העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עא עמוד ב
העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עא עמוד ב
[מוזיקה] אומר רב קהנה מנין לאימורי חגיגס חמישור שנפסולין בלינה הרי קור חגיגה נאכל לשני יומי ולילחוד כמו קורבן שלומי כמו שנראה בבית בייס דורשים זאת מפוסיק אז את הבשר שחטנו את הקורבן בתזבוב אפשר לאכול את הבשר גם במוצץ תבוא בליל תז וגם ביום תז מנין שהאמורים נפסלים מיד בבוקרו של תז שנאמר ולא יולין חילב חגי עד ביקו וסומךלי איך מתחיל הפסוק הבא ריש ביקוריד מוסכו דורשים מהשמיחות כאילו שכתוב עד בוא רשיס למרדעי בויקר איזה בויקר אני מתכוון בויקר ראשון זאת אומרת שמיד הבוקר הראשון אחרי העקרבה האימור נפסלים בלינה אם הם לא היו על המזבח אומר תיספה ומאור נפק בכל האימורין כל האימורים גם של קורבונס שהבשר נכל לשני ימים ולילה אחד האימורים נפסלים בבוקר הראשון מה הסקיף לו רב יוסף על רב קהנה תדכוסבישיס או לא כוסב רישיס אילו הפסוק הבא לא היה מתחיל במילה רישיס אב מינה מה שכתוב ליולין חילב חגי עד בואיקר הכוונה עד בואיקר שני זאת אומרת שלא עד בואיקר של תז רק עד בויקר של יז רק אז הוא נפסל מהי בויקה בואיקה שני איך יכול להיות מ קמידה דבסור אפסילמהורטה את הבשר של חגיגס תזבוב אני אוכל בתזבוב בליל תז ביום תז איך שמגיע ליל יז זה כבר נפסל ואמורינה צפרי האימורים מסנים רק בבוקר של יזן עוד לילה שלם יותר מהבשר אימורים יותר חשובים מהבשר איך יכול להיות אומלא בא לרב יוסף הלו מולי אין כזה דבר והרי פסח לרבי אלוזר בן עזר נלמד בעזרת השם בסוף המסכת מחליקס האם פסח נכל הלילה או לפי רבזור מחצ הוא סובר שק פסח הבשר צריך לאכול אותו עד חצו זה כן נהפך לנויסו ואמורין אמור קום פסח עד ספרה עד ביקר הם לא נסלים בלינה אז רואים שהאימורים יש להם זמן יותר גדול מהבשר אז גם יכול להיות לעניין חגיגסטזבוב שהבשר יש לו רק יומיים ולילה ולאימורים יש שני ימים ושני לילות אומר רובה רב יוסף אוכה קוק שלי נכון שכשהוא הקשה את הקושיה אם הבשר נפסל כבר בלילה איך האימורים יהיו עד הבוקר אז זה אפשר לענות כמו הביה כמו שהביה ענה רואים שגם בפיסח שהאימור עם זמנם יותר ארוך מאשר הבשר אבל באמת הוא התכוון להקשות קושיה אחרת מהבריסה גם זה בכלל קושייתו מיקמידה דאילו תנה התנה של הבריסה שעוד מעט נביא לבוסר לאיבורשיס לעניין הבשר שהוא יותר קל מהאימורים ברגע שכתוב בויקרה באופן טבעי הוא פירש את הפסוק בויקרישי ורב קהנמורין בוא רישיז ואילו לא כתוב רישיז בואיקה יכול להיות בויקה שני זו קושי רב יוסף מי מאי הברייסה שבה אנחנו רואים שכתוב לים בוסר בויקר ואנחנו מפרשים באופן טבעי שהכוונה לויקר ראשון תניה לא יולין מן הבוסור אשר תזבח בעורב מורישן לבואיקה אומר רש"י בהכרח שהפסוק מדבר בחגיגס יד כי אם הפסוק מדבר בחגיגס תזבוב אז למה בו ערב כל היום אפשר לשחוט אותו אלא הכוונה לחגיגס יד שהיא מגיעה עם קורבן הפסח לקראת ערב אז הבשר של החגיגה סיד לא יולין לבואיקה לימד על חגיגה סיד שנאכלס לי שני יומים וליילו יחוד כבויקר הכוונה לביקר של תזין זאת אומרת אתה יכול לאכול את זה שחטת ביד אתה יכול לאכול את זה בליל יד ביום תזבוב אבל בתז כבר לא למיס תספס שואלים שאם זו כוונת הפסוק יש לי כמה מקור בפסוק לשני ימים ושני לילות גם ליל יז ותיסס נשארים בקושיה אוי אינו ממשיכה ברייסה מי אמר שהכוונה שנאכלת לשני ימים ולילה אחד או יהינו ליום ולילו והכוונה לא יולי לבק לביקה של תזבוב שחטת ביד אז רק ביד בליל תזבוב בתזבוב בבוקר כבר צריך לשרוף את זה לא שורפים ביום טב הכוונה שזה נהיה נושר ונשרוף את זה אחרי יום טב כשהוא ביום הראשון הרי בויקשיני אומור זאת אומרת כך הרי כתוב בפסוק לא יולי מן הבוסר שטזבר בעורב ביד ביום ראשון לבואיקה ביום הראשון הכוונה שביום הראשון בתזבוב אתה עדיין אוכל זאת אז בהכרח של הביקר הכוונה לביקר השני הבויקר של תזין אז הוא נויסור ממשיכה הבריסה ומיקם וילך הבריסה נראת כמו מדרש פליה לא נביא מה שכתוב כאן והגימור מיד תבאר מה שכוונת הברייס הבריסה ממשיכה אונוי אלו בוא כרישון ובוי כרישן כבר אסור לאכול ומה אני מקם חגיגה נכלס לשני יומי ולילכות חוץ מזה בחגיגה אחרת כשהוא אומר בואי כתוב בקורם שלומים אם נדר אוי נדובה והאם מיותר לימד על חגיגס יד שנאכלס לבז יום ולילחוד כמו קור שלומי מפורש בפסוק שאוכלים זאת שני יומי ולילחוד האם הרבה שיש עוד שלומים חגיגה סוד שנאכלס לשני יום ולילה לאכוד למעשה כל החץ השני שלמריסה לא מובן עכשיו הגמור תסביר אומר אונו ביקרישן או אמר כשו בראש הרי בויקש יומו הרי סיכמנו אי אפשר לפרש הכוונה לבוא קרישן כתוב בורישן אז לבוא בואיקשני אז מה שוב הונה גימורי אוחקו אמר מי אמר לך שכל הפסוק מדבר בחגיגה אחת בחגיגה סד אוי אלו בשתי חגיגוסקוס מדבר אחס חגיגס יד ואחס חגיגס תזבוב וזו לבוא יקרו וזו לבוא יקרו אולי נפרש את הפסוק כך לא יולי מן הבוסר אשר תזבר בעורב זאת אומרת איזה איזה בשר אתה זובח בערב חגיגהס יד לא יולין זאת אומרת שלא יעבור עליו כל הלילה זאת אומרת שנאכל רק ליום ולילה מיד בבוקר תזבוב זה נפסל עכשיו הפוסקוב לחגיגסבוב ביומו ראשון החגיגה שאתה שוחט ביום הראשון אתה אומרת חגיגה תזבוב לביקר לא ילין לבואיקר יאכל גם רק ביום תזבוב ובמוצא תזבוב ותזים בבויקה כבר יפסל שתי החגיגו יהיו נאכלות רק ליום ולילה ככה בריסה מקשה עוד דרומר בריסה ממשיכה אלו דקיימלון הרי ידוע לנו חגיגו הנך חלס לשני יומי ולילחוד אם כן מאיפה יודעים זאת מכתוב אם נדר אוינדובה במי במה נעמיד את הפסוק הזה אי חגיגס יד אוקסי ביום ולילו כמו שסיכמנו החץ הראשון של הפסוק אי חגיגס תזבוב הוקסי ביום ולילה החץ השני של הפסוק אז איך נפרש את הריבוי אם שיש חגיגה שנאכלת לשני ימים ולילה אלו בהכרח אלה חגיגס תזבוב יש לי פסוק אם נדר לדובש שיש יש שלומים שהם חובה חגיגה שנכלים כמו שלומים לשני ימים ולילה אחד אז אפילו שנאמר זה לא הולך על חגיגה סוד שבאה עם הפסח היא יותר דומה לפסח זה הולך על חגיגה סתזבוב בסדר אז חגיג הסזבוב נאחדת לשני יום ולילה לאחוד אז ברגע שיש לי כזה פסוק לחגיג הסתזבוב אז אני לא יכול לפרש את החצי השני של הפוסוק של אויולין לחגיג הסזבוב אני צריך לפרש את כל הפוסק לחגיגה הסוד ויחקו לקרו לחגיגה סוד ואם כך לימד על חגיגה סוד שנחל שני יום ולייל אחד כי אי אפשר לפרש בוא כרישן כרי כתוב ביומרישון למעשה מה רואים כאן חוזרים לקושיה של רב יוסף על רב קנה תדקסי ביו הורשון לבקר לכן אני לא יכול לפרש שבויקר הכוונה לביק ריש בויק בויק שני או כלדסי בוקרסומ היה כתוב הפסוק לא יולי מן הבוסר שתיזמר בעורב לבקר הייתי מפרש באופן טבעי לבקרישן מיד בבוקר תזבו זה נפסל רק כיוון שכתוב ביום ריש אני חייב לפרש לבקשני אוכל ביקסר ואף אגביס אז למה רבקה אומר לעניין אימורים שיותר חמורים מבשר שרק כיוון שכתוב רישיס אני מפרש שבו יקר הכוונה לבוא יקרישן גם בלי הרשיס אני אפרש הכוונה בוא יקר רישן אומרת המשנה המשנה חוזרת לדין קור פסח שנשחט בשבת כשהוא יודע לדניס נחל בשבת הפסח ששוחטוי שלאי לשמוי בשבס הוא שחט אותו ביד ניסן אבל הוא שחט אותו למשל לשם שלומים הוא עשה זאת בשויג רש"י אומר הוא סבר כשם שמותר לשחוט אותו לשמו כך מותר לשחוט אותו שלא יהיה לשמוע אומר המרשו הוא שכח ששבס חייבולחטוס כיוון שקורבן פסח שנשחט שלא לשמור פסול אז הוא חייב חטוס כ הוא חילל שבת הואשר כל הזבוכים ששוחטון לשם פסח רבי יד ניס שחל בשבת הוא שחט איזשהו זבח אחר חטוס שלומים כל זבח שהוא הוא שחט אותו לשם פסח תלוי אם אינון ראין אם זה כזו בהמה שאינה ראויה לקורבן פסח עגל א בן שתי שנים או נקיבה חייב כי אי אפשר לומר שהוא טעה בדבר מצווה כי כולם יודעים שכזו בהמה אינה קשרה לפסח א חז הוא חילל שבת בשוג הוא לא ידע ששבת או שהוא לא ידע שאסור לשחוט זבוחים אחרים לשם פסח לכן הוא שוויג רגיל ושוויג מביא חטוס על חילו לשבס בשוויג ואמרונין אבל אם הבהמה הראויה לקרום פסח היה שם במסמקדוש סא בן שונו של שלומים למשל והוא שחט אותו לשם פסח מתוך שהוא טור טרוד ובהול לשחות פסחו אומר רש"י טעה בזה ולא נזכר שהגדישו לשלומים הוא חשב שזה פסח בזה נחלקו רב ליזר ורבי יהושע רב לזר מחייב חטוס למעשה הוא חילל שבס בשוגג אז הוא חייב חטוס שבס ורבי ישוע פה איתו אומר רש"י דקוסתו בדבר מצווה הטעות הייתה לו בדבר מצווה כי הוא רצה לשחות קורבן פסח שדוכה שבס ועושה מצווה כל דו עשה מצווה הוא שחט קורבן שלומים לשחות קור שלומים זו מצווה לא בשבת א בעצם הוא הקריב קורבן שלומים אפילו שהוא חשב עליו לשם פסח הקורבן כשר כל הזבוכים שנזבחו שלא י לשמון חוץ מפסח וחרטוס כשעירים ממילא הוא קיים מצווה תור בדבר מצווה וקיים מצווה ופה תם אחתס לפי רבי יהושע אומר לרבי לזר לרבי יהושע מה עם הפסח שהוא מותר לשחוט אותו בשבת יהודה לדין שחל בשבת לשמוע לשם פסח כששינו אשמוי הוא שחט אותו שלא לשם פסח חייב כמו שלמדנו בריש זבוכים שאין אסורים לשחוט אותם בשבת לשמון כששינו ישמון אינו דין שיהיה חייב אז איך אתה פותר את זה ששחט ש שלומים לשם פסח רבי יהודה לדיסק שכל בשבת אומר לו רבי יהושע לא אם אומרת בפסח ששינו בדובר ורוסו הוא שחט קורבן הפסח לשם שלומים שאסור לשחוט אותם בשבת בשום אופן שהוא אז הוא לא טוב בדבר מצווה לכן אני מחייב אותו טועמה בזבוכים ששיינו בדובר המותר הוא שחט אותם לשם פסח שזה מותר לשחוט בשבת אז הוא טע בדבר מצווה לכן אני פותר אותו אומר ל רב אליעזר אימור ציבור יחו אימור את ציבור הכוונה לתמיד סוףים שלשבס שאין מותורים לשחוט אותם בשבת לשמון והשויכת זבוחים אחרים לשמון אדם ישחוט שלומים בשבת לשם קור מוסר של שבס חייב גם לשיטתך הוא חייב למה הוא טעה בדבר מצווה אומר ל רבי יהושע לאי אם אמרתו באימור את ציבור שיש להם קצווה יודעים כמה צריך להביא וכבר הקריבו את זה הוא לא אמור לטעות בזה כבר הקריבו את התמידים את המוסופין ממילא הוא חייב זה ששחט לשמום ככה רש מפרש לפי מסכנת הגמורה בדף הבא תואמה בפסח שאין לו קיצווה כלל ישראל צריכים צריכים להקריב קור פסח והוא נמצא בסמיגדו שורה כולם עוסקים בכך והוא טרוד גם לעזור להתעסק בקום פסח ואפילו שהוא כבר הקריב את קורבן הפסח שלו אז הוא רוצה לשחוט הוא ראה כאן כבש והוא רוצה לשחוט לשם מישהו לכן ברגע שהוא שחט בהמה שראויה לקורם פסח אלא מה היא הייתה מוקדשת לשלומים או לקדושה אחרת הוא שחט אותה לשם פסח אז הוא טוהיה בדבר מצווה וכיהם מצווה אז הוא פותר מחטוס אבל למעשה מה ראינו כאן שגם לפי רבי יהושע השוכיח זבוך דוחים אחרים בשבת לשי ממור ציבור שדוחים שבת הוא חייב רב מורמרפש שוכת לשם מימור ציבור אדם שחט שלומים בשבת לשם קום תומית של שבס למשל פוטר כמו שנראה בגמורה חוזרת המשנה לעניין אדם ששחט קורבן פסח ביד ניס שכול בשבס שוחטוי שלוכלוב הוא חשב בשחיטה לשם חולה וזוקן שאינם יכולים לאכול כזיס מקורבן הפסח או ושלא ילמ נויוב או להריילים או ולטמין חייב. כמו שלמדנו בפרק הקודם, אדם שוחט פסח במחשבה כזו, אחת מהמחשבות שדיברנו הוא פסל את הקורבן. ברגע שהוא פסל את הקורבן אז הקורבן פסול. אז הוא חילל שבס שלו שלו במוקצווה והוא לא טועה בדבר מצווה כי בזה אף אחד לא טועה. ממילא לכולל מחב חטוס. אבל אם הוא התכוון שתי הכוונות הוא שחט את הקורפיסה בשעה באס לאוויכלוב ושלי לאכלוב לחולה ולזוקם וגם לבריא או למנויו ושלמנויוב למולים ולהריידים או לטמאים ולטוירין אז למדנו בפרק הקודם שבאופן כזה הפסח כשר ממילא לפוטר כפסח כשר שוחט נמצא בלמום אדם שחט קורבן פסח רבי יהודה על שחל בשבת והוא נמצא בלמום חייב כרי הוא קורבן פסול לאניתנו שבסלידוץ צלוי אז הוא חילל שבת וזה לא טוב בדבר מצווה כי כל אחד יכול לבדוק זאת אפשר אפשר לבדוק לפני זה אולי הנוס אפשר לבדוק אם יש לזה מום או לא אבל למשוך את קורבן הפסח בשבת ונמצאות ריפה בסיסר הוא לא יכל לדעת לפני השחיט פוטר כי הוא אנוס אז הוא פוטר מחרטוס אותו דבר שוכתו את קורבן הפסח רבי יהודה לד שחל בשבת ונוידה אחרי השחיטה נודע לו שמושכו הבילסודום הם משכו את ידם מקורבן הפסח ונמנו על קורבן פסח אחר אז הקורבן הפסח הזה אין לו בעלים אין שום חיוב לשחוט אותו אז לא דורכשבס אז הוא חילל שבת אוי שמיס הבעלים אוי שניתמו הבעלים פוטר הוא היה נוסח ברשו אומר רשי שאונוסו דלאו יודע שכן שהבעלים מתו או שמשכו את ידם או שנטמאו ולא היה לו לבדוק על כך לא צריך לחשוב שקרה כזה מקרה לכן הוא פותר מחטוס עד כאן דף אף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







