הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ס

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ס

[מוזיקה] דזורה דף סמ מתחילים בסיעתא דשמיאל שלושות אחרונות של הדף הקודם מספרת הגמורה ה חבית דחמרי הייתה חבית יין דשתקי לברזה שנפל ממנה הברז הברז עשו חור בחבית ובחור הזה השחילו קנה שדרכו הזרימו את היין ואז אפשר גם לשים פקק והברז הפקק נפל וכל היין התחיל להישפך אוסבת כחובים הגיע הגוי שהיה שם בבית כרחובים ידרה הוא קפץ אנחילוה הוא הניח את היד על הברז על החור כדי שהיין לא יזל אומר הרב פרופה כל דלהדי ברזה חמרי אוסר כל הקילוח שסמוך לנקב עשו בשתייה ולא אסור בה אומר רש"י כי אין כאן שכשוך כי הנקב צע יכול לשכשך אבל הוא נגע ביין סתם מגע עוסר בשתייה וידוך כל שער היין ן שבחבית שורה אפילו בשתייה כי הרב פופסו שהצדדים לו חיבור לעשר כל היין היין שנכנס בחור שבצד הוא לא מחובר לכל היין שבחבית ורשי מדגיש מיד שהלוכל לא כמו רב פופה כי כמו שנראה רב פופה הוא רק סובר קדס רבי יהודה שהוא יוחיד חכומים חולקים על רבי יהודה ממילא חולקים על דברי רב פופה ויוחיד ורביים מלוחק הרבים זו גרסה אחת והיא קדמרי אומר רב פופה הדבר הזה חמור אוסר כל היין שלמעלה מהנקב אסור כיוון שכולומר שינמשך אחרי הנקב לצאת דרך שם אז זה נחשב כמחובר והוא אסור וידוך כל שר היין שלמט מהבר זה שורה מותר ותוספיס מקשים טויספסביז הקודם בכוש לאחשנ דאומרת בר זה אוסר אי אחי הזה שהיין כולו מעורב ויהיה חציו אסור וחציו מותר בשתייה לכן הוא מפרש אחרת בגוי סבח כותב משמע שלפי הלשון הראשונה לא קשה לו למה אפשר להסביר כיוון שאיסור רק בשתייה שזה לא עוסר גם במשהו כמו של יין שאסור בנוי אז אפשר לומר שהקצת יין שנמצא במקום של הברז בטל ב-60 מכל היין שבחבית לפי הלשון השנייה שחציו אסור וחציו מותר אז אין כאן ביטול אכן קשה הבאמת הוא מציין שהראש מקשה קושיה זו גם ללישנה הראשונה אז איך נתרץ את דברי רש"י הבית המיד רבן יוני כותבים שמדובר ביין שהוא נח ושקט על שמריו והוא לא מתערב אז אפשר להבדיל בין החצי העליון לחץ התחתון הרטבו מביא ממורו הרע שהוא גם פירש כשיטס רש"י ל שהיה מוסיף וכותב שמה שרפופ אמר בלשנה בער שעד הבר זה אסור לא אמר זאת מעיקר הדין כמו שנראה מפשטות לא של רש"י אלא מעיקר הדין באמת אז רק מה שהוא נגע בו מה שנמצא בנקב לא מחובר לכל השער היין שבחבית אלא משום חומרי דיין נסר בלבד שנראה כאילו כל החלק העליון עומד בבר הזה כיוון שסופו להימשך שם לכן הוא העשר הזאת וכיוון שזה רק חומרי אז הוא התירמת שתחתיו אפילו בשתייה ומה שאמרנו לכאורה יש כאן תערובת אז אומר אין כאן תערובת כמה שבבר זה הרי כאילו פרוש לעצמו בכלי אחר אומר רב יאמ כמו שהזכרנו דברי רב פופה קטנו נו זה לא כדאסולעלמה כי למדנו בזה מחלייקסנום מה ראינו המחליקס הזו מדברת לגבי טומה טבול יוטמא שהוא כבר טבל אבל עדיין לא העריב שמשו עדיין לא שקה החמה אז הוא כבר לא אבטומה הוא כבר אפילו לא רישן לטומא או רק שני לטומא אז הוא מטמא רק משקין שגזרו עליהם אז חובי של נקבו נהיה בנקב בי מפיו בי משול לאו השוליים שהיא יושבת עליהם אומר רש"י כל חביות שבתלמוד קדים של חרסם שיש להם כאלה שוליים שמושים עליהם ובין מצידהו נעשה נקב ונוגבוי הטבוליום טבול יום נגע ביין שבנקב טמיו כל היין שבה ככל נחשב מחובר וכאילו נגע בכל היין כך סברים חכומים רבי מאר תלוי איפה הנקב אם הנקב מפיו ומשולות מיו מפי אומר רש"י הועיל וכל היין שלמטה נעשה בסיס לאליון אז זה חיבור משולי הנמה כיוון שכל היין נמשך אחרי הנקב שבשוליים אז זה חיבור אבל אם הנקב מצידו תהוירו מכאן מכאן כל היין שלו כנגד הנקב מותר זה כדס רב פופה ומוסיף הרתבו שגם מתאים דברי רב פופה בלי שני בער כי זה רק חומר ביין נסך כמו שאמרנו לגבי טומל לא החמירו וחכומים הם לא סוברים כדסר פופה כי הם סוברים שבכל אופן נחשב כמחובר אז שוב אומר רשי לכן אין הלוח קרב פופה וכל היין שבחבית עשו בשתייה מותר בהנוהג כי אין כאן חשש ניסוך על ידי שכשוך כנקב צר ווא יכול לשכשך בו מביאה הגמורה עוד עניין אומר רב פופה כשמערים יין מחבית לקד אז כך יש כאן שניים גוי ויהודי אויב את כויכוב עם הדנה וישראל הקובה ישראל הוא מחזיק את הקובה את הקד והגוי הוא מערה את היין מהחבית מהדן אל הקובה חמרי אוסיר היין אסור מתאמ כי מכויח אויבת ככובים כוסה אומר רש"י זה דומה ליין שמזגוב ככובים שהוא מזג לתוכו מים אז דיברנו שזה קויח אוסרים זאת משום ליך ליחמרי נזירה אז קר גם כאן כשהוא שופך את היין אז יש כאן קויחוי והיין אומר רש"י אסור בהנוה והראשונים מתקשים שהרי רש"י לאל דיבר שכויחוי עושה רק בשתייה אז הראש כותב שהיו שתי גרסות ברשי אז הם מת לפי הגרסה ליל גם כאן צריך לגרש אסור רק בשתייה מה קורה ישראל הדנה וכיחוב מקובה להפך ישראל הוא שופך והגוי הוא מחזיק את הקד חם רשורה היין מותר כגוי לא עושה כלום זה גם לא נחשב כמגע ביין כמו שדיברנו ליל כיוון שהוא נוגע דרך החבית שהיא כבר מונחת היין מונח בתוכו ואם מצד צדודה אם הגוי מצד את הקובה את החבית הקטנה את הקד לכיוון האיסרו שהשופך לתוכו אוסיר למה אז שתי פירושים ברשי או שמדובר בקומלא דין שהישראל מלא זאת עד הסוף ואז חוששים שבשעה שהוא מצד הוא נגע ביין לאיש נחרינה אפילו שהוא לא מלא עד הסוף כיוון שהוא מצד אז הוא מקרקש בחמרי וכיוון שהוא מקרקש בכבונה אז זה קויח בכבונה ועשו בשתייה הוא לא ממש הכניס את היד לתוך היין אבל הוא מקרקש דרך זה שהוא מצד הקד אז שוב רש"י כאן כותב אסור בשתייה ליל אמר רש"י שבכויחוי אסור גם בנה אז דברנו שיש שתי שתי גרסות ברשי מביאה הגמורה אומר רב פופה אגב בת קרחובים דדורזיקה הוא נושא נוד קשור כמובן שמלא ביין וכוזי לסרול החוירי יסרול הולך מאחוריו והוא רואה שהגוי לא נוגע ביין שבתוך הנוד אז כך מליה אם הוא מלא עד הסוף הנוד שורד לא מקרקש אין כאן מה לקרקש כו מלא עד הסוף אבל חסירה אם זה לא מלא עד הסוף אוסר די מקרקש ווא מקרקש את היין בעודו בדוד הקשור מה קורה קובה? אם הוא נושא יין בחבית פתוחה מל יהיה אוסיר אם לעד הסוף אוסיר דיל מנוגע שמה הוא נגע ביין כי זה מלא עד הסוף אז אי אפשר לראות שהוא לא נוגע חסירים זה חסר שורת דלאנוגע כי הגוי הרי יש באחוריו יהודי שהוא רואה שהוא לא מכניס את היד פנימה אז רש"י אומר שאין כאן חשש קרקוש כי אין קרקוש בכלי פתוח שהוא חושש שמה ישפך מהכלי הפתוח ואפילו שכשהוא נושא זאת אי אפשר בלא קרקוש מעט על ידי זה שהוא מטלטל זאת כיוון שלא נח לו בקרקוש שמה שפך אז זה כוי שלא י בכבונה ומותר שאין כן בזיק כבנו זה קרקוש כיוון שהוא קשור ולא חושב שישפך ודומה למשכשך זהב ויין נסך זו שיטת רב פופה רב שאומר הוא חולק על החלק של הנוד זיקה בי מלו בין חסר שמת אין דרך ניסור בכך לקרקש דרך הנוד על הקרקוש זה דווקא שמכניס את היד לתוך היין אבל לגבי קוב הוא לא חולק שאמת בקובמליו יש חשש נגיעה כשנותן ידו על שפתו על זה רבה שלא חולק שזה אסור מביא הגימורה עוד עניין מעצר זיראה גת שלא דורכים ברגליים אלא כובשים קורה שהקורה מרבידה נסרים על היין וכך הם נסחטים רב פי רב פפי שורה אם גוי מפיל זאת רב שבת רבשים ברשי אוסר אומרת הגמור כך בלשון ראשונה בכו חוי כולם לפלי גדוסיון אם הנביאים נסחתים מכוחו הגוי עצמו עולה על הנסרים והוא מרביד על התפוח על ערמת הענבים אז ודאי שזה נחשב שהיין יוצא מכוחו ממש אז זה אסור כי פליגה בכוח כויכוי הוא מגלגל גלגל כזה בורג שזה מוריד את הקורה שהקורה מרבידה לנסרים וכך הענבים נסחטים אז בזה הם נחלקו האם גם בזה אסרו או בזה מותר כדמרי בכוח כיכו כולם לפליגדשורה כי פליגה בכו בזה נחלקו הם אסור מותר אבוד שגוי שחד בכוח ככוי ואוס רב ינקה מנהר פקוד מבי גמורה ההוא חבית דיפק לאורקה הייתה חבית שנפקעה לורקה היא יושפת יושבת זקופה נזדקה מלמעלה למטה וחציה הולך ליפול בצד ימין חציה בצד שמאל וכל היין ישפך אידרה האוכחובים קפץ הגוי שהיה שם חיבקו הוא חיבק את החבית בין זרועותיו חיבר את שתי החצאים יחד בחוזק עד שהביאו כלי אחר להרבה לתוכו היין מה קורה עכשיו עם היין שרפרום בפתיר זאת רפרום ויתרבו ברב ישועה לזבונ לאבד כרחובים למכור זאת לגויים אומר רשי כרי לא שכשך ביין אלו מה הוא קרב את החצאים זו לזו אז זה נוגע ביין על ידי חצאי החבית ולכן אסור בשתייה אבל זה לא דומה לנוגע בקנה שם משכשר בקנה כאן אין שום שכשוך אז זה רק אסור בשתייה ולכן אפשר למכור זאת לגויים והנמילה שזה אסור בשתייה דפוקו לאורקו אבל פוסיה אם היא נבקעה לרוכבה אפילו בשתי השורם הייתה ממיס לבינו קוביד כיוון שאינן נבדלות זו מזו חצי העליון של החבית יושב על התחתון אלא מה קורה יוצא מעט מעט בסדק והגוי שבא והוא מרביד מלמעלה הוא לא נוגע הוא לא דוחק את יין החבית הוא רק עושה מעשה לבינה שנותנים לבינה למעלה והיא מרבידה כלבינה שנתונה פי החבית מרבידה את העקר גבו אולה עשה פעולה ביין אלא רק בחבית והיין לא נאסר מספרת הגמורה אוהב את ככובים דשתה כך מצאו אותו דבוקה ומעצרתה הוא עמד בבית הגעת של ישראל אבל לא היה שם יין אלא מי נשאר משקה תופח על הקרקע ויש חשש שמה נגע ביין לא לא חוששים שהוא נגע כמו שנראה לאלון שמה יתפס אם יהודי נכנס לשם אבל כאן סתם לחלוכית אז שמוא נגע בלכלוכית אומר הבא שתלוי כתפח להתפיח אם יש כאן לכלוכית כזו שאם נוגעים בה אז היד יד נרטבת עד כדי כך כדי להרטיב דבר אחר שיגו עם היד הרטובה זה נחשב שיש כאן יין בו הדוכה בואי ניגוב כדי להכשיר את הגעת צריך לעשות הדוה וניגו כמו שנראה בדף הנה אפר מים איפר ואילוי אם זה לא תופח מלס להתפיח ב דוכה בעל מסגליים אז תוס מקשים תמה איך דלקתפח מנס להטפיח מונפשך אם זה נחשב כין לגבי ניסוך אזך הדוכה וניגוב אם זה לא יין אז הדוה גם לא צריך אז הוא מביא מהרשב"ם זה פשוט שזה יין גם אם זה לא בכזו רמה להרטיב את היד שתרטיב דבר אחר ושייך בו ניסוך מכל מקום לגבי שיהיה חיבור לבלוע בתוך חגת וזה ההבדל אם זה תופח המנס להטפיח אזה נחשב כמחובר ליין הבלוע וכדי להכשיר את הבלייות צריך אפר וכולי אבל אם זה לא תפמלס להטפיח אז אין כאן חיבור ליין שבלוע אז צריך רק להוריד את היין שהם למעלה אז על זה מספיק הדוכה אומרת המשנה אויבת כוחו שנמצא אומת בצד הבור של יין של ישראל אז תלוי אם יש לו מיל ואולוב הוא חייב כסף היהודי חייב לגוי כסף אסור היין אסור כי הוא לא יראה לגעת ביין הוא סובר אם יהיה לו טענות למה נגעתי אז אני אומר לו אתה יודע מה תן לי את היין בחובי אין לו עם מלבולוב אבל אם הישראל לא חייב לגוי כסף מותר כ הוא חושש לגעת פן יתפס והוא יצטרך לשלם עכשיו מביאה משנה כמה אופנים שהיין לא נאסר, נופל לבור, הגוי נפל לבור מלא יין ואו לא אפילו שיש כאן הגיעה ממש כיוון שלא בכוונה בכלל אז זה לא נעשה אור מודדו בקונה כמו שהזכרנו ליל הוא הכניס קנה לתוך היין למדוד את הגובה כמה יין יש בחבית אפילו שהוא התכוון לכך כיוון שלא התכוון לניסוך אלא למדידה ונגיעה ממש אין כאן אלא על ידי הקנה לכן זה לא נאסר מהשמע בדברי רש"י שהוא מוסיף שאין כאן נגיעה ממיש כרב נוסה כאן נגיעה ממיש זה כן היה נאסר אפילו בהנוהם מה שנראה כה שזה נעסר רק בשתייה ולא בהנוה זאת אומרת שכיוון שנגיע רק על ידי הקנה אז מקידים כמו כן איתי זהסצירו צירה שצף על היין הוא הטיז אותה בקונה אושר מטפיח על פי חובסמרו תחס עלה קצב ביין והוא טיפח בידו ממש על הקצ צף כדי להסיר אותו בכל אלו אין דרך ניסור בכך אז הוא מותר בנו בכל אלו יומייסה ואומרו אם מוכר לגויים רק בשתייה נסע משום מגה כן כן חשש ניסוך רב שמטר אפילו בשתייה כמו שהזכרנו ללת שיטתו כיוון שזה נגיע ללא כוונת ניסוך אז אין כאן איסור בכלל מה קורה נותה לסחוב סגוי לקח אביד וזורקו בחמוסו מתוך כעס לבור מלא יין זו יומיסה והכשירו את היין שב שבב אפילו בשתייה אומרת הגמורה אומר שמואל מה שאמרנו ברישה שאם יש לו לוב מלווה אז אסור אז זה דווקא והוא שיש לו מלווה על אויסו יין שהיסרואה סיכה עם הגוי היין הזה הפויטקה אם אני לא אכזר לך את החוב תגווה יין זה אז סומך את דעתו והוא נוגע בלי פחד אבל אם המילולה הייתה על אותו יין אפילו שהוא חייב לו כסף מותר בשתייה כי הוא חושש והוא לא נוגע אומר רב שםסניס נמדיקה משנה להלון שנראה בעזרת השם בשיעור הבא מדוייקת כדברי שמואל נתנן במשנה לאלון המטהר ינוי שלא בכחובים גוי שסיכם יהודי אתה תדרוך את הענבים שלי תתאר אותם דהיינו תשמור עליהם יי נסך ונוכל למכור זאת ליהודים ולהתחלק עם הרווחים ונויסנוי ברשוסוי היין נמצא ברשותו של הגוי והיהודי מסכן עם הגוי אני משלם לך רק אחרי שאני מוכר זאת אני מקבל את הכסף מהיהודים שקנו את היין אז אני משלם לך את חלקך אז מה קורה והלא כויס לא הסכבלתי חומויס אם הגוי כותב לו, אני כבר קיבלתי ממך את הכסף של היין, כאילו קיבלתי, דהיינו אני לא מעכר בידך להוציא את היין ברשותי בכל עץ שתרצה, כאילו אתה חייב לי חוב אחר כשמכור, אז תיתן לי. מותר היין בשתייה אומר הרש אם יש מפתח המפתח ביד היסרול או שיש על זה חותם כי אז לא חוששים שהוא ילך ישבור את המפתח או את החותם כי הוא חושש להפסיד את הכסף שלו אהבו ירצה ישראל לא יציאו וימניו עד שיתו למויסוב מחרזיק זאת כמשכון כל זמן שלא משלמים לו לא משחרר את היין זו יומיסה בישן ואוסרו כיוון שיש לו מלבל אותו יין אז הוא לא חושש לגעת בזה גם אם יש חותם או מפתח מה רואים כאן אבל תדמניחוי או מניח או לקחת את היין שורת כי זה למלווה שנה על אותו יין כמו שראינו ברשע אם הוא כותב לו הסכבלת חוזמותו אפילו שבעצם הוא עדיין חייב לו שמע מנו כדברי שמואל מי ולאס יין ביני כדי לאסור אם יש לו מילווה סתם כמו ברש מותר שמע מינו כדברי שמואל מרן בהמשך משני נוף עלבו ולו אז זה לא נאסר בהנוה בשתייה חכו מוסרים רב שי מתיר אומר פופ לא ישנו אלא שאול מס אבל לא לוחסור מית אומר רב פופה דדומלי כיו אידום הוא טולט זה שהוא ניצל מכך שהוא לא מתביעתו בבורש מלא יין בעבודה זור שלו והוא מודה ומסתומר זאת בעלייתו אז אסור בנוה מה למדנו מודד בקונה כולל יומבכר ורב שמה מתר אפילו בשתייה אומר דבר וינוכול לרבי שמעון ברוכס על רושישוי הוא לא עוסר רק בשתייה אלא כשהוא מתיר מטר אפילו בשתיו אם אין חשש ניסוך אז מותר לגמרי וכשהוא אוסר כשיש חשש ניסוך חשש ניסוך או אפילו בנו דלא כך חכחומים שאמרו שאם יש מגע בלי חשש ניסוך אז עושה רק בשתייה אומר דבחמזר ואמר לו אומר חיסדירי עלב שמן קדמר אומר חיסד אומר ברחו אומר עלב שמן אבל מסקנת הגמור ואין לו כרב שמן אלוקדס חחומים שזה אסור בשתייה אם יש כאן מגע בלי חשש ניסוך מה למדנו נותל חוביס וזור בחמוסלבו זו ימיסה וכשירו אומר הבש הוא אומר כלל כזה יש טומזב זהב שהוא טמא הוא בטומאה הוא נוגע בכלים הוא נוגע באדם הוא נטמע אז הוא אומר כזה כלל כל שבזהב טומא כל מגע שבזב מטמא באבת כיחובים בכזה סוג מגע אויס יין נסך כל שבזהב טוער בבת קחובם אין אוסי יין נסך אז רשי אומר כך בטום הזהב יש גם עסת שהוא מזיז דבר גם לי לגעת בו נתמה זה לא יתכן שרבא שבא לאסור שגוי הזיז יין בלי לגעת בו כרבא שעצמו אמר במא שאם הוא מטלטל נוד במלא ב מחסר זה מותר באופן כזה זה באמת יטמא אם זה ישע יין וכזה אופן כ הוא מסיט אותו אלא הוא מדבר רק לעניין מגה בעיקר מה שהוא בא לומר שאם זרק זה לא נאסר דהיינו כך כל מגע אומר רש"י שבזו תומם כגום בחיבורים בין אם הוא נגע ממש ביד ידו בין אם הנהגת דרך קנה אז למשל אם ניקח את האויבת כוחובים ונראה אותו כזו והיין נראה אותו ככלי או דם אז אם במקרה כזה הכלי היין שהוא כמו כלי או אדם היה נדמה אז כר גם באופן שזה גוי לא זב אז יין נסך אז משל אדם שנוגע בזו בין אם נגע בו הזו ממש בין אם מקנה טמא אז גם יין שנגע בו כחובים בין בידו בין מקנה נעשה יין נסך הרשש מקשה שבאמת בזו אם הוא נוגע דרך קנה אין כאן טומה הוא מציין שהרן מתיק אחרת מרשי הקופונים איך שרק נאמר הנקודה היא שעל ידי זריקה למשל זב לקח איזשהו מקל והזרק זאת על אדם טהור או על כלי זה לא נתמע אז כר גם ביין נסך אם הגוי לקח חפץ וזרק זאת על יין זה לא נעשה יין נסך איסי ורבו לרב שמר במשנה נות לסחובז וזורקו בחמוסלבו זה יומיסב שם והכשירו אז אז מה רואים כאן במשנה? שגוי נגע ביין דרך זריקה בחמוסוין. דווקא אם הוא נטל זאת בחמוסרי אז הוא טרוד הוא לא מתכוון לניסוך שלא י בחמוסרי אבל אם בכוונה הוא זרק חבית לתוך בור של יין לאי זאת אומרת שזריקה של גשה יין נסך ואילו זהב שזרק חפץ בכלי לא תמונה אוסום דכאוזל מיני ומיני מדובר שהוא הלך לא זרק את החבית מרחוק אלא הוא גלגל את החבית לתוך הבור אז אם זה לא הייתה בחמתו אז היינו מטמים כי חוששים שמה בשעה שהוא הגיע סמוך לבוא ואז הוא הכניס את החבית לתוך הבור הוא נגע ביין לכן היינו עוסרים רק כיוון שזה בחמוסוי אז הוא טרוד אז לא חוששים ממילא שם חשש היין נסך ומחמת חשש מגע ביין עצם הזריקה ודאי לא סרת אז הכלל שרבשי נתן זה כלל נכון שכמו בזהב אם הוא זרק חפץ על הדם או על כלי הם לא נטמעו קר גם אם גוי זרק חפץ על יין היין לא נאסר עד כאן דף סמח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: