הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נט

[מוזיקה] בדזור דף נטס מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם שש שורות מלמטה סוף השורה מספרת הגמרא רשלוקיש איקלה לבוצרו העיר בוצרו הוא טעב הוא חשב שהיא בצר שכתוב בתוירו אז בצר במיד בו בארץ המישהו אז הוא חשב שהיא מארץ ישראל כתוב בתויר בצר זה ארץ ישראל חוז ישראל דקח לפדל למעשרה הוא רואה שהישראלים אוכלים שם פירות בלי בלי לעסר כי באמת זה היה חוץ לארץ כמו שנראה כבר ועוסר לו הוא טעה הוא חשב שזה רץ ישראל אומר להם איך אתם אוכלים טבל עוד דבר הוא ראה חוזמה דסגדלו אויבד כחובים הוא ראה שיש שםיינות מים שעובדים זאת לבדזורה משתחווים למים ושוסו ישראל ישראלים שותים מהמים ואוסלו עבודהזור אסורה בענוים אחר כך אוסה לקמד רבי יחנון שלוקי שהגע לפני רבי יחנון והוא סיפר לו מה שהיה הוא היה בבוצרוב והוא מנה שם את היהודים משני דברים שהם נכשלים בזה אומר לי אמר לו רבי יחנון אדמקטירוך אלוך בעוד שבגדיך עליך אתה עדיין לבוש זיל הדר לך תחזור מיד לבוצרו ותתיר להם זאת אל תשאה אפילו לנוח מתורח הדרך בצר לו היינו בוצרו בצר זה ארץ ישראל בוצר זה חוץ לארץ ומים של רבים אינסורים אין בכוחם לאסור מים של רבים אין דמוסדובו שאין שלו כז זמן שהוא לא עושה מעשה במים עצמם רבי יח לטעמה לשיטתו דומר רבי יחש ביוצודק מים של רבים אין נאסורים מקשה הגמורה עוד יוחיד אם זה היה פרטי נאסורין ותיפוקל דמחוורנינו הם מחוברים לקרקע וכל דבר שמחובר לקרקע לא נאסר כמו שלמדנו דורשים על הורים אלוהים ולא יהורים עצמם אלוהים אונה הגמור לצריך דתלשינו גלה פעמים שהגל נטלש אז אם זה היה של יוחיד זה הה נאסר כיוון שרבים זה מותר אומרת הגמורה סוף סוף גם כשהגל נטלש אבנייר שנדלדלנינו זה דומה לאבני יר שנדלדלו מאליהם וזה למדנו לאיל שנחלקו בזה בני רבחיה ורבי יוחנון אחד התיר ואחד עשר ושם אמרנו שאנחנו לא יודעים מי התיר ומי אסר אז תסתם דרבי יוחנן דומר אסורס כמכר גם כי כאן הוא מתיר את הגל שנטלש מאליו רק משום שהוא של רבים משמ של יוחיד אסור אז כר גם הוא יאסור באב נער שנדלדלו אתה גמור לא אל תפשוט לא צריך אלת תבחין ביודאי יש חשש גם באופן שהגוי הוא תפך בידיים במים והוא טלש אותם ואחר כך שהם באוויר הוא השתחווה להם אז יש בזה תפיסדום זה לא דומה לאבני יר שנדלדלו מליהם לכן אילו זה של יוחיד זה הנאסר הוא התיר כמה ששל רבים והם בכוחם לסורזות מספרת הגמרא רבחי ברבי קלה לגבלה ונקלה לעיר גבלה חוזה שלוש דברים בורא קודם כל ראה בנוס ישראל דמעברון שמעוברות מאובדי כרחובים שמול לטובלו היו גויים שהתחילו לעבור תהליך גיור אז כדי להתגייר צריך מילה ותבילה הם רק עברו ברית הם עדיין לא טבלו והם כבר התחתנו עם בנויס ישראל והתאברו מהם דבר שני הוא ראה חוז חמרה דמוזגחובים שהגויים הם מוזגים הם שופכים את המים ליין של היהודים ושעשו ישראל והיהודים שותים זאת דבר שלישי הוא ראה חוז טורמוס את טורמוס זה מין קטניות שצריך בישול רב דשלקו דכובים הגויים מבשלים זאת ואחישראל ויהודים אוכלים זאת ולא יאומר ולא מידה הוא לא אמר להם כלום הוא לא חשב שצריך לאסור להם דברים אלוה לקמיד רבי יוחנון הוא סיפר לו רב חיבר ספול משורה בגבלה אומר לי שלושת הדברים צריך לאסור להם צריז על בניהם שאין ממזירים ועל יינום משום יין נסך ועל תרומוסו משום בישול דחובים ועל הדבר האחרון אומר משום שאיןנום בני תוירה כמו שהגמורת על בניהם שהם ממזירים רבי אירחון לטעמי דומ רבי ירחוון יש מחלוקס מתי חל הגרות אבל הוא פוסק לאוילו אנגיר עד שאמיל ואביל וכל זמן שהוא לא עשה את שניהם הוא כגוי גמור וכדול טוביל אויבת קיחובמו ואומר רבי ברבר ברחון רבי יחנון אוהבת קיחובים או ועבד או גוי אוהב קנני הבעל בס ישראל אבלד ממזו לכן הוא אמר בניהם שנולדו מכאלה שמול לטובלו תכריז עלים שמם זהירים וגזיר על יין שמי נסך אז זה באמת רק חומרי בעלמה כמו שלמד בשיעור הקודם המחמירים משום לך אמרן אמרזור לקסיקר ועל תור מוס משו מישול דכו מפי שאינו בני תוירה טמאה גמור תימון ד בני תוירה או בני תויר שורה והוא אמר רב שמרבי יצוק אמרב כל שנכל כמוז שהוא חי כל דבר שאפשר לאכול אותו חי אין בו משום בישול דכחובים הוא לא תיקן זאת לאכילה אבל טורמוס הרי צריך בישול צריך בישול רב אז איך הוא התיר להם מעיקר הדין והם בזה איסור משום מישולקום רק לפי שאין בנתיר הוא החמיר עליהם אונה הגמור רבי יחנו כהכלך לשני סביר לקבל בלשון השנייה שלמדנו לאיל דומ הרב שמואל ברבי יצחק אמרב כל שהי נועיל לשולחן מלוכים לשולחן של מלוכים להפס בספה זה לא אוכל מספיק חשוב אין ב משכרחובים ותורמוס זה דבר לא חשוב לכן תדנו בני תוירה לכן הוא החמיר עליהם כדי שלבו ליטות ולהקל גם בדבר שאין בזה בישול ליעקום או בניתורשורה כיוון שהוא לא עולה לשורחן של מלוכים אז אין בזה משום בישולי אגום מביאה הגמורה בואו מיני מרב קהנה שאלו אחת רב קנה אויב את ככובים מה הוא שיויליך ענובים לגס האם מותר להשתמש בגוי להוליך את הענבים מהקרם מלגת כדי לשחוט אותם ליים אומר לו אוסו משום לך ליך עמרי נזיר סחור סכור לקרמה לא הסיקב אז למעשה רשי לא מבאר מה הסיבה לאסור ויש כאן כמה דרכים בראשונים ותיס מביאים מהרשבם וזה לשונו כשבוצרים הענבים ונותנים אותם אותם בסלים להוליכם מתמעכין ונרבשים מענבים זה על זה והיין מזלף יוצא מהם קצת יין ומטילים אותם בגת מה הוא שוליכם בבית כוחוים לגת מי האם מה שיוצא מהם זה נחשב כיןיין וזה נאסר כדי נסר במגע או לא אבל טויס מקשים כמה קושיות אחת הקושיות שלמדנו לאיל שאלה זה שם יין אפילו לפשנה אחרונו כל זמן שזה לא נמשך לכיוון הבור ולכן מפרשים באופן אחר הקופונים הרשב"ם לומד שיש כאן חומרה לכתחילה כמו שגמור מיתבו שלא להשתמש בגוי להוליך את הענבים מהגת איסי ורבי ימן הרב קהנה מה אתה אומר שאסור להשתמש בגוי לכך למדנו בברייסה אויבת קחובים שאיבנובים מהקרם לגת בסלין ובדודורין גיגיות קטנות אף על פי שהיין מזה לפעל מוותר כן אז עדיין די שם יין לעסר אומר לי היו כמרס אנו לכתחיל כועמינה מה שהתכוונתי אוסור הייתה על השאלה האם מותר לכתחילה להשתמש בגוי אמרתי לא הרחוקה כמו שאומרים לנוזיר אל תתקרב לקרם אבל גם אני מודה שבדיעבד זה לא נאסר כיוון שאין על זה עדיין שם יין מספרת הגמורה ההוא אסורגה דנופה לחבית לחמרים הייתה חבית של יין נפל לשם אתרוג אידר ככובים קפץ חץ גוי ושקלה הוא הכניס את את היד לחבית לפני שהאתרוג ישקד למטה ותפס את האתרוג אומר לו רבה שנוקטו לידודי תתפסו את היד שלו כאדל לשחשבי שלא ישכשך את ידו ביין וסורזות בענוה ניסור זלדי שכשוך וברצוע עדשיפה אתם מחזיקים לו את היד עכשיו תעקמו את החבית זה ברצוע עדשיפה לשון שפיכה עד שישפך היין לתוך כלי אחר עד שהיין ירד מתחת לידו של הגוי ואז הוא יוציא את ידו כי כשהוא הכניס את ידו לא חששו שהוא ניסך כיוון שהיה טרוד לתפוס את האתרוג אחרי שהוא תפס את האתרוג אז מיד החזיקו לו את היד אבל אם הוא עכשיו יוציא את היד אפילו שמחזיקים לו את היד אי אפשר לשמור שלא ישכשך וכעת הוא לא טרוד אז הוא אולי הוא ינסך לבדזורי לכן תשפחו את היין תחזיקו לו את היד שלא יכל לשכשך אחרי שהיין ירד למטה מידו אז הוא יוציא את ידו והיין ישאר מותר בהנוה אומר הבשה א אוהב את ככובים דנסכה לחמר דרל בכבונה ונסך אתינו אף על גב דלזבו בתכוחו מחרין אוסו אפילו שוודאי שאסור לישראל למכור את היין לגוי אחר כי זה נאסר בהנוה שורלה למישקל דמי מה הוא אוהב את ככובים מותר לו לקחת את דמי היין מהגוי שהוא ניסר זאת הוא ירצה הוא יקח את היין לא ירצה לא יקח ח את היין מהמה למה זה לא נחשב כמכירה מקלקליה זה לא מכר הוא לא נהנה מדמי יין נסך אלא הוא אומר לו שפכת יני ואיבדת ממני מקלקה לזה נקרא שרפת זאת ודמי יין כשר כושוקיל אני מבקש ממך את דמי הנזק לכן מותר אומר שמנוע מינלו מנענזות בתניה אויבת כוחובים שניסחינו של ישראל דהיינו עשה מעשה שנראה כניסוך שלא יביפני עבחובים אוסרו אסור אפילו בהנואה ואפילו שלא בפני אבדזורה הם מנסחים כך סוברים חכומים ורב יהודה בן בובה ורב יהודה בן בסיר הם מתירים באנו בשתייה זה אסור משום מגוי בנוה זה מותר משום שני דבורים איך עוד שאין מנסכין יין אלא בפניס כחובים אין הדרך לנסך שלא בפניה אז כיוון שלא בפניה זה לא היה ניסוך ואיך עוד אפילו אם כן היה מתכוון לנסך שם לוי לא יקולמנוך שתסור ינילא לאסי אתה לא יכול לסור את יני אומר רש"י ואף על גב דלא סברנון כבוסיו להתירו למקור לו את כוחובחר אנחנו לא פוסקים כמו רבי יהודה בן בו בסעירה שהם התירו למכור זאת אפילו לגוי אחר כ אנחנו סוברים כמו שלמדנו לאיל שנכון שנדמוסדו בשנ שלו זה הכל למשל אם משתחווה לכך אבל אם הוא עושה מעשה בגוף היין כמו כאן שהוא משכשך שהוא מנסך אז הוא עוסר גם שאינו של אלוהים אבל מה קחוב מישור פרנזקוי משום טעם דלאקולמנו לא יקמנו לגבי זה כן משתמשים שלגבות ממנו את הכסף וטויס מסבירים שמביאים ראיה מרבי דן בסר ורב ד בבובה אפילו שהם התירו אבל מכך מדבריהם נשמע שגם לתנקמה שחלק עליהם חכוים שנחלקו עליהם ודאי שלא יחמירו כל כך לאסור אפילו לאותו גוי שנסחו זאת אומרת הוויכוח מצמצם את הוויכוח בן תנקמה לשני רבי יהודה שהוויכוח היה מותר למכור לגוי אחר אבל לבקש מאותו גוי את הכסף מסתבר שגם תנקה ממודה ולכן התיר הבשי עד כאן דף נטס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: