העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ע עמוד ב

[מוזיקה] סוכים דף ה עמוד בס בשליש העמוד תניה ודו בן דורטיי פירש הוא ודורתיי בנו והלך וישב לו בדרום לאחר שראינו את שיטת התנה שלנו שסובר שחגיגי סיד בא דווקא כשמתקיים שלושת התנאים גם באימות החול וגם בטהרה וגם שהחבור בני החבור הם מרובים וממילא צריכים בשר נוסף אבל בן תימנו שיטה שחולק והוא סובר שזה נאכל ליום ולילה ויש לו את ההגבלות של פסח שדווקא זכר בין שנה למנצון נראה כעת שיטה שלישית לעניין חגיגה סיד יהודה בן דורתי פירש הוא ודורתי בנו והלך וישב לו בדרום הוא ובנו פירשו מכולם והלכו וישבו בדרום בשנה שפסח חל יד חל בשבת והם לא רצו להגיע להתחיב בקורבן הפסח ולמה אמר אם יוב אליו יאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגי בשבס מה אינומרים לוי דהיינו טמאני על שני גדולי הדור שמיה ואבתליון שהן חכמים גדולים ודרשנים גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגודס שבוס הם סברו שחגיגי כן דוחה שבת ואם מלך שזה חל בשבת אז הוא לא יכל להביא את קורבן הפסח בלי חגיגה כיוון שהוא סבר שחגיגה דוחה שבת ולהביא חגיגי הוא לא יכל כיוון שכל החומים סברו שזה לא דוחה שבת ממילא לכן הוא פירש מהן כדי שהוא לא יתחייב הוא הלך לשבת בדרום במקום שהוא לא מתחייב להבעת קורבן פסח ונוכנמי שהוא סובר גם כן לא רק שזה דוחה שבת אלא שזה בא גם אם בני החבורה שלו יהיו מרובין גם כן הוא יהיה חייב בכך ולא רק במואוטין אחרת הוא היה יכול להביא קורבן פסח עם בני חבור המואוטין ולכן הוא היה צריך לפרוש מהן אומר הרב מה איתב בן דורטוי מה הדרשה שלו שזה דוכה שבת דכתיב וזובחת פסח להשם אלוקי רצון בוקר ולו אין פסח אלא מן הכבוסים מן העיזים אנחנו יודעים שפסח מגיע רק מצון מכבשים ועיזים מה איך נסביר את הפוס פסח צינו ובוקור אלא לצן זה פסח בוקר זו חגיגה בהכרח שהבוקר חוזר על חגיגה יד ואמר מונ וזובחתו פסח והז אנחנו אומרים שלהקיש את זה לפסח שזה יהיה כמו התנאים של פסח שזה בא גם בשבס אומר רבשי ונמדפרושיקו ונפרוש אנחנו נפרש את הפסוקים לפי מי שפירש מחומים וחולק על כולם ודאי שלא אלא קרולק דרב נחמן ודעוסה הפוסק נדרש כמו שרב נחמן דרש אותו דומר רב נחמן אומר רבי ברבואה מנין למויסרפ הפסח שקורב שלומים שנאמר וסוב פסח להשם אלוקצונובוקו אדם היה לו קורבן פסח ונאבד לו הקורבן הפריש קורבן אחר אחרי פסח הוא מצא את הקורבן כעת הוא מביא אותו לשלומים או שהוא הפריש מאות לפסח ונמצא שהוא הפריש יותר ממה שהוא צריך אז מה הוא עושה עם המאות הוא לא צריך לשמור אותם לפסח שנה הבאה אלא הוא מקריב אותם לשלומים קונה איתם קורבן שלומים ומקריב אותו וכי פסח מן הבוקר בוא ועלו אין פסח בו אלו מן הכבוסים מן העיזים אלא מושר הפסח יהיה לדו רבו מן הבוקר ומן הצוין אלא הפסוק שכותב על פסח צין בוקרור ודאי לא מדבר על קורבן פסח בעצמו כי הרי הוא לא בא מן הבוקור אלא לדבר הבא שמויסר הפסח יהיה בא לקורבן שהוא בא מכל הצאון והבקר בלי שום מגבלות איזה חייב להיות שלומים כיוון ששאר הקורבנות יש להם מגבלות חטו זה רק נקיבול או זה רק זוכור וכן הלאה הקורבן היחיד שמצינו שאין לו הגבל בלות שכרים נקבות צון ובקר זה רק שלומים ולכן זה הפסוק בא ללמד אותנו לעניין מושר הפסח ורבונ אלוידוכישבס עובד קורבן ציבור הרי סוף סוף זה אמנם לא שייך לציבור הזה של יחידים אבל כיוון שזה בא בזמן קבוע ובזמן התאספות של עם ישראל כמו קורבן פסח שיש לו דין של קורבן ציבור אז גם קורבן חגיגה אז למה אנחנו לא אומרים שזה דוכה שבת כמו קורבן ציבור שקבוע לזה זמן אומר בילם שם רבי בן ספר אומר כו וחגויסם אויסו חג להשם שם שיבה סיומים בשונו שיבו לכאורה הפוסק אומר שיבה סיומים בשונו ואנחנו מדברים שם על חג סוכות הרי שמונה יש גם את שמיני הצרס אלא מכאן לחגיגי שאין דרךסבו אז בהכרח שזה חוזר על חגיגי שבשבת לא מקריבים ולכן תמיד יצא שיש באחד הימים שבת שאז לא מקריבים את קורבן החגיגה אז יש לנו שבעה ימים כי יוסר אבינו אמר אמרתי לפני רבו יסאל פה אומים שיתומוצא אל שישו לפעמים שואל רבין אם זו הדרשה לפעמים יש לנו שישה ימים כגון שחל יום טב ראשון שח שחג בשבת אם יום טב הראשון חג בשבת אז אז שמיניצרס גם בשבת אז יורדים לנו יומיים מהימים שאפשר להקריב קורבן חגיגה אז אם ככה איך אפשר לומר שיבו חוזר על חגיגה הרי זה לא בכל השנים אומר הביי אבין קולטה למקיום מילה דהיינו איך אתה יכול להגיד דבר דבר כזה ולשאול הרי ברור התשובה שמונו לא ימשכחס לו שמונה ימים אין אף פעם לא משכח לו כלל שבעה איסה ברויב שונים שבעה כיוון שרוב השנים יש שבעה אז נכון שלפעמים יש שישה אבל עדיין הפוסק יכול להביא את המילה שבעה על זה אבל שהוא בא למע שמונה כי שמונה אין אף פעם אז ש אומר מה זה את הכל לקובר את בניו היה היינו אומר לו איך אתה אומר שאלה שאינה הוגנת כיום מילסה כיוון שכמו שהסברנו הפסוק כתב שבעה ולא שמונה כיוון שרוב השנים יש שבעה נכון שלפעמים יכול להיות שישה אבל זה לא מצוי ולכן דיברנו על רוב השנים אז אם כן ראינו כאן יהודה בן דורטוי הוא לומד לא כמו כל החכומים הוא סובר שחגיג הסודה לל דוחה שבת ובא גם כשבני החבורה הם רבים שיש פה רק שיש פה שבני החבור הם מועטים טין אז יש פה בשר מרובה גם כן ולכן הוא פירש וישב ממקום שהוא לא מחוייב בקורבן פסח כדי שלא יביא באותו שנה קורבן פסח בשבת כי הוא אכל שהוא צריך להביא גם את החגיגה סד ביחד עם זה הדרשה שלו נזבח את הפסח לשמלכ צרינו בוקס בהכרח לא חוזר על פסח אלא על החגיגה סיד אבל אנחנו דורשים את זה לעניין מושר הפסח שהוא קורב שלומים ואמרנו למה זה באמת לא דוחה שבס כמו קורבן ציבור כי דורשים מהפסוק שיבו שכתוב לגבי סוכות שחגויסם שבע סיומים ולא שמונה הסיומים כי יום אחד יורד שזה חל בשבת אפילו שלפעמים יש שישה ימים אם יום טוב הראשון חל בשבת אז גם שמיני עצר חל בשבת אבל רוב השנים זה שבעה ולכן הפוסק נקט שבעה ימים שזה זמן זה אלו הימים שברוב השנים אפשר להקריב חגיגס תסבור [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: