קריאת שמע שעל המיטה: עדות המזרח / ספרדי / אשכנז

קריאת שמע שעל המיטה - עדות המזרח

(כל אחד יקרא הקריאת שמע שעל המיטה לפני חצות לילה, ואם לא הספיק יקרא גם לאחר מכן (רב פעלים ח"ב ס' ב). )

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לַאֲקָמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא וּלְעִלוּי שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֱלָהוּתוּ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְהֲרֵינִי יָרֵא מִמֶנּוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עַל כֹּלָא, וְכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלָא. וַהֲרֵינִי מַמְלִיכוֹ עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר וְגִיד וְגִיד מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וְשְׁסָ"ה גִידִים שֶׁל גּוּפִי וְנַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, מַלְכוּת גְּמוּרָה וּשְׁלֵמָה. וַהֲרֵינִי עֶבֶד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְרַחֲמָיו יְזַכֵּנִי לְעָבְדוֹ בְלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(קודם ברכת הַמַּפִּיל נוהגים לומר "רבונו של עולם הריני מוחל וסולח", ונוהגים לאומרו אף בשבתות וימים טובים אך לא יאמר "ומה שחטאתי.." בימים אלו)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי, אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי, בֵּין בְּמָמוֹנִי, בֵּין בִּכְבוֹדִי, בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

(יש להשתדל לא להפסיק בדיבור בין ברכת "המפיל" לשינה, חוץ מ"סדר קריאת שמע שעל המיטה". ואם עבר ודיבר, אין ברכתו לבטלה, ואינו חוזר ומברך. ואם צמא למים רשאי לברך "ברכות הנהנין" ולשתות אחר ברכת "המפיל". וכן רשאי לברך ברכת "אשר יצר" אחר ברכת "המפיל". וכן מותר לדבר לצורך גדול, כגון להשתיק תינוק המפריעו לישון (יחו"ד ח"ג))

ברכת המפיל - נוסח עדות המזרח

בָּרוּךְ  הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי, וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב, וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע, וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחֳלָאִים רָעִים, וְאַל יַבְהִילוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

(יכוון בקריאת שמע זו לקיים מצוות יחוד השם, טוב לכוון גם שימותו הקליפות ויצאו מהקליפות הנשמות שנפלו לשם מחטאיו - ישנו הסבר לאחר נוסח אשכנז)

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

(בלחש:) בָּרוּךְ, שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (יפסיק מעט) עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה (יפסיק מעט) אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם (ידגיש את האות ז) אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ (ידגיש את האות ז) וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

(וחוזר ואומר) יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת.

יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:

הִנֵּה מִטָּתוֹ (ידגיש את הט' של מטתו) שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת: (ג' פעמים)

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: (ג' פעמים)

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי:

(יעמוד ויאמר וידוי, וישחה ראשו, ויכה באגרופו על לבו בכל תיבה של הוִדוי, ואין לאומרו בליל שבת ובשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון. וכן אין לאומרו במוצ"ש עד חצות הלילה, וכן במוצאי יו"ט ור"ח, וכיוצא בזה.)
אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. ואֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

צָרִיךְ שֶּׁיִּהְיֶה מִמָּארֵי דְחוּשְׁבְּנָא הַיְנוּ שֶׁבְּכָל לַיְלָה קדֶם שֶׁיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ יַחֲשׁב אֵיךְ עָבַר עָלָיו הַיּוֹם. אִם לָמַד וְהִתְפַּלֵל כָּרָאוּי בְּיוֹם זֶה יוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיאמַר לוֹ שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁזִּכִּיתַנִי לִלְמד וּלְהִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם הֶעָבָר כִּרְצוֹנְךָ קְצָת וּמִתְחַנֵּן אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקַי שֶׁתַּעַזְרֵנִי בַּיּוֹם הַבָּא לְמָחָר לְהוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר, וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לא לָמַד וְהִתְפַּלֵל כָּרָאוּי בַּיּוֹם הֶעָבָר יִתְוַדֶּה וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְיאמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי כִּי פָּשַׁעְתִּי בַּיּוֹם הַזֶּה וְלא עֲבַדְתִּיךָ כָּרָאוּי לא בְּתוֹרָה וְלא בִּתְפִילָּה וְכוּ' וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ' שֶׁתִּמְחַל וְתִסְלַח לִי עַל הֶעָבָר שֶׁלּא עֲבַדְתִּיךָ כָּרָאוּי, וְתַעַזְרֵנִי לְמָחָר בַּיּוֹם הַבָּא לַעֲבד עֲבוֹדָתְךָ בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ.

(אחר כך יאמר: "אנא בכח" כולו בכל לילה, ואחר שגמר אותו יחזור לומר הפסוק שכנגד אותו הלילה ג' פעמים, את שמות השם שנמצאים בסוגריים יכוון ולא יגיד בפיו)
(ליל א) אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדוּלַת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ)
(ליל ב) קֳבֵּל רִנַּת, עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: (קר"ע שט"ן)
(ליל ג) נָא גִּבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (נג"ד יכ"ש)
(ליל ד) בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם: (בט"ר צת"ג)
(ליל ה) חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ: (חק"ב טנ"ע)
(ליל ו) יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: (יג"ל פז"ק)
(ליל ז) שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: (שק"ו צי"ת)
(בלחש) בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד: בּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי (יכוון להעלות נפשו לבאר העליונה - למידת האמונה), פָּדִיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת: בְּטוֹב אָלִין וְאָקִיץ בְּרַחֲמִים:

יאמר 12 פעם - דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם

קריאת שמע שעל המיטה - אשכנז (ספרד)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל בֶּן אָדָם וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִיבָּתִי: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אֶחֱטָא עוֹד וְלֹא אֶחֱזֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וּמָה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסוּרִים וְחֳלָיִם רָעִים: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

ברכת המפיל - נוסח אשכנז

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָיוֹן, וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע, וְתַצִילֵנִי מִשָׂטָן וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחֳלָיִם רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעֲיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים רָעִים, וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלוֹ בִּכְבוֹדוֹ:(יחיד אומר: אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן:)

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
בלחש: בָּרוּךְ, שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֶׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֶׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאֱלֹהִים סֶלָה: וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי: קוֹלִי אֶל יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵנִי: לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי: קוּמָה יְהֹוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:

הַשְׁכִּיבֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶך, והָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּיּוֹם. בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּלָּיְלָה. בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּשָׁכְבֵנוּ. בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּקוּמֵנוּ. כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשָׂר אִישׁ: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ: יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר יְהֹוָה בְּךָ הַשָּׂטָן, וְיִגְעַר יְהֹוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלַיִם, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:

(ג' פעמים:)יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

(ג' פעמים:)הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:

(ג' פעמים:)לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ: יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי:

(ג' פעמים:)בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל, וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל, וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהֹוָה, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהֹוָה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

(ג' פעמים:)רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְּחֶפְצוֹ כֹּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא: וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי, מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה: וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְהֹוָה לִי וְלֹא אִירָא:

א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהֹוָה חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים: כִּי יוֹדֵעַ יְהֹוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד:

ב לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד, עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ: נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ: אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ: וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי, עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי: אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ: שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ: תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם: וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּיִרְאָה, וְגִילוּ בִּרְעָדָה: נַשְּׁקוּ בַר, פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ:

ג מִזְמוֹר לְדָוִד, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ: יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאֱלֹהִים סֶלָה: וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי: קוֹלִי אֶל יְהֹוָה אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵנִי: לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי: קוּמָה יְהֹוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי, כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:

ד לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: בְּנֵי אִישׁ, עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק, תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה: וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהֹוָה חָסִיד לוֹ, יְהֹוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה: זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, וּבִטְחוּ אֶל יְהֹוָה: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהֹוָה: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן, כִּי אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:

קצת על קריאת שמע שעל המיטה:

מתוך הספר אור לנתיבתי לרב יעקב ישראל לוגאסי על קריאת שמע שעל המיטה:

ומי שרוצה לתקן נפשו ביותר וירצה להעלות אלו הטיפות למקום שורשם הרמתה, אז יתאמץ על כל פנים בזה היום להתפלל תפילתו בכח ובמסירות נפש, ולענות אמן יהא שמיה רבא בכח ובכוונה גדולה, וכן הקריאת שמע שעל המיטה יקרא בכוונה גדולה בלילה שלאחר זה, וכל מה שיוכל - ירבה בתיקון באותו יום. ואז, לא די שתיקן התיקון של אותו יום, אלא על ידי זה התיקון, יעלה הרבה מניצוצי קודש הקודמין שנפלו לידי החיצונים, כי גדולה מצוה בשעתה.

מתוך הספר קונטרס בריתי שלום בענין שמירת הברית ושמירת העינים - הרב דוד פרור שליט''א על קריאת שמע שעל המיטה

תיקון שישי- המתקן והמועיל מכולם, וביחוד למי שפגם בבריתו והוציא זרע לבטלה, והינו עיקר העיקרים שבכל התיקונים, והוא קריאת שמע

והנה בכל עבירות שבתורה, אפילו החמורות, אין בהן מה שמוליד מזיקים ממש כמו המוציא שכבת זרע לבטלה. ומובא בספרים הקדושים שלאחר פטירתו של האדם אותם מזיקים עומדים סביב מיטתו ורוצים לחוטפו ולטלטלו אל מעבר להרי החושך, ושם לייסרו ביסורים נוראים על עוונותיו וביחוד בעבור עוון זה, וכדי לתקן עוון חמור זה צריך שימית אותם הגופות הטמאים המלבישים לאותן הנשמות, ועל-ידי כן אותן הנשמות יברחו משם ויחזרו אל שורשם שבקדושה, וע"י זה לא יוכלו להינקם ממנו אחר מותו.

והנה כל התיקונים שאמרנו לעיל הם בכדי לכפר עוונו שלא יכנס לגיהנם, אך המזיקים שברא עקב החטא עדיין נשארים וקיימים ויכולים להזיקו, ובכדי להורגם ולהמיתם צריך לקרוא קר"ש, וזאת משום שרק ע"י קר"ש יכולים אותם מזיקין להינתק ממנו ולחזור לצור מחצבתם, לאוצר הנשמות של הקב"ה. ומובא בספרים הקדושים שיש עצה אחת בדוקה ומנוסה להרוג אותם המזיקים, והוא קר"ש, כנא' "כל הקורא ק"ש על מיטתו, מזיקין בדלין הימנו", ויתירה מזו כתב האריז"ל, שיש בכח קריאת שמע להרוג אלף קכ"ה מזיקין בפעם אחת בכל לילה (בכל חטא נברא מזיק אחד, וע"י קר"ש שקורא בפעם אחת הורג אלף קכ"ה מזיקין שנבראו באלף קכ"ה, וכל זאת בפעם אחת של קר"ש!), אך הכל תלוי לפי גודל הכוונה, ויש אדם שעושה מאמץ ומשתדל וממית בלילה אחד אלף קכ"ה, ויש אחד שבכל פעם אחת שקורא קר"ש ממית מזיק אחד, וע"כ צריך לקרוא ק"ש בכוונה גדולה שיועיל גם לתיקון הנ"ל.

והנה בכל יום ויום ישנם ד' פעמים שצריך אדם לקרוא קריאת-שמע, והמה חלוקים במעלותיהם.

א. הקריאת-שמע הגדולה והחשובה מכולן היא קריאת-שמע של שחרית, הנקראת קריאת-שמע של יוצר, ומובא בתיקונים בז"ה וז"ל: והאי איהו דאוקמוה מארי מתני', כל הקורא קריאת-שמע כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ואדון המזיקין קשור לית ליה רשו למברח וזכאה איהו מאן דשחיט ליה בההוא זמנא, לקיים הבא להורגך השכם להורגו בצלותא (התפילה).

ב. הקריאת-שמע השניה במדרגה היא קריאת-שמע של קורבנות, ב"לעולם יהא אדם ירא-שמים בסתר כבגלוי".

ג. הקריאת-שמע השלישית במדרגה היא קריאת-שמע של ערבית.

ד. וקריאת-שמע הרביעית במעלתה היא קריאת-שמע שעל המיטה.

מדוע צריך לקרוא קר"ש על המיטה?

א. אדם שחטא בפגם ז"ל, ע"י זה הוא גורם ומונע עליית הנשמה בלילה לאדוניה, וע"י שקורא קר"ש גורם שהנשמה תעלה מעלה לבל ימשלו בה זרים, כי בהעלות אדם נשמתו בשעת שנתו, פוגעים בה שלושה מיני כתות של מחבלים זה למעלה מזה, וצריכה הנשמה רחמים רבים להינצל מהם, כי באם לא כן דנין אותה בכף הקלע, אע"פ שלא מרגיש, אבל הנשמה מרגישה זאת בצער גדול ונורא, וזה העונש בחיים וכל שכן לאחר מיתה, ועל ידי מצוות קר"ש בכוונה יש באדם כח להינצל מהם (69).

והיות שקר"ש שעל המיטה היא התיקון החשוב מכולם, ע"כ כתבנו אותו כאן בשלמותו.

סדר קריאת שמע שעל המיטה

א. טוב להיזהר שלא לישון בלילה עד שיעברו ג' שעות משעה שמתפלל ערבית, דהיינו: שעה שהתפלל בה ערבית, אפילו נשאר בה קצת, תחשב לאחת, ושעה שניה שלמה, ושעה שלישית מקצתה ככולה (70).

ב. כתב בספר "סגולות ישראל" שסגולה נוראה ונפלאה לבל יפקד בעוון פגם הברית, ילמוד מעט לפני השינה בספר "תנא דבי אליהו", ולומר אחר הלימוד שבעים ושתים פעמים "אליהו הנביא".

ג. אם נשאר ער עד אחר חצות, יקרא ק"ש קודם חצי שעה שלפני חצות, ואם שכח יקרא אח"כ (71).

ד. הנה תחילת הכל צריך שתדע, כי בק"ש זו שאתה אומר על המיטה אתה מתקן עצמך מעוון הוצאת שכבת זרע לבטלה שיצאה ממך בין באונס, בין ברצון, בין בשוגג, בין במזיד, בין על ידך, בין על ידי אחרים, גם אתה מתקן עצמך עוד מעוון הוצאת טיפות הזרע שיצאו ממך אחר ששמשת מיטתך ולא שהית עד שיצאו כל הטיפין כולם.

זכותך לדעת!

הידעת כי בכל פעם שהינך קורא קר"ש שעל המיטה בכוונה הינך הורג אלף קכ"ה מזיקין שנבראו, בכל חטא נברא מזיק אחד, ויש הממית בלילה אחד מזיק אחד, ויש הממית אלף קכ"ה מזיקין שנבראו באלף קכ"ה פעמים, אך הכל תלוי לפי גודל הכוונה.

וכדי לתקן את כל הנזכר צריך שתכוון שתי כוונות:

האחת - צריך שתכוון שבכח קריאת שמע זו שאתה אומר ימותו אותם הגופות הטמאות, המלבישים לאותן הנשמות שעשתה אותם הסטרא אחרא, מכח אותם הטיפות שיצאו ממנו לבטלה.

וכוונה השניה - צריך שתכוון עוד שיחזרו אז אותן הנשמות אל הקדושה, ואח"כ יבואו בעולם הזה כשאר כל הנשמות.

ושתי כוונות הללו צריכים שיהיו חרוטות וסדורות על לוח ליבך.

סגולה בדוקה ומנוסה לבטל מחשבות זרות בעת קר"ש, לקרוא מתוך הסידור מילה במילה ככתבה, דהיינו: כשאתה אומר רִבּוֺנו, תצייר לך במחשבה אותה תיבה כצורתה בדיוק. כלומר, כשאתה אומר רבונו, תצייר במחשבתך את צורת הריש, הבית, הוו, הנון, והוו, כמו שהם כתובים לנגד עיניך, ועל-ידי כך מוכרח שתהיה כוונתו שלמה. (בן איש חי בשם הגאון ר' חיים מוואלוזין זיע"א)

ואחרי אשר הכינות מחשבתך ורעיונך בכוונות הפשוטות הנזכרות לעיל, אחר-כך תפתח פיך בחכמה ותאמר:

גם בלילי שבתות וימים טובים אומרים: רבונו של עולם הריני מוחל וסולח וכו'

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי, אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, בֵּין בְּגוּפִי, בֵּין בְּמָמוֹנִי, בֵּין בִּכְבוֹדִי, בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאוֹנֶס, בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדִבּוּר, בֵּין בְּמַעֲשֶֹה, בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה, בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בַּר יִשְֹרָאֵל, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.

קטע זה אין לאומרן בשבתות ובימים טובים.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהוָֺה (יאהדונהי - אֲדוֹן הַכֹּל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה) אֱלֹהַי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) וֵאלֹהֵי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) אֲבוֹתַי, שֶׁלֺּא אֶחְטָא עוֹד, וְלֹא אֶחֱזוֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֶךָ, וְלֹא אֶעֱשֶֹה הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וּמַה שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, מְחוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָֺה (יאהדונהי - אֲדוֹן הַכֹּל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה) צוּרִי וְגֹאֲלִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ, וְלֹא בִּינַת אָדָם לָנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים צֵרוּפֵי שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְכַוָּנַת כָּל הַקְּרִיאַת-שְׁמַע לְפִי זְמַנָּהּ, וְכַוָּנַת כָּל מַעֲשֵֹה הַמִּצְוֹת בְּכָל-הַיִּחוּדִים, וְזִוּוּגֵי מִדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, הָרְאוּיוֹת לָבֹא עַל יְדֵיהֶן. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְהוָֺה (יאהדונהי - אֲדוֹן הַכֹּל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה) אֱלֹהֵינוּ (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) וֵאלֹהֵי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) יִצְחָק וֵאלֹהֵי (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר, וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֶה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, מֶלֶךְ עוֹזֵר, וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, שֶׁתַּגְבִּיר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, עָלֵינוּ אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְתִהְיֶה חָשׁוּבָה וּמְרֻצָה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת פָּרָשַׁת שְׁמַע וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ וּפָרָשַׁת וַיֹּאמֶר, שֶׁאָנֹכִי אוֹמֵר עַתָּה בַּלַּיְלָה קֹדֶם הַשֵּׁנָה, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל-צֵרוּפֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הָעוֹלִים מִתּוֹכָהּ, וּבְכָל-הַיִּחוּדִים וְזִוּוּגֵי מִדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, הָרְאוּיוֹת לָבֹא עַל יְדֵיהֶן, וּבְכֹחַ קְרִיאַת פָּרָשַׁת שְׁמַע וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ וּפָרָשַׁת וַיֹּאמֶר, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא עַתָּה, יְתֻקַּן הַפְּגָם אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי, וְאַל יִהְיוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תְּכוֹנֵן אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתְךָ וּלְאַהֲבָתֶךָ, וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִדְבָרֵינוּ אֵלֶּה, וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע, אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֲדוֹן הַכֹּל אֱלֹהֵינוּ (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהוָֺה (יאהדונהי - אֲדוֹן הַכֹּל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה) צוּרִי וְגֹאֲלִי.

עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן בְּרִיתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן גָּדְלָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן הֲדָרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן וִיעוּדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן יָשְׁרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן רַחֲמָנוּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ (זו"ן - יאהדונהי), בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ (שלוב - יאההויהה), וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ (שלוב - איההיוהה), לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א (או"א), בְּאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א (זו"ן), בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהו"ה), בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל, וּבְשֵׁם כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת, הַמִּתְיַחֲסוֹת אֶל שֹׁרֶשׁ נַפְשֵׁנוּ, רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ, וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִֹיָּה, וּמִכָּל פְּרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִֹיָּה, דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה. הֵנֵּה אָנֹכִי בָּא לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁמַע, וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וּפָרָשַׁת וַיֹּאמֶר, שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל לְאָמְרָם עַל הַמִּטָּה, קֹדֶם הַשֵּׁנָה. וְהִנֵּה אָנֹכִי מְכַוֵּן בִּקְרִיאַת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הַקָּדוֹשׁ, וּלְדַעַת רִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנָזִי, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֲדוֹן הַכֹּל אֱלֹהֵינוּ (תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם) עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָֺה (יאהדונהי - אֲדוֹן הַכֹּל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה) צוּרִי וְגֹאֲלִי:

ואחרי אומרך התפילות אלו, בסייעתא דשמיא, אחר-כך תעורר במחשבתך עוד הכוונות הפשוטות הנזכרות לעיל בסימן א' ובסימן ב', ואם איש חכם אתה ויש לך ידיעה בשורש הסודות, תוסיף עוד תוספת כוונה בקיצור, שתכוון שעל-ידי כח קריאת שמע זו שאתה לומד, אזי אותן שלוש הוי"ות דמילוי יוד"ין, שהם כזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, העולים רי"ו, אשר בדעת העליון מזלא עילאה, הם משפיעים שפע גדול באבא ואמא, ודעת שלהם, והם (פירוש: אבא ואמא) מקבלים מאלו שלוש הוי"ות דמילוי יודי"ן כזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וי"ו ה"י. יורד השפע עד שלושה מוחין דנוקבא דזעיר אנפין, ועל ידי כל אלו ההשפעות מתבטלים החיצונים ומתים, וזה הנוסח הכוונה תכוון ותחשוב בדעתך.

כל הזכויות שמורות (c) ל ויקיטקסט (לקריאת שמע על המיטה לנוסח אשכנז) כל הזכויות שמורות (c) ל ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' ול- J. Alan Groves Center, ר' פנחס ראובן שליט''א (לקריאת שמע על המיטה לנוסח עדות המזרח) ו לרב יעקב ישראל לוגאסי , והרב דוד פרור שליט''אתחת רישיון Creative Commons-CC-2.5