הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נח

אבדזורה דף נח מתחילים בסיעתא דשמיא שמונה שורות האחרונות של הדף הקודם מספר את הגמורה ההוא עובדה דאב ובמחוזה מעשה שהיה בעיר מחוזה כידוע רובה גר בעיר מחוזה עושה אויבת קיחובים אייל לחנות לישראל נכנס או קריחובים לחנות לבית מרזח של יהודי אומר לו שואל את המוכרים שם סלחו חמרה לזבונה יש לכם יין למכירה הם לא רצו למכור לו אמרו לי לאי אין לנו אב יוסיב חמרי בדבלה היה שם דלי שישב בו יין היה בו יין שודה בי הכניס אוהב את כוחוב את ידו לתוך הדלי שכשכרבי הוא משכשך ביין אמר לו הי לו חמרו זה לא יין שק לההחיר בריתחה היהודי המוכר הוא כעס הוא לקח את הדלי עם היין שד ילדנ והוא שפר זאת לתוך חבית שהיה ביין. הוא התכוון לומר לו, אתה לא שותה מהדלי הזה. עכשיו ניתה כאן שאלה הוא האוהב את כוחוים שכשך ידו ביין והיין הזה כתראה בכל היין בחבית. שריה רובה לזבונה לאבד ככובים. רובה אמר נכון שהיין אסור בשתייה כהגוי נגע בו. האפשר למכור זאת לגוי מותר בנוה. מסבירים הראשונים, רובסר, כיוון שהוא לא התכוון הגוי בשכשוך רק להראות שהוא יין, כמו שאומר להם, זה לא יין. אז זה כמו שלמדנו לגבי גוי שהכניס את ידו למדוד את החבית, שמוכח שהוא לא התכוון לניסוך, רק למדיד בעלמה. ואמרנו שלדס חומים מוכר. אז קר גם כאן איתי רובה למכור. רובה הייתה היה בעיר מחוזה הייתה עירו. איףליגלי נחלקו עליו הם לא היו שם בעיר להתווכח עם רובה הם היו במקום אחר המעשה הגיע אליהם והם נחלקו עליו מי רבונבריננה ורבונבר נחמן הם עסרו זאת בענוה כי הם סברו אומרים הראשונים בשונה ממדידה שהוא עושה זאת רק לצורר בלבית היהודי כאן הוא עשה זאת גם לצורחו כ הוא רצה שימרו לו יין אז חוששים שהוא יתכוון בשכשור גם לניסוך ואז אסור בנוה לכולעלמה נפשיפור דרובה ושרו יצא שופר הכרזה מטעמו של רובה שמותר למכור את היין הזה לגוי מצד שני ונפקש שיפור את הרב הונה ברחיננה ורב הונבר נחמן ושרה שהם עוסרים זאת לאחר זמן אחרי שרוב חזר בו כמו שנראה מחמד שהבעי הוכיח לו איקל רבונבריד רב נחמן שהוא עשה הוא נקלה למחוזה לאירו של רובה אז אמר בוא ניכנס לרובה רובה שמע שהוא הגיע אומר לרובה רב אליוקים שמי פיקש רובל השמה שלו שקראו לו רב אליוקים טרויק טרויק תסגור תסגור גלה תסגור את הדלת דלאניסו אין שדנית שלא יבוא אנשים להטריד אותי הוא ירע מרב הונש לא יקפחנו בעלו חויס על דבר שנחלקו בזה למעשה או לגבי רב הונה כן הצליח להיכנס אל רובה מה היה מסביר הרשש רובה לא רצה לומר לשמ שלו במפורש אל תכניס כאן את רבו נבריד הרב נחמן כי כיסוף איזה בושה לסגור דלת לפני תמיד חוכם אורח שבא לקבל פניו לכן הוא הסכיל ואמר אל תכניס אף אחד יש לי דבר איום בדבר הלוכן צריך עכשיו ריכוז והוא חשב שרב הוני יגיע הוא יראה שהדלת סגורה יחזור לאחוריו השמש גם לא יפתח לו אמר לו סתם אל תפתח לאף אחד למעשה מה שקרה שהגיע כזה אורח חשב השמש רב ליוקים אליו הוא לא התכוון לכן הוא הכניס אותו כך מסביר הרשש הקופונים רבונה ברב נחמן נכנס לרובה אומר לי הוא שואל אותו שאלה כי הי גבנ מה קורה כשוט כרחובים שכשך ידו בעינו של ישראל בלי כוונת ניסוך מה מה ההלכה אומר לה אמר לו רובה אוסור אפילו בנוה כי כמו שנראה רובה חזר בו אז הוא שואל אותו ואמר עוד אמר פורסם בשמך שכשך אינוסי נסך כתה התרת למכור לגויים אמר לו רובה באמת הוא התיר אז לגמרי אומר רש"י רק הוא התבייש אז הוא אמר לו אמודם מה שאני התכוונתי אז לפסוק לבר מדמי דהו חמרי מלבד מדמי אותו יין שהתערב בו דמי דהו חמרה ממרה זאת אומרת אני ודאי הודתי כך הוא אמר לו כעת הוא סבר כך אבל הוא אמר לו כביכול גם אז הוא התכוון כך אפילו שבאמת הוא לא התכוון כך לא התכוונתי להתיר את היין שבדלי. היין שבדלי נאסר כי כיוון שהוא שכשך בזה ידו אז זה נאסר בהנועה. אפילו שמסתבר שלא התכוון לניסוך כי עשה זאת רק להוכיח שזה יין. בכל זאת כיוון שעשה זאת את הצורחור אז כן חוששים וצריך לא להנות מזה. אבל שער היין שבחבית מזה לא זה לא נסר. אלו מי אסור לו למכור את כל החבית ולקבל את כל הכסף כי דמי היין שבדלי הוא צריך לולך בים המלח אז מה התכוונתי שהוא יכול למכור ודמי היין שבדלי יטיל לים המלח או שלכתחילה הוא ימכור לגוי יש כאן בחבית 100 ליטר מתוך זה ליטר אחד הוא של עד ימכור לו ויבקש לו כסף רק עבור 99 ליטר אומרוב ורוב המספר אחר כך מה היה כעסוי לפומבדיסה לפני שרבוני הגיע למחוזה הוא מספר את ההיסטוריה אני התרתי זאת כשהגעתי לפומבדיסה אקפון נחמיני נחמיני זה כינוי של הביה יש כמה דרכים בראשון למה כך קינו אותו אז הוא הקיף אותי שמיצה בשמעות של המירוים ומסניסה ובבריס דעוסר אז רשי כאן לגרסתנו לברשי ולאסור כל יין החביות אבל לפי מה שמבואע ברשי לאלון מוכח להגיע כאן שרק היין שבדלי אסור שר היין שבחבית מותר כמו שרשי מזכיר לאלון כדס רב שמון גמליאל שבאופן כזה אפשר למכור הכל חוץ מדמי י עין שמעורב בו מה הוכיח לו הביה שמיתה הוא הוכיח לו משמועות של המירועים דהו דדה ובנרדוה היה כזה מעשה בנרדואה ואוסר שמואל שמואל עשה זאת בענוהם היה מעשה כזה בטבריה ואוסר רבי יוח חנון ואמר לי אמרתי להביא ייתכן שמה ששמואל ורבי יוחנן עסרו לפי שאינו בני תוירה החמירו עליהם כן בני תוירה צריך להחמיר עליהם כדי שלבוא ליטות ולהתיר דברים אחרים ואמר לי אמר לי הביה אפילו לדבריך שזה רק חומרה טבריה בנרדו אינו בני תיראה דמחוז בני תוירה גם המחוזה צריך להחמיר מותם מסניס מבריס הוא הוכיח לי שזה אסור בנוהם דגרדמים אויבת קיחובים היה מעשה בהגרדמים. הגרדמים גורסים במסמך. זה אדם שממונה לשמור את המידות ומצוות המלך שלא ישקרו בהם. הוא עובר בחנויות ובודק שמודדים נכון. בינתיים הוא עשה עוד דבר. אומר רש"י שהיה תואם את היין והוא נעשה שרסור והוא טווך קונים ליין. אז הגיע גרד מבית כחובים ועשה אחד משניהם. או שקודח במינקס ואלו. הוא עשה נקב במכסה החבית הוא הכניס שם כמין קש והוא שתה דרך הקש אוי שטוע מן היהודי מילה לו מהחבית והוא טעם מזה והחזיר אוי הגוי הלך והחזיר מה שנשאר בכוס לחוביס זהו יומייסה ואוסרו מהב טוען להבעיה שאסרו זאת בהנואה אז ממילא רואים שאפילו שלא בכבון הסניסוך אז זה עושה אז למיסר רש"י אומר שוודאי שאין הכוונה כמו שראשונים אחרים מפרשים שהישראל הוא החזיר את היין שבכוס לחבית ואז מה נראה כאן שכל החבית אסורה במעשה שלנו של הדלי כי גם כאן במה הוא נגע רק ביין שבכוס רק אחר כך היהודי רבז בכל החבית לכן זה נאסר אבל אם כך אומר רש"י מה הקושיה שרוב יאמר אני סבבה כפש מגמליאל שבאופן כזה מורך חרקולו חוץ מדין נסך שבואים הלכה כמותו בהכרח שהכוונה כמו שאמרנו שהגוי הרזיר את הנשאר בכוס לחבית בכך שהוא החזיר אז הקילוח זה כשכשור ביין שבחבית אז אומר לו הבעיה שרואים שבכזה אופן אפילו שהוא לא התכוון לכורה לניסוך אלא להחזיר את היין למקובו זה נאסר בנוה כולה עשה זאת רק לצורר בעל הבית אומר לו רוב אלוי אולי אסרו זאת רק בשתיה טוען להבא לא יתכן אוכלסנמוך שימכרו את היין חוץ מדמקצת שהוא ירזיר מהכוס כדי קותו סעיפה בסעיפה של הבריסה כתוב כך חרום אוהבת ככובים חרו אומר רש"י זה משוגע ובעל מריבות ממהר לעשות בלי כוונה דברים שאוישית יודוי לחוביס וכוסובו שלש שמני ונמצא של יין זו יומיסה ואומרי אוכר מה רואים דווקא כאן כתוב עם אוכר כי הוא חשב ש של שמן אז אין לא שייך לגזור שם התכוון לנסך כרי הוא לא לא ידע בכלל שזה יין משמ שבר שלא כתוב עם אוכר אלא כתוב אוסרו כי שם שהוא כדר במנקת או שהוא החזיר מהכוס שהוא יודע שזה יין אז חוששים שמהניסך לבזכו זה אסור גם בהנוה תיופת דרובה תיופתה ואכן רובה חזר בו כמו שרואים שכשרב הונה בא לדבר איתו אמר באמת אני לא מתיר לההנות מהין שהיה בדלי עצמו מביאה הגמורה רבי ייחנום בן ארזה ורבי יוסי בן אוירואה שני חכמים אלו אבו יסו וקושוס חמרי ישבו ושתו יין אוסה גר ונכנס לחדר איזה אדם חשבו שהוא יהודי אומרו לאיתו אשכינון בוא תמזוג לנו יין לבוס דרומל לכוס אחרי שמוזג להם את הכוסות יגלו מיסדת קחובמו אז הייתה כאן שאלה מה דין היין חדו שרה אפילו בענוהם אחד ממור רבי יחבי יוסי עשרת היין אפילו בענוי וחת שורה אפילו בשתיה מחלוקס מהקוצה אומר בשע בן לוי מן דאוסר שפירוסר אומן מן דשורה שפרש שורה אפשר להבין את טעם האוסרים וטעם המתיר מן דאוסר ממרומר הגוי חושב לעצמו סל כדיתה דרבונון כאלה חשובים כהנה שיכקושו הם שותים שיחר לא מתאים להם אלו דיי חמרו זה ודאי שזה יי ונסכה והוא ניסר זאת לבסקובים ואפילו שנראה אומר רש"י עוד מעט שהוא מזג זאת באופן שהוא שפך מהחביות ישירות ליין בכל זאת חוששים שמה כשהם לא ראו הוא נגע וניסך כי הם הרי חשבו שודי אז הם לא השגיחו עליו מן דשורה מצד שני שהפרשור אפשר גם להבין טעם היתר כי מרומר אפשר לומר שהגוי אומר לעצמו סלכדי דרבונון כי הנה כשרים כמו אלו חמקושו הם שותים יין ואמרה ללדידי תשקינון ואומרים לגוי בוא תשכה אותנו לא עולה בדעתו שהם חשו ש יהודי אלא ודשיחו כשסו כנראה זה שיכר ולא ינסחה אז לא הייתה לו כוונת ניסוך כי זה שיכר שת הגמור וכוחו זה הוא רואה שזה יין אונה הגמור המעשה היה בלילה בלילה שחשוך וכמרח לאומריח שזה יין בחדתה יין חדש אין לו ריח שואלת הגמורה הסברנו את הוסרים ואת המתירים אבל איך אפשר להבין את המתירים כיוון שהוא חושב שיש איחר אבל למעשה והוא כונוג בבנטלה הגמור הבינה שמדובר שהוא שאב יבי בכלי ששמו נטלה ואז הוא נוגע ביין על ידי הנטלה אז נכון שהוא לא ידע שזה יין ואב מגוב את כיכובים שלא בכבונה ואוסור על כלפוני בשתייה אונה הגמור לא צריך את דקוריק אוירוקה הוא לא נגע ביין גם לא על ידי דבר אחר כי הוא תפס את החבית וזה לא נקרא נגיעה ביין דרך החבית כי היין כבר מונח בחבית והוא הוריק מהחבית ישירות לכוסות שלהם אלו מי יש כאן כוחו שעל ידי כוחו הוא מקלח את היין ואכוי שלא י בכבונה כי אנחנו הרי אומרים שהוא חושב שזה שיח כוי שלא בכוונה לא יגוזרו ברבונון אפילו בשתייה התירו מביא הגמורה עניין אחר בוא מנרבסם רבי יחנון יין של ישראל שמוסחוי אויבת כוחו במהו מה הכוונה מוסכוי שמזגו הוא הכניס בו מים לתקנו לשתייה אומר רש"י שכן דרך ינם חזק כשהיו נותנים אותו בכוס נותנים בו מים לפי שהוא חזק אומר לי אומר רבי יוחנן רבסה למה אתה קורא לזה מוסכוי ואם ממוז גוי כך מדברים אומר לי אנוכסף מיני אני אומר כללשון הפסוק במשלי טוב תבחו מוסכונו אומר לי אמר לו רבי יחש ש טוירו לעצמו לא ש חכומים לעצמו חכומים קוראים לזה מזיגה הקופוני מי אומר לי אמר לו רבי יחנון אוסור אבל לא מעיקר הדין כרי לא נגע ביין הוא רק מזג לתוכו מים ויש כאן כוי חוי שעל ידי שהוא מוזג את המים אז היין הוא משתכשך אז מעיקר הדין זה מותר כי זה רק כוי חוי אבל אוסו משום לך לך אמרין נזירה סחור סחור לקרמאסיקרב זה פתגם ידוע שאומרים נוזיר אסור לו לאכול ענבים לשתות יין אבל מעיקר הד מותר לו לעבור ליד קרם אומרים לו אל תעבור בקרם אתה צריך ללכת לאיזשהו מקום תעשה סיבוב אל תתקרב בכלל לזה אז ככה גם כאן עשו הרחוקה בינו של אקום אמרו גם בכזה דבר שהוא מזג יש כאן רק אווי אז אסרו זאת בשתייה אבא הנוה ודאי שלא אסור אומר רש"י כי זה לא עדיף מנגיעה על ידי דבר אחר שלא יהיה בכבוני כמו המעשה שלמדנו בדף הקודם שהוא נגע בלולב שרב התיר זאת בענוה אלו מים מדובר מדובר כאן על איסור שתייה מעשה דומר אבירמיה איקלה לסוותא הוא נקלה למקום שנקרא סוטא חוז חמר דמז גובת כחובי הוא ראה יין שהגוי הכניס את המים ליין ואישתי ישראל מנהודי שתה מזה וסלו השר הזאת עליהם כמו שרבי חן אמר משום אמר לכבנה מומר ואמר לו אומר י שמוז משום לי אמרי נזיר סחור לכסב עד כאן דף נח س
לצפיה בתכנים נוספים: