התיקון הכללי לקריאה עם פדיון נפש תפילות והסברים

התיקון הכללי מסוגל לתיקון לכל העוונות, בפרט לזרע לבטלה (שיחות הר"ן קמ"א) וכן מסוגל לפרנסה בשפע, בריאות, זיווג, קדושה ותיקון הנפש. מי שזוכה לומר תיקון הכללי על ציון רבי נחמן מברסלב ביום רגיל (הבטיח: אשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו, בפיאותיו אמשכנו להוציאו משאול תחתיות) ובפרט בראש השנה, זוכה להבטחות גדולות מאוד מאוד לאין שיעור (אמר: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה להיות אצלי על ראש השנה) - ההסברים נמצאים לאחר התיקון.

סדר תיקון הכללי

טוב לומר זאת לפני אמירת העשרה מזמורים (לפני התיקון הכללי)

הֲרֵינִי מְקַשֵׁר עַצְמִי בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ. וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר. קְדוֹשִׁים אָשֵׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא. זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן

לְכוּ נְרננה לַאֲדֹנָי, נָריעה לְצוּר יִשָׁעֲנוּ. נְקַדְמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִירוֹת נָריעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל אֲדֹנָי וּמֶלך גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים.

הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא ושׁכִינְתֵּיה, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֶלָם, בְּשֵּׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

התיקון הכללי לקריאה:

"וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: אֵל אֱלֹקִים בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה" (ליקוטי מוהר"ן ר"ה)

פרק טז 

א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי-חָסִיתִי בָךְ:
ב אָמַרְתְּ לַיהֹוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל-עָלֶיךָ:
ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל-חֶפְצִי-בָם:
ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי:
ה יְהֹוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:
ו חֲבָלִים נָפְלוּ-לִי בַּנְּעִמִים אַף-נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי:
ז אֲבָרֵךְ אֶת-יְהֹוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף-לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי:
ח שִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט:
ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:
י כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת:
יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

פרק לב

א לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:
ב אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהֹוָה לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה:
ג כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל-הַיּוֹם:
ד כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה:
ה חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא-כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהֹוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה:
ו עַל-זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ:
ז אַתָּה סֵתֶר לִי (מכוונים סא"ל, ומפסיקים מעט תורה רי"ג) מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה:
ח אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי:
ט אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרוֹב אֵלֶיךָ:
י רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:
יא שִׂמְחוּ בַיהֹוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב:

פרק מא

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל-דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהֹוָה:
ג יְהֹוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל-תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו:
ד יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל-מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ:
ה אֲנִי-אָמַרְתִּי יְהֹוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי-חָטָאתִי לָךְ:
ו אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ:
ז וְאִם-בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ-אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר:
ח יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל-שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי:
ט דְּבַר-בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא-יוֹסִיף לָקוּם:
י גַּם אִישׁ-שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב:
יא וְאַתָּה יְהֹוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם:
יב בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי-חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא-יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי:
יג וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם:
יד בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

פרק מב

א לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח:
ב כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
ג צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים:
ד הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
ה אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
ו מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:
ז אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:
ח תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
ט יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:
י אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
יא בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
יב מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:

פרק נט

א לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת-הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ:
ב הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי:
ג הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי:
ד כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא-פִשְׁעִי וְלֹא-חַטָּאתִי יְהֹוָה:
ה בְּלִי-עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה:
ו וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל-הַגּוֹיִם אַל-תָּחֹן כָּל-בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה:
ז יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
ח הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ:
ט וְאַתָּה יְהֹוָה תִּשְׂחַק-לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל-גּוֹיִם:
י עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי:
יא אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי:
יב אַל-תַּהַרְגֵם פֶּן-יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי:
יג חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר-שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ:
יד כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי-אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה:
טו וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר:
טז הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכֹל אִם-לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ:
יז וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי-הָיִיתָ מִשְׂגַּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר-לִי:
יח עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי-אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:

פרק עז

א לַמְנַצֵּחַ עַל-יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר:
ב קוֹלִי אֶל-אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל-אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי: (מכוונים אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם)
ג בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי:
ד אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה:
ה אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר:
ו חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים:
ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי:
ח הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא-יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד:
ט הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אוֹמֶר לְדֹר וָדֹר:
י הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם-קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה:
יא וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן:
יב אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי-יָהּ כִּי-אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ:
יג וְהָגִיתִי בְכָל-פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
יד אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי-אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים:
טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ:
טז גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי-יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה:
יז רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת:
יח זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף-חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ:
יט קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ:
כ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ:
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

פרק צ

א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר:
ב בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם אַתָּה אֵל:
ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם:
ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה:
ה זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף:
ו בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ:
ז כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ:
ח שַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ:
ט כִּי כָל-יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה:
י יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה:
יא מִי-יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ:
יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה:
יג שׁוּבָה יְהֹוָה עַד-מָתָי וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶיךָ:
יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל-יָמֵינוּ:
טו שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה:
טז יֵרָאֶה אֶל-עֲבָדֶיךָ פָּעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל-בְּנֵיהֶם:
יז וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

פרק קה

א הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:
ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ-לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל-נִפְלְאֹתָיו:
ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה:
ד דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:
ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי-פִיו:
ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:
ז הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל-הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:
ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:
ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:
י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:
יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:
יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:
יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל-גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל-עַם אַחֵר:
יד לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:
טו אַל-תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל-תָּרֵעוּ:
טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל-הָאָרֶץ כָּל-מַטֵּה-לֶחֶם שָׁבָר:
יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:
יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:
יט עַד-עֵת בֹּא-דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָתְהוּ:
כ שָׁלַח-מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:
כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל-קִנְיָנוֹ:
כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:
כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ-חָם:
כד וַיֶּפֶר אֶת-עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:
כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:
כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ:
כז שָׂמוּ-בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:
כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחֲשִׁךְ וְלֹא-מָרוּ אֶת- דְּבָרוֹ:
כט הָפַךְ אֶת-מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת-דְּגָתָם:
ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:
לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל-גְּבוּלָם:
לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:
לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:
לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:
לה וַיֹּאכַל כָּל-עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:
לו וַיַּךְ כָּל-בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל-אוֹנָם:
לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:
לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:
לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:
מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:
מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:
מב כִּי זָכַר אֶת-דְּבַר קָדְשׁוֹ אֵת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:
מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת-בְּחִירָיו:
מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:
מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:

פרק קלז

א עַל-נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן:
ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת-שִׁיר יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:
ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:
ז זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
ח בַּת-בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ אֶת-גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ אֶל-הַסָּלַע:

פרק קנ

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:
ב הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:
ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:
ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב:
ה הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי-שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:
ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

לאחר אמירת תהלים אומרים שלשת הפסוקים:

מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשּׁוּב אֲדֹנָי שְׁבוּת עַמּוֹ – יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵאֲדֹנָי מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם אֲדֹנָי וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בּוֹ.

תפילה קצרה לאמרה אחר אמירת תיקון הכללי - מעט בכמות ורב באיכות

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, אַנְתְּ לְעֵלָּא, לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, דְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל. וּלְךָ – דּוּמִיָּה תְהִלָּה; וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. אוֹתְךָ אֶדְרֹשׁ, אוֹתְךָ אֲבַקֵּשׁ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה מֵאִתְּךָ, דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת עַד הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁלִּי, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד, כְּפִי אֲשֶׁר נִגְלֶה לְךָ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. וּבַדֶּרֶךְ וְנָתִיב הַזֶּה תָּאִיר עָלַי אוֹרְךָ, לְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, כְּפִי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת; כְּפִי רְצוֹן מִבְחַר הַבְּרוּאִים: לִבְלִי לַחְשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשֶּׁבֶת חוּץ וְשׁוּם מַחֲשָׁבָה וּבִלְבּוּל שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנֶךָ. רַק לְדַבֵּק בְּמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת, צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת בַּעֲבוֹדָתְך בֶּאֱמֶת, בְּהַשָּׂגָתְךָ וּבְתוֹרָתֶךָ. הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיך (קוֹרְאִים כְּמוֹ: עֵדְבוֹתֶיךָ) וְתַן לִי לֵב טָהוֹר לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וּמִמְּצוּלוֹת יָם תּוֹצִיאֵנִי לְאוֹר גָּדוֹל חִישׁ קַל מְהֵרָה, תְּשׁוּעַת אֲדֹנָי כְּהֶרֶף עַיִן, לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, כָּל יְמֵי הֱיוֹתִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְאֶזְכֶּה לְחַדֵּש נְעוּרָי, הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְתִהְיֶה יְצִיאָתִי מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתִי: בְּלֹא חֵטְא. וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

לאחר תיקון הכללי טוב לומר את התפילות פה בהמשך וגם לעשות פדיון נפש

כדי לעשות פדיון צריך לקחת כסף לצדקה ביד (להרים אותו) ולומר לאחר מכן:

הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר ובפרט לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבנו נחמן בן פייגא זיע”א, ופדיון זה הוא על דעתו ודעתי כדעתו ופי כפיו.

מַעֲוַת וְאֶת הַיְּקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. צָדַק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. צָדַק מִלְּכַוְּתָא קְדִישָׁא. דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. שֹׁרֶשׁ הַדִּינִין בֶּיְנֶה. אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה. אֵין הַדִּין נִמְתֹּק אֶלָּא בְּשֹׁרְשׁוּ. שְׁלֹשָׁה יָדַיִם בְּבִינָה: יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה. ג’ פַּעֲמַיִם יָד גִּימַטְרִיָּא שֵׁם שֶׁל מ”ב. מ”ב שֶׁבִּיצִירָה שֵׁם שֶׁל אָנָּא בְּכֹחַ. מ”ב שֶׁבַּבְּרִיאָה שְׁנֵי פַּעֲמַיִם אקי”ק. מ”ב שֶׁבַּאֲצִילוֹת הוי”ה פָּשׁוּט בְּמִלְאוֹ וּמִלּוּי דְּמִלּוּי.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל (וְיֹאמַר אֶת שֵׁם הַנִּצְרָךְ אוֹ הַנִּצְרֶכֶת לְפִדְיוֹן וְשֵׁם אִמּוֹ\ה: פְּלוֹנִי\ת בָּן\בַּת פְּלוֹנִית) עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרֹבֶת דִּין כְּלַל אָמָּן.

תפילה נוספת לאחר התיקון הכללי (לא חובה)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהוָֹה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ הָאֲמִירָה בְּפֶה לְבַד כְּאִלּוּ הִשַֹּגְתִּי וְכִוַּנְתִּי כָּל הַסּוֹדוֹת וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְיִהְיוּ אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל, וְהִנְנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ, וְהִנְנִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִיִים שֶבְּדוֹרֵנוּ וּלְכָל הַצַדִיקִים הָאֲמִתִיִים שוֹכְנֵי עָפָר, קְדוֹשִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה (וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אָמֵן), וְעַל דַעְתָּם וְעַל כַּוָּנָתָם אָמַרְתִּי כָּל אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וּבִזְכוּתָם וְכֹחָם אֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּשִׁמְךָ הַמְיֻחָד, הַגָדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבִזְכוּת וְכֹחַ שְּׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ בְּמִלּוּאָם, שֶׁהֵם "אֵל אֱלֹהִים" (כָּזֶה): (יכוון במחשבתו אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם), שֶׁהֵם עוֹלִים בְּמִסְפָּר תפ"ה (אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ), כְּמִסְפַּר תְּהִלִּי"ם, בְּכֹחַ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת תְּזַכֵּנִי לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי לְבַטָּלָה מִבֶּטֶן הַקְּלִפָּה שֶׁבְּלָעָתַם, אֲשֶׁר מִסְפַּר שְׁמָהּ עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה תפ"ה (אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ), שֶׁהִיא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת סֵפֶר תְּהִלִּים, וּבְכֹחַ אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים תְּעוֹרֵר שְּׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים "אֵל אֱלֹהִים", וְתַהֲרֹג וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ, וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת הַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁבְּלָעָתַם, וְתַכְרִיחַ אוֹתָהּ לְהַפְלִיט כָּל הַטִּפּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ, וְתִמְחֶה שְׁמָהּ וְזִכְרָהּ מִן הָעוֹלָם, וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, וְתַהֲרֹג כָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ עַל-יְדֵי פְּגַם חֵטְא זֶה, כֻּלָּם תּוֹצִיאֵם, וְתַחֲזֹר וּתְקַבְּצֵם בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית, וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה תָּמִיד, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְרֹא גּוּפִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים לְכָל הַנְּשָׁמוֹת דְּאָזְלִין עַרְטִילָאִין עַל-יְדֵי עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל-יְדֵי פְּגַם טִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, אכי"ר.

מוהרנ"ת אמר: כדאי לו לאדם לחיות שבעים שנה בעולם הזה עם כל הסבל והצרות, אפילו אם לא יחטוף ויעשה האדם שום דבר הגון וטוב, רק זה שימנע עצמו מהרהור רע אחד פחות, גם זה כבר כדאי (תמורת מה שיזכה). וכל שכן כשעושים עוד איזה מצווה, בוודאי כדאי וכדאי. (שש"ק ח"ב קי"ז)

אחר העשרה מזמורי תהילים טוב לומר תפילה זו:

אָשִׁירָה לַיהוָֹה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, יֶעֱרַב עָלָיו שִֹיחִי אָנֹכִי אֶשְֹמַח בַּיהוָֹה: הוֹדוּ לַיהוָֹה בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשֹוֹר זַמְּרוּ לוֹ: אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשֹוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ: עֲלֵי עָשֹוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִֹמַּחְתַּנִי יְהוָֹה בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵֹי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כֹּל, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִֹים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, וּבִזְכוּת אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם: אַשְׁרֵי, בְּרָכָה, מַשְֹכִּיל, שִׁיר, נִצּוּחַ, נִגּוּן, תְּפִלָּה, הוֹדָאָה, מִזְמוֹר, הַלְלוּיָהּ, בִּזְכוּת הַמִּזְמוֹרִים וּבִזְכוּת הַפְּסוּקִים וּבִזְכוּת תֵּבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיּוֹתֵיהֶם וּנְקֻדּוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם כָּל הָעֲשָֹרָה צַדִּיקִים שֶׁיִּסְדוּ סֵפֶר תְּהִלִּים וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה, רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגָא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר גִּלָּה וְתִקֵּן לוֹמַר אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים, תְּזַכֵּנִי וּתְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהוֹצִיא כָּל הַטִּפּוֹת קֶרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן (אִם יֹאמַר חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל מִקְרֶה שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, יֹאמַר זֶה: וּבִפְרָט כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי בְּלַיְלָה זֶה עַל יְדֵי מִקְרֵה לַיְלָה שֶׁקָּרָה לִי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים), שֶאֶת כֻּלָּם אֶזְכֶּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, לְהוֹצִיאָם מֵהַקְּלִפּוֹת וּמֵהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ וְנִדְחוּ לְשָׁם, וְאַל יִדַּח מִמֶנוּ נִדָּח, וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר וְתַהֲרֹג וְתַעֲקֹר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הָרוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין שֶׁנַּעֲשֹוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת, שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, וְתָסִיר מֵהֶם חִיּוּתָם, וְתוֹצִיא וְתִגְזֹל מֵהֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֵל חַי וְקַיָּם, חַי הַחַיִּים, מָלֵא רַחֲמִים, הַדָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, הֶחָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, אָבִי אָבִי, גּוֹאֲלִי וּפוֹדִי, יָדַעְתִּי יְהוָֹה יָדַעְתִּי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ אֲפִלּוּ בְּהַמִּקְרִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לִי בְּשׁוֹגֵג, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה כְּלָל וְהִרְהַרְתִי בַּיּוֹם, עַד שֶׁבָּאתִי לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה קִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי וְגָרַמְתִּי מַה שֶּׁגָּרַמְתִּי וְשִׁחַתְתִּי מַה שֶּׁשִּׁחַתְתִּי. אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹיָה עַל נַפְשִׁי, אוֹי לְנַפְשִׁי, כִּי גָּמַלְתִּי לִי רָעָה. מָה אֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק. הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי. הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, הִנְנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא טִנּוּפִים וְלִכְלוּכִים, מָלֵא תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וְאֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוּכַל לְכַנּוֹת בּוֹ עֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי, כִּי רַע וָמַר, כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ. מַר לִי מְאֹד, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַר לִי מְאֹד, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. רְאֵה אַנְחָתִי וְאֶנְקָתִי, כִּי נַפְשִׁי מָרָה לִי מְאֹד עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת מֵעֹצֶם מְרִירוּת נַפְשִׁי, אֲשֶׁר עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם יַגִּיעַ, כִּי קַצְתִּי בְּחַיַּי, לָמָּה לִי חַיִּים כָּאֵלֶּה, חַיִּים מָרִים וּמְרוּרִים מִמָּוֶת, אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית, מָצִית, נַפְשִׁי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ רִבּוּי וְעֹצֶם הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים, הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשִֹים עַל-יְדֵי זֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְעַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְתַקֵּן זֹאת וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יָדַעְתִּי וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וַעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וַעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תּוֹחַלְתִּי מֵיְהוָֹה, כִּי חַסְדֵי יְהוָֹה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ, יְהוָֹה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים וֵאלֹהֵי כָּל יִשְֹרָאֵל, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲשֶֹה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמֹר, וְתָכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ, וְתִגְעַר בְּהַיֵּצֶר הָרָע וּתְגָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִפְּגַם הָרְאוּת וּמִפְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶֹה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָּמִיד, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמִּקְרֶה, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

אָבִינוּ, מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם, גּוֹאֵל חָזָק, שָׁטַחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפַּי. הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת, הַצֵּל נִרְדָּף וְחַיָּב כָּמוֹנִי, לְהַצִּילֵנִי מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת. תֵּן לִי תִּקְוָה וְלֹא אֹבַד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. דַלוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, יְיָ עָשְׁקָה לִי, עָרְבֵנִי, עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים, כִּי אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ אֶלָּא בְּפִי, אֵין לִי שׁוּם מָנוֹס וּמִבְטָח, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, עַל חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, עַל רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַל חֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּית, עַל חֲנִינוּתֶיךָ הַנִּצְחִיּוֹת וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, בָּהֶם תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, בָּהֶם אֶשָּׁעֵן וְאֶסָּמֵךְ, בִּזְכוּתָם וְכֹחָם אֶבְטַח וַאֲקַוֶּה, כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִּתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת. אֲהָהּ יְהוָֹה, מַלְּטֵנִי! אֲהָהּ יְהוָֹה, פְּדֵנִי! רְאֵה מְסֻכָּן כָּמוֹנִי, טוֹרֵף בְּלֵב יַמִּים, תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ, צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, אֹיְבַי חִנָּם, צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַדּוּ אֶבֶן בִּי, צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ, יְהוָֹה, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד חִנָּם, מָלֵא חֲנִינוֹת, מָלֵא רַחֲמָנוּת, מָלֵא טוֹב, מָלֵא רָצוֹן, כְּבָר קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ לִקְרֹא אֵלֶיךָ תָּמִיד, וְהִנְנִי מְקַיֵּם קַבָּלָתֵנוּ, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שָׁפָל כָּזֶה, מִמְּקוֹמוֹת מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָֹה, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. וְאִם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָרַדְנוּ לְמָקוֹם שֶׁיָּרַדְנוּ, וְיָרַדְנוּ עַכְשָׁיו בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא לִמְקוֹמוֹת נְמוּכִים וּשְׁפָלִים מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יָרְדוּ יִשְֹרָאֵל לְתוֹכָם מֵעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁים עַצְמֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ מִמְּצוּלוֹת יָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם, וּכְתִיב: וְאַף גַּם זֹאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶת אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שׁוּם כַּוָּנָה מֵהַכַּוָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרִים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַמִּיץ כֹּחַ וְרַב אוֹנִים! עֲשֵֹה מַה שֶּׁתַּעֲשֶֹה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, בֵּין מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בָּזֶה בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס, בֵּין בְּרָצוֹן, עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח לִי, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיֵּינוּ, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה (אם יהיה על קברו הקדוש יאמר זה: וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה הַשּׁוֹכֵן פֹּה, צַדִיק יְסוֹד עוֹלָם, נַחַל נוֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה, אֲשֶׁר אֲנִי מְכַתֵּת רַגְלַי וְטִלְטַלְתִּי עַצְמִי בְּטִלְטוּל הַקָּשֶׁה בִּשְׁבִיל לָבוֹא הֵנָּה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּחַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים לַעֲמֹד בְּעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה תָּמִיד, כְּשֶׁנָּבוֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְנִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְנֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלּים. וְהִנֵּה עָשִֹיתִי מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלַי, עֲשֵֹה מַה שֶּׁעָלֶיךָ), וּמְחַל לִי, וּסְלַח לִי, וְכַפֵּר לִי עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בְּרַמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי, בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶֹה, וּבַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים וּבִשְׁאָר כֹּחוֹת הַגּוּף, וּבִפְרָט מַה שֶּׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהָרָע בְּעֵינֶיךָ עָשִֹיתִי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַל הַכֹּל תִּמְחַל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר, מָלֵא רַחֲמִים, וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי, תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין, תַּשְׁמִיעֵנִי שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ, הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאַי, וְכָל עֲוֹנוֹתַי מְחֵה. מְחֵה פְּשָׁעַי לְמַעַנְךָ, כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי, הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכּוֹר:

וְתִמָּלֵא עָלַי בְּרַחֲמִים, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָּמִיד בִּזְכוּת וְכֹח הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָּמִיד, וְתִתֵּן לִי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי וְלָכֹף וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתִי, וְלֹא אֶפְגֹּם עוֹד מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי, וְלֹא אֶעֱשֶֹה עוֹד הָרָע בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף, כִּי כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ שֶׁגַּם עַל זֶה מוֹעִיל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהִנָּצֵל לְהַבָּא, בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, מִן הַיֵּצֶר הָרָע וְכַת דִּילֵהּ (אם יהיה על קברו הקדוש יאמר זה: וּבִפְרָט עַל מְקוֹם צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עָזְרֵנִי בִּזְכוּת הַצַּדִּיק הַגָּנוּז פֹּה), וְרַחֵם עָלַי, וְתֵן לִי כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וְלִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי תָּמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וּלְסַלְּקוֹ וּלְבַטְּלוֹ מֵעָלַי לְגַמְרֵי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כִּי כְּבָר כָּלוּ בְיָגוֹן חַיָּי וּשְׁנוֹתַי בָּאֲנָחָה, כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹּחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסֶבֶל. רַחֵם עָלַי, אָבִי, אָב הָרַחֲמָן; רַחֵם עָלַי, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה; חוּס וַחֲמֹל עָלַי, שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה, שׁוֹמֵעַ אֲנָקָה, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה! אַל יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֵּן לְשַׁחַת נַפְשִׁי, הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי. תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ. חוּסָה עָלַי, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, כְּרֹב חֲסָדֶיךָ. יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עֲלוּב נֶפֶשׁ כָּמוֹנִי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל מְלֻכְלָךְ בַּחֲטָאִים כָּמוֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה, חֲסַר עֵצָה כָּמוֹנִי, כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת, לְךָ לְבַד רַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם. עֲזֹר נָא, הוֹשִׁיעָה נָא, חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כְּחַסְדְּךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:

וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲדוֹן הַשִֹּמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ אֵין שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִֹמְחָה תָּמִיד, מְשַֹמֵּחַ נַפְשׁוֹת עֲגוּמִים. שַֹמַּח נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאֹד, הָעֲלוּבָה מְאֹד, הָעֲיֵפָה וְהַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה אֵלֶיךָ מְאֹד. הָסֵר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה. שַֹמַּח נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ, כִּי אֵלֶיךָ, יְהוָֹה, נַפְשִׁי אֶשָֹּא. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹבַע שְֹמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. הָשִׁיבָה לִי שְֹשֹוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִּסְמְכֵנִי. שַֹבְּעֵנִי מִטּוּבֶךָ וְשַֹמַּח נַפְשִׁי בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבִּי לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת. עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָׁחַר. זַכֵּנוּ לְכָל הָעֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית, כָּאָמוּר: אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָֹה אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. לְדָוִד מַשְֹכִּיל, אַשְׁרֵי נְשֹוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה. בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵיהוָֹה אִשָּׁה מַשְֹכָּלֶת. יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָֹה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. לַמְנַצֵּחַ עַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִֹיחָה וַיְחַפֵּשֹ רוּחִי. הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֵשׁ טַעַם בְּרִיר חֲלָמוּת. פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנוֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי. וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלֹהַי עֹשָֹי, נּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָֹה הִיא תִתְהַלָּל. וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָֹא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ: וְקַבֵּץ נִדָּחֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ: וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְהוָֹה אֱלוֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ, וִירִישְׁתָּהּ וְהֵיטִיבְךָ, וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ: וְנֶאֱמַר: נְאֻם יְהוָֹה אֱלֹהִים, מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. וְנֶאֱמַר: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְהוָֹה, נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל יְכַנֵּס. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִֹמְחַת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּפְדוּיֵי יְהוָֹה יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִֹמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה יַשִֹּיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וְנֶאֱמַר: כִּי בְשִֹמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָֹּדֶה יִמְחֲאוּ כָף. וְנֶאֱמַר: כִּי נִחַם יְהוָֹה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ, וַיָּשֶֹם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָֹה, שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. שִֹמְחוּ בַיהוָֹה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב: אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִֹמְחָה. שִֹמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהוָֹה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:

תפילה על שמירת הברית מהבן איש חי

אנא ה' למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך תעזריני ותסייעני לשמור אות ברית קודש אשר חתמת בבשרנו, ותצילני מכל חטא ומכל הרהורים רעים ומחשבות פגומות ותצילני מכל פגם הברית הן במחשבה הן בדבור הן במעשה הן בחוש הראות הן בחוש השמיעה הן בשאר חושים ובכולם אהיה טהור בקדושת הברית בלי שום פגם והרהור רע כלל, ותזכני שאתגבר על יצר הרע, ותהיה מחשבתי קשורה ודבוקה בקדושתך תמיד, כי ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל האומות ורוממתנו מכל הלשונות, והבדלת אותנו מכל טומאותיהם ותועבותיהם, ככתוב בתורתך (ויקרא י, כו) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, נודה לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו על שהוצאתנו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חוקי רצונך שהודעתנו, ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו, אנא ה' לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי, ותמשוך עלי מחשבות קדושות וטהורות זכות ונכונות, ויהיה לי לב שמח בעבודתך תמיד, ותעזרני על דבר כבוד שמך מעתה ועד עולם אמן כן יהי רצון:

ספר בן איש חי פרשת ראה - שנה שניה.

מהו התיקון הכללי?

תיקון הברית נקרא "התיקון הכללי" כמבואר בליקוטי מוהר''ן סימן כ''ט, אות ד'. והוא תיקון לקרי לילה, זרע לבטלה ופגם הברית - צריך לומר אלו העשרה מזמורי תהלים באותו היום שקרה לו, והם עשרה מיני נגינה: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ. והם תיקון גמור ומועיל מאוד מאוד לתיקון קרי וזרע לבטלה. צריך ללכת למקווה לפני אמירת התיקון, אך אינו יכול (חולה, או בדרך) גם טוב מאוד ומועיל . והזהיר רבנו הקדוש: שכשיקרה להם מקרה בלתי טהור חס ושלום, שילכו תיכף ומיד למקווה לטבול. כי על ידי המקרה חס ושלום נעשה מה שנעשה, על כן טוב מאוד שקודם שמתחיל להעשות מזה איזה דבר חס ושלום, שיקדים עצמו האדם ויטבול ויטהר עצמו. - גם האמירה בלי כוונה טובה מאוד, אך ראוי לכוון בזה מאוד וככל שמכוונים מתקנים יותר.

זהו תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם. זהו תיקון שרבי נחמן מאומן זיע''א, הוציאו מההעלם אל הגילוי: ואמר בעניין תיקון זה: "לא נודע זאת מיום בריאת העולם... הוא דבר חדש לגמרי חידוש נפלא, כי הוא תיקון נפלא ונורא מאוד מאוד... תיקון גמור ומועיל מאוד מאוד... דבר נפלא ויקר... הוא תיקון הכללי, כי כל עברה יש לה תיקון מיוחד. אבל תיקון זה הוא תיקון הכללי... תיקון זה יאמרו ויגלו בפני הכל".

"תיקון הכללי" על קבר רבי נחמן מברסלב והבטחת צדיק האמת

וגם ייחד אותם לעדות ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מן העולם: מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנזכרים לעיל, ויתן פרוטה לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו'. (אשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו, בפיאותיו אמשכנו להוציאו משאול תחתיות). והזהיר מאוד לבל יתפחד האדם מזה כלל, כי הפחד והדאגות והמרה השחורה בענין זה מזיק מאוד מאוד. ומי שיאמר עשרה מזמורי תהלים הנזכרים לעי''ל באותו היום שיקרה לו חס ושלום, אזי בודאי יתוקן חטאו, ושוב אל ידאג כלל (ליקוטי מוהר''ן סימן ר''ה).  - ואמר לנו רבנו: "מה אומר לכם? אין דבר גדול מזה! היינו להיות אצלי על ראש השנה" (חיי מוהר"ן, רכ). ואמר: "הלא מי שאינו זוכה להיות אצלי על ראש השנה, הוא אין לו להתענות כלל [כי לא יעזרו לו לתיקון נשמתו]. ומי שזוכה להיות על ראש השנה, הוא בוודאי אין צריך להתענות כלל, מאחר שזוכה להיות אצלי על ראש השנה"

ובחיי מוהר"ן תו אמר: לְעִנְיַן ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא אָמַר שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אפֶן אַף עַל פִּי כֵן בְּראשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִילּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן. אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם אֲבָל בְּראשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּראשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

תפילה לפני אמירת התיקון הכללי

(בְּשַׁבָּת ויו”ט אֵין אוֹמְרִים את התפילה הזאת) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְהַבּוֹחֵר בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֶקְרָא כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמָד לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּזְכוּת תֵּבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקֻדּוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, לְכַפֵּר פְּשָּׁעֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ, וּלְזַמֵּר עָרִיצִים וּלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלֹחַ חַטֹּאתֵינוּ וּלְכַפֵּר פְּשָּׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָלַחְתָּ לְדָוִד שֶׁאָמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָּמוּת. וְאַל תִּקָּחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה קֹדֶם זְמַנֵּנוּ עַד מְלֹאת שְנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְתַקֵּן אֵת אָשֵׁר שִׁחַתְנוּ. וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָגֵן עָלֵינוּ וּבַּעֲדֵנוּ שְׁתַּאֲרִיךְ אַפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חֲנָנוֹ, כְּדִּכְתִיב וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אָשֵׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים תִּתְעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן וְלָשִׁיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתָּן לָהּ, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה:

שיחות הר"ן (הרבי נחמן) קמ"א בנושא תיקון הכללי

בְּסִימָן צ"ב "לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא". תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן ר"ה) וְכוּ'. וְדַע שֶׁאֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וְכוּ'.
דַּע אָחִי, כִּי בִּתְחִלָּה אָמַר הוּא ז"ל, הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת "תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה" (כַּנִּדְפַּס בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן ר"ה). וּבִתְחִלָּה בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹתָהּ, לֹא הָיִיתִי לְפָנָיו אָז. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זִכַּנִי וּבָאתִי אֶצְלוֹ סָמוּךְ מְאֹד לְאוֹתָהּ הָעֵת שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹתָהּ. וְסִפֵּר לִי אֶחָד בִּשְׁמוֹ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל כְּפִי מַה שֶׁשְּׁמָעָהּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וּבְתוֹךְ כָּךְ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בְּתוֹךְ כָּךְ סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה וְחָזַר וַאֲמָרָהּ לְפָנַי בְּקִצּוּר כַּנִּדְפַּס כְּבָר בְּסִימָן ר"ה הַנַּ"ל.
וּבְאוֹתָהּ הָעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה, לֹא גִּלָּה אָז אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ לוֹמַר, רַק אָמַר סְתָם 'לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְלַךְ תְּהִלִּים לְתִקּוּן' הַנַּ"ל. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה רָאוּי לְגַלּוֹת אֵיזֶה הֵם עֲשָׂרָה קַפִּיטְלַךְ תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר. אַךְ אֵיזֶה שֶׁהֵם עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁיֹּאמְרוּ – הֵם תִּקּוּן לָזֶה, כִּי כָּל עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אֵיזֶה שֶׁהֵם, כֻּלָּם הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל.

וְאָז בְּעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל אָמַר בִּתְחִלָּה שֶׁתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן הוּא: הַמִּקְוֶה, שֶׁצְּרִיכִין לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן דָּאס עֶרְשְׁטֶי אִיז מִקְוֶה). וְאַחַר־כָּךְ גִּלָּה הַתִּקּוּן הַנַּ"ל לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים כַּנַּ"ל.
גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר: שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בִּלְתִּי טָהוֹר. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לִטְבֹּל בַּבֹּקֶר, עַל־כָּל־פָּנִים יִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲפִלּוּ לִפְנוֹת עֶרֶב. כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא (וְעַיֵּן בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁאָמַר, שֶׁטּוֹב מְאֹד לִטְבֹּל תֵּכֶף וּמִיָּד וְכוּ' עַיֵּן שָׁם).

אַחַר־כָּךְ אַחַר שֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לְאַרְבַּע שָׁנִים, (וּמַה שֶּׁעָבַר בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים יִקְצְרוּ רִבְבוֹת יְרִיעוֹת לְסַפֵּר, וּכְבָר הָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וּכְבָר חָזַר מִלֶּמְבֶּרְגְּ), פַּעַם אַחַת בַּחֹרֶף, שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו וְהִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל. וְאָז צִוָּה עָלַי לִכְתֹּב עַל הַנְּיָר הַפְּסוּקִים שֶׁמְּרֻמָּז בָּהֶם הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל. וְיָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב, וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי וְגִלָּה לִי הַפְּסוּקִים, וּכְתַבְתִּים עַל הַסֵּפֶר כַּאֲשֶׁר הֵם נִדְפָּסִים (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן צ"ב הַנַּ"ל). וְאָז גִּלָּה דַּעְתּוֹ, שֶׁרְצוֹנוֹ לְגַלּוֹת בִּפְרָטִיּוּת אֵיזוֹ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִים לוֹמַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהָיִינוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ, וְלֹא זָכִינוּ מִיָּד.
אַחַר־כָּךְ נָסַעְנוּ מֵאִתּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הָיִיתִי אֶצְלוֹ בְּאֵיזֶה שַׁבָּת, וְהִזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרָאִיתִי בְּעֵינַי כְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכְּבָר רָשַׁם לְעַצְמוֹ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר. אַךְ לֹא הָיָה מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֶקַּח כְּתַב־יָדוֹ בְּעַצְמִי בְּלִי רְשׁוּתוֹ. וְרָצִיתִי לְתָפְסָם בְּמֹחִי בְּעַל־פֶּה, וְלֹא יָכֹלְתִּי מֵחֲמַת אֵימַת רַבִּי, פֶּן יַקְפִּיד כִּי בָּאתִי לְחַדְרוֹ וּמָצָאתִי כְּתַב־יָדוֹ הַנַּ"ל וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ (כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הָיְתָה בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים שְׁנַת תק"ע לִפְרָט־קָטָן שֶׁהוּא ז"ל, יָצָא מֵחַדְרוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ בְּעֵת קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְאָז נִכְנַסְתִּי בְּחַדְרוֹ וְרָאִיתִי כְּתַב־יָדוֹ הַנַּ"ל).
וְאַחַר־כָּךְ, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּעֵת שֶׁלָּקַחְתִּי רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לָשׁוּב לְבֵיתִי, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ וְשָׁאַלְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּגַלֶּה לִי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל הַנַּ"ל, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁכְּבָר הֵם נִרְשָׁמִים אֶצְלוֹ כַּנַּ"ל. וְלֹא רָצָה. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה עֵת אַחֵר לָזֶה וְהָלַכְתִּי מֵאִתּוֹ.

אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לְאוֹתָהּ הָעֵת, בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי אֲנִי בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב, אָז גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים לִפְנֵי הָרַב דְּפֹה בְּרֶסְלַב וְלִפְנֵי חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי מִנֶּעמְרוֹב. וְיִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת עַל זֶה.
וְכָךְ אָמַר לָהֶם: הֱיוֹת בְּעִנְיָן זֶה הַיָּדוּעַ (הַיְנוּ עִנְיַן מִקְרֵה לַיְלָה ח"ו) נִלְכָּדִים בְּוַדַּאי שְׁלשָׁה חֶלְקֵי הָעוֹלָם, אֲנִי לוֹקֵחַ אֶתְכֶם לְעֵדוּת. וְתֵדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים מוֹעִילִים מְאֹד מְאֹד לְתִקּוּן קְרִי וְהֵם תִּקּוּן גָּמוּר וּמוֹעִיל מְאֹד מְאֹד.
וְיֵשׁ מִי שֶׁיִּקְרֶה לוֹ עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ עַל־יְדֵי חֻלְשָׁה וַעֲיֵפוּת אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵב כָּרָאוּי, וְכָל זֶה אֵינוֹ כְּלוּם (וְהוּא כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁמַּשְׁתִּין בַּשֵּׁנָה). גַּם יֵשׁ שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה וְנִצּוֹל מִן הַמִּקְרֶה אוֹ שֶׁהַמָּזָּל שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וְנִצּוֹל. גַּם לִפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם בְּשֵׁנָה בַּחֲלוֹם כְּאִלּוּ הוּא נוֹפֵל וְאַחַר־כָּךְ מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, גַּם זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִזֶּה.
רַק מִי שֶׁיִּקְרֶה לוֹ ח"ו מֵחֲמַת הִרְהוּרִים, מִזֶּה נִבְרָאִים מַמָּשׁ קְלִפּוֹת ח"ו, (כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים), אֲבָל מִי שֶׁיֹּאמַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּוַדַּאי יְתַקֵּן בָּזֶה מְאֹד מְאֹד.

וְכַמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁרָצוּ לַעֲמֹד עַל עִנְיָן זֶה וְנִתְיַגְּעוּ לִמְצֹא לָזֶה תִּקּוּן גָּמוּר. וּקְצָתָם לֹא יָדְעוּ כְּלָל מַהוּ עִנְיָן זֶה. וּקְצָתָם הִתְחִילוּ לֵידַע קְצָת בְּעִנְיַן תִּקּוּן זֶה, וְנִסְתַּלְּקוּ לְעוֹלָמָם בְּאֶמְצַע עָסְקָם בָּזֶה וְלֹא גָּמְרוּ, וְלִי עָזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִיתִי לַעֲמֹד עַל זֶה בִּשְׁלֵמוּת.
וְעִנְיַן תִּקּוּן זֶה, עַל־יְדֵי אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל, הוּא דָּבָר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי הוּא תִּקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, (עַיֵּן לְמַטָּה) וּמִי שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה וְאַחַר־כָּךְ יֹאמְרֵם בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא אָנוּס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִטְבֹּל, כְּגוֹן שֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יֹאמְרֵם אַשְׁרֵי לוֹ. כִּי הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. וְאִם יֹאמְרֵם בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי בְּוַדַּאי מַה טוֹב, אַךְ גַּם הָאֲמִירָה בְּעַצְמָהּ מְסֻגָּל מְאֹד.

וְאָמַר: כִּי לֹא נוֹדַע זֹאת מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם. מִסְּתָמָא הָיִיתִי רוֹצֶה לְבַטֵּל זֹאת לְגַמְרֵי, אַךְ אִי אֶפְשָׁר זֹאת לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת. בְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר כִּי הָיָה צָרִיךְ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע שֶׁל כְּלָלִיּוּת בְּנֵי הָאָדָם בִּתְמִידוּת. וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, כִּי אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבִּטֵּל הַטֶּבַע, הָיָה רַק לְפִי שָׁעָה וּבְדָבָר פְּרָטִי, כְּגוֹן קְרִיעַת יַם סוּף אוֹ בְּקִיעַת הַיַּרְדֵּן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהָיָה רַק לְפִי שָׁעָה. אֲבָל לְבַטֵּל הַטֶּבַע שֶׁל כְּלָלִיּוּת בְּנֵי אָדָם, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע אֶצְלוֹ. וְגַם צָרִיךְ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע תָּמִיד, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר. וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת אִי אֶפְשָׁר וְכוּ',
אַךְ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל הֵם דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וּמוֹעִיל מְאֹד.

גַּם יִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת. וְאָמַר: שֶׁגַּם כִּי יִמְלְאוּ יָמָיו, אֲזַי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, אֲפִלּוּ אִם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ עֲווֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו מְאֹד מְאֹד ח"ו, אֲזַי אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ'.

וַאֲנִי חָזָק מְאֹד בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי, אַךְ בָּזֶה אֲנִי חָזָק בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל מוֹעִילִים מְאֹד מְאֹד.
וְאֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים: ט"ז. ל"ב. מ"א. מ"ב. נ"ט. ע"ז. צ'. ק"ה. קל"ז. ק"נ. כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִדְפְּסוּ כַּמָּה פְּעָמִים. (רַק בְּסֵפֶר "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת" נִדְפְּסוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן בְּטָעוּת הַקַּפִּיטְל שֶׁל קל"ז עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמַּדְפִּיסִים וּמִשָּׁם נִתְפַּשֵּׁט הַטָּעוּת בְּכַמָּה סְפָרִים וְסִדּוּרִים שֶׁהֶעְתִּיקוּ מִשָּׁם).
וְיֹאמְרֵם כַּסֵּדֶר שֶׁהֵם כְּתוּבִים בַּתְּהִלִּים. וְאָמַר שֶׁהוּא: תִּקּוּן הַכְּלָלִי. כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ תִּקּוּן מְיֻחָד, אֲבָל תִּקּוּן הַנַּ"ל הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי.

גַּם אָמַר אָז שֶׁעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁל אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יֹאמְרוּ וִיגַלּוּ בִּפְנֵי הַכֹּל.
וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא דָּבָר קַל לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אַף־עַל־פִּי־כֵן, גַּם זֶה יִהְיֶה כָּבֵד מְאֹד לְקַיֵּם. וְכֵן נִתְקַיֵּם עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת רֹב הֶהָמוֹן רְחוֹקִים מְאֹד לְקַיֵּם זֹאת וְהוּא ז"ל הוֹדִיעַ כָּל זֹאת מִקֹּדֶם. וַאֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ לְהוֹדִיעַ הַתִּקּוּן לְכָל הֶחָפֵץ לְהִתְתַּקֵּן, וְכָל אֶחָד הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע, וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל וַאֲנַחְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ הִצַּלְנוּ.

וּמַה שֶּׁהָרַב בַּעַל הַמְחַבֵּר "סֵדֶר תִּקּוּן שַׁבָּת" מְבִיאָם בְּשֵׁם סֵפֶר "עֲשָׂרָה הִלּוּלִים" זֶה אֵינוֹ, כִּי יְדִידִי הַקּוֹרֵא עַיֵּן נָא בְּסֵפֶר "תִּקּוּן מוֹעֵד", וְתִרְאֶה שֶׁמּוּבָאִים שָׁם בְּפֵרוּשׁ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן ז"ל, וְכֵן בְּכַמָּה סְפָרִים יֵשׁ שֶׁמּוּבָאִים שָׁם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ ז"ל. וְגַם נַסֵּה נָא וְחַפֵּשׂ בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁמּוּבָאִים שָׁם שֶׁלֹּא בְּשֵׁם רַבֵּנוּ וְתִרְאֶה שֶׁכֻּלָּם נִדְפְּסוּ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁנִּפְטַר תְּחִלַּת שְׁנַת תקע"א בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָרַב הַנַּ"ל וְכַיּוֹצֵא מִגֹּדֶל תְּשׁוּקָתָם לְזַכּוֹת בָּהֶם אֶת הָרַבִּים בְּתִקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה, וְיָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּמְצָאִים מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל רַבֵּנוּ ז"ל, עַל־כֵּן קִיְּמוּ בְּנַפְשָׁם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ ז"ל (יְבָמוֹת סה:): 'שֶׁמֻּתָּר לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם'. וּבִפְרָט בְּדָבָר גָּדוֹל וְתִקּוּן כָּזֶה. וְעַתָּה בִּין תָּבִין שֶׁצָּדְקוּ הַנֶּאֱמַר לְעֵיל שֶׁהֵם תִּקּוּן חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְלֹא יָדַע מִזֶּה שׁוּם נִבְרָא מִימוֹת עוֹלָם. וְתֹאמְרֵם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ ז"ל, בִּכְדֵי שֶׁשִּׂפְתוֹתָיו יִהְיוּ דּוֹבְבוֹת וְכוּ' (סַנְהֶדְרִין צ:), אֲשֶׁר כָּל הַצַּדִּיקִים מִתְגַּעְגְּעִים לָזֶה. וּמִזֶּה אֲשֶׁר אִלְּצוּנִי לְגַלּוֹת כָּל הַנַּ"ל. וּזְכוּתוֹ יַעֲמֹד לָנוּ, וּמִכָּל פְּגָמֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ יְתַקְּנֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

תיקון הכללי נחשב כאמירת ספר תהילים שלם ("ימי שמואל" פרק ה`) כמובן גם צריך לומר תהילים ולא רק את התיקון הכללי (ליקוטי-מוהר"ן, חלק ב`, סימן עג).

רבי אליעזר פאפו זצ"ל: "האומר אלו העשרה מזמורים שגילה רבי נחמן מברסלב, אין לו פחד על העוון כי בודאי הגמור נתקן עוונו" בספרו דמשק אליעזר.

המקובל "הפחח" רבי מנחם מנשה בעל אהבת חיים: "כל החס על נפשו ונפש דורותיו התלויים בו וחפץ בקדושתם יאמר בכל יום את העשרה מזמורי תהילים אלו שגילה רבי נחמן מברסלב".

רבי חיים סינוואני זצ"ל: "הנזהר לומר את התיקון הכללי של מוהר"ן מברסלב מתקן תיקון עצום... ופוק חזי מאן חתים עליה לתיקון זה הוא מוהר"ן, והוא נתערב בזה התיקון והוא תיקון נפלא... אם יאמרם – אשרי לו, כי הוא תיקון גדול ונורא מאוד"

רבי חיים פלאג`י זצוק"ל: "והוא תיקון גדול מאוד"

שמירת הברית ומעלת התיקון הכללי

מתוך הספר בני בנימין

שמירת ברית קדש נקראת בשם יסוד שהיא יסוד בעבודת הקדש, ואי אפשר שיהיה לאדם שום התעלות אמיתית בעבודת ה', ושום הרגשת נועם קדושת השבת או שאר מצוות אם לא שומר אות ברית קדש שבבשרו. דרשו חז''ל ''עיניים להם ולא יראו'', (תהילים קטו. ה), כלומר אדם שמסתכל בעיניים למלא תאוותו, והוא על תקן מאוורר שפוזל הנה והנה - לא יראה בגדלות ה', לא יראה בנועם ה' ובהיכלו. וכן ''אוזניים להם ולא ישמעו'', אדם שפוגם בשמיעת דברים אסורים אינו זוכה לשמוע דבר ה'. אדם שמקשה עצמו לדעת נמצא בנידוי בשמיים במשך 40 יום. ולא יתפלא למה תפילתו לא נשמעת ולימודו לא עושה פרי. מלבד העובדה שהגמרא בברכות אומרת שמי שמרבה לשמש מיטתו (בהיתר כמובן) שיערו נושר, ושיניו נושרות, וזיקנה קופצת עליו, וכוחו נחלש,

שהרי איבר קטן יש באדם מרעיבו שבע ומשביעו רעב. פי אלף אלפי אלפים אדם שפוגם בברית ומוציא זרע לבטלה חוץ מהפגמים הגופניים יש עוד כמה פגמים שמשתרשים בגופו ובנשמתו:

א. מתרחק מיראי ה' ומלומדי התורה וזה נרמז בפסוק ''בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו'' ר''ת למפרע מילה, שהשומר ברית הוא בבחינת ''טבעות הארון'', ואם פגם הוא כבר שונא אותם ורואה בהם פגמים, ולמעשה הוא רואה את הפגמים של עצמו שהוא כמשל המביט בראי ורואה פנים מטונפות, אין החסרון בראי, אלא באדם עצמו.

ב. מאבד כל רגש והרגשה ממצוות ומקדושה.

ג. נכנס לעצבון ולמרה שחורה בר מינן, והעצבות אינה עבירה אבל היא גורמת לכל העבירות.

ד. והגרוע מכל שמחליש אותו באמונה ע''י שמטמא את מוחו ומקרר אותו ביראת ה' ומוליד בו דיעות כוזבות רח''ל.

וזהו רק מעט מזעיר ממה שהזהירונו חז''ל בפגם הנורא הזה שמחמתו עד היום אנו בגלות, הקיץ עבר ואנחנו לא נושענו, וכל היקום שנמחה בדור המבול היה בגלל שפנמו בזרעם. ושמשו מין בשאינו מינו, והעונש מידה כנגד מידה מבול רותח שהמיס את האדם והבהמה, ולא השאיר שריד ופליט חוץ מנח ואשר בתיבה, ונח נקרא צדיק תמים שהוא היחיד שלא פגם באות ברית קדש, וכן הבהמות אשר איתו בתיבה כמו שמוזכר בפרק חלק (דף קט.).

ידוע שהזוהר הקדוש אמר שאין תרופה למכתו של אדם שפגם רח''ל, ורבינו נחמן מברסלב זיע''א פירש מהו ''אין לו תקנה''? הכוונה שבכל עבירה שאדם עושה אם יתחרט וירצה לשוב בתשובה באמת מסייעים לו מהשמיים לשוב ולתקן. אבל בפגם הנורא של הוצאת זרע לבטלה אין לו סייעתא דשמיא לחזור בתשובה, ואת כל הדרך יצטרך הוא לעבור בעצמו בלי עזרה מלמעלה. וידוע שמסר רבינו נחמן מברסלב זיע''א נפשו על גילוי עשרה מזמורי תהילים שהם ''התיקון הכללי'' למי שפגם באות ברית קדש, ואדם שיאמר העשרה מזמורים וירבה בתורה ותפילה וכמובן לא ישוב לכסלה יותר, אלא מכאן ולהבא חושבנא לטב עביד, ממילא הקב''ה יעביר חטאתו ועוונו יכופר. אמרו חז''ל שאברהם אבינו יושב בשערי גהינום וכל יהודי שהוא מהול ולא פגם באות ברית קדש - לא מניחו להכנס לשם.

התורה מספרת מעשה ער ואונן בני יהודה וסופם שמתו בעודם באיבם מפני שפגעו באות ברית קדש, ער הבכור שלא רצה להכחיש יופיה של תמר, שימש בפנים וזרע מבחוץ, נקרא ''רע'' בעיני ה' ומת, ואף אונן שחשש שלא לו יהיה הזרע ג''כ פגם ומת צעיר לימים.

לכן יחרד האיש וילפת מעוון המר והנמהר הזה שמנפש ועד בשר יכלה שהפוגם רח''ל רע לו בעולם הזה ובעולם הבא, ונקרא רע לפני המקום, ומנדים אותו בשמיים. וישתדל בעזרת ה' יתברך מכאן ולהבא לשמור ולהיזהר בכל הפרטים והעניינים הקשורים בכך וטוב לו בזה ובבא.

מתוך הספר קונטרס בריתי שלום של הרב הרב דוד פרור שליט''א על התיקון הכללי

כידוע שדוד המלך היה גלגולו של אדם הראשון, ובא לתקן פגם של אדם הראשון (בזמן פרישתו מחוה ק"ל שנה), וימי שנותיו של אדם הראשון היו אמורים להיות אלף שנה. ומשום שראה ברוח קודשו שדוד המלך עתיד להיות נפל, ע"כ נתן לו שבעים שנה משנותיו. וכדי לכפר חטא זה קרא דוד המלך תהלים וביקש מהקב"ה "יהיו לרצון אמרי פי", שהקורא תהלים יהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות.
וידוע שהאריז"ל כתב שהלומד בסדר טהרות הוא תיקון לפגם הברית. וכזאת ביקש דוד המלך ע"ה, שיה"ר שהקורא תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות ויהיה בזה תיקון לפגם הברית (56).

וכתב בספר "קרנות צדיק" שנכון ללמוד בכל יום לפחות ספר אחד תהלים, שביקש דוד המלך שתהא חשובה קריאת תהלים כנגעים ואהלות שהם תיקון ליסוד.

והנה זיכנו הקב"ה בדורות האחרונים במורנו ורבנו צדיק יסוד עולם, רבי נחמן מברסלב זי"ע, שעיקר ירידת נשמתו לעולם הזה היתה אך ורק לטהר את העולם מפגם חטא של הוצאת זרע לבטלה, וזאת ע"י שחיבר ותיקן לנו תיקון הכללי, והוא עשרה מזמורי תהלים, ואשר הוא מרומז במילה עצמה תהלים, ראשי תיבות: תיקון הברית, לומר יו"ד מזמורים (57).

וכתב בספר "ליקוטי מוהר"ן וז"ל: תיקון למקרה לילה, רחמנא ליצלן, לומר עשרה תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטיפה מהקליפה שלקחה אותה, כי "תהלים" בגימטריא לילית" עם חמש האותיות של שמה, שהיא הממונה על זה כידוע.

וידוע הוא שרבי נחמן מברסלב זי"ע לפני פטירתו הבטיח בפני שני עדים שהיו צדיקים גדולים, וכה אמר להם: כאשר ימלאו ימי, מי שיבוא אל קברי ויתן פרוטה לצדקה עבורי לעילוי נשמתי ויאמר שם את עשרת מזמורי תהלים אלו: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, הנקראים "תיקון הכללי", אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אז אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו בתיקון נפלא. לפיכך על כל אחד ואחד לארוז חיל ולשנס מותניים ולעשות כל שביכולתו כדי לנסוע לציון הקדוש הנמצא בעיר אומן, וזאת בכדי שלאחר פטירתו יהיה מנוחה לנפשו, וזאת ע"י הבטחת מורנו ורבינו מוהר"ן מברסלב זיע"א.

וכתב הרה"צ מוהר"ר ר' שמואל הלר זצ"ל, בספה"ק "ימי שמואל": שמי שאומר את העשרה קפיטל תהלים יחשב לו בשמים כאילו אמר את כל ספר התהלים, כי העשרה פרקים אלו הם הכלל של כל ספר תהלים. וכדברי הגה"ק והטהור רבי ברוך פנחס מסקאליא זצ"ל (נכד הבעש"ט) יאמרו נא ישראל את העשרה פרקי התהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, ובטח יוושעון בכל משאלות לבכם לטובה וינצלו מכל צרה בלי ספק בתוך כלל ישראל. ובספה"ק "פרפראות לחכמה" כתב: וזה סגולה להינצל מכל המחבלים ומשחיתים ותאונות דרכים, וסגולה לפרנסה טובה, ולשידוכים, ולזרע של קימא, לילדים בריאים, רפואות וישועות, ולצאת מכל המחלות, ומבטלת כל קטרוג וכל עין רעה, ומסוגלת לצאת מכל משפט והסתבכות בחיים איזו שתהיה.

הבית ישראל מגור זצ"ל צוה לאמרם כסגולה להנצל מהרהורים רעים!

והרה"ק ר' חיים פלאג'י כתב בספרו "רפואה וחיים": אמירת עשרה מזמורים אלו תיקון גדול מאוד!

וצריך לכוון בשעת אמירת תהלים ש"תהלים" בגימטריא "תפה", שהוא מכוון כמספר שני שמות אל אלהים במלואו כזה: אל"ף, למ"ד, אל"ף, למ"ד, ה"י יו"ד מ"ם, וכו', וע"י שני שמות אל אלהים שהם גימטריא "תהלים" כנ"ל, ע"י זה מוציאין הטיפה משם, וזה צריך לכוון בשעת אמירת תהלים, ועשרת מזמורים אלו הרי הם לפניך:

מתפלל יקר! בראש עמודי פרקי התהלים, וכן לפני כל פרק בפרקי התהלים הכנסנו שמות קודש המיועדים לאלו היודעים לכוון. אם אינך יודע עדין לכוון, דלג על כוונות אלו וקרא התהלים, וכוון במחשבתך רק על ביאור המילים בלבד.

כח אמירת ה"תהלים" שהוא גם כח דיבור פועל פעולות עצומות

כוח התהלים

כח התהלים מבטל קטרוגים, מגרש מזיקים, מְפַנֶה הדרך לעליית תפילתנו לשמים, מקרב הגאולה, מבטל הדינים, מזכך הנשמה, מבטל גזירות קשות, פועל ישועות, שובר כל המחיצות, דוחה פורענויות ופגעים מעליו ומעל בני משפחתו ובני דורו ומשפיע עליהם ברכות והצלחות, זוכה להיות תחת כסא הכבוד, מביא הצלות לעולם, מקרב הגאולה, יותר מן הקורבנות, בלימוד התהלים מובטח לו שהוא בן העולם הבא, כח התהלים מסוגל לפרנסה, כנגד האוייבים, בכח התהלים זוכה לתשובה, כח התהלים סגולה לשלום בית, כח התהלים ל"תיקון הכללי", פסוקי התהלים פועלים עצומות בשמים, המלאכים אומרים - ספר תהלים, התהלים דוחה פורענויות, מגלגל שפע והצלחה, התהלים לתיקון הכעס, מזכה לעולם הבא, התהלים - כאילו קיים כל התורה, לאריכות ימים, על כל צרה.

התהלים - מזכה להיות תחת כסא הכבוד, מעורר מקור הברכה העליונה, למחילת עוונות, בתהלים סגולות הרבה, רחמים, רפואה וישועה, על תהלים של יהודים פשוטים קיים העולם, התהלים פותחים צוהר, ע''י התהלים יכול לפעול הכל, תהלים נגד יצר הרע, סגולה לכל דבר, לתיקון כל הפגמים, לביטול גזרות, לגירוש מחשבות זרות בתפילה, התהלים עושים פעולה למעלה, כתענית משבת לשבת, הרגיל בספר תהלים זוכה לעלות לארץ ישראל ולעיר דוד, מקרבים הגאולה, מקרבים לאהבת הבורא, כח התהלים להורדת שפע, התהלים שוברים כל המחיצות, המלאך מיכאל וכל מחנותיו מחבקים ומנשקים מילות היהודי האומר תהלים, התהלים הם הגנה על האדם וכל בני משפחתו, בכח התהלים להיפטר מחיבוט הקבר, כח התהלים להצלחה בכל תחומי החיים, ועוד...

התיקון הכללי מסוגל לתיקון הברית, פתיחת שפע לפרנסה ותיקון על כל פגמי הנפש בייחוד בנושא הברית

שו"ת בעניין אמירת ה"תיקון הכללי"? מתוך אשר בנחל למוהרא"ש

ליקט הרב דן כהן

הסבר על תיקון הכללי לרבי נחמן

אִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן רה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי 'תְּהִלִּים' בְּגִימַטְרִיָּא 'לִילִית' עִם הֶחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְּמֻנָּה עַל זֶה כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁ'תְּהִלִּים' בְּגִימַטְרִיָּא 'תפ"ה' שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹהִים בְּמִלּוּאוֹ כָּזֶה: אל"ף למ"ד אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, שֶׁעַל-יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה. כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם חֲמִימוּת וְלַחוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל-יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא 'תְּהִלִּים' כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים: וְעַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחִים קיז. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אֱמוֹר דַּף קא.), שֶׁהֵם: אַשְׁרֵי, וְלַמְנַצֵּחַ, וּמַשְׂכִּיל, וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ', עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֵפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל.

כִּי 'אַשְׁרֵי' הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת, הֵפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָאוֹרוֹת (נוסח אחר: הָרְאוּת) מִבְּחִינַת וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, בְּחִינַת יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (זֹהַר בְּרֵאשִׁית דַּף לג: וְעוֹד) דָּא לִילִית. נִמְצָא שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְ'אַשְׁרֵי' שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֵפֶךְ מִמֶּנָּה: וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בִּבְחִינַת 'מְשַׁכֵּל' וּ'מַשְׂכִּיל' הוּא הֵפֶךְ מִזֶּה. וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי א סִימָן יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל-יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל-יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע – לִפְעָמִים 'מְשַׁכֵּל' וְלִפְעָמִים 'מַשְׂכִּיל' עַיֵּן שָׁם.

וְכֵן 'הַלְלוּיָה' הֵפֶךְ הַקְּלִפָּה שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֵפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת 'הַלְּלִי' הֵם הֶפֶךְ 'יְלָלָה' (וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ): גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל. וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וַחֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים לב, א): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע – רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'נַאַף', שֶׁהוּא נִכְנַע עַל-יְדֵי בְּחִינַת 'לְדָוִד מַשְׂכִּיל', דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ: וּבְלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן צב) אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: תִּקּוּן לְמִקְרֶה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (בְּסִימָן רה) עַיֵּן שָׁם וְכוּ'. וְדַע כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ"ל, הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ: בְּרָכָה – 'אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת' וְכוּ' (תְּהִלִּים טז, ז), אַשְׁרֵי – 'אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה' (שָׁם לב, א), מַשְׂכִּיל – 'וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת' (מִשְׁלֵי יט, יד), שִׁיר – 'בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי', נִצּוּחַ – 'לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת' (תְּהִלִּים נט, א), נִגּוּן – 'אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה' (תְּהִלִּים עז, ז), תְּפִלָּה – 'הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח' (אִיּוֹב ו, ו), הוֹדוּ – 'פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ' (מִשְׁלֵי ה, ט), מִזְמוֹר – 'הַנֹּתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה' (אִיּוֹב לה, י), הַלְלוּיָה – 'אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל' (מִשְׁלֵי לא, ל) (וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ): וְדַע כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַס וְשָׁלוֹם: מִכְתָּם לְדָוִד – טז, לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב, לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט, לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ, הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ – קה, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ.

וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לָעִנְיָן הַנַּ"ל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי-זֶה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר: וְאִיתָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סִימָן קמא) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: דַע אָחִי, כִּי בַתְּחִלָּה אָמַר הוּא זַ"ל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הַמַּתְחֶלֶת: "תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה" כַּנִּדְפַּס בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן ר"ה. וּבַתְּחִלָּה בָּעֵת שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹתָהּ לֹא הָיִיתִי לְפָנָיו אָז, אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ זִכַּנִי וּבָאתִי אֶצְלוֹ סָמוּךְ מְאֹד לְאוֹתָהּ הָעֵת שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹתָהּ, וְסִפֵּר לִי אֶחָד בִּשְׁמוֹ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמָעָהּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ; וּבְתוֹךְ כָּךְ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בְּתוֹךְ כָּךְ סִבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה, וְחָזַר וַאֲמָרָהּ לְפָנַי בְּקִצּוּר כַּנִּדְפַּס כְּבָר בְּסִימָן ר"ה הַנַּ"ל. וּבְאוֹתָהּ הָעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה לֹא גִּלָּה אָז אֵיזֶה קַפִּיטְלַךְ לוֹמַר, רַק אָמַר סְתָם לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְלַךְ תְּהִלִּים לְתִקּוּן הַנַּ"ל.

וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה רָאוּי לְגַלּוֹת אֵיזֶה הֵם עֲשָׂרָה קַפִּיטְלַךְ תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר; אַךְ אֵיזֶה שֶׁהֵם עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁיֹּאמְרוּ, הֵם תִּקּוּן לָזֶה, כִּי כָּל עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים אֵיזֶה שֶׁהֵם, כֻּלָּם הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל. וְאָז בְּעֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אָמַר בַּתְּחִלָּה שֶׁתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן הוּא הַמִּקְוֶה, שֶׁצְּרִיכִין לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה (וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: דָּאס עֶרְשְׁטֶי אִיז מִקְוֶה); וְאַחַר כָּךְ גִּלָּה הַתִּקּוּן הַנַּ"ל, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים כַּנַּ"ל. גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בִּלְתִּי טָהוֹר, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לִטְבֹּל בַּבֹּקֶר, עַל כָּל פָּנִים יִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲפִלּוּ לִפְנוֹת עֶרֶב, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִטְבֹּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא (וְעַיֵּן בְּסוֹף 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹב מְאֹד לִטְבֹּל תֵּכֶף וּמִיָּד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם). אַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לְאַרְבַּע שָׁנִים, וּמַה שֶּׁעָבַר בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים יִקְצְרוּ רִבְבוֹת יְרִיעוֹת לְסַפֵּר, וּכְבָר הָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וּכְבָר חָזַר מִלֶּמְבֶּרְגְּ; פַּעַם אַחַת בַּחֹרֶף שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל, וְאָז צִוָּה עָלַי לִכְתֹּב עַל הַנְּיָר הַפְּסוּקִים שֶׁמְּרֻמָּז בָּהֶם הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם תִּקּוּן לְהַנַּ"ל, וְיָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי, וְגִלָּה לִי הַפְּסוּקִים, וּכְתַבְתִּים עַל הַסֵּפֶר כַּאֲשֶׁר הֵם נִדְפָּסִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן צ"ב הַנַּ"ל. וְאָז גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לְגַלּוֹת בִּפְרָטִיּוּת אֵיזוֹ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם; וְהָיִינוּ עֹמְדִים וּמְצַפִּים שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ, וְלֹא זָכִינוּ מִיָּד. אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ מֵאִתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָיִיתִי אֶצְלוֹ בְּאֵיזֶה שַׁבָּת, וְהִזְמִין ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁרָאִיתִי בְּעֵינַי כְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּבָר רָשַׁם לְעַצְמוֹ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, אַךְ לֹא הָיָה מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֶקַּח כְּתַב יָדוֹ בְּעַצְמִי בְּלִי רְשׁוּתוֹ; וְרָצִיתִי לְתָפְסָם בְּמֹחִי בְּעַל פֶּה, וְלֹא יָכֹלְתִּי מֵחֲמַת אֵימַת רַבִּי פֶּן יַקְפִּיד, כִּי בָאתִי לְחַדְרוֹ וּמָצָאתִי כְּתִיבַת יָדוֹ הַנַּ"ל וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ (כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הָיָה בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים שְׁנַת תק"ע, שֶׁהוּא זַ"ל יָצָא מֵחֶדְרוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ בְּעֵת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְאָז נִכְנַסְתִּי בְּחֶדְרוֹ וְרָאִיתִי כְּתִיבַת יָדוֹ הַנַּ"ל). וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בְּעֵת שֶׁלָּקַחְתִּי רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לָשׁוּב לְבֵיתִי, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ וְשָׁאַלְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּגַלֶּה לִי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל הַנַּ"ל, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁכְּבָר הֵם נִרְשָׁמִים אֶצְלוֹ כַּנַּ"ל; וְלֹא רָצָה, וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה עֵת אַחֵר לָזֶה, וְהָלַכְתִּי מֵאִתּוֹ. אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לְאוֹתוֹ הָעֵת, בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי אֲנִי בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב, אָז גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים לִפְנֵי הָרַב דְּפֹה בְּרֶסְלֶב וְלִפְנֵי חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי מִנֶּעמְרוֹב, וְיִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת עַל זֶה; וְכָךְ אָמַר לָהֶם: הֱיוֹת בְּעִנְיָן זֶה הַיָּדוּעַ (הַיְנוּ עִנְיַן מִקְּרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם) נִלְכָּדִים בְּוַדַּאי שְׁלשָׁה חֶלְקֵי הָעוֹלָם, אֲנִי לוֹקֵחַ אֶתְכֶם לְעֵדוּת, וְתֵדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים מוֹעִילִים מְאֹד מְאֹד לְתִקּוּן קֶרִי, וְהֵם תִּקּוּן גָּמוּר וּמוֹעִיל מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ מִי שֶׁיִּקְרֶה לוֹ עַל-יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אוֹ עַל-יְדֵי חֻלְשׁוֹת וַעֲיֵפוּת, אוֹ עַל-יְדֵי שֶׁאֵינוֹ שֹׁכֵב כָּרָאוּי, וְכָל זֶה אֵינוֹ כְּלוּם (וְהוּא כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁמַּשְׁתִּין בַּשֵּׁנָה). גַּם יֵשׁ שֶׁשֹּׁמְרִים אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה וְנִצּוֹל מִן הַמִּקְרֶה, אוֹ שֶׁהַמַּזָּל שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וְנִצּוֹל; גַּם לִפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם בַּשֵּׁנָה בַּחֲלוֹם כְּאִלּוּ הוּא נֹפֵל, וְאַחַר כָּךְ מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, גַּם זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִזֶּה. רַק מִי שֶׁיִּקְרֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת הִרְהוּרִים, מִזֶּה נִבְרָאִים מַמָּשׁ קְלִפּוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים; אֲבָל מִי שֶׁיֹּאמַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּוַדַּאי יְתַקֵּן בָּזֶה מְאֹד מְאֹד: וְכַמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁרָצוּ לַעֲמֹד עַל עִנְיָן זֶה וְנִתְיַגְּעוּ לִמְצֹא לָזֶה תִּקּוּן גָּמוּר, וּקְצָתָם לֹא יָדְעוּ כְּלָל מַהוּ עִנְיָן זֶה, וּקְצָתָם הִתְחִילוּ לֵידַע קְצָת בְּעִנְיַן תִּקּוּן זֶה וְנִסְתַּלְּקוּ לְעוֹלָמָם בְּאֶמְצַע עָסְקָם בָּזֶה, וְלֹא גָּמְרוּ; וְלִי עָזַר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִיתִי לַעֲמֹד עַל זֶה בִּשְׁלֵמוּת. וְעִנְיַן תִּקּוּן זֶה עַל-יְדֵי אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל הוּא דָּבָר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי הוּא תִּקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד (עַיֵּן לְמַטָּה). וּמִי שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ לְמִקְוֶה וְאַחַר כָּךְ יֹאמְרֵם – בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא אָנוּס שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִטְבֹּל, כְּגוֹן שֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ בַּדֶּרֶךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יֹאמְרֵם אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. וְאִם יֹאמְרֵם בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי – בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַךְ גַּם הָאֲמִירָה בְּעַצְמָהּ מְסֻגָּל מְאֹד. וְאָמַר: כִּי לֹא נוֹדַע זֹאת מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם; מִסְּתָמָא הָיִיתִי רוֹצֶה לְבַטֵּל זֹאת לְגַמְרֵי, אַךְ אִי אֶפְשָׁר זֹאת, לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת: בְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע שֶׁל כְּלָלִיּוּת בְּנֵי אָדָם בִּתְמִידוּת, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, כִּי אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא שֶׁבִּטְּלוּ הַטֶּבַע, הָיָה רַק לְפִי שָׁעָה וּבְדָבָר פְּרָטִי, כְּגוֹן קְרִיעַת יַם סוּף אוֹ בְּקִיעַת הַיַּרְדֵּן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהָיָה רַק לְפִי שָׁעָה, אֲבָל לְבַטֵּל הַטֶּבַע שֶׁל כְּלָלִיּוּת בְּנֵי אָדָם, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע אֶצְלוֹ, וְגַם צָרִיךְ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע תָּמִיד, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר; וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת אִי אֶפְשָׁר וְכוּ'. אַךְ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל הֵם דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וּמוֹעִיל מְאֹד. גַּם יִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת, וְאָמַר שֶׁגַּם כִּי יִמְלְאוּ יָמָיו, אֲזַי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה (נוסח אחר: עֲבוּרִי), אֲפִלּוּ אִם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ עֲוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו מְאֹד מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ', וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיךְ וֶועל מִיךְ לֵייגֶען אִין דֶּער לֶענְג אוּן אִין דֶּער בְּרֵייט אִיךְ זָאל אִיהם אַ טוֹבָה טְהוּן, בַּיי דִּי פֵּאוֹת וֶועל אִיךְ אִיהם אַרוֹיס צִיהֶן פוּן שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת; וַאֲנִי חָזָק מְאֹד בְּכֹל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי, אַךְ בָּזֶה אֲנִי חָזָק בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים מוֹעִילִים מְאֹד מְאֹד. וְאֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִדְפְּסוּ כַּמָּה פְעָמִים (רַק בְּסֵפֶר 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' נִדְפְּסוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן בְּטָעוּת הַקַּפִּיטְל שֶׁל קל"ז עַל-יְדֵי עִוּוּת הַמַּדְפִּיסִים, וּמִשָּׁם נִתְפַּשֵּׁט הַטָּעוּת בְּכַמָּה סְפָרִים וְסִדּוּרִים שֶׁהֶעְתִּיקוּ מִשָּׁם); וְיֹאמְרֵם כַּסֵּדֶר שֶׁהֵם כְּתוּבִים בַּתְּהִלִּים. וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי; כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ תִּקּוּן מְיֻחָד, אֲבָל תִּקּוּן הַנַּ"ל הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִ. גַּם אָמַר אָז שֶׁעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יֹאמְרוּ וִיגַלּוּ בִּפְנֵי הַכֹּל. וְאָמַר: אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא דָּבָר קַל לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם זֶה יִהְיֶה כָּבֵד מְאֹד לְקַיֵּם. וְכֵן נִתְקַיֵּם עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת רֹב הֶהָמוֹן רְחוֹקִים לְקַיֵּם זֹאת, וְהוּא זַ"ל הוֹדִיעַ כָּל זֹאת מִקֹּדֶם. וַאֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ, לְהוֹדִיעַ הַתִּקּוּן לְכָל הֶחָפֵץ לְהִתְתַּקֵּן; וְכָל אֶחָד הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, וַאֲנַחְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ הִצָּלְנוּ. וּמַה שֶּׁהָרַב בַּעַל הַמְחַבֵּר 'סֵדֶר תִּקּוּן שַׁבָּת' מְבִיאָם בְּשֵׁם סֵפֶר 'עֲשָׂרָה הִלּוּלִים', זֶה אֵינוֹ, כִּי יְדִידִי הַקּוֹרֵא, עַיֵּן נָא בְּסֵפֶר 'תִּקּוּן מוֹעֵד', וְתִרְאֶה שֶׁמּוּבָאִים שָׁם בְּפֵרוּשׁ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן זַ"ל; וְכֵן בְּכַמָּה סְפָרִים יֵשׁ שֶׁמּוּבָאִים שָׁם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל; וְגַם נַס נָא וְחַפֵּשׂ בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁמּוּבָאִים שָׁם שֶׁלֹּא בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, וְתִרְאֶה שֶׁכֻּלָּם נִדְפְּסוּ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּפְטַר שְׁנַת תקע"א בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָרַב הַנַּ"ל וְכַיּוֹצֵא מִגֹּדֶל תְּשׁוּקָתָם לְזַכּוֹת בָּהֶם אֶת הָרַבִּים בְּתִקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה, וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּמְצָאִים מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, עַל כֵּן קִיְּמוּ בְּנַפְשָׁם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (יְבָמוֹת סה:) שֶׁמֻּתָּר לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, וּבִפְרָט בְּדָבָר גָּדוֹל וְתִקּוּן כָּזֶה. וְעַתָּה בִּין תָּבִין שֶׁצָּדְקוּ הַנֶּאֱמַר לְעֵיל, שֶׁהֵם תִּקּוּן חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְלֹא יָדַע מִזֶּה שׁוּם נִבְרָא מִימוֹת עוֹלָם. וְתֹאמְרֵם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, בִּכְדֵי שֶׁשִּׂפְתוֹתָיו יִהְיוּ דּוֹבְבוֹת וְכוּ' (סַנְהֶדְרִין צ:), אֲשֶׁר כָּל הַצַּדִּיקִים מִתְגַּעְגְּעִים לָזֶה; וּמִזֶּה אֲשֶׁר אִלְּצוּנִי לְגַלּוֹת כָּל הַנַּ"ל. וּזְכוּתוֹ יַעֲמֹד לָנוּ, וּמִכֹּל פְּגָמֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ יְתַקְּנֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: וּמְבֹאָר גַּם בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהִזְהִיר לַאֲנָשָׁיו, שֶׁכְּשֶׁיִּקְרֶה לָהֶם מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיֵּלְכוּ תֵּכֶף וּמִיָּד לְמִקְוֶה לִטְבֹּל, כִּי עַל-יְדֵי הַמִּקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן טוֹב מְאֹד שֶׁקֹּדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְהֵעָשׂוֹת מִזֶּה אֵיזֶה דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיַּקְדִּים עַצְמוֹ הָאָדָם וְיִטְבֹּל וִיטַהֵר עַצְמוֹ. וְהִזְהִיר מְאֹד לְבַל יִתְפַּחֵד הָאָדָם מִזֶּה כְּלָל, כִּי הַפַּחַד וְהַדְּאָגוֹת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת בְּעִנְיָן זֶה מַזִּיק מְאֹד מְאֹד. בִּפְרָט אַחַר שֶׁגִּלָּה אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל הַמְסֻגָּלִים לְתִקּוּן חֵטְא זֶה, אָז אָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת לוֹמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי בְּוַדַּאי יְתֻקַּן חֶטְאוֹ, וְשׁוּב אַל יִדְאַג כְּלָל. גַּם הָיָה מִתְלוֹצֵץ מֵאֵלּוּ הַחֲסִידִים וְהַיְרֵאִים, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם אֵיזֶה הִרְהוּר, אֲזַי הֵם מִתְפַּחֲדִים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מִקְרֶה, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְגִילִים בְּהֶתֵּר – מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מִקְרֶה, וְהוּא זַ"ל הָיָה מִתְלוֹצֵץ מִזֶּה. וְעִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְפַּחֵד וּלְהִתְיָרֵא כְּלָל מִדְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה, רַק יִהְיֶה כְּגִבּוֹר חַיִל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָתוֹ וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי, וְאַל יִתְפַּחֵד כְּלָל, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ. וְרָמַז בִּדְבָרָיו שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת פְּגָם שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבַת שֶׁבַע וְכוּ', וְלֹא בֵּאֵר הַדָּבָר הֵיטֵב: וּמְאֹד מְאֹד צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם – אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יִתְפַּחֵד כְּלָל וְלֹא יַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כְּלָל (שֶׁקּוֹרִין אִיבֶּער טְרַאכְטִין) וְיֵלֵךְ בְּתֻמּוֹ בְּשִׂמְחָה, יִזְכֶּה לַסּוֹף לַעֲבֹר עַל הַכֹּל בְּשָׁלוֹם. וּדְבָרִים כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ: גַּם בְּלֹא זֶה הִזְהִיר מְאֹד לִהְיוֹת רָגִיל בִּטְבִילַת מִקְוֶה, וְאָמַר שֶׁבַּיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן כְּגוֹן בְּיוֹמֵי דְּנִיסָן וְכַיּוֹצֵא הַמּוּבָאִים בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים, צְרִיכִין לִהְיוֹת רָגִיל בְּיוֹתֵר בִּטְבִילַת מִקְוֶה (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קפה). כֵּן נִזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: אָמַר הַמַּעְתִּיק: כְּתִיב (מִשְׁלֵי כה, יא): "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו", לָכֵן אָמַרְתִּי לְהַצִּיג פֹּה מְעַט מִזְּעֵיר מִמַּאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל אֲשֶׁר שָׁם מְבֹאָר גֹּדֶל זְכוּת הַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְכַמָּה גָּדוֹל הַזְּכוּת וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַמְהַלְּכִים עַל קִבְרָם הַקָּדוֹשׁ זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: בְּמִדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא פָּרָשָׁה מ"ד עַל פָּסוּק 'זְכֹר לְאַבְרָהָם' וְכוּ' (שְׁמוֹת לב, יג) – הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים פ, ט): "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" וְכוּ' וְכוּ', וּלְבַסּוֹף מוּבָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מָה הַגֶּפֶן הִיא חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים וְנִשְׁעָנִּים עַל הַמֵּתִים – אֵלּוּ הָאָבוֹת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כַּמָּה תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁתֵּרֵד הָאֵשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" (מְלָכִים-א יח, לז) – וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים, וְאָמַר: "ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל" (שָׁם, לו) – מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב (שָׁם, לח): "וַתִּפֹּל אֵשׁ ה'". וְכֵן מֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמַד וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה – וְלֹא נַעֲנָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים – מִיָּד נַעֲנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת לב, יג): "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל", מַה כְּתִיב: "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" (שְׁמוֹת לב, יד), הֱוֵי: כְּשֵׁם שֶׁהַגֶּפֶן הַזֹּאת חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיִּים וְנִשְׁעָנִים עַל הָאָבוֹת כְּשֶׁהֵם מֵתִים, הֱוֵי: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל" וְכוּ': וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת אַחֲרֵי דַּף ע"א עַמּוּד א' וּ-ב' מוּבָא שָׁם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מִזֶּה הָעִנְיָן הַקָּדוֹשׁ, וְזֶהוּ: תָּאנָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יוֹמָא חַד הֲווּ אָזְלוּ רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא בְּאוֹרְחָא, עָרְעוּ בְּגוּשׁ חָלָב וַהֲוָה חָרִיב, יָתְבוּ סָמוּךְ לְבֵי קִבְרֵי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָאָה. וּבַסּוֹף אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אָמְרֵי, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּזַכָּאִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, עָלְמָא לָא מִתְקַיְּמָא אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּמֵתַיָּא. אָמַר רַבִּי יֵיסָא: בְּשַׁעְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אַמַּאי אַזְלִינָן לְגַבֵּיהוֹן דְּמֵתַיָּא, וְהָא כְתִיב (דְּבָרִים יח, יא) 'וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים' – וְאָסִיר, אָמַר לֵהּ: עַד כְּעַן לָא חֲמֵיתָא גַּדְפָא דְּצִפֳּרָא דְּעֵדֶן, 'וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים' – אֶל הַמֵּתִים דַּיְקָא, דְּאִנוּן חַיָּבֵי עָלְמָא וְכוּ' – דְּאִשְׁתְּכָחוּ תָּדִיר מֵתִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט, שְׁלֹמֹה קְרָא עֲלַיְהוּ (קֹהֶלֶת ד, ב): 'וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ' – בְּזִמְנָא אָחֳרָא וְלָא הַשְׁתָּא, 'שֶׁכְּבָר מֵתוּ' – וְהַשְׁתָּא אִנּוּן חַיִּין. וְעוֹד, דִּשְׁאָר עַמִּין, כַּד אָתוּ לִמְתֵיהוֹן אַתְיָן בְּחַרְשִׁין לְאִתְעָרָא עֲלַיְהוּ זִינִין בִּישִׁין, וְכַד יִשְׂרָאֵל אַתְיָן לִמְתֵיהוֹן, אַתְיָּן בְּכַמָּה תְּשׁוּבָה לְקַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּתְבִירוּ דְלִבָּא, בְּתַעֲנִיתָא לְקִבְלֵהּ, וְכֹלָּא בְּגִין דְּנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין יִבְעוּן רַחֲמֵי לְקַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְהוּ, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיֵּס עַל עָלְמָא בְּגִינֵיהוֹן. וְעַל דָּא תְּנִינַן: צַדִּיקָא, אַף-עַל-גַּב דְּאִתְפְּטָר מֵהַאי עָלְמָא, לָא אִסְתַּלַּק וְלָא אִתְאֲבִיד מִכֻּלְהוּ עָלְמִין, דְּהָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין אִשְׁתְּכַח יַתִּיר מֵחַיּיוֹי, דִּבְחַיּיוֹי אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, וּלְבָתַר אִשְׁתְּכַח בִּתְלַת עָלְמִין, וְזַמִּין לְגַבַּיְהוּ, דִּכְתִיב (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ג): "עֲלָמוֹת אֲהֵבוּך" – אַל תִּקְרֵי 'עֲלָמוֹת' אֶלָּא 'עוֹלָמוֹת', זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן. תָּאנָא, כְּתִיב (שְׁמוּאֵל-א כה, כט): "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים", 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי', נִשְׁמַת אֲדֹנִי מִבָּעֵי לֵהּ. אֶלָּא כְּמָה דַּאֲמָרָן, דְּזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, נֶפֶשׁ בְּרוּחַ, וְרוּחַ בִּנְשָׁמָה, וּנְשָׁמָה בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִשְׁתְּכַח דְּנֶפֶשׁ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְעוֹד מוּבָא בְּהַפֵּרוּשׁ שֶׁל הָעֵין יַעֲקֹב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'שֶׁכְּבָר מֵתוּ' – בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן: מִכָּל הַמַּאֲמָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל רוֹאִין גֹּדֶל יִקְרַת זְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר כְּבָר הָלְכוּ לְעוֹלָמָם, אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִסְמֹךְ עַל זְכוּתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלֹא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים לְעוֹלָם, וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, יִסְמֹךְ עַל זְכוּתָם, וְיִשָּׂא יָדָיו וְלִבּוֹ לָאֵל אֱמוּנָה יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי יִוָּשַׁע; כָּל שֶׁכֵּן "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם", וּבִפְרָט כְּשֶׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, כַּמּוּבָן מִפֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת 'שְׁלַח לְךָ' עַל פָּסוּק "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"(בַּמִּדְבָּר יג, כב), וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י – וְהוּא מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁכָּלֵב לְבַדּוֹ הָלַךְ לְשָׁם לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי אָבוֹת – לְהַצִּילוֹ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, וְכֵן מִפֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת 'וַיְחִי' עַל פָּסוּק "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" (בְּרֵאשִׁית מח, ז) – וְהוּא גַּם כֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם" – וְלֹא הוֹלַכְתִּיהָ אֲפִלּוּ לְבֵית לֶחֶם וְכוּ'; וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי, אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם – שֶׁתְּהֵא לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ; כְּשֶׁיַּגְלֶה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן, יִהְיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, וְיָצָאת רָחֵל עַל קִבְרָהּ וּבָכְתָה וּמְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה לא, יד): 'קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע' וְגוֹ', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבָהּ (שָׁם, טו טז): יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ: וּבְמַסֶּכְתָּא סוֹטָה דַּף י"ג אִיתָא: וְאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, מִפְּנֵי מָה נִסְתַּתֵּר קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵעֵינֵי בָּשָׂר וָדָם, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֵחָרֵב וּלְהַגְלוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְיַעַמְדוּ בִּבְכִיָּה, וְיִתְחַנְּנוּ לְמֹשֶׁה וְיֹאמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֲמֹד בִּתְפִלָּה בַּעֲדֵנוּ, וְעוֹמֵד מֹשֶׁה וּמְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה – מִפְּנֵי שֶׁחֲבִיבִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם וְכוּ': מִכָּל זֶה מוּבָן, אֲשֶׁר לִהְיוֹת עַל קִבְרָם מַמָּשׁ, מוֹעִיל בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִלְּהַזְכִּיר זְכוּתָם לְבַד וְלִבְלִי לִהְיוֹת עַל קִבְרָם מַמָּשׁ; כִּי גַּם לְהַזְכִּיר זְכוּתָם לְבַד גַּם כֵּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד וּמוֹעִיל מְאֹד, אֲבָל לִהְיוֹת עַל קִבְרָם מַמָּשׁ, זֹאת מוֹעִיל בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כַּמּוּבָן מִמַּאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל בִּדְבַר כָּלֵב וְרָחֵל אִמֵּנוּ, וּמִמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל מֵהַסְתָּרַת קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהָבֵן: כֵּן נִזְכֶּה לֵילֵךְ וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, וּלְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, וְלִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה', אָז בְּוַדַּאי בָּהֶם עוֹלָם נִוָּשֵׁעַ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

מקורות לתיקון הכללי:

ליקוטי מוהר״ן תנינא צב

תִּקּוּן לְמִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (סי' רה), עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן. כִּי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים (פסחים קיז, זוהר אמור דף קא, פנחס דף רכג, תיקון יג), שֶׁהֵם: בְּרָכָה, אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל וְכוּ'. כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל, כִּי הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר מִזֶּה שָׁם בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן. וְדַע, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ"ל, הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ: בְּרָכָה – אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת וְכוּ' (תהלים טז). אַשְׁרֵי – אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה (שם לב). מַשְׂכִּיל – וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי יט). שִׁיר – בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי (תהלים מב). נִצּוּחַ – לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת (שם נט). נִגּוּן – אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה (שם עז). תְּפִלָּה – הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח (איוב ו). הוֹדוּ – פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ (משלי ה). מִזְמוֹר – הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה (איוב לה). הַלְלוּיָהּ – אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא). [וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ]:
וְדַע, כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם: מִכְתָּם לְדָוִד – טז. לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב. לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט. לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז. תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ. הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ – קה. עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קן. וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לָעִנְיָן הַנַּ"ל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה. וּבִזְכוּת תִּקּוּן חֵטְא זֶה יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:

ליקוטי מוהר״ן רה

תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן – לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִית עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה, כַּיָּדוּעַ.

וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: אֵל אֱלֹקִים בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה, כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וְלַחוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים: וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחֵים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ', עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י.

וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, בִּבְחִינוֹת: יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ת"ז תיקון מד דף עט:): דָּא לִילִית.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶךְ מִמֶּנָּה. וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרַע, לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל, עַיֵּן שָׁם.

וְכֵן הַלְלוּיָהּ – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֶפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת "הַלְּלִי" הֵם הֶפֶךְ "יְלָלָה". וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ. גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל, וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לב): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נַאַף, שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים:

אַחַר־כָּךְ גִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד – טז לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב, לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט, לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ, הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ – קה, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז, הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ. וְאָמַר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה: (וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ.)

כמו כן הבאנו למעלה עוד מקורות מליקוטי מוהרן ושיחות הר"ן

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ''ל
דוד המלך ועוצמת התהילים בתחילת הדף וגם כאן
בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב בנימין נבול שליט''א
בני בנימין - על מסכת אבות במרכז הדף
בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד פרור שליט''א למובא מהקונטרס
קונטרס בריתי שלום

בענין שמירת הברית ושמירת העינים - הרב דוד פרור שליט''א

--------------------------------------------------------------------------------

מלוקט מספרי קדמונים ראשונים ואחרונים פנינים מזהירים ונבונים נחמדים ואהובים דברי עצה ותושיה פדות ונחמה
לאותם האנשים שכבר נפלו ביד יצרם והרבו לחטוא גם בחמורות והמה דברים השווים לכל נפש
נערך בעזרתו וחסדו יתברך פה בני-ברק - יו"ל שנת: תהא שנת סוף גלות לבריאת העולם
לבקשות, עצות, שאלות ותרומות, לפנות ל"נתיבי חסד" ת"ד 2083 בני-ברק,
חשבוננו בבנק הדואר מספרו 3-522213 בני - ברק , או בטל' 03-6184296