועירובין ט"ו

ח

ר' יונה שם בשבת

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

שצ״ג:א׳

א

ס"א אין מערבין. ביצה י"ז הלכה כר' ולאיסורא:

ב

ואם שכח. הרי"ף שם מדאמרי' שם מ"ש דלמקני שביתה משא"כ כאן ודמי לעירובי תבשילין:

ג

וה"מ. שם ו' א' ודלא כנהרדעי:

שצ״ג:ב׳

א

ס"ב ואפי' אם. דע"כ בספק חשיכה כבר קבל ואפ"ה מערבין:

ב

ויש אוסרין. דמיירי דלא קיבל ואע"ג דממילא נאסר מ"מ קל ממה שקבל בפירוש וראיה מתוספתא וכמש"ל סי' רס"א ס"ד ע"ש וכ"כ בסי' רנ"ג בהג"ה:

שצ״ג:ג׳

א

ס"ג אבל אם. מדלא השמיענו באדם אחד ובכה"ג ש"מ דלחד גברא לא:

ביאור הלכה

שצ״ג:ג׳

א

אבל אם עירב וכו' – אמרינן בשבת דף ל"ד דכד שלים בין השמשות דר' יהודה מתחיל בין השמשות דר' יוסי ולפ"ז אם הניח העירוב בזמן בין השמשות דר' יהודה ונאכל בזמן ביה"ש דר' יוסי קנה ממ"נ דלר' יהודה הרי נאכל בלילה ולר' יוסי הרי הונח ביום:

חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

(מחבר) וע' בט"ז סי' ת"ר ס"ק ב':

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

[א] [לבוש] אם ירצה וכו'. והט"ז כתוב דמצוה על אותו פת הוא דהואיל דעביד ביה מצוה כבר כמו שכתב סימן שצ"ד סעיף ב', עד כאן. ולא נהירא דהכא ממה נפשך אי אתמול יום טוב לא נעביד בו מצוה ואם אתמול חול אם כן מצוה דהיום ליכא:

ב

[ב] יש אוסרין וכו'. כבר נתבאר בסימן רס"א סק"ו. הקשה הט"ז דבשבת דף ל"ד הוה ליה לאוקמי רישא שלושה דברים צריך לומר עם חשיכה מבעוד יום אבל ספק לא מערב בקיבל תוספת שבת לכך דוקא מבעוד יום קודם קבלת שבת מותר דספק חשיכה מערבין דלא קיבל וצריך עיון, עד כאן. ולא קשה מידי דהא בהדליקו נר על כרחך בספק אפילו לא קיבל אסור:

אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים

שצ״ג:א׳

א

א) [סעיף א'] אין מערבין וכו' כדי לטלטל למחר משום דנראה כמתקן דבר ביו"ט רש"י ביצה ט"ז ע"ב לבוש.

שצ״ג:ב׳

א

ב) שם ואם שכח ולא עירב. וכו' ואם שכח מעיו"ט. ונזכר בע"ש ושגג וסבר שמותר לערב ביו"ט שחל בע"ש ועירב צ"ע אם דיעבד מיהני עירוב או לאו מש"ז או' א' ונראה דאם היה יו"ט שני ושגג ועירב דיש להקל כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא ואינו אלא תקנת חז"ל והעירוב ג"כ אינו אלא תקנת חז"ל ואו"ל תרתי דרבנן וא"כ יש להקל אם כבר עשה בדיעבד ולא ידע ויש איזו צורך בדבר.

שצ״ג:ג׳

א

ג) שם. יערב ביו"ט על תנאי וכו' ומ"ש הרמב"ם פ"ו מה' יו"ט דין ט"ו דהאידנא דבקיאין בקביעא דירחא אין מערבין על תנאי לא עירובי תבשילין ולא עירובי חצירות וכו' עיין ב"י שכתב שהר"ן והרשב"א השיגו עליו יעו"ש. ובברכ"י או' א' הקשה עליו מש"ס דהיו בקיאין בקביעא דירחא ואפ"ה היו מתנו ביו"ט של גלויות יעו"ש וכ"ה דעת האחרונים כפסק הש"ע דיכול להתנות בשני יו"ט של גליות ולערב על תנאי אפי' בזה"ז דבקיאין בקביעא דירחא.

שצ״ג:ד׳

א

ד) שם. יערב ביו"ט על תנאי וכו' וכשמערב על תנאי לא יברך. ברכ"י סי' תקכ"ז או' יו"ד ועיין במחב"ר שם או' יו"ד שהביא שם ג"כ דעת הסוברים לברך אבל הוא ז"ל דעתו כדעת הסוברים שלא לברך יעו"ש וכ"ה עיקר משום דק"ל סב"ל ויתבאר עוד בדברינו לשם בס"ד.

שצ״ג:ה׳

א

ה) שם. יהא זה עירוב. פי' לצורך שבת. ט"ז סק"ב. ואם ביו"ט א' מניח ע"ח גם על יו"ט ב' ויתנה אם היום חול יהא זה עירוב גב ליו"ט ב' לטלטל כלים שא"צ היום כלל ואם היום קודש א"צ עירוב ליו"ט ב' אפשר דשרי ביו"ט ב' לטלטל. ולצורך שבת צריך לחזור לומר ביו"ט ב' התנאי על העירוב מש"ז או' ב' ועיין לקמן סי' תקי"ח סעי' ב' בהגה וסי' תקכ"ח ובדברינו לשם בס"ד

שצ״ג:ו׳

א

ו) שם. ולמחר יאמר וכו' על אותו פת. טור. וכ"כ רש"י בביצה י"ז ע"א מיהו הב"י כתב דלאו דוקא דה"ה אם יאמר כן על פת אחר וכ"כ הפרישה דהטור אורחא דמילתא נקט שאם יאמר כן על פת אחר אז היה צריך להשהות גם את הראשון משום דשמא היום קודש ועירוב הראשון הוי עירוב וצריך להיות קיים בה"ש ולכך נקט הטור על אותו פת כדי שלא יצטרך להשהות שניהם עכ"ל וכ"כ מ"א סק"א והט"ז סק"ג כתב הטעם דהואיל ועביד ביה כבר מצוה לעביד ביה מצוה אחריתי יעו"ש ור"ל הואיל והתחיל בו המצוה ראוי לגומרה בו.

שצ״ג:ז׳

א

ז) שם. והני מילי בשני יו"ט של גליות. דמן התורה קדוש רק יום אחד והשני משום ספיקא.

שצ״ג:ח׳

א

ח) שם הגה. ועיין לקמן סי' תקכ"ח, ר"ל דשם כתב בהגה דאפי' אם הניח עירובי תבשילין אין מערבין ביו"ט לא ע"ח ולא עירובי תחומין יעו"ש

שצ״ג:ט׳

א

ט) [סעיף ב'] אחד עירובי חצרות וכו' דכיון דאינו אלא ביטול רשות הקילו החכמים והתירו לערב אפי' ביה"ש שהוא ספק שבת. לבוש.

שצ״ג:י׳

א

י) שם. מערבין אותם ביה"ש עיין. לעיל סי' רס"א או' ח' ואו' ט'.

שצ״ג:י״א

א

יא) שם. מערבין אותם ביה"ש. ועיין שו"ת נודע בשערים ססי' ו' שהניח בצ"ע אם לברך על העירוב שמניח ביה"ש יעו"ש והב"ד לעיל ססי' שס"ו יעו"ש.

שצ״ג:י״ב

א

יב) שם ויש אוסרים אם קבל וכו' בכאן סתם להתיר ואח"כ כתב סברת היש האוסרים וידוע דדעת מר"ן ז"ל לפסוק כסתם ורק שחושש לכתחלה לסברא שמביא באחרונה כמ"ש לעיל סי' י"ג או' ז' יעו"ש. ובסי' רס"א סעי' ד' סתם לאסור ועיין באחרונים מה שהקשו ע"ז ובדג"מ שם כתב לתרץ דהכא מיירי שקיבל בפי' תוספת שבת ומשו"ה יש להקל בשבות והתם מיירי אחר עניית ברכו שמן הסתם קבל קדושת השבת ממש ולכך השמיט דעת המיקל יעו"ש והא"ר שם או' ח' כתב דהכא מיירי ביחיד שקבל עליו והתם מיירי בצבור שקבלו בעניית ברכו יעו"ש וכ"כ המחב"ר שם או' ה' ופסק כן לענין הלכה יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ב' דהעיקר כסברא א' בקבלת תוספת שבת בלבד אבל אם התפלל ערבית הרי קבל עליו שבת עצמה כיון שהתפלל תפלת ליל שבת ונאסר בכל השבותים כמו בשבת עצמה לבד מה שנעשה ע"י אחר כמ"ש בסי' רס"א ורס"ג ואפי' אם הוא לא התפלל אם רוב הצבור התפללו המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחן ולא משגמרו התפלה אלא אפי' משהתחילו עניית ברכו עכ"ל ועיין לעיל סי' רס"ג סעי' י"א וי"ב ובדברינו לשם בס"ד.

שצ״ג:י״ג

א

יג) שם. ויש אוסרים וכו' ולדיעה זו שאסור אם קבל אפי' אם היתה הקבלה מבע"י כמ"ש לעיל סי' רס"א סעי' ד' יעו"ש

שצ״ג:י״ד

א

יד) [סעיף ג'] עירב לשנים. היינו שעשאוהו שליח לערב. שבת ל"ד ע"א.

שצ״ג:ט״ו

א

טו) שם. שניהם קנו עירוב וכו' דלגבי האי שנאכל ביה"ש משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קדש היום בעוד העירוב קיים וקנה עירוב ולגבי דהאי שהונח עליו ביה"ש ונתקיים עד שחשכה משוינן לביה"ש יממא ועדיין לא קדש היום כשהונח ונמצא שהיה שם בשעת קניית עירוב רש"י שם והטעם אמרו שם בגמ' משום דביה"ש ספיקא וספיקא דרבנן לקולא.

שצ״ג:ט״ז

א

טז) שם. שניהם קנו עירוב וכו' ואם עירבו שניהם לרוח א' אין א' מהם יכול להוליך עמו פירות של השני יהא במ"נ אם עירובו קיים עירוב דבעה"פ אינו עירוב ומוליך הפירות חוץ לתחום שלהם דהוו כרגלי הבעלים הגרע"א.

שצ״ג:י״ז

א

טוב) שם. אבל אם עירב עליו ביה"ש וכו' דכולי האי לא מקלינן לשוויא לגבי האי עירוב מקצת יום דהיינו לענין הנחה ומקצתו לילה לענין אכילה שצריך להיות בשבת. ט"ז סק"ה.

שצ״ג:י״ח

א

חי) שם. אבל אם עירב וכו' ואם עירב מבע"י ע"ת וביה"ש ע"ח ונאכל עירובו של תחומין אז בשעת עשייתו של ע"ח דהשתא ממ"נ חד מהם אינו כיון שהם של אדם אחד וכיון שלא ידעינן איזו מהם אינו גם שניהם לאו כלום הם ואין לומר בזה ספק דרבנן לקולא ולהיות שניהם קיימים כיון דודאי א' מהם אינו ואין ספק כלל אלא דהספק הוא איזו מהם לכן גם שניהם כלא היו יהיו חמ"מ או' ב'

שצ״ג:י״ט

א

יט) שם. אבל אם עירב וכו' וכן לאדם א' לא מקלינן תרי קולי דסתרי אהדדי כגין בהניח עירובו ביה"ש יהא מותר ללכת ד' אלפים למקום עירובו ומצד אחרת של ביתו ילך ג"כ שני אלפים שמא לא קנה עירוב מלא הרועים על מסכת שבת דף ל"ד.

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם

שצ״ג

א

ולמחר יאמר. על אותה הפת (טור) ונ"ל טעמו משום שאם יקח פת אחר יאסר לאכול שני לחם קודם שחשכה ליל שבת:

משנה ברורה

שצ״ג

א

(א) אין מערבין וכו' – מפני שנראה כמתקן ביו"ט לצורך מחר ואם שכח ועירב יש להסתפק אם מהני [פמ"ג]:

ב

(ב) ביו"ט שחל להיות בע"ש – בין שחל שני הימים יום ה' וי"ו או וי"ו ושבת אלא יניח מעיו"ט:

ג

(ג) ואם שכח ולא עירב – פי' ביו"ט דעלמא ולא בע"ש:

ד

(ד) על תנאי – ובלא ברכה. ברכ"י בסי' תקכ"ח:

ה

(ה) יהא זה עירוב – לצורך שבת [ט"ו]:

ו

(ו) ולמחר יאמר – על אותו הפת שאם יאמר על פת אחר יצטרך לשמור גם הפת הראשון שיהיה קיים עד שחשכה ליל שבת דשמא יום אתמול היה חול וחל עירובו וצריך שיתקיים עד כניסת שבת:

ז

(ז) בשני ימים טובים של גליות – דמן התורה קדוש רק יום אחד והשני משום ספיקא:

ח

(ח) ועיין לקמן סי' תקכ"ח – דשם מבואר דאיסור הנחת ע"ח ביו"ט שחל להיות בע"ש הוא אפילו אם הניח עירובי תבשילין:

ט

(ט) מערבין אותם בין השמשות – עיין לעיל סימן רס"א ס"א במ"ב ובה"ל מה שכתבנו שם:

י

(י) ואפי' אם כבר וכו' – ר"ל שכבר קבל עליו קודם שנעשה בין השמשות דאיכא תרתי לריעותא אפ"ה שרי:

יא

(יא) ויש אוסרים אם קבל וכו' – ולדידהו אסור מפני הקבלה אפילו עדיין לא הגיע זמן בין השמשות וטעמם דכיון שקבל עליו בפירוש חמור ד"ז יותר מזמן בין השמשות דאתיא ממילא:

יב

(יב) קיבל עליו תוספת שבת – מביאור הגר"א משמע שמצדד לדינא כדעה זו ועיין לעיל בסימן רס"א ס"ד בבה"ל ד"ה אין מערבין:

יג

(יג) עירב לשנים – היינו ששנים עשוהו שליח לערב בשבילן:

יד

(יד) אנו חושבים אותו לילה – וכבר חל העירוב:

טו

(טו) חושבין אותו יום – והניח בזמנו ואף שהאיש הזה נעשה שליח בעד שניהם וסותרין אלו לאלו מ"מ כיון דעירובי חצרות מלתא דרבנן היא תלינן לקולא לכל אחד ואחד משום דספיקא דרבנן לקולא [גמרא]:

טז

(טז) אבל אם עירב וכו' – דכולי האי לא מקילינן לחלק הזמן בין השמשות גופא לאיש אחד דהיינו לענין הנחה לשוייה כיום ולענין אכילה לשוייה כלילה:

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

סעיף ג' שניהם קנו עירוב נלע"ד דאם שניהם עירבו לרוח א' אין אחד מהם יכול להוליך עמו פירות אבל השני דהא בממנ"פ אם עירובו קיום עירוב דבעה"ב אינו עירוב ומוליך הפירות חוץ לתחום שלהם דהוי כרגלי הבעלים:

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

בש"ע סעיף א' יערב בי"ט ע"ח הרמב"ם פ"ו מהלכות יו"ט חולק בזה ועיין בשו"ת בית אפרים סי' נ"א מ"ש בענין זה וע"ש אפי' כבר קיבל עליו תוספת שבת עיין לעיל סי' רס"א שלכאורה משמע להיפוך וע' בבר"י מ"ש בזה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים

שצ״ג

א

ואם שכח ולא עירב. פי' בי"ט דעלמא ולא בע"ש:

ב

יהא זה עירוב. פי' בשבת:

ג

למחר יאמר כו'. בטור כתוב על אותו פת וכתב ב"י לאו דוקא דה"ה אם אומר על פת א' כו' ונ"ל דמצוה מן המובחר על אותו פת דהואיל ועביד בי' כבר מצו' ליעבד ביה מצו' אחרית' כמ"ש בסי' שנ"ד דיש לאכול העירוב בשחרית דהיינו לבצוע עליו והוא מטעם זה ק"ו כאן דתרוייהו חדא מצוה דעירוב נינהו כנ"ל ותו נ"ל דיש מקור לדברי הטור מן הגמ' שהביא סי' תי"ו ס"ב ע"ש:

ד

ויש אוסרים כו'. על דיעה זו ק"ל במאי דפרכי' בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"ד) הא גופא קשיא אמרת ג' דברים צ"ל ע"ש עם חשיכה עם חשיכה אין דהיינו מבע"י אבל ספק לא מערב והדר תנא ספק חשיכה מערבין לא קשיא כאן בע"ת כאן בע"ח אמאי לא מוקמי אידי ואידי בע"ח ורישא מיירי בקיבל עליו תוספת שבת בזה אסור אלא דוקא מבע"י דהיינו קודם קבלת שבת דמסתמא קרינן קודם שבת מבע"י וזה מוכח מדאמר הדליקו את הנר וסיפא מיירי קודם קבלת שבת דודאי מיירי סיפא בזה דהא אמרי' וטומנין את החמין וזה ע"כ קודם קבלת שבת וצ"ע:

ה

אבל אם עירב כו'. דכולי האי לא מקלינן לשווי' לגבי האי עירוב מקצתו יום דהיינו לענין הנחה ומקצתו לילה לענין אכילה שצ"ל בשבת:

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מחצית השקל על אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ג: דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב ובו ג' סעיפים: – עם 21 מפרשים

הסבר על זכויות יוצרים

שולחן ערוך, אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

באר היטב אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com

באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

ביאור הלכה
רשיון: Public Domain
מקור: he.wikisource.org

דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מגן אברהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

משנה ברורה
מקור: he.wikisource.org

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן