העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עא עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף אשו מתחיל בעזרת השם ארבע שורות אחרונות של הדף הקודם אומר אולי אומר רבי אלוזו שלומים ששוחתון מערב יום טב אדם שחט שלומים שהוא הקדיש אותם לשם שלומים ביד ניסן או ביד תשרי או בערב שבועס והוא בא לאכול את הבשר ביום טוב עצמו אינו יוצה לוי משום שמחה צריך לשמוח ושמחת בחגיך למדנו שהכוונה בבוסר שלומים בזה הוא לא יוצא ידי חובה ולא משום חגיגה בכל יום טוב צריך להביא חגיגה חגיגס תזבוב לא יוצאים בשלומים הזה ידוכבז חגיגה למה משום שמחו לא יוצא נכסיב וזובחתו שלומי ואכלתו שום וסומחתו וזובחתו וסומחתו בהנביכה בשמחה ולכן צריך שהקורבן בא נשחט ביום טב שהוא זמן שמחה אז אתה יכול לצאת בו ידי חויס שמחה וזה נשחט לפני יום טב משום חגיגה לא יוצא אבל דובו שבחיבו כחגיגה זה קורבן חובה וכל דובו שבחונובו אלו מן החולין שאתה מקדיש אותו לחובה הזו ולא שאתה יוצא ידי חובתך בשלומים שכבר הקדשת לשם שלומים למיס הראשון מוסיפים שכוונת הגימורה שאפילו אם היית שוחט את השלומים בתזבוב לא היית יוצא דרכיבס חגיגה כיוון שהוא לא חולין כל שכן ששחטת אותו ביד לפני הזמן של החגיגה לימ מסייע לי האם אפשר לסיים הבריסה שלפנינו לדברי רבי לוזו כתוב בפסוק וישו אח סומח הפסוק מיותר מדובר שם בחג הסוקס כבר לפני זה כתוב חג הסוכס לכו שיבסיומים וסומחתו בחגך שיבסמים תורחוג מה זה שוב אך סומח לרבס לילה יום טב אחר שמחה גם בליל שמיני הצרס יש חובה של שמחה מה עם יום טב של שמינה סרס אומר רש"י אין חובה כתוב לפני זה רק שבעה סיומים רש"י בסוג סותר את עצמו הוא מפרש שם כמו שטיסס מפרשים כאן שהכוונה וכל שכן יום תבשמינצרסחרוינים מעריכים לישב את הסתיר ברשי על קופוני מה דורשים קם בבריסה לרבס ללבחון לשמחה ואין שמחה אלא באשלומים אתמר אומרת אתה אומר שבסחסמ אומר בעל רבות ליליום טב אחון אוינוי אלו לילה יום טבישן זה בערבות שאפילו לי יום טבישן עדיין אין לך קורבן של יום טב כי הרי לשחות בלילה בא פוסק לחייב אותך שתשחט שלומים בערב יום טב כדי שתוכל לשמוח בליל יום טבישן תלמוד לא עם האח כל אח ומיות חולק שבליל יום דברישן אין חיוב כך נאמר בברייסה בית למה הבריסה מטה מאח את יום תברישן ליל יום תברישן וריבתה מי סומח את ליש מן הצרס אולי להפך לו משום דעין לבמה ישמח בלי שמנה צרס יש לו שלומים שהוא שחט ביום שזה יום טבע ערב שמינה צרס זה חולמו יצוקס יש לו במה לסמוח מה שאין כן לאדברישן אין לו במה לשמוח כי שלומים שהוא ישחט לפני זה חסור בזה זבי רבישה שמחה יש מכאן ראיה לדברי יוולה בשם רב לוזו דוכה גמורל כנראה המקשן לא ידע הזה שבא סילם לא ידע מהמשך הבריסה לבריסה יש המשך כדתונת בהמשך הבריסה מה רויס לרב ליל יום טבר אחרון הוא לא יצן מרבני ליל יום טבע אחרון שיש שמחה לפונוב כל ימות ולילות החג לפניו יש חיוב שמחה המסתבר שהפוסק בא להמשיך את השמחה עוד לילה מוצני לימדבר שאין שמחה לפונוב מוסיף רב יוסף ומקשה על דברי בשם רב לוזר מבריסה למדנו בריסה בדף הקודם חגיגס ארבסור יוצא בו משום שמחה ואין יוצא בו משום חגיגה שמחה אפשר לצאת בכל קורבן גם הוא לא מן החולין כמו שכבר הזכרנו עכשיו הגימור הבינה מה הכוונה חגיגה סבוסו שהוא באמת שחט את החגיגה ביד ובכל זאת כתוב שיו יצא ב משום שמחה רק משום חגיג אז 15 לא יוצא בזה המי בין זיכה בשמחה ולקה אז ראיה מכאן שלא צריך זביך בשעה שמחה אומר דהברין חגיג הסודה יד הכוונה לא שהוא שחט אותה בפועל ביד הוא הקדיש אותה לחגיגס יד אבל למעשה הוא לא השתמש בזה שיק ושוכתו בתזבוב אז יד שמח הוא יוצא בזה אבל חגיג הסתבוב הוא לא יוצא כי זה לא מן החולין אומר שוכנמסטברשמדובר שיקשוכתו דכסניסבריס למדנו אותה בדף הקודם מנקותו לא בן תימסה מתחילה בן תימדבריו בן תימוסל בלינה אם שוחטים את החגיג הסוד בד ד הרי לדעז בינתיים חגיג הסוד לדי דינו כמו קורם פסח שצריך לאכול אותה רק בלילה שמגיע יום תזבו שאז מתחיל חיוב שמחה כמו שאמרנו ליל יום תברי שעדיין אין חיוב שמחה היא כבר נפסלה בלינה אז איך אפשר לצאת בידי שמחה שמינו שמדובר שאיקה ושוכתו בתזבוב מוסיברובה קושיה אחרת על דברי יולה בשם רב לוזו למדנו משני מסכת סוכה ההלל והשמחה שמונו וכל שמונה שמי החג של סוקס עם שמינת צרס יש חיוב לומר בכל יום הלל ויש חיוב בכל יום לשמוח בשלומים וזכביש שמחה עוזים סגין הרבה שנים דלא משכחס לא שיבו מתי כגון שכל יום טב ראשון ליוז בשבס אז אי אפשר לשחוט שלומים לפני יום טב ככה אתה אומר שצריך זבי חישה שמחה ביום טבישן עצמו אי אפשר לשחוט כי זה לא דוכה שבס אז יש לי לשמוח רק שמעסיומים שמינצרס כן כי אפשר לשחוט בערב יום טב שזה עדיין יום טב גם אלו מים מזה שכתובל והשמח שמונה מהשמע בכל השנים שמו בהכרח שאפשר גם לצאת יד חוי שמחה בשלומים שנשחטו מערב החג אומר רבונבריידר רבי יהודה לא באמת יתכן שצעיר זיר חבישה שמחה מסמחוי בכזו שנה בשעיר יורגולים במוסופים של החג זה דוכה שבס גם קרב בשבס ונכון שרוב המוסופים היו אוילוס אבל היה גם סוריר לחטוס שזה הבשר הנאכל לדי הכוינים בזה זה חוב לכן מתאים לכתוב שמח שמונו כי גם בשנה שבריש בשבס אפשר לצאת שמח בשבס אומר שתשוב בדבו חודדיר הרגולים חולים צולכולים צלים בישולם לא דורה שבס אפשר להמתין מוצב לאכול גם הלל אפשר לאכול את החטוס שנשחתה ביום טב שחל בשבס אבל אם הכה רוצה לאכול זאת בשבת עצמה הוא צריך לכל זאת חי ושמחה בחי לקה בשר חי לא מביא שמחה ואוכינים אוכלים וישראל במסיכים המשנה נאמרה לכל ישראל עלסים חשמונו אלמרב פופה מסכ בקסוס נקיו ביין יושון נכון משה שבסמ שקן שמחל בבוסר שלומי אבל כשאין אפשרות למשל כשחל ימריש לוז בשבס ואין אפשרות לשחוט לפני זה כן זביכו בשס שמחה אז יוצאים בדכי ושמחה בכסוס נקיו ויין יושון עד כאן למדנו גרסה אחת בדברי רב לוזו גרסתו של אולה כי עוסר רובין כשרובין הגיע מבץ ישראל הוא אמר בשם רבי לוזו גרסה הפוכה אומר רבי לוזו שלומים ששוחתון מערב יוםטב יוצא בוין משום שמכה ואין יוצא בו הן משום חגיגה של תזבוב יוצא משום שמחה לאי בינזביע שמכה למעשה זה שלומים זה כשר אפשר לאכול את זה בשני ימים ולילה אחד אפשר לאכול את זה בתזבו ולצא בזה לוכב שמחה ולא משום חגיגה אפילו אילו היה שוחד זאת בתזבוב כי חגיגה זה אב ודובשב בחוביבו וכל דוב בו אלו מנחולין ולא במהזו שכבר הוקדשה לשם שלומים מסלמדנו בבריסה סמח לרב לשמח תעמוד לאחולק מהלמה מטנו את יום ורבינו לילחן למה משום בליל תברשן כי אי אפשר לשחוט לפני זה כצי זכב שמחה ותהיה מכאן קושיה על רוב רבז תגמור לאדך שיש לפני שאין שמחל לפו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: