העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עג עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עג עמוד ב

עיסי ורב חיזל רבונה למדנו במשנתנו שוחטו את קורבן הפסח ונועה שמושכו באים מסודם או שנטמאו או שמיסו אז הוא עשה לו בשבת באוינס אז הוא פטור נעלו למדנו בברייסה על החלק הזה של המשנה בחולק גבנה אם המעשה הזה קרה ביום חול אם זה קרה בשבת ודאי שאי אפשר לשרוף את זה בשבת צריך להמתין אחרי שבת אחרי יום טב אבל אם יודע אתדניסן שחל בחול והוא שחט את קורבן הפסח ואחר כך נודע שאין לפסח הזה בעלים בחולקי גבנה ישורף מיד שורפים את הפסח מיד כורבן פסול עכשיו כך כידוע שמויסר הפסח למדנו כבר קורא שלומים אז קורבן הפסח הזה שמיסו באלים אונשכו בעלים מסדיהם אז הוא לא יכול יותר להיקרב לשם עם פסח אז הוא עומד לשלומים אז לכאורה הוא שחט אותו סתם כי הוא חשב שזה פסח אבל באמת זה אוטומטי נהפך לשלומים לפי מה שרב אומר אז הוא שחט שלומים אז למה ישורף מיד זו הקושיה אימרז בשלי מבואה הקירם שצריך לעקור ממנו את שמו הקודם באושם שניתקלרי אני אשחט אותו סתם הוא לא יקשר לו כעדין שם אושם על צריך להקור את שם אושר ממנו אז גם כאן אפילו שמוסר הפסח קורב שלום אני צריך לעקור ממנו שם פסח אם שחטתי אותו סתם אז לא קשר לשלומים פסח הוא אז הוא נשחט לשם פסח וכיוון דלסלי בינים כבעלים מתו או שניתמו שמשכו בעלים בשדיהם אבל לפסולי בגופו זה נישחת שלא ילמנו ואני חשבתי על המנועים והם כבר לא מנועים בכלל או שהם מתו פסול בגופו אמתו סורף מיד אלו בו יקיר אז ברגע שהוא לא כשר לפסח אוטומטית הוא עובר לשלומים לדבר דבריך הזמרי שאבל שלומים אז כל הפסול שלו שהוא שחט אותו ביד ניסן סתם הוא שלומים כל הפסול שלו פסולו משום לא משום שאין לו בעלים כרי שלומים משום דבור אחר פסול חיצוני וכושוכטלי אחר תומית של בין הארבים למדנו בפרק הקודם לומדים מפסוק שאסור להקריב קובנות אחרכי תומת של בן אב חוץ מפסח אז יש שלום ששחטת אותו בזמן של פסח תומת שבין ארבעים אז הוא פסול וטויס ושמה דף נח סוף דף נחס אומרים שזה פסול רק מדרבון מדריס זה כשר בדיעבד אז קורפונים זה פסול חיצוני אם הוא צור בוא אז אי אפשר לשרוף אותו מיד צריך לעבר את צורתו צריך להמתין עד מחר שהוא יאבד קצת את צורת הבשר והוא יהפך לנויסו ואז ישרוף אותו לתניה זה הכלל כל שפסולי בגופו למשל פיגל נויסור אוו שנטמע ישורף מיד אבל אם הפסול פסול חיצוני בדם הבשר לא נטמע לא התפגל אדם נשפע אז אי אפשר לשרוף מיד את הבשר הוא בביילים אחרי שגם גמרו את כל העקרבה אחרי הזריקה אז הבילים של הקורם פסח נטמעו או שהם מתו ומי שיאכל את הבשר אז זה לא פסול בבשר עצמו תעו בצורוסי ורק אחר כך ויצא לביססריפים ואם רואים קם בברייסה שאם הוא שחט פסח ונודע לו שאין לו בעלים אז ישורף מיד זאת אומרת שפסולה בגופוי כי שם פסח עליו ולא כמו שרב אומר שאוטומט או שומ נהפך לאילו גם בלי להקור עם אנושי מוש אז גם כאן אוטומטי שפך לשלומים רואים לא כך אלו צריך לתקן את דברי רב לא יתימם שאם שניתקראי שוכתו סתם כוש לשום אוילו אם ישט אותו סתם הוא פסול ונשאר עליו שם אושם אלוהים משוך לשום אוי לו כושר על מבוא הקירא ולכן גם אצלנו ברגע שהוא שחט את הפסח סתם והוא לא הקר ממנו שם פסח אז זה פסח שנשחט שלא ילמנוב ולכן לכן ישורף מיד שואלת הגמורה תירצת את רב אבל עדיין לא תירצת ולרב חייב בר גמדה דאום בדף סרד למדנו לעניין פסח ששחטו אותו בכל הממוט פסח ושם שם למדנו שאם שחטו אותו סתם הוא פסול כי זה פסח שנשחט שלא בזמנו לכאורה הוא הרי יומד לשלומים אומר שם רב חייב גמדה דאומן נזרקו מפי חבורה ואמר מדובר באופן מסוים כגון שהיו בעלים של הפסח הזה טמי מיסים ולכן הם לא הקריבו אותו ביד ניסן וניתחין לפסח שני אז מה הם הולכים לעשות איתו לא להקריב אותו לשלומים יקריב אותו לפסח שני לכן הוא פסח שנשחט בחולמו את פסח הוא פסול אבל איו דב יקירה כי זה עומד לפסח לפסח שני או בעלמה אבל אם מתו הבעלים או שמביאו פסח אחר לא ייבוא קירה אלא אוטומטי הוא נהיה לשלומים מה יקמימר איך תפרש את הבריסה שאם הוא שחט קורבן פסח ביהודה לדיסן חול ואחר כך נמצא שאין לו בעלים ישורף מיד למה ישורף מיד אוטומט הוא נפח לשלומים אז כל הפסול שלו הוא רק שהוא שחט שלומי אחרי תומת שבן ארבעים אלו אפשר לחזור לגרסה הראשונית ברב שמה שבאמת אושום שניתקלרייה אוטומטי הוא נהפך לאילו אם שחט אותו סתם הוא כשר אלו איך נפרש את הבריסה הזו אומר אבונברידה רב ישע אוכ במיסקינן כגון שהפרישו את קורבן הפס פסח קודם חצוס הגיע זמן חצות שזה תחילת זמן הקרוב אז פסח והביילים היו בחיים לא נמשכו ממנו לא נטמעו אז הפסח הזה הוא נראה לשם פסח והומיסו בלילים או שמשכו את ידם או שנטמאו אחר חצוס דהבל הקורבן הזה נראה היה נראה היה ראוי להקרבה בזמן העקרבה וניתחה בזה שמיסו ביילים וכולה נראה וניתחה שוב אנוכזה ונראה אי אפשר להקריב אותו לשלומים וכל מה שלמדנו שמוסר הפסח קורב שלומים זה דווקא שהוא למשל נעבד לפני חצות והקריבו של פסח אחר ורק אחר כך מצאנו אותו אז הוא לא עמד בכלל לקרבת פסח הוא קורא שלומים אבל מי שהיה ראוי להקרבה אפילו דקה אחת לפסח ואחר כך קרה מקרה שמייסובלין וכדומה אותו אי אפשר להקריב לשם שלומים אלא הוא ניתחן לגמרי עם הקרבה וזה מדובר בברייס ולכן אם שחטו אותו ישורף מיד אבל באמת באופן שהוא מושר הפסח אמיתי הוא נבד לפני חצות ומצאו אותו רק אחרי הקרובה הוא אוטומטי נהפך לשלומים ולכן רב צודק שגם רושם שנתק לראיה אוטומטי הופך לאילו שואלת הגמורה מידותיי מכל מה שאנחנו עכשיו עוסקים זה לפרש את דברי רב לתרץ אותם אלו לרב אומר רב כל הלכה הזו שדבר שניתחה מהקרבה הוא לא ראוי בחזרה להקרבה זה דווקא בדם למשל כמו שאמרנו ביומ שצריך להביא ביום כפר סועיר המשתלח וסורר להשם שחטו את הסוער להשם ולפני שזרקו את אדם מת הסיר המשתלח אז צריך להביא עכשיו סורר משתלח חדש אז את אדם הזה כבר אי אפשר לזרוק כי הוא היה ראוי לזריקה וניתחה שוב אינו חוויז וניראה אבל בעלי חיים אינום ניטחים אז גם הפסח הזה שהיה ראוי לקרבה ואחר כך מאיסו בילים אחרי חצות עומד לשלו אז שוב למה הבריס אומרת שישורף מיד אלא אומר רב פופה באמת אוטומטי הופך נשלומים ולכן באמת פסולה בגופו אומן סזור רב לזרי דאומר כמו פסח ששוחט שלא לשמו פוסל קר גם כן השכת החירים לשם פסח פוסל כתוב במשנה הראשונה בזבוכים כל הזבוכים שנזבחו שלא יה לשמון כשירים אבל דווקא שהוא שחט אותם לשם החירים אם הוא שחט כל קורבן שהוא לשם פסח כל השנה כולה פוסל אז הפסח הזה שמיסו באיילוב הוא עומד אוטומטי לשלומים ועכשיו הוא שחט אותו לשם פסח אז הוא שחט שלומים לשם פסח תלפסולי בגופוי ולכן ישורף מיד שואל את הגמורה הרי הבריסה הזו עולה על דברי המשנה מה ראינו במשנה שהשוחתו היא בשבת את קורבן הפסח ואחר כך נוידה שמושכב מסיו שמיסו שניתמו פותו מפני ששוחט ברשוס רש"י במשנה אומר למה הוא פטור מחטוס שעונוסו דלא יד שכן ולא לא לבדוק על כך אחרונים מתקשים קם בגימור נראה אחרת מרשי הפטור הוא לא מחמסוינס אלא הפטור הוא משום תויה בדבר מצווה וזה כדברי רבי יהושע שפותר בתו בדבר המצווה כמו שלמדנו קודם במשנה אם כך אי אפשר לפרש את סיום המשנה שעל זה עולה גם הברייסה שבכל חגורף מיד כדברי רב לזר כי אם כרבי רב לזרחוסנ ממחיב כוא חילל שבת אפילו שטורמצ דולס לרב לזר בדמצופו א לא תרגמור רב יויס בריד רב סלךסידמד רב פופה תירוץ דומה לא רב ליזר אבריסה אלא אומנ יויסה בן חו שבדבר הזה הוא סב כמו רב לזר דתנן יויס בן חו כל זבח הנשחוטים לשם פסח או ולשם חטוס פסולים על מפסול בגופו ולכן הקורבן הזה שמיסו בילו ביילוב של הפסח אז הוא אוטומטי עומד לשלומים והוא שחט אותו לשם פסח ופוסל פסולי בגוף היו משומו חיישורף מיד עכשיו כך יויס בן חונוי לעניין שוחט לשם פסח הוא סבבה כמו רבי לזר אבל בפטורה לעניין טוה בדבר מצווה שהוא פטור הוא סבבה לו כרבי יהושע ממילא אז המשנה הולכת כיוסף בן חוהי לכן הוא פטור כי טועה בדבר מצווה והברייס אומרת שבחול כגב ניסורף מיד כי זה פסול בגופו כי זה שלומים שנשחטו לשם פסח ממילא מיושבים דברי רב שאושם שניתק לראיה הוא שחט אותו סתם כושר לשם אוילו כי גם כאן רואים שאוטומטי הופך הפסח אז לשלומים גם שם אוטומטי האשם הופך לאילו רבשה אומר תירוץ חדש רבש אומר רב דומק רבי שמואל בנו איש הרבי יוחנן מבריקו באמת בבריסה הזו שכתוב שאם הוא שחט את קורבן הפסח ואחר כך נודע שאין לו בעלים ישורף מיד אתה אמור כי זה פסול בגופו כעדיין שם פסח הולוב וכיוון ששם פסח הוא לוב אז הוא שוכתו שלא ילמנוב וזה פסול בגופו יסורף מיד אז לכאורה רואים כאן לא כמו רב רואים שהוא לא הופך אותו מעט לשלומים נכון אבל לרב יש תנה כמוהו רב דומק רבי שמואל בנוש רבי יוחנן בבריקו שהוא חולק על הבריסה הקודמת נתניה רבי שמואל בנושא רבי יוח מבריקון במשנה למדנו בכל אופן הוא פטור מחטוס הוא לא צריך לבדוק אם יש לו בעלים אין לו בעלים יכול לסמוך על החזו כמסתומ יש לו בעלים הוא חולק אם יש שאוז ביו עדיין מוקדם זה לא ממש לפני השקיעה של יד לידה הוא יכול עדיין לברר אם ראש חובל מסידיהם אוי שמיס אוי שניתמ חייב כן צריך לבדוק אם הוא לא בדק אז הוא לא טועה בדבר מצווה הוא קורב לפשיעב הוא שוויג צריך להביא חטוס הוא תהו בצורסי זה לא לל שבת אם זה קרה בשבת ודאי שצריך צריך לחכות לאחרי שבת לאחרי יום טב אם זה קרה ביום חול הוא טעו בצורוס אי אפשר לשרוף את זה מיד ויוצל ביסריפים הייתהם אליו משום דלא בוא יקירה כי אוטומטי הופך לשלומים כל הפסול שלו הוא רק הוא נשחט אחרי תומת שבין ארבעים לכן אי אפשר לשרוף מיד אז רב סובר כמוהו שואלת הגימורה ממהש זה הטעם של רבי שמואל דילמה באמת אפסולו משום שו פסח שנישחת שלא נויוב כ הוא לא הופך אותו מעט לשלו לא כמו רב למה לא ישרף מיד כמו הבריסה הקודמת משום נסובה לא כתנדברה דאומר כל פסול אפילו פסול הגוף אי אפשר לשרוף לפני שהוא נהיה נויסר אפילו פיגול נמ צורה דיולף גזרושובה אובן אבו מנויסו בנויסו כתוב אבונינו גם בפיגל כתוב כמו בנויסו מתי שרופים אחרי שנהיה נויסו זה הפסול שלו גם פיג אפשר לשרוף מיד צריך לחכות שיהיה נויסו אם כר זה הטעם של רבי שמואל נוש רבי חבריקו ד לאכזה זה הטעם שלו אלא תאמר שטעמו הוא כיוון שזה נהפך אוטומטי לשלומים אז זה לא פסול בגוף הפסול הוא רק שנשחת הכי טומת שבנבין נתמיקה לממה הרי כתוב בברית שרבי שמעיקו אם יש עוד משכו בלסדיה או שמסו או שניתמ בניתמה ודאי שהוא לא הופך אוטומט שלומי כמו שאמרנו מקודם בוא יקירומד לפסח שדומפיגם וניתחו לפסח שיני אז אי אפשר לפרש שהטעם שרבי שרבי חבר ברוק הוא כוא סובר שהוא הופך אוטומט שלומים אז זה לא פסול בגופו כי בניתמוב הוא לא הופך לכולל מאטומטי לשלומים ובכל זאת הוא אומר שטעוני בו צורה אלו מחברת כדשונ מקורי יוסר בן חו ודאי שתיים של רבי שמואל מפני שהוא סובר שאפילו פסול הגוף תאוני בוצורה והתנה הזה שכשה אמר שבכוליל ישורף מיד סבר לא ייב בו צורה אז עכשיו קשה לנו שכתוב כאן שבכל אופן פסח שאין לו בעלים אז הפסול בגופוי זאת אומרת שלא נהפך אוטומטי לשלומים זה צריך לתרץ כמו שאמרנו מקודם שהברייסה הזו סוברת כיויסה בן חונוי שגם כל קורבן שנשחט לשם פסח פסול ולכן באמת אוטומטי הוא כן הופך לשלומים והפסול הוא כי זה שלומים שנשחטו לשם פסח פסול זה פסול בגופוי לפי התענ של הבריס הראשונה פסול בגופו ישורף מיד לפי רבי שמע בנו רבי יוחנן מבריקו אפילו שפסול בגופו טעוני בוצורה אדרונל חילו דבורים עד כאן דף עג م
לצפיה בתכנים נוספים: