העמוד היומי מסכת פסחים דף עא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עא עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף עמוד א נתחיל בעמוד ב שרואה רביעית מלמטה אומר הוא לאומר רבי אולוזר שלומים ששחטון מערב יום טב אינו יוצא בו לא משום שמחו ולא משום חגיגו אדם שחט בערב יום טב שלומים הוא לא יוצא בזה לא משום שמחו דהיינו שאדם מצווה ברגל להביא קורבן בשביל שלמי שמחו אז הוא לא יצא בזה ידי חובה ולכן כשהוא יאכל בשר מזה ביום טב הוא לא מקיים בזה את מצווה שמחה שחג ולא משום חגיגה דהיינו חגיגסתסבוב הוא גם לא יכול לצאת בזה תכף נראה למה משום שמחו דכתי וזובחתו וסומחתו בינן זביכ בשעת שמחה וליקה נכון שהתורה אומרת שאדם צריך לאכול בשר במשך כל ימות החג ובשביל זה הוא צריך לשחוט שלומים ואז הוא מקיים קיים באחילוסון שמחה אבל דווקא השחיטה צריכה להיות בזמן שהוא מצווה בזמן של השמחה אבל כאן הוא זוח את זה עוד לפני השמחה לפני היום טב ולכן הוא לא יוצא בזה ידי חובת שמחה משום חגיגה אבדובר שבחו בכל דבר שבחיבו היינו בעולם מן החולין יש עליו חיוב להביא קורבן חגיגה סתסבוב זה נקרא וממילא הוא צריך להביא את זה מן החולין וכאן שהוא לקח שלומים והקריב את זה לשם חגיגה אז הוא לא יצא בזה ידי חובה כיוון שזה לא חולין לממסייל נביא ראיה לדברי אולה כתוב וישו אך סומח לרבסל יום טוב אחון לשמחו מבאר רשי בפסוק כתוב חג הסוקס לכו שבסיומים וסמוך לזה כתוב וסומחתו בחגכו אנחנו יודעים שאדם מצווה שבעה ימים לשמוח בחג ועוד רק סיב פסוק נוסף שבע סיומים תוך לכו והפסוק מסיים וואו יסח סומח לכאורה מיותר מה ששוב יש לנו ציווי והוא אח שומח עוד עלה שבעה ימים אלא זה בא לרבות והוא סך סומח בא לרבות עוד משהו חוץ מהשבעה ימים לרבות ליליום טובחון לשמחו גם ליל שמיני הצרס גם כן יש חובת שמחו לאכול אז בשר אתה אומר ליל יום טוב או אחי אונו לליל יום טוב וראישים אולי באים לרבות את ליל יום טוב הראשון שזה חוץ מהשבעת ימים שהיום מתחיל ביום של היום טבע הראשון אבל אולי נרבה גם את ליל יום טבע הראשון תלמיד לא מר אח ויסו אח סומח אח זה לשון של חולק אחין ו רק זה בא למיעט וממילא כאן האח בא למעט זה ממעט לנו את ליל יום טוב וראשון שאז אין חוי והשמחו לאכול בשר לשם שמחה שחג מה תמה למה משום דאן לו במ ישמח למה אנחנו ממעטים את ליל יום טבע הראשון לכאורה לפי הוא לאזה מובן כיוון שאין לו איך לשמוח אם הוא יקריב את הקורבן שלומים לפני החג הוא לא מקיים בזה מצוות שמחו כי זה לא בזמן שמחה הזביחה לא נעשתה בזמן שמחה אלא נעסתה לפני יום טב ועכשיו בליל יום טב אסור לו לשחוט כיוון ששחיטה זה רק ביום אז לכן כנראה ממעטים את ליל יום טבע הראשון ומרבים את ליל יום טוב אחון אומרת הגמורה לא אין מכאן ראיה לדברי ולה כדתני לאי כדתני תמימסולרב טוב אחנו ולא צל טישון למה אני דורש לרבות ליל יום טוב אחון ולמעט מאח את ליל יום טוב הראשון מרביניל ליום טוב אחון שיש שמחה לפונו הוא מוציא הניל יום טוב ראשון שאין שמחה לפונוב דהיינו עדיף לנו לרבות לילה כזה שכל הימים שקדמו לו הם ימים שהוא מצווה בהם בשמחה אז אנחנו מרבים עוד לילה אחרי זה ולא לרבות לילה שעוד לפני הציוויים של שמחה לפני הימים האלו ולומר שזה מתחיל מוקדם יותר מיב רב יוסף יוסף שואל רב יוסף על דברי יהולה חגיגסר בוסו יוצא בה משום שמחו ואין יוצא בה משום חגיגה אמי או בינזכבס שמח וליקה כתוב שחגיגס יד אם הוא יאכל מהבשר שלה בליל יום טב אז הוא יצא ידי חובה השמחה אבל הוא לא יצא ידי חגיגה ולכאורה לפי הולה הוא לא יצא בזה גם ידי חוי שמחה אומר דיברין שאי כבושטו מדובר שהוא שחט אותה בסוף הוא הקדיש אותה לחגיגס יד והוא לא שחט אותה ביד אלא בתסבוב ולכן אנחנו אומרים שהוא יוצא בזה ידי חוז שמחו אומר הבשי אבל ידי חגיגה לא כיוון ששוב זה מחוייבו ולא מנחולין וחגיגה של תסבוב צריכה להגיע מן החולי אומר הבשי אוכנסתברי דילוכי או מסניסמן קטוני לו בן תיממה בן תימסלו לו בלינו שמע מינו לכאורה מי זה שסובר שחגיגה סיד יוצא במשומשים חוזכ חייב להיות על איבדי בן תימרי בן תימ סובר של כמה כמה זמן הכילוס של חגיגס יד זה רק יום ולילה אז אם כן דהיינו היום זה יום של יד והלילה זה ליל תסבוב אז לא שייך לאכול את זה ביום של תסבוב אז איך הוא יכול לצאת ידי חוב השמחו הרי בליל תסבוב אין חובה השמחו ביום תסבוב הוא כבר לא יכול לאכול את זה אז אם כן בן תימ שאמר את ברייסה הזאת ולכאורה לפי דבריו זה לא יכול להיות שהוא יקיים בזה מצווה שמחה ביום של תסבוב אלא בהכרח צריך לומר שהוא יתעכב ושחט את זה בתסבו ולכן הוא יוצא בזה ידוכשמחו אבל אין אוכנמה סתם ככה הוא לא יכול לצאת בזה דוויכשמחו כי יש דין של וזובחתו וסומחתו בזמן הזביכת צריכה להיות בזמן שמחה ולכן אם הוא זובח את זה בערב יום טב הוא לא יוצא בזה ידי חובה השמחה מי סברו ושואל רובה קושיה על דברי אולה הלל והסמכו שמונו ומוס בנזביכ בשמכה אוזגין דלא משקרס לא אלא שיבו כי גון שחל יום טוב הראשון ליוש בשבס יום טב הראשון חל בשבס אסור לשחוט ביום טב הראשון ולשחוט בערב יום טב כדי שהוא יוכל לאכול בליל יום טב הוא גם לא יכול כיוון ש אין לו פה אין כיוון שאנחנו אומרים וזובחתו וסומחתו שהזביחה צריכה להיות בזמן שמחי אז אם כן כל היום טב הראשון יורד לו כי ביום ביום טב הראשון שחל בשבת אז בכל היום טב אסור בשחיטה של שלומים אז אם כן אז שנים רבות שזה יוצא שבעה ימים ולא שמונה ימים והפסוק אמר שמונה ימים אלא בהכרח צריך לומר לא כדברי הולה אלא שהוא כן יכול לשחוט בערב יום טול לצאת ידי חובי השמחה ולכן יהיה לו אפשרות לקיים שמחה באכילה שר שלומים ביום של יום תברשון אומר אבונברי דרב יהודה מסמכו בסיר הרגולים לא כדברי איך הוא ישמח איך הוא ישמח ביום טוב הראשון אם זה חל בשבת על ידי סעירי הרגולים שזה אכילה לקוינים וממילא יש פה בשר שהכוינים אוכלים וזה מקיים בזה מצווה שמחה ביום טוב הראשון וזה באמת נאכל כיוון שזה מן הציבור וקבוע לזה זמן אז זה דוכה שבס מביאים את זה גם בשבס אומר רובה שתי שובש בדובו יש לי שתי דחיות לתשובה הזאת חדדסיר הרגולים חיני חולין צליכולין נכון שמותר להקריב סיר הרגולים כי זה דוכה שבס אבל הבשר לצלוט להכשיר אותו לאכילה זה אסור זה לא דוכה שבס ואם הוא רוצה אם הכוינים רוצים לאכול את זה דווקא בשבס מיד צריכים לאכול את זה חי בליצליה ושמחה בחייקה אין בזה שמחה אזכו מקיים בזה מצוות שמחה ואוי קויינים אוכלים וישראל במשמיכים תירצת לגבי הכוינים אבל הציווי הזה שמונה סיומים הלל והסמח שמונו נאמר לא רק על קוינים נאמר גם על ישראל אלא מוע פה במסר בקסוס נקיות ויין יושון אלא צריך לומר שהלמחו שמונו אם זה חל יום טבע הראשון ב שבס אז איך הוא יקיים שמחה אין אוכנה מלא על ידי בשר שלומים וכדברי ולה שאי אפשר להקריב לפני הזמן של השמחה את הקורבן וממילא הוא לא יכול לצאת בקורבן שלומים אין לו אפשרות שקורבן שלומים יוקרב כבר ביום טב הראשון כי זה שבס וזה לא דוכה ולפני שבס אולי יכול כי זה לא זמן של שמחה אלא איך ישמח על ידי כסוד נקיה ויין יושון וזה דרך נוספת לשמוח חוץ מבשר שלומי כיסה רבין אומר רב לוזו בא רבין והביא את שיטס רב לוזו שאומר בדברי רב לוזור לא כמו שהוא לא אמר בדברי רב לוזו אלא הוא חולק עליו שלומי ששחוטן מערב יום טב יוצא בן משום שמחה ואין יוצא בן משום חגיגה יוצא משום שמחה לאזכ בשעת שמכה ולא משום חגיגה אדו שבחיב וכל דבר שבחיב בו לא מנחו קולין דהיינו סובר אבין שרב לוזור אמר ששמחה הוא כן יכול לצאת כי לא צריך סביב חבישת שמחה אבל חגיגי הוא לא כיוון שחגיגה הסצבות צריכה להגיע מן החולים ופה הוא לוקח שלומים שהוא גם ככה חייב להקריב את זה ולכן זה לא כשר לחגיגסטסבור וסיב אם ככה יש פה קושיה ממה שניסינו להביא קודם כראיה לדבריו וישח סומח לרב ליום טוב חון לשמחו אתה אומר לרב ליום טוב לא רב ליום טוב רישון אתמוד לאמר אך חול רק למעט לליון דבר ראשון מהמדן לו במ ישמח לכאורה כפי שרצינו להוכיח מכאן כהולה שצריך לומר למה אנחנו ממעטים את ליל יום טב הראשון כיוון שאין לו במה לשמוח כי לסבוח לפני החג אי אפשר כי צריך זכה בשת שמכה וכאן רבין אמר שלא צריך אז איך זה יסתדר לא כדתניה אומרת הגמורה כמו שתרסנו לאל לאל דכינו בכך את הרעיה לאולה כאן אנחנו ניישב עם זה את דברי רבין שלא קשה על רבין מכאן כיוון שמה שכתוב כאן שאי אפשר שמעטים את ליל יום טבע הראשון ומרבים את יום ליל יום טוב האחרון כדי ראית לרבו את ליל יום טוב האחרון לא יום טוב הראשון הרבי ליום טוב האחרון שיש שמחה לפניו הוא מוציא לל יום טוב הראשון שאין שמחו לפונוב הדליף לרבות את ליל יום טוב האחון שכמה ימים שלפני כן הם ימים שהוא מחוייב בשמחה אז מסתומ שמרבים עוד לילה שאחריהם ולא עוד לילה שלפניהם אומר רב קהנה מנין לאמורה חגיגס 15 שנפסולין בלינה מנין אנחנו לומדים שהאימורין שחגיגס תסבוב הקטורסחובין אם הוא לא יקיר אותם עד סוף הלילה נפסולין בלינה למרות שהבשר אפשר לאכול שני לא יכול אבל תאמורין חייבים להקטיר בלילה הראשון שנאמר וליוין חלב חגי עד ביקר וסומך לירשיס הפסוק מיד אחרי זה מביא רשיס ביקור עד מוסחס דורשים את הרישיס זל לא יולין ללמד אותי איזה בויקר בויקר רישיס הבוקר הראשון הבוקר הראשון שמיד אחרי השחיטה צריך לא להעלין את האימורין ואם הם נשארו והוא לא הקטיר אותם בלילה הזה אז הוא עבר על איסורינה לממרד בויקר בויקר ראשון מהריש הזה אני לומד שזה חוזר על הרישן מתקיף לו רב יוסף תמכוס רשיס אוקוסיס בקר בקרני ממי דב בוסורסי למאוה ואמורינצפרה שואל רב יסף על הדרושה של רב קנה אתה אומר שמאיפה אנחנו לומדים שבויקר לעניין איסור אלונה הכוונה לבוקר הראשון ולא לבוקר השני שאחרי זה כי כתוב רישיס ואם לא היה כתוב רשיס היית משב שהכוונה לבוקר הבא זאת אומרת יש את היום שהוא שחט את הלילה שאחריו את היום שלמחרת אז יש לנו כאן שני ימים ולילה יכול להיות שזה נאכל והיית אומר שהוא יכול עוד להעלין את זה לבקר כל הלילה שאחרי זה עוד יכול להקטיר את האמורין וזה נפסע רק בבוקר השני אז הבשר מתי נגמר לזמן אחילוסון בסוף היום הראשון בסוף היום השני ואת האימורין הייתי אומר שאפשר גם להקטיר אותם אחרי זה אומר להביא יהיה לא מולוי למה לא מצינו דבר כזה והרי פסח לרב לוזר בן עזר דבוסורפסילי מחצויס ואמורינצפרה לפי רב לוזר בן עזריה זמן אכילת קורבן פסח זה רק עדחצות את האימורין אפשר כל הלילה כמו כל הקורבנות אז יוצא שכן הנה יש לנו אימורים שאפשר להקטיר אותם גם לאחר סוף זמן אכילת אותו קורבן אז כאן זמן סוף זמן אכילת הקורבן הוא בסוף היום השני והייתי אומר שאת ההקטרה אפשר עוד בלילה שאחרי זה עד הבוקר השני אז אם ככה ראינו כאן את דברי אולה מחלוקס אול ורבין בדברי רב לוזור הולה סובר שלפי רב לוזור אסור שלומי שהוא שחט ברב יום טב הוא לא יצא בזה לא משום שמחו ולא משום חגיגי כיוון שיש דין וזובחתו וסומחתו אז בכלל צריכה להיות בזמן שמחי וחגיגי אי אפשר כי זה צריך לבוא מן החולים ולא שלומים שמחויב ניסינו להביא ראיה ממה שריבנו את ליל יום טוב האחרון ולא ליל יום טוב הראשון לכאורה כי איה אפשר אתם אומר לא זה כי אין ימים של שמחה לפניהם שאלנו ממה שכתוב חגיגה סיד יוצא בו משום שמח וץ בו משום חגיגה הרי לכאורה צריך זבי חבישת שמחה אמרנו מדובר שהוא שחז אותה בתסבוב ומסתבר כך כי זה לייב בן תימי והוא סובר שזה יום ולילה והכריח שהוא לא שחט את זה ביד אלא הוא שחט את זה בתסבו אמרנו איך שייך הלל וישים חושינו אם אתה אומר שיל ביום טבע הראשון אי אפשר להביא שלומים אם זה חל בשבס ואי אפשר שם לצאת בשלומים שהקריב לפני החג אומרת הגמורה או בסיר הרגולים אבל שאלנו זרי נכל חי ואין בזה שמחה זה רק לקינים ולא לישראל אלא מורב פופה השמחה בכזה שנה תהיה על ידי אקסוס נקיו ויין יושן ואילו רב לוז אומר ששלומים ששחד מרבי כן אפשר לצאת ידי חוב השמחה כיוון שלא צריך זביך בזמן שמחה איי למה לא ריבנו את ליל יום דבר ראשון לפי זה יש אפשרות אם הוא מקריב את זה בל בערב יום טב התשובה היא כיוון שאין ימים של שמחי לפניו אשר שאין כן ליל יום טוב אחרון יש ימים של שמחי לפניו רב קן הביא שאמורי חגיגס תסבוב נפסולים בלינה מתי בבוקר הראשון זאת אומרת הלילה הסמוך לשחיטה הוא הזמן האחרון להקטרה עד הבוקר למה כיוון שהסמחו את זה לרישיס אבל אם לא היו מסמיחים את זה לרישיס שואל רב יוסף מה היית אומר שאפשר עד הזמן ש עד הבוקר השני דהיינו עוד אחרי זמן החילוסון אחרי סוף זמן החילוסוי אומרת הגמרא כן כמו שבפסח לרבי פי רב לוזר בן עזר יש סוף זמן אחיל זה בחצו למרות שהקטרה אפשר כל הלילה ותכף נראה מה כן יהיה קשה על רבי יוסף קושיה אחרת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: