הדף היומי מסכת עבודה זרה דף סא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף סא

[מוזיקה] זורי דף סא מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה משנה זו חלק מנה כבר הזכרנו בשיעור הקודם המטהר ינוי שלא יבד ככובים אדם שסיכם עם גוי שהוא מטהר את ינו מה הכוונה אין הכוונה לדין יתומטהרה אלא הכוונה שזה יהיה טהור מחשש יין נסך הוא עשה זאת בכשרות הוא דרך זאת והוא ימכור זאת לישראל ישראל אבל הוא לא שילם כלום עדיין לגוי כשהוא יקבל את הכסף מהכונים אז הם התחלקו ונויסנוי ברשו סוי של הגוי בבייס הפוס לא שוסורבים הם מסבירים הראשוניים לא בבית שגר בו הגוי אלא יש לזשהו מחסן ששייך לו אז כך בעיר שיש בו אויבד כרחובן וישראלים מותר היין כהגוי חושש להיכנס לבית זה ולגעת כי הוא אומר שמהירותי ישראל שעוברים ברחוב אני אפסיד את כספי. אומר רש"י, והיתר הוא אפילו שאין מפתח ביד יהודי ואין חותם על היין. אבל כמו שנראה בהמשך המשנה, מדובר שאין לו כלום על אותו יין, הוא לא יכול לעקב אותו כמשכון שהוא כתב לא התקבלתי עמך, כמו שנראה בסיפה של המשנה. אבל אם זה מונח בעיר שכולו הבדחומים אין שם יהודים אז אין לו ממי לפחד. אוסו עד שיישב ומשמר. הבך מביא גרסה עד שיוישיב שימין השמ צריך ליויסמר 24 שעות אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותו כגוי מפחד הוא לא יודע באיזה רגע השווימה יגיע רב שמלוזר אומר רשוס אויבדחובים אחסי כל הגויים זו רשות אחת מה כוונתו נראה בגימורה מוסיפה משנה תנאי נוסף למה שראינו ברשה המתה ארינו שולב ככסנו בשוסוי ולא כוסב הגוי כותב לו הסכבלתי חומויס כביכול שילמת לי כבר על היין אתה חייב לכאוב אחר אז מותר אם הבית פתוח לשוסורבים כ כמו הרש של המשנה בנף הקודם פירש רש"י שמדובר בסגור במפתח אוי חויסום ולא פתוח לו שסור רבים כאן הוא מפרש שפתוח לשור רבים ואז לא צריך מפתח הויכו סום אז כמו שמבואר בתוס היו שתי גרסות ברשי מדורי קם ומדורי בסרה אהבול אם ירצה ישראל לאצית היין ואין המניחו עד שית סובזיק זאת כמשכון על מאותיו זה היומיסה בבסן ואוסרו כיוון שיש לו מיל ועל היין הוא לא מפחד אומר מקסימום התפסו אותי אני אומר זה היין שלי אומרת הגמורה מה אמרנו אם העיר כולה של גויים אז עשו בעיר שכולו דקחונמה ומפחד למה בוא כרוכל המחזירים ביורס אומר רש"י מוכרין בשמים הרוכלים וישראל מן עוברים מעיר לעיר כמו שמבואר בתוספס שהייתה את הקונס עזרא שיעברו וימכרו כדי שלא יסגענו בנויסול בעליהם ומפחד הגוי שמה הרוכלים יראו אותי כשהם יעברו ברשות רבים אומר תוז אפילו שהתקנה הייתה אלא שיעברו באור בנויס ישראל אבל בדרכם מעיר לעיר של ישראל הם עוברים גם דרך עיר זו של העקום אמר שמואל בעצם בדרך כלל באמת גם בעיר שכולו גויים אם מצוי שם אוכלים אז מותר רק מדובר בעיר שיש לו דלוסיים ובריח שאין נכנסים בה אלא ברשות שומרי העיר וכשנכנסים כולם יודעים שאדם זר נכנס אז הוא יודע שכעת יש כאן רוחל והוא נזר ממנו בשעה שהוא לא שמע הוא לא נזר לכן אסור מביאה הגמורה אומר רב יוסף יש שלוש אופני היתר גם אם הבית לא פתוח לו שסורבים אופן ראשון וחלון כרשו סורבים דומה אז פירוש ראשון ברשי שאפילו שהבית לא פתוח ישירות לושורבים אלא שהבית פתוח לחצר אבל יש חלון שפתוח כנגד פתח הבית יש חלון בקיר החצר אז כאילו שזה פתוח לא שסור רבים פירוש שני מביא רש"י שליו הוא מסיים וכי ניקר אפילו שהבית לא פתוח כלל השושרבים אבל יש לישראל חלון שפתוח כנגד פתח הבית אז שוב מפחד שהשכן יצפה בו ומותר אופן פן שני ואש פה כרשו רבים דומה אפילו שהבית לא נפתח לרשוורבים אלא נפתח לחצר אבל כנגד פתח הבית יש השפעה בדרך השפעה לעמוד עליה בני אדם אז זה קרשו סורה לא מפחד שאדם יעמוד על ההשפעה והוא יצפה לתוך הבית והוא יראה שהוא נכנס והוא נגע ביין אופן שלישי ודיקלה כרשו סורבים דומה אם יש לישראל דקל כנגד הפתח אז אפילו שהפתח לא פתוח או שסורבים מתייר הגוי שמה עכשיו יעלה בעל הבית של הדק ליטול פירות וירני נוגע ביין מביאה הגימורה מה קורה פסיק רישה יש כאן דקל של ישראל נגד הפתח אבל כבר קצצו את ראשו של הדקל והדקל לא מוציא כעת פירות בלי גבורח ורבנה האם זה מתיר חד אוסה וחד שורה מן דוסה כגוי אומר לעצמו לא מולדסולי קוסום אין לו סיבה לעלות על הדקל הוא לא מפחד לגעת ביין לא מפחד שיראו אותו כר זה לא פתוח או סורבים ומן דשורה הגוי חושב זמנ דאובדו לבהמה לפעמים נאבדת בהמה לבעל הדקל וסולי קולה על הדקל למקום גבוה ליונב בסרו כדי לצפות חן בהמתו ואז הוא יראה אותי נוגע ביין אז הוא מפחד לגעת מביאה הגמור אתון רבוננו איךודלח ואחודה סוכר ביס וחצי שלב ככובים יש לגוי חצר עם בתים הוא קנה שם או שכר שם בית אחד ומילו הוא יין שלו וישראל דור בו יסרחוצר הוא או ישראל אחר מותו ואף על פי שאין מפתע בחוסם בידוי כגוי מפחד לגעת ביין המה קורה אם ישראל גע רק בחוצר אחר סמוכה מותר דווקא בוא שמפטח בחוסם ביודוי אז חושש הגוי שהישראל מהחוצר אחרת תפוס אותו שהוא מזייף שהוא שובר את המפתח רק אז מותר זה הכל כשיהודי מילה את יינו מה קורה מתאר ינו שלו ככובים זה יין של גוי רק הישראל הוא תיר זאת הוא ייצר זאת עבור הגוי ברשוסוי והוא הכניס את ברשותו של הגוי עצמו וישראל דור בויסו חוצר מוותר והוא שמבתחוס בי אבל אם אין א אם מפתח בחותם בידו אפילו שהוא גר בותח סר אסור כיוון שהיין שלו הוא לא מפחד לגעת בזה מפסיגה הגימור דברי הבריסה אומר לרבי יכונ לתנה לזה ששנה את הבריסה תני תתקן את הבריסה אם היסרול דע בותה חצר מותר אף על פי שאין אין מפטע בחוסר ביודמותו כיוון שהיסר גר באותה חצר אז זה כמו שומר שיוצא ונכנ שראינו במשנה שמותר האם הישראל גע בחוצר אחרס הבריס ממשיכה או שורף על פי שמבטח בחוסון ביודוי כולו חושש הגוי דברי רמיו וחכומים אוסרין עוד מעט נראה על מה הם עולים עד שיהיה שו יוישב ומשמר שיהיה שומר ממונה לשומרו אבל הוא הולך ויוצא לא צריך להיות כל הזמן אבל לא שיש לו רק שעה קבוהה לבוא כז בשעות האחרות הגוי לא מפחד אוי עד שיהיו ממונה בוא לקיצים עד שיהיה ממונה עליהם מי שבא מזמנים מסוימים הגמור עוד מעט תקשה אם הוא בא לקיצי זה גריוסה הוא יודע בזמנים אחרים אין לו מה לפחד אז נראה עוד מעט בגמורה קודם כל מברר את הגמורה חכומים שעוסרים הא עליי זה חלק מהברייסמולים אילי מהסייפה שאם זה יינו של הגוי והישראל גרק בחוצר החרס אז הם אוסרים אתנקרס אז מה המחלוקס ואלו הרי שדסיפה יין של גוי ברשות הגוי ישראל דע באותה חצר שמר המטר שמפוס בדו באחם לאסור אפילו שמפוס בוד לא יתכן קורבי לטני אף על פי שאין מפטע בחוסם בי מותר זאת אומרת שפשיט לרבי ירחנון שבאופן כזה לכולה צריך ללכת אז לא ייתכן שבזה חכו מוסרים עוד יותר ואלו הסיפשה באופן שהיין של הישראל קומתנקמה שאם הישראל דר בחוצר אחרס מותו והוא שמפטח בחוס מודווי כיוון שזה יהיה אין ישראל מפחד הגוי לזייף שמרגיש בישראל שדע בחצר אחרת על זה חכו ממרים לאמוסו כ הגוי לא מפחד עד שיש משמר ועד שיובו ממונה בו לקיצין טמא גמור ממונה בוא לקיצין גריוסהו כיוון שיש לו שעה קבוהה לביאתו לא מפחד הגוי אלו עד שהוא בממונה שנה בו לקיצין או שמעמידים שם שומר שמה בדי פעם או שיש ממונה מהמלכות שמגיע מדי פעם לבדוק ואין לו זמן מסוים להגיע אז הגם מפחד שמה עכשיו הוא יגיע מה ראינו במשנה רב שמלוזר אומר רשוס אויבדחוב עם אחסי בואלו רב שמלוזר להוקל או להחמיר מסביר רשי על פי דברי הגימור שכבר נראה להוקל הכוונה תנק כמה אומר בעיר שכול הגויים אסור לניחו בבית הגוי שהוא בעליו והוא הדין בבית גוי אחר אומר רב שמ בן אלוזר בלושתמיה רשוס אויבד ככובים אחסי כל הגויים זה אחד אלא כיוון שאינו בבית בעליו זה מותר כגוי מפחד להיכנס לבית של גוי אחר לגעת ביין או שבחמ ובניחוס אמר תנקמה אמר דווקא זה מונר בבית בעליו הגוי בא רב שמז אומר רשו סובד כוחו במחסי גם אם זה מונע בבית גוי אחר גם אסור כי חוששים לגויים לים דהיינו אפילו הגוי שכעת מופקד אצלו היין ח כרזוביס לישראל והוא מפחד לגעת ביין כנדפס עליו כגנב חוששים שמו ירשה לגוי חברו בעל היין להיכנס והוא לא מפחד לנסכת היין למה הוא עושה זאת כי הוא עושה חשבון פעם הבאה ייתכן שאני עם כל הישראל יין דהיינו שהוא יתאר את יני הוא יפקיד אות אצל חברי שהוא כעת בעל היין ואז הוא ירש לי להיכנס אז הם גומלין זה לזה אלו שתי הדרכים מביאה הגמרא מחלוקס רבי יהודה אמר בשם זהירי שרב שם לא זו בא להוקל רב נחמן אמר זהירי לאחמיר ומסבירה הגמורה רבי יהודה אמר זהירי להוקל ואח קומתנקמה כשם שאם היה מונח שבשוס של הגוי בעל הייןסו כך ברשו את ככונסו וחישי לגויים רב שמעון זור אמר אז זהו בא לחלוק לא וכי כל הגויים רשות אחת היא לא באמת אמר שמונה ברשותו של בעל היין אבשו סובב את ככוב מותר ולא לגמלין רב נחמן בשם זירי להחמיר להפך במשווי של בעל היין אב הי מונש כוכבים מותו ולא שנ לגמל זה רב שזר כל רשוס אויב דכו חסי וזה אסור תניסב נחמן שרב שםז בא להחמיר כי בבר כתוב אומר רב שזו כל רשוב כחובים אחסי מפני הרמו שגומלין זה לזה מספרת הגמורה דבי פרזק רופילה פרזק זה שמו של האיש רוי פילה הכוונה משנה למלך אז בבית משנה המלך הם ביקשו ליהודים שיצרו עבורם יין או הסיבו חמר את היין הקשר שהישראלים סיכמו איתם שיקנו יקנו אצלם בהשראה עדיין לא שלבו להם הם הושיבו את היין הוניחו את היין גבי הריסיו אצל האריסים שלהם הגויים הם גם גויים והם עובדים שלהם סובו רבונו כמי דרוב והחמים שישו לפני רוב וחשבו למימר כי חישינ לגוימלין לדעתנקמה או לדעת שם בלוז לדעת אחד מהם הנמי לכדק מויסי והי גבי הי כשהוא עושה חשבון עכשיו זה מונח אצלי היין שהישראל יצר עבור חברי ומה מחר אחר זמן הישראל ייצר עבורי והוא יפקיד עוד אצל חברי הגוי אז הם אומרים עושים הסכם ביניהם אני מכניס אותך ליב ואתה תכניס אותי אבל לא חגיבריס אליו דרקלסו בפרזקרופילה בוא נחשוב מחר מה יקרה האוריס הוא ימכור ליהודי יין הוא יפקיז אצל המשנה למלך לא מפקידים אצל המשנה למלך אז ממילא לגויים ללא יחשינן ולכן אין חשש אומלור אדרבה כאן לכולל אסור אפילו אלוהי לגמלין מי אלוהים מרת מיני הוא לא מפחד ממנו אז הוא לא יכניס אותו הביתה ואם הוא יכנס הוא יספר ליהודי אבל לאכמ תסמיני האוריס מפחד מאדונו המשנה למלך מחפה לזכוסה גם אם פרזיפילה יכנס לבית האריס ויגע ביין אז הוא יכפא עליו הוא יעיד בפני יהודי לא נגע כאן לכן לכולל מאסור מספרת הגמורה ההוא קרכ דבי יוסי בי חמר דישראל היה שם ינו של הישראל שתה כחו בית כוח בכו בדנה ומצאו גוי שהסתובב בין חביות עכשיו יש חשש שמה נגע באחד החביות של הישראל והוא ניסר זאת אומר עובד אם נטפס אולוב כגנב אם הגוי חלש הוא לא חשוב ויש לו אימה משופטי העיר וימצאו נוגע נתפס עליו כגענב חמרי היין שורה בשתייה כן חשש שהוא נגע והיא אם הוא חשוב אין לו פחד שהוא יתפס כגנב אוסור אפילו בהנואה כי ודאי שהוא נגע ביין וטויסס אמרי שמתוך הלשון משמע שנקטו כרוכש היה מונח בתוך הרחוב אלא מהגם היה שם יין של גוי שאתה אין הגוי נדפס כגנב על עצם זה שהוא מסתובב כן כן בין החביות רק על הנגיעה ובכל זאת היין מותר אם הוא נתפס כגנב על נגיעה ביין אדרון עלוך רבי שמואל ונקרא את דברי רש"י שהוא מסכם את ההלכות של מגע גוי ביין שלמדנו בפרק זה אומר רש"י כך מסכונדמלס יש כאן ארבע אופנים ברשי אופן ראשון מגע אויבת ככובים ישיר ביין אז כך תלוי כ שנזכה ליגה שכשר ביין אף על פי שלא יניס לפניזור אוסובה המקוםסניס דגד כחובים משום נזיר מונהגה שלי בכבונה שלוש שלוש דוגמות דוגמה ראשונה כגון לא יקר בו ש יין הוא בכלל לא ידע שזה יין מותר בנו ממסניס דחר כחובים אסור רק בשתייה וכי נופה לבור נמה שלא י בכבונה ומנו ממסניס למד במשנה וכן אופן שלישי נזכב ליטול דבורח כגון דרבש שנפל לתוך החבית של היין שלא יהיה בכבונה הוא מותר בנוהם אופן שני מגע או ככובים על ידי דובר אחר לא מגע ישיר כגון מקנה אז שוב תלוי אם אנו יודעים שנתכבל לדבר אחר כי למשל מודדו בקנור התכוון למדוד אוטיז את הצירה מות ממסניסן אם זה בכבוד חזמחב אוסו בנו מהדברום שהוא נגע על ידי לולב שר יר משום דשל בכבונבה או בכבון אסור משום ליך אופן שלישי כוחו שלבת כוחובים בחיבורים לא בזריקה לרחוק כגון דוירי קרוקה שהוא מעביר מחבית לקד או שהוא מוסיף מים אז שוב איקרבו שהוא יין אוסו בנוה מדרבי חנון דומרצי ואחז על ינו משום יין נסך משום לך אז כך זה ברוב הפירושים אבל יש גרסה ברשי אוסו בשתי מותברנו כבר דיברנו שבזה שתי גרסות ברשי לא יקר בוי מטר שתיה מהובד רבי יוחנן בן רבי יס בן חד שור אפילו בשתיה משום ככה גם זה שעשר כמר הוא כן יודע אבל לכולל אם הוא לא ידע שזה יין אז זה מותר גם בשתיה באופן שזה קויח אופן רביעי זה קויח שלא יהיה בחיבורים כגון שהוא זרק לתור זה כגון זריקה מותרב בשתיה אפילו נתכוון לזרוק מדרבשי דאומר כל שבזב תורר בבית כוחובים אינו י נסך כך הגיע הרב ופוסקו למיסה עד כאן דף סא ف
לצפיה בתכנים נוספים: