הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נו

[מוזיקה] עבודה זרה דף נתחילים בעזרת השם שורה רביעית מלמעלה במילים ואינו עושה תהליך הכנת יין בזמן המשנה והגמרא נתמקד בשתי נקודות נקודה ראשונה הכלים של הכנת היין. יש את המקום שנקרא לו גט, שבו דורכים את הענבים כדי להוציא מהם את היין. יש את הצינור שדרכו היין מקלח אל תוך הכלי השלישי שנקרא בור, שלתוכו נכנס היין. ולאחר מכן מכניסים את היין בתוך חביות. זה הנקודה הראשונה, הכלים של הכנת היין. נקודה שנייה זה השלבים. אנחנו נדבר היום על ארבעה שלבים. שלב הראשון שהיין כבר נכנס לבור. השלב השני כשיקפא בבור היינו שיצופו החרצנים על היין אחר שהוא נח בבור. שלב שלישי ש נוטלים את היין מתוך הבור להכניס אותו לתוך חביות. השלב הרביעי כשיקפה בבור שה חרצנים צפים מעל היין בתוך הבור. ובמשנה למדנו ש עובד כוכבים שהיין שלו נאסר. חכמים גזרו על סתם יין של עובד כוכבים שאסור משום יין נסך. אינו עושה העובד כוכבים יין נסך עד שהיין ירד לבור. כשעובד כוכבים סוחט בגת יין לפי התנה במשנה. היין הזה עדיין אינו אסור משום יין נסך עד שירד לבור. משמע שרק אז הוא נחשב יין. לפני כן אין לו שם יין. שואלת הגמרא והתנן הרי שננו משנה במסכת מעשרות גמר מלאכתו של יין שם זה לא לעניין יין נסך אלא שמתי מחויבים להפריש תרומות מעשרות בזמן שנגמרה מלאכתו של אותו מאכל אותו משקה מתי זה גמר מלאכתו של יין מי שיקפא בבור היינו מי שיצופו החרצנים על היין אחר שנח בבור והגמרא הבינה שכשם שזה גמר מלאכה לעניין מעשר זה גם גמר מלאכה לעניין יין נסך רואים שלא מספיק שזה ירד לבור אלא צריך שכבר ממש זה ישאה שם עד שהחרצנים צפים מעל היין אמר אבל לא קשיה המשנה במסות סוברת כמו רבי עקיבא המשנה שלנו סוברת כמו דעת רבנן דתניה ברייתא חיוב יין במעשר לפי רבנן מי שירד לבור רבי עקיבא אומר מי שיקפא מסתפקת הגמרא בעיה להו מה הכוונה מי שיקפא כיפוי דבור כמו שזה באמת המסקנה שיצוף החרצנים בבור או שצריך את השלב האחרון כיפור דחבית שצופו בתוך החבית אחר שניתנו לתוך החבית מן הבור מוכיחה הגמרא תשמ דתנן יין חיובו למעשר מ שיקפא ואף על פי שהיין כבר קפה מתחייב במעשר אבל זה דווקא היין שבתוך הבור אבל קולט מנהגת העליונה לפני שירד לבור ומן הצינור שמוליך את היין מהגת אל הבור ושותה בלא לעשר כי הם עדיין לא נגמרה מלאכתם שמ מינה רואים שהקפה שמדובר כאן כיפוי דבור קמרינה מדברים כאן בבור ולא בחבית שמה מינה מקשה הגמרא על הברייתא שהביאה ויכוח רבי עקיבא ורבנן לגבי השלב של מתי היין נקרא בשם יין תני רב זוויד בדבי רבי יושיה הרי רב זוויד שנה ברייתא שנשנתה בבית מדרשהו של רבי יושיה יין מי שירד לבור ויקפא זה דעת רבנן שאז זה הופך להיות בשם יין רבי עקיבא אומר מי שישה בחביות מי שינטל מן הבור כדי לנתן בחביות ולא כמו שהם אמרו בברייתא הקודם שם הם אמרו שרבנן סוברים אפילו שלא קפה בבור מי שירד לבור זה כבר נחשב יין כאן אנחנו רואים שצריך שזה יקפה גם כן שהחרצני יצופו. רבי עקיבא בברייטה הקודמת אמר מי שיקפא שהחרצנים יצופו מעל היין כאן הוא אומר שלב אחרי זה שמיד שנוטלים את היין מהבור לתת אותו בחביות מתרצת הגמרא יש לתרץ ולהגיע בברייתה הראשונה תרצה נמי לאח כמיתה הכי כמו הברייתה כאן יין לפי דעת רבנן מי שירד לבור ויקפה שיצאו החרצנים רבי עקיבא אומר מי שישלם מי שינת נטל מהבור כדי להנתן בחביות. שואלת הגמרא ולמתניתין דקטעני במשנה שלנו כתוב מתי היין מקבל שם יין לעניין יין נסך אינו עושה יין נסך עד שירד לבור. במקרה שאנחנו כעת מדברים עליו זה השלב הראשון. זה עוד לפני רבנן. ברגע שהיין נכנס לבוק ויש לכם יין לעסר משום יין נסך. אתה רוצה לומר שיש כאן דעה שלישית למטלת תנאה היא. כי הרי החכמים במשנה אומרים מי שיכנס לבור. רבנן אומרים מי שיצאו פוח ארצנים. רבי עקיבא אומר מי שינתנו בחבית. אז אומרת הגמרא לא חייב להיות אפשר לומר שני יין נסך דחמירו ברבנן. המשנה מדברת על יין נסך. שם החמירו חכמים שזה כבר נחשב יין מאז שהוא נכנס לבור. אבל עניין גמר מלאכה במעשר שמה לא החמירו. ושם יש ויכוח לפי רבנן מי שיצוף החרצנים מעל היין בבור ולפי רבי עקיבא מאז שהם ניתנים בחביות ולרבא שבתחילת השיעור אה העמיד שהמשנה שלנו סוברת כמו רבי עקיבא ולא כמו דעת רבנן משמע שהוא כן משווה בין יין נסך לבין גמר מלאכה של יין להתחיב במעשרות זהלא שן אליי שהוא לא מחלק בין יין נסך למעשרות באמת מוקים דקטלת התנאי הוא באמת ימיץ יש כאן שלוש דעות. במשנה למדנו שברגע שירד היין לבור, מה שבבור אסור. אם העובד כוכבים ניסך נגע ביין שבבור, אז מה שבבור נאסר והשאר שלא ירד עדיין מותר. אמר רב הונה, בראש הצינור שמוליך את היין מהגת אל הבור, יש כזה סל מסננת שמסנן את ה פסולת, את הגרעינים, את הקליפות של הענבים מבין היין כדי שהיין יראה צלול לתוך הבור. ואת אותו סל עצמו מחזירים אחר כך לגת, שופכים את מה שיש שם כדי לשחוט מחדש, כדי להוציא את היין שעדיין נשאר בתוכו ולהפיק ממנו גם כן יין. אומר על זה רב הונה, לא שנינו שהיין שבגת לא נאסר משום יין נסך, אלא שלא החזיר הגרגות מלגת, שלא יחזירו את הסל ושפחו אותו בתוך הגת. אבל ברגע שהחזיר את הגרגות נלגת, כשהוא החזיר את מה שהסל, הגרגות ניסינן, הוא שפך את זה לתוך הגת העליונה, אז גם מה שבגת אסור. למה? כי מעורב בתוך אותו סל יין נסך. שואלת הגמרא, איך מעורב, איך יש יין נסך באותו סל? גרגות ניגופה במיקה מתסרה. הרי הסל הזה נמצא בראש הצינור. הוא לא אמור לגעת ביין שנמצא בתוך הבור. מנתראה את זה הגמרא בניצוק. כיוון שיש כאן קילוח רצוף בין הצל לבין הבור למטה של יין, אז הקילוח מחבר. כיוון שצד אחד של הקילוח נוגע בבור והצד השני של הקילוח נוגע בסל, אז הוא מחבר את שניהם. שואלת הגמרא, שמניצוק חיבור מה נלמד מהמשנה שלנו שהזרימה הזאת מחברת? הרי בדף הב יש בזה ויכוח הם הוראים. מה נוכח מהמשנה שלנו כמו דעת? זה שסובר שזה נחשב חיבור אוה הגמרא זה לא חייב להיות כדי רבי חיא כמו שהוא שונה שם בעניין אחר שמדובר שפסחותו צלוכיתו שהתמלאה הצלוכית כולה ההכנה מג לא ניכנס כרגע לגבי מה הוא מתרץ את זה רש"י גם לא מפרש שזה לא נוגע לעניין כאן ההכנה היא גם כאן אבל על כל פנים נתרץ את הרעיון הזה שמדובר כאן שפסחטו בורו שהבור כולו עלה על גדותיו ונתמלא עד שהין שבבור נוגע בסל אז אם כן כן, ה שיר הענבים שבסל יש בהם טיפות מהיין של הבור שהוא נאסר משום יין נסך. ואחרי זה כששופחים את מה שבתוך הסל בגט הוא עוסר גם את היין שבגט. עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: