העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סב עמוד ב

הזכרנו מקודם שרב חיזדה אומר שאומרים אויל לחומרה בקשה עכשיו הגמורה מוסיב רב הונה בריד רבי יהושע למדנו הפסח שאובנוסי פסח אפשר להקריב אותו רק בן שנוסי זאת אומרת מאז שהוא נולד עד שנה אם הוא נולד למשל בראש חודש ניסן והקדיש אותו לפסח. הגיע ראש חודש ניסן הבא, רוצה להקריב אותו ביד ניסן, כבר עבר שנה פלוס 14 יום הוא כבר לא ראוי לקורב. מה הדין שלו? הדין שלו שהוא נהפך לשלומים מוסר הפסח קורב שלומים עכשיו הוא הלך ביהודה לדניסן ושוכטו בזמנוי לשמוי לשם פסח. זאת אומרת שהוא שחט שלומים ביד ניסנ אחרי צהריים לשם פסח וכן שכת החירים לשם פסח בזמנו כל קורבן שהוא הוא הקריב אותו בודה לדניסן אחרי צהריים לשם פסח רב ליזר פויסל את הקורבן אפילו שהזכרנו המשנה הראשונה בזבוכים אומרת כל הזבוכים שנזבחו שלא י לשמון כשאירים חוץ מפסח וחטוס רק לא לב משם חוייבו רב לזר סובר כל הזבוכים שנזבחו לשם פסח בזמן פסח פסח פסולים הוא לומד זאת מקלבו חווימו כמו שרשם מביא הוא טוען כך מה פסח שמויסור רומים אם הוא יוותר לאחרי פסח מה יעשה עם מקום פסח יביאו אותו שלומים זאת אומרת שהפסח הזה שאני עומד ביהודה לדניסן יש לו פונטנציאה להיות שלומים אם שחטתי אותו בודה לדניסן אחרי צהריים לשם שלומים הוא פסול זה קור פסח ששוחטו שלא לשמוי אמרנו פסח שלא לשמוי פסול שלומים שאין להם פוטנציאל להיות פסח אין כזה דבר ששלומים נהפך לפסח אם הוא שחט אותו בזמנו לשם פסח אינו דין שיהיה פסול כך סובר רב לזר ורבי יהושע מכשיר הוא אומר כל הזו שלבחו שלא יהיה לשמון כשירים חוץ מפסח וחטוס ואם אתה טוען הם נשחטו בזמן פסח לשם פסח הוא טוען כלוח מר הפוך מה שלאי בזמנוי שאינוי כושר לשמוי קורבן פסח ביג ניסן תשחט אותה לשם פסח יהיה פסול אבל החירים כשירים לשמו תשחט שלומי ביג ג ניס לשם פסח ודאי יהיה כשר זה גם רב ליזר מודה רבי לזר סובר רק אם שוחטים שלומים בזמן פסח לשם פסח פסול אם כך בזמנוי קום פסח בזמנוי שהוא כושר לשמוי אינוי דין שיכשרו אחרים לשמוי כך טוען רבי ישע כלבוכו הפוך עכשיו כך לפי מה שרב חיזדה אמר שאומרים אוי לחומרי אם כך מה אני אומר רב ליזר אומר השיכת אחר שם פסח בזמנוי רב לזר פסל או שלא בזמנו אם אדם ישחוט ביג ניסן קור שלומים לשם פסח כושר כמו שאמרנו בזה רבי יהושע טוען לו ורב לזר לא חולק עליו מרות שהוא מודה לו כי זה לא עדיין לא זמן פסח לא חל עליו שם פסח וני אוילו בזמנו פוסל שלא בזמן נמפוסל אויל ואילו זה היה עכשיו זמנו זה היה עכשיו יד ניסן ושוחט לשם פסח זה פסול אם כר גם ביג ניסן אז אני אמר שאם הוא שוחט זאת לשם פסח זה יהיה פסול משום אויל טוסס מוסיפים אויל שיכול להמתין עם הקורבן הזה עד מחר יד ניסן ואז יהיה פסול לשם פסח אז גם כשאני שוחט אותו היום ביג ניס לשם פסח יהיה פסול אומר רב פרופה שינא אוסום דאומר קרו ואמרתם זבח פסח הוא ומה הוא אנחנו דורשים הוא באבויסרי לא הוא לשום אחרים לא קורבן פסח לשם קורבן אחר יהיה כשר ולא י חיירים לשמוע גם החירים שתשחט לשם פסח יהיה פסול אבל הוא כשו זה לא זה בזמנוי בזמן פסח יודע לדניסן שהוא פוס לשום אחרים שאם שוחטים אותו לשם שלומים זה פסול החירים פסולים לשמו בזמן הזה שלא י בזמן יג ניס למשל שהוא כושר לשום אחרים אם אדם שחט פסח ביג ניס לשם שלומים זה כשר כמו שלמדנו החירים כשירים לשמוי מספר את הגמור רב שמלו אוסה לקמיד רבי יוחנון אומר ביקש לרבי יחנון ניסנלימר סיף היוכסי היו ברייסס שנאבדו כמו שנראה לאלון שהם פירשו באריכות את כל סדר יוחסין של השוטים שמפורשים בסעיף הדברי היומים אומר לי שאל רבי יוחנן רב סמל מי חונת מאי מאיפה מקורך איפה נולדת אומר לו מילוד שואל אותו ויכו בסוף איפה אתה גר היום בנהרדו בנהרדו שבבובל אומר לי אמר לו רבי יחונון יש כלל איני דוינין לא לומדים סיף היוכסין לא ללודים ולי לנערדוים וכל שקרין לך יש את שתי החסרונות דעת מילוד ומיסובר בנהרדו אז רש"י מביא שתי פירושים או באמת הם אינם מיוחסים הלודים והנהרדואים ואיתם לא לומדים ספר היוכסין או שזה הסתם תירוץ הוא לא רצה ללמוד אתו אז הוא אמר לו שיש כזה כלל אבל למעשה כפיה וארצה הוא קפה אותו עד שרבי ירחנון הסכים ללמוד איתו סעיף היוכסי אומר לי התנה רבסמלויר מרבי ירחנון ניסנה בגל ירחה בשלושה חוד חודשים אני רוצה לגמור את כל סעיף היוכסי שוקל כל לפוסק ב לקח רבי יוחננון גוש עפר גוש אדמה וזרק בו אומר לי אומה ברוריה כך קראו לה שם אישה דויסו אשתו דרב מרתי בתו דרב חנניה בן טרדין דתלס מאושמיצ ביומה מגמ רבס ביום אחד היא למדה 300 ממרות מ-300 רבס אחרים ואפילו אוכל יוצס חוסו ללמוד סעיף היוס בטל שני בשלוש שנים מלא גמר ואתמר בתלוסיר בשלושה חודשים כי שוקל ועוזיל כשרב שסמלו יצא מרבי ירחנון אומר לי שאל רב סמלו לכן כל הקשר לכאן רבי מה בין לשמוי ושלאי לשמוי לאוויכלו ושלאי לאכלוב למה למדנו בדפים הקודמים שאם אדם שחט קורב פסח והוא חשב את שתי המחשבות לשמוי ושלאי לשמוי הקורבן פסול אבל אם הוא חשב לאוויכלו ושלאי לאכלוב מקצוי אויכלים לא פוסל אז טויספס אומרים מה השאלה למדנו בדף הקודם הבריסה דורשת מזויס שמקצס אוכל אם לא יפס לה שאדם שחט להרי ולמול אם לא פסול אומר תיספס קושייתו הייתה נלמד משם שגם לשמוי ושלא לשמו לא פוסל אומר לי ענה לו רבי יחונון אויל וצור ומרבון אתה תלמיד חוכם תלמיד חוכם צעיר טוב אי מלו אני אסביר לך יש ארבע חומרס שיש בפסול שלו לשמוי שלכן הוא יותר חמור שגם מקצה שלא לשמוי פוסל לשמוי ושלו לשמו פסולי בגופו המחשבה על גופו של הקורבן לשנות את שמו מה שאין כלא יחלוב ושלאי לא יכלוב אין פסולי בגופו אלא באוכלים של הקורבן באלה שיאכלו את הקורבן או טענה לשמוי ושלו לשמוי אי אפשר לברר רייסורי לאויכלו ושלו לא יכול אפשר לברר יסורי אומר רש"י שתי פירושים פירוש אחד אי אפשר לחלק את הקורבן החלק הזה היה לשמו החלק הזה היה שלא יהיה לשמו אבל כשאני שוחט למולים ולריילים למשל אני יכול לומר החלק הזה היה למולים והוא כשר החלק הזה היה להריילים עוד פירוש מביא רש"י זה דבר שיכול להתברר לבסוף אדם שחט לשמועי ושלא יהיה לשמו אין לי אפשרות לברר מה יהיה באמת האם לשמוע או שלא לשמועים מה שאנן אדם שחט למשל למולים ולהרילים או לטמאים ולתאוירים לזוקם ולכויל אדם שכן יכול לאכול נראה מה יהיה בסוף אם בסוף נראה שרק התהורים אכלו או רק אלה שיכולים לאכול אכלו אז התברר שבאמת היה לא יכלוב ושלא לא יכלוב הם יצאו מהעסק נשלם להם את מה שהם שילמו להיות מנועים ונוציא אותם מהעסק לכן לאוויכלוב ושלי לאכלוב לא פוסל כי זה יכול להתברר שבאמת היה רק לאוויכלוב או תנא אומר לו לשמוי ושלו לשמוי ישנה בדל דבודס מחשבה שלו לשמוי פוסלת בכל דל דבודס שחיטה קבולה או חזריקה לא יכלו ושלאי לא יחלוב אינו בארב באבוידס כמו שאמרנו בדף הקודם מחשבה שלא היא לא יכוב פסלת רק בשחיטה אפשר גם בשחיטה לחשוב על הזריקה ולפסול אבל הכל בשחיטה או טענה לשמוי ושלאי לשמו ישנו בציבו כביוחיד כי בכל קורבן שהוא בין מק בקורציבו מקורם יוחיד שלא יה לשמוי פוסל לא תמיד פוסל לגמרי בפסח וחטוס פוסל לגמרי בשאר הקורבנות שלא יה לשמוי פוסל לעניין זה שלא יעלה לבעל משם חוייבו מה שאין כן לא יחלוב שלא לא יחלוב בציבוק ביוחד אדם חשב הקורבן לשם מי שלא יכול לאכול זה פוסל רק בקורבן פסח שהוא לא קורבן ציבור אז טויס מקשה למה אמרנו שלשמו ושלמו יש בציבו כביוחיד לא אינו בציבו כביוחיד היה צריך לומר אחרת לשמוי ושלא לשמוי יש נוי בכל הקורבנות לא יחלוב שלא לא יחלוב יש נוי רק בקורבן פסח ותיסס נשאר בקושיה כך אמר לו רבי ויחנון רבשו אמר הוא מצמצם זאת פסולו בגופו ואי אפשר לבריסורי חודם מלסי דמה טעם אומר פסולו בגופו למה זה נחשב יותר בגופו משום די אפשר לברר יסורי כפי שתי הפירושים של רש"י אי אפשר לברר לכן זה נחשב לפסולה בגופו הזכרנו את סיפר יוכסין אומר רומ רב ודה אומר מיוים שנגנז אומר רש"י נשתכח סיף היוכסין תושש קיחון של חכחומים וכוהו מאוירם אומר רש"י ש הזל תענו דו גמלה דדרש אומר רש"י שני מקראות הם בדברי היומים שעליהם כל הדרשות של הבריסה של סעיף היוכסין ופרשה גדולה ביניהם יש פסוק לאוצל שישוב בוני אחר כך הפסוק מפרט את כל הבנים ובסוף כתוב אלבני אוצל בין אוצל עוצל היו שמה כל כך הרבה דרשות שצריך בלשון מליצית צריך לדרשות האלו 400 גמלים כדי לשת את כמות הדרשות שהיו שם בין שתי הפסוקים האלו. עד כאן דף סבז. เ
לצפיה בתכנים נוספים: