האם מותר להזמין גוי לסעודות שבת ויום טוב?- שכ"ד ט"ו שכ"ה א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להזמין גוי לסעודות שבת ויום טוב?- שכ"ד ט"ו שכ"ה א'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש חובד סעיף תזבוב ממשיכים ומסיימים את ההלכות ההכלת בעלי חיים בשבת וכאן נלמד לגבי ניקוי האבוס המקום שבו הם אוכלים אז בדרך כלל גורפים שם את העפר כדי שלא יתערב בטבע והשעורים ואז האשור לא יוצא לכל זאת הבשבת יש בעיה כי אם זה מקרקע דהיינו זה מבנה אז בדרך כלל כשאדם מפנה את העפר אם הוא רואה שם איזשהיא גומה אז הוא רוצה להשוות אותה רוצה לסתום אותה כדי שיפלו שם שעורים ממילא אסור לגרוב בשבת שמה הוא יקשל הוא ישכח ששבת והוא ישווה גומות וכשאדם משווה גומות אז בשדה הוא חי משום חוירש בבית הוא חייב משום בוינה ברוך חז"ל וגזרו כיוון ששם רגילות לכוון להשוואת גומות אז לא רק בקרקע אלא גם בוס של כלי שם לא שייכת גזירה הזו בכל זאת גזרו אומר המחבר אוסור ליגרוף או אי איווס לפני שור של פתם אפילו איבוס של כלי גזירה אוטו של קרקע ושם דוסלשבו גומיס אבל כמו שאמרנו דווקא שם שהרגילות הוא לכוון להשבי גומס אבל מותר לגרוף תיבה בשבת מהפסולת אני שאני מצאת שלא שייך שם לגזור ממשיך המחבר כשיש שם מידה הרב בית אבן אז רוצים לסלק זאת לצדדים שהשור לא ידרוס זאת וילכלך אותו ברעי שלו אומר המחבו ואוסרו גם כן נסע לכתב מלפונה לצדודין כי בוודאי יש בו מה שנמאס כבר במדרש סגליו ולחו זה לטלטול ומוקצה אם הוא צריך למקומו של התבן הזגשה הזו בו כותב שמותר לגורפו על ידי דבר אחר כדי שיחשב כטילת מנצה דצירך מקוימו לדעסטה זה נחשב אתמצב כמו שכבר דיברנו בלכס מוקצה ונעבור לסמ ש חופ אינו יהודי שסו מלוכה בעד ישראל וביתזן סעיפים אז המעשה כותרת הסימן זה הנאה מהמלאכה שגוי עשה עבור ישראל אבל קודם כל המחב פותח בעניין הזמנת גוי בשבת להכיל אותו אז ביום טב אסור להזמין גוי שיכול איתי גזירו שמיר בלבש בשבילו כיוון שביום אתה מותר לבשל אבל רק ליהודי מותר לבשל אם אני מבשל לגוי אז זה איסור אז אז חוששים שאם הוא יזמין גוי הוא יבשל עבורו ולכן אסרו להזמין אותו בשבת שהרי הכל מבשלים מלפני שבת אין חשש מותר להזמין גוי יש כאן בורסופים כמה עניינים שייכים להכיחס יום נשאיר זאת לשם המשתבור מוסיף שאף שלמד מסמן שובד שאסור לתרוח בשבת בשביל מי שאין מזונינו סובולוב בעלי חיים שאינם בתים וכדומה גוי נרשם מזונו סובולוב לעניין שמותר לטרוח בשבילו בשבת כי הכל הכלל הוא שמפרנסים אניי גוי עם אני ישראל מפני דרכי שעולם שלא תהיה אי הגויים ליהודים ולכן אומר המחבר מותר לזמן אינו יהודי בשבס בהגשה הזו זה אוברך הסתפק ליה מי שבעלותו בית מלון ממותר לו להרע גויים ושבת שכיוון שמטרת אירוח היא להרוויח כסף ולא כדי לכבדם ייתכן שבזה לא שיך היתר של דרקשולים עוד הוא מסתפק לין ישראל שמחל שעה בזפרס רחמון אלצלן עם הטעם של דרק שולם שייך אבו או שם אז רק בגוי ונפקם מני מותר להריח מחד לשב זה בפרסיה לסעודות שבת אז מסתפק בזה ממשיך המחבר הוא מותר ליטין מזוינוס לפונוב בחוצה לאוכלון אפילו שיתכן חשש רחוק שהוא יוציא זאת מהחצר לושורבים בכל זאת אין בעיה ואם נותלו ויוצרשו סורבים באופן שאין ערוב איןזק הוא לא עושה זאת בשליחות הישראל אומר המשתבור מה שמחב נוקט לאוכלון אפילו לא מפרש לו שיאכל גם כמותר כי מסתומ שם אלא בעל הפוקה אם אין רשות בידו לאוכלן שם או שהוא הרבה יותר מכדי סודה אחת שאי אפשר להוכלן שם אסור להתנם לפניו כדי כאילו שהוא נותנו אמנת להוציא ואז יש במשומר יסין שיאמרו שמוציא בשביל הישראל בשליחותו כמו שנראה כבר כתבו הפוסקים דווקא להניח לפניו והוא יקח בעצמו אבל להכלס להכניס לתוך ידו אסור שמה הוא כן יוציא לווס הרבים ואז נמצא למפריע שהיסרול שהכניס לידו הוא עשה קירוש ליוחיד והגוי הוא עשה את האנוח בשוסרבים עשה כאן חצי מלאכה שאסור מדרבונון אבל דעס ליוורבי שמותר להכניס לאבידו כשהוא בחצו כיוון שהוא לא נותן למנת להוציא והגוי עומד בפנים אז כשיוציא לחוץ אז הוא עושה את הקיר ולא בכשס שהכניסו לו לידו מסיים המשתבו ויש להקל כדעס אליו רבי כמו שהוא בירלוכה אם הישראל לא מוסר לידו אלא הגוי לוקח מידו של הישראל לכולל ממותר כשהוא לוקח המנת לאכול בחצר כי אפילו שהוא יוציא הרי לא עשה הישראל להכיר הכלל ממשיך המחבבה ודווקא שאין יהודי עומד בחצור אבל אם הוא אומת בחוץ בשוסורבים הוא פושט יודוי לפנים הוא מכניס את היד פנימה שהיהודי יתן לו וכמובן מדובר שאין עירוב שידוע הוא שציאנו אוי ליטל שרחפוצים שדרך לא יציא החוצה אוסו אפילו אם או בפנים אפילו אפילו אם החפוצים שלנוני יהודי שהרוהי אינו יודע שהחפוצים שלני יהודי אומר המשתבור כך לחלק הראשון שמת בחוץ אפילו לא יתנהם הישראל לידודוי אלא יקבלם הגוי מיד הישראל הוא מוציא זאת מהיד שהישראל לא עושה שום הקירה בכל זאת אסור כיוון שידוע שיציאנו יאמרו הרועים שבשליחותו הוא מוציא כל שכן למסור לידו שאז היהודי עושה הקירה ודאי שאסור והחלק השני לתת לו שאר חפצים אפילו לא יתנהם לידו להניח לפניו בחצר כיוון שידוע שיוציא אסור כי אמרו שבשליחותו הוא מוציא עכשיו ככה מחרב ממשיך אפילו עם החפוצים משמ זה עולה על שתי האופנים הבטור כתוב אוי אפילו אז זה עולה רק על האופן הראשון שאם הגוי עומד בחוץ ופושט ידו לפנים בזה אפילו שהחפצים של הגוי יש מריסן שיאמרו שלרום שמוסר לידו אבל אם הוא עומד בחצר מותר להניח לפניו חפצים ששייכים לגוי לא גוזרים עד כדי כך ואומרים שזה הרואה תור שמוציא ידע אחר כך שהחפצים גם של הגוי הגוי מוסיף הרמו ואפילו באיכד למוקים בניו יש להחמנו דהיינו אם החפץ של הגוי היה ממושכן אצל הישראל אפילו שהוא יחד למקום לחפץ שיבוא ויתנו כל זמן שירצה בכל זאת אסור להרשות לו לקחת את זה בשבת כי חפץ שממושקל אצל ישראל זה כמו שלא ומה שיחד לו מקום לא מועיל כי שכירות לא קונה זה עדיין שייך ברשות הישראל ויש בזה מישהו מריסן שאמרו שהוא שלח אותו להוציא זאת לא שסורה המובסבז אפס בצר גודל יש להקל אם חד למקום עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: