נטילת ידיים - למה, כמה, איך עושים את זה ולמה כדאי לך גם?

נטילת ידיים היא פעולה שבה שוטפים את הידיים מתוך כלי מלא מים לפי סדר שנקבע על ידי חכמים בכדי לטהר את הידיים. ישנם סוגים שונים של נטילות ידיים - במאמר זה נדבר על סוגי נטילות הידיים, למה נוטלים ידיים ואיך.

למה נוטלים ידיים?

ביהדות ישנו מושג שנקרא טומאה וטהרה, התורה מסבירה שיש כוח בעולם שנקרא כוח הטומאה - כוח רוחני שיש בו כוח להפריד את האדם מהקדושה ומהשם יתברך כביכול. כוח הטומאה הוא בעצם סוג של יניקה/שליטה של כוחות ויצורים רוחניים שנקראים בפי הזוהר הקדוש - סטרא אחרא, בעברית - הצד האחר, הצד של העולם שהוא שלילי ורע (במימד הרוחני).

בעולם היהדות ישנם מצוות רבות שמטרתם היא להתרחק מסטרא אחרא, ובכך להתקרב אל הקדושה. בין המצוות שמטרתם ההתרחקות הזאת תמצאו מצוות כמו טבילה במקווה, נטילת ידיים, מים אחרונים ועוד... אבל גם תמצאו מצוות שלא הייתם מצפים שיהיה להם קשר לטהרה ולהתרחקות מהסטרא אחרא, לדגומא: כשרות, נידה, קורבן שעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים, צרעת, פרה אדומה וטומאת מת ועוד מצוות רבות (בעיקר לא תעשה).

חכמים מסבירים שבמידה ואדם הלך לישון (ובייחוד בלילה) שינה רציפה, קורה לו דבר מיוחד, הוא חווה 1 מ60 מהמוות - כלומר הוא הופך להיות קצת מת במידה מסויימת. המוות של אדם יהודי מלווה מיד בטומאה חזקה במיוחד, ולכן אדם שהלך לישון חייב לנטול ידיים מיד לאחר מכן (חכמים מקפידים שאדם ישתדל לא ללכת 2 מטר אפילו ללא נטילת ידיים של בוקר - לאחר השינה). וזאת למרות זאת שזה רק 1 מ60 מהמוות.

הכלל הוא שהאדם היהודי כל כך קדוש, כך שבכל פעם שעוזב אותו מימד רוחני השייך לו, מיד מתלבשים עליו כוחות הטומאה, והכוחות האלו "יונקים" ממנו את כוחות הקדושה הטמונים בו מראשיתו. לכן ישנם מצוות רבות השייכות לטהרה, כמו נטילת ידיים, טהרה בטבילה במקווה וכן טהרה בבית המקדש, ובייחוד לכוהנים.

מאיפה נלמדת המצווה של נטילת ידיים?

הגמרא במסכת ברכות מבררת את הסוגיה של הלכות נטילת ידיים והמקור שלהם בתורה. חכמים שם מסבירים שהתורה באופן ישיר לא ציוותה את האדם הפשוט לטהר את ידיו כמו שכיום אנו נוהגים לעשות, אך שלמה המלך הצדיק ראה שמשעה שנבנה בית המקדש כוחות הקדושה התגברו, ומיד במקביל כוחות הטומאה הרוחניים גם "הגבירו את הקצב" כנגד - ולכן שלמה המלך שהיה נביא ובעל רוח הקודש גדולה קבע את נטילת הידיים. נטילת הידיים לפני הייתה רק עניין שנעשה במקדש ובמשכן אך לא ביתר העולם, והיו נוהגים בו רק הכוהנים המשרתים בקודש או שאוכלים מהקרבנות בקדושה וטהרה.

אז מתי נוטלים ידיים? ואיך?

1. בבוקר שקמים - נטילת ידיים של בוקר נעשית לתוך כלי, עדיף כלי מיוחד לנטילה של בוקר ושהוא יהיה כלי מיוחד לכך. את הנטילה הזאת עושים מיד לאחר שאומרים "מודה אני" וכדאי להשתדל לא ללכת אפילו 2 מטר מבלי הנטילה הזאת ואפילו שהרגליים לא יגעו בקרקע לפני שנוטלים ידיים. כדאי למלא את הנטלה (כלי מיוחד לנטילת ידיים) מראש בערב שלפני, אין צורך לכסות את המים בלילה, אך חשוב שהנטלה והמגבת לא ישהו תחת מיטה של אדם ישן. תהליך נטילת ידיים של בוקר: לוקחים את הנטלה ביד ימין ומושיטים אותה ליד שמאל ושופכים 1/6 (שישית בערך - אין חובה להקפיד על כך) מהמים בנטלה על יד ימין, מעבירים ליד ימין את הנטלה ושופכים שוב שישית נוספת על יד שמאל, מחזירים את הנטלה ליד שמאל ושוכפים שוב על יד ימין שישית וכך עד תום 6 שפיכות מים לסירוגין על הידיים. לאחר מכן, משפשפים את הידיים זו בזו, מגביהים את הידיים כנגד הראש באופן ש"כאילו מקבלים משהו לידיים" (את הטהרה) ומברכים: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים" ולאחר מכן מנגבים את הידיים. מומלץ להפנות את הראש מעט לצד מהמים בקערה כשמברכים. לאחר מכן שופכים את המים האלו לאסלה, מים אלו בעקבות הטומאה החזקה שבהם אסורים לכל שימוש כולל השקיה. - את הנטילה הזאת, הנטילה לפני אכילת לחם ושלאחר שירותים (בית הכסא) צריך לעשות על כל היד (עד שורש כף היד), במקרה ולא ניתן מצד חולי או מיעוט מים - אז לפחות עד פרקי האצבעות)
2. נטילת ידיים לאחר שירותים או נגיעה במקומות מכוסים - לאחר שיוצאים מהשירותים יש ליטול ידיים הידיים שוב לסירוגין כמו עם נטילת ידיים של בוקר - כאן אין חייבים נטלה, וניתן לרחוץ 3 פעמים לסירוגין (יד ימין, לאחר מכן יד שמאל, יד ימין וכו' עד 6 פעמים) לכל יד מהברז, המים שנותרו מהתהליך לא חייבים בשפיכה לאסלה, כמובן הם אסורים בשתיה וכו'. במידה ואין נטלה, ברז וכו' יש לברך לאחר נטילה זו ברכת "אשר יצר".
3. נטילת ידיים לאכילת לחם - לפני שבאים לאכול לחם חייבים ליטול ידיים לפני שמברכים על הלחם ואוכלים את הלחם. הנטילה הזאת שונה בכך שלא נוטלים את הידיים לסירוגין אלא באופן כזה: ממלאים את הנטלה, שופכים 3 פעמים מים מתוך הכלי על יד ימין, ולאחר מכן 3 פעמים על יד שמאל מברכים, ומנגבים את הידיים עם מגבת יבשה. נטילת הידיים עם שפע מים (לא לשפוך דלי על כל יד) על הלחם היא סגולה מהזוהר הקדוש לפרנסה בשפע, ומסופר על רשב"י שייעץ לאחד התנאים (רבי אבא) ליטול ידיים בהרבה מים ולאחר זמן מה אותו תנא מצא אוצר גדול של זהב בזכות הנטילה בשפע של מים. אסור לדבר לאחר הנטילה עד לברכה על הלחם "המוציא לחם מן הארץ" ואכילת הלחם (גם לא ממממ...).
4. מים אחרונים - נטילה "קטנה" שעושים רק עד לפרקי האצבעות (ראשית היד) לתוך כלי (במידה ולא ניתן - אז לכיור - בשבת יש לשפוך מים לתוך אותו כלי לפני שעושים לתוכו את המים אחרונים) - שלא מונח על השולחן שבו אכלו. אין ברכה לפני מים אחרונים, אבל אסור לדבר בין מים אחרונים לבין ברכת המזון. יש למעט במים של "מים אחרונים". נוהגים לומר 2 הלכות מתוך השולחן ערוך לפני מים אחרונים והן: "יחיד ורבים הלכה כרבים" והלכה נוספת "מים אחרונים חובה" ויש סוד בדבר - כך מביא מרן הבן איש חי.
5. מים אמצעיים - הדבר איננו חובה, השולחן ערוך כותב שיראי שמים ואנשי מעשה נוהגים לשטוף את הידיים בין דג לבשר.
6. נטילת לפני ואחרי שהייה עם מת או בבית קברות - כידוע לא מומלץ לנשים להיכנס לבתי קברות, אבל לגברים שנכנסים (וגם אם אישה נכנסה) יש ליטול ידיים לסירוגין (כמו בנטילה לאחר שירותים) אך ללא ברכה.

כמובן, יש ללמוד הלכות נטילת ידיים באופן מלא ולדעת את כל ההלכות, כל אחד לפי שיטת הפסיקה שעל פיה הוא הולך. הנה כמה מהמקורות המלאים:

1. קיצור שולחן ערוך סימן ב' 
2. סדר הנטילה לדעת הרב עובדיה זיע"א

למה משתמשים בנטלה?

הסיבה לכך היא פשוטה, בנטלה יש מספיק נפח למים רבים כדי ליטול לידי בנחת ללא צורך לחזור ולמלא את הנטלה, וגם 2 ידיות כך שלא מתנגשים עם הידיים ומטמאים אותן מחדש בכל מעבר בין יד ימין ליד שמאל.

נטילת ידיים בתוך שירותים

ישנם רבים שחושבים שניתן ליטול ידיים בשירותים, דבר זה יכול להתבצע רק בכמה תנאים

• אין ריח רע במקום
• יש כיסוי על האסלה או מחיצה בין האסלה לכיור
• מרחק גדול מהאסלה ומקלחת
• את הברכה "אשר יצר" יש לברך מחוץ לשירותים

ישנם דינים רבים על נטילת ידיים, מומלץ לכל אחד לשאול את רבו איך ליטול ידיים כראוי ולפי המנהג של בני עדתו - במידה ואתם רוצים להמשיך ולקרוא בנושא - לחצו כאן