הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נח

עבודה זרה דף נח מתחילים בעזרת השם דף נז עמוד ב שורה שמינית מלמטה מספרת הגמרא ההוא הובדה דאבה במחוזה שמעו סיפור שהיה בעיר מכוזה אתה עובד כוכבים איל לחנות עד ישראל בא עובד כוכבים נכנס לחנות שמוכרים יין של יהודי שאל אמר לו יתלכו חמרה לזבוני יש לכם יין למכור לי אז הם שיקרו אמרו לי לא אבל יתיב חמראה בדלה היה שם דלי עם יין שדי ידי ושכשכך בי הכניסה עובד כוכבים את ידו שכשכך בתוך הדלי לראות אם מה שיש שם זה יין אז בעצם היה שם יין והעובד כוכבים שכשך בידו ביין השאלה אם הוא כעת עשר את היין משום יין נסך אבל לפני כן, לפני שהשאלה באה לרב העיר, המשך הסיפור אמר לו העובד כוכבים אמר למוכרים איי לו חכם ראו זה לא יין מה אתם אומרים לי שאין לכם יין למכור שק ליח בריתחי לקח המוכר הזה את הדלי עם היין בכעסו הוא בא לומר לו אתה לא תשתה מזה שדיי לדנה השליך את היין לתוך חבית גדולה עכשיו באו לשאול את רב העיר רבא מה דינו של היין? אמר להם רבא בשתייה היין הזה אסור כיוון שהעובד כוכבים שכשכך את ידו ביין אף על פי שהוא לא התכוון לשם עבודה זרה אבל בהנאה זה מותר שרי רבה לזבוני לעובדי כוכבים אפשר למכור את זה לגויים מלעבור על התורה לא מרוויחים אותו יהודי בהתחלה שיקר כי הוא לא רצה למכור לעובד כוכבים אחר כך כעס והשליך את מה שנשאר ומה שהיה בתוך הקד לתוך החבית בשביל לא למכור לעובד כוכבים בסוף את כל החבית הוא צריך למכור לעובדי כוכבים בכל אופן רבא אמר שהיין הזה מותר בהנאה היו שניים מחכמי ישראל לא היו במחוזה הם לא התווכחו עם רבה אבל הם חלקו עליו הפליגה לרב הונה ברחיננה ורב הונה בר דרב נחמן אז אם כן יש כאן ויכוח כל אחד אומר את דעתו אז יצאה הכרזה של רבא שזה מותר בהנאה נפק שיפורי דרבה ושרו יצאה הכרזה שלהם שזה אסור בהנה נפק שיפורי דרב הונה ברחיננה ורב הונה רב נחמן בהמשך הביה הצליח להוכיח לרבא שהיין הזה אסור בהנאה כמו שנראה בהמשך אבל בכל זאת היה כאן איזשהו סיפור אחרי שרבה חזר בו והסר בהנאת היין יקלה הזדמן רב הונא ברידרב נחמן למחוז העיר של רבה אמר לי רבה למשמשו רב אלאקים שמה ה טרוק טרוק גלי דלוני אשדניטריד סגור את הדלת שלא יבואו אנשים וטרידו אותי אל תיתן לרב הונה להיכנס אני מתיירשמה יקפחני בהלכות על המחלוקת הזאת אף על פי כן רב הונה בסופו של דבר על לגבי נכנס אמר לי אז רבונה שואל שואלת רבה כי הי גבנה כמו הסיפור הזה שהעובד כוכבים שכשך את ידו ביין של הישראל לא מתוך כוונת ניסוך עבודת כוכבים מה היא האם היין נאסר בהנאה או לא אמר לי רבה אסור אפילו בהנאה מכיוון שהרי רבה חזר בו כאן הוא אמר את הדעה מה שהוא סבר אחרי שהוא חזר בו אז רב הונה ששמע שרב פס פסק בהתחלה שזה מותר בהנאה שואל אותו ואמר הודה אמר הרב הוא זה שאמר שכשך אין עושה יין נסך לאסור בהנאה אלא רק בשתייה איך אתה כעת עוסר אז רבא מתוך בושה התחמק ככה רש"י אומר אימר דהמריענם מה שאני אמרתי לבר מדמי דהו חמרא כל מה שניתרתי בהנאה זה את היין שהיה בחבית אבל חוץ מדמי היין של הקד שהכניסו לתוך החבית דמי הוא חמראה מהמרי וכדמי היין שבתוך הדלי שבו העובד כוכבים שכשכת ידו הי מטרתי אבל לנו הגמרא מספרת מה באמת גרם לרבה לשנות את דעתו אמר רבה כי אתה לפום בדיתא הגעתי לפום בדיתא אקפן נחמה נשמתתה ומתנית דסיר הביה שמכונה נחמני הקיף אותי בשמועות המוראים ובברייתא הביא ראיה לאסור את כל היין שבחבית בהנאה ולכן חזרתי בי שמעת את המן נותן שמועות של אמוראים דהו הובדה היה סיפור כזה בדיוק דאבה בנהר דעה ועשר שמואל אותו סיפור בטבריה ועשה רבי יוחנן אז בהתחלה אמרי לי אמרתי להביא אולי אותם המקומות החמירו עליהם לפי שאינן בני תורה ואמר לי אנשי טבריה ונארדה אינן בני תורה ודמחוזה העיר שלך ששמה אתה התרת עם בני תורה הרי אנשי מחוזה גם לא בני תורה היית צריך להחמיר מה מתניתא מה הברייתא שממנה הוכיח הבייה שהיין אסור בהנאה בהגרדמים אדם שממונה לשמור את המידות במצוות המלך שלא ישקרו בהם והוא תואם את היין של המוכרים אז אותו אחד עובד כוכבים שקדח הוא ניכב את מכסה החב במנקש כנה חלול שמכונה מינקת והעלה את היין דרך המנקת עד פי וטעם או שטעם יין מן והחזירו לחבית בשני המקרים העובד כוכבים נגע ביין שבכל החבית זה היה מעשה ועסרו מי לו בהנאה אז אם כן זה סותר את מה שרבה התיר בהנאה ואף על פי שכאן גם מדובר שהוא לא התכוון לנסך וזה נאסר הגמרא לא יכול להיות שזה מדובר שזה אסור רק בשתייה ובזה גם רב העודה בהתחלה שמותר שת השאלה אם כן היא הכיני אשיה כתוב ימחר לעובדי כוכבים אל תאמר שזה אסור לגמרי כי דקטניסיפה כמו שנראה בהמשך הבריתא איזה אדם שהוא חרם היינו משוגע בעל מריבות ממהר לעשות דברים בלי לחשוב קודם שהיה עובד כוכבים שרשית ידו לחבית יין וכסבור של שמני ונמצאת של יין. זה היה מעשה ואמרו באמת כאן זה רק אסור בשתייה וזה מותר בהנאה לכן ימחר. כיוון שסבר שזה חבית של שמן לא חוששים שמה הוא מתכוון לנסח את זה כי מנסכים רק יין לכן זה לא הוא לא התכוון לאסור אז לכן זה לא מי בהנאה אבל בחלק הראשון שהוא קדח בקש שהוא יודע שזה יין חוששים שהם הוא התכוון לנסך את זה לעבודה זרה ולכן זה אסור גם בהנאה תיוטא דרבה תיובתא באמת יש מכם כאן מוחלטת לדבריו של רבא שאמר שזה מותר בהנאה ובאמת מכאן מוכרח שזה אסור בהנאה מספר ספרת הגמרא, רבי יוחנן בן ארזה ורבי יוסי בן נאוריי היו יושבים אבו יעטבו וקשתו חמרה הם שתו יין אתה גברה הגיע שם איזה אדם המרו לי ביקשו ממ ממנו תא אשכינן בוא ותשקה לנו לתוך הכוסות הם חשבו שהוא ישראל לבטר דרמה לכעשה אחרי שהוא שפך לתוך הכוסות ומזג להם גלהם מילטד עובד כוכבים הוא התברר שהוא עובד כוכבים אחד אסר את היין אפילו בהנאה ואחד התיר אפילו בשתייה שרי אפילו אפילו בשתייה אמר רבי יהושע בן לוי יש סברה גם לטובת זה שסר מנדעשר שפיר אסר ויש סברה לטובת זה שהתיר מן דשרי שפיר שרי מן דעשר יש סברה טובה לומר שבאמת זה אסור כי העובד כוכבים כשהם מבקשים ממנו למזוג הם לא אמרו לו אם זה יין או שזה משקה אחר שמשקר אז מימר אמר הוא אומר לעצמו מ זה בוודאי יין לא יכול להיות שזה שיכר סלק דעתי דרבנן כהני שיכר כשטו וכיעלה בדעתך שרבנן חשובים כאלה שותים כזה משקה פשוט שיכר אלא ודאי הי חם ראהו ודאי זה יין ואם כן כיוון שהוא יודע שזה יין חוששים שמה נסכי הוא ניסך את זה לעבודה זרה מה דשרי למה יש סברה לטובה זה שהתיר ושפיר שרי הוא התיר טוב נאמר אמר אותו כוכבים אמר אומר לעצמו סלקה דעתי דרבנן כי הני חמרה קשתו ואמרו לי לדידי תה אשכינן כי בדעתך שהרבנים האלה כמותם ישתו יין ויאמרו לעובד כוכבים שימזוג להם אלא ודאי שיכרה הוא קשט הוא זה שהם נותנים לי למזוג להם אף על פי שאני עובד כוכבים כנראה שזה שיכר אז לכן ודאי שלא נגע בו ולא נסכי ולא ניסך את זה לעבודה זרה שואלת הגמרא והקחזי הרי עובד ככובים אמור לראות שהוא מוזג יין. הגמרא בליליה זה היה בלילה והוא לא יכל לראות מה הוא מוזג. שואלת הגמרא וכמוח לי אתה רואה הבדל בין ריח של יין לריח של שיכר? אומרת הגמרא מדובר פה ביין חדש חדתא שהיין אין לו עדיין ריח ולכן הוא לא יכל להבחין שזה מדובר כאן יין. שואלת הגמרא והקנהגה בי בנטלה הרי בדרך כלל כשלוקחים מהחבית יין לוקחים על ידי איזה כלי קטן שנקרא נטלה. אז אם כן הוא נגע ביין ילד הנטלה ואבל מגע עובד כוכבים שלא בכוונה אפילו אם זה היה שלא בכוונה וזה אסור כי הוא נגע על ידי אותה נטלה לא צריכה דכמור קורו כמדובר שהוא מטה את החבית ושופך ישר לתוך בלי לגעת על ידי נטלה אבל כוחו שלא בכוונה שפיכת היין לכוס נעשתה מכוחו שלא בכוונה לנסך כי הוא לא ידע שזה יין כל כוחו שלא בכוונה לא גזרו רבנן לא גזרו ברבנן בהמיני רב אסי הואשאל מרבי יוחנן יין של ישראל שמסחו עובד כוכבים. העובד כוכבים מזג את היין. הרי היין שלהם היה מאוד חזק. לא שתו אותו כמות שהוא אלא היו מוזגים אותו במים. העובד כוכבים מזג את היין של ישראל במים אבל הוא לא נגע ביין. מה הוא? האם היין נאסר? אמר לי רבי יוחנן והימה מזגו. למה אתה אומר מסכו? הרי השם של זה מזיגה. אמר לי הנה כדכתיב כמינה אני אומר כמו הלשון של הפסוק במשלי תבחה תבחה הכינה את הטבח מסכה ינה מזגה ינה קוראים לזה מסכה אמר לי לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמו היית צריך לנקות לשון חכמים אבל על כל פנים נשאלת השאלה מה היא מה באמת דינו של אותו יין אמר לי היין אסור בשתייה אף על פי שעובד כוכבים לא נגע בו רבנן גזרו על כוחו המים שיצאו מכוחו ונגעו ביין. זה חשב כאילו נגע ביין עצמו. משום המשל לך לך אמרין לנזירה. נזיר שאסור לו ענבים אומרים לו תלך מהקרם סביב סביב לקר לא תקרב. סחור סחור לכמה לא תקרב כדי שלא תקשה לאכול מהענבים. גם כאן אסור רבנן נגיעה ביין בכוחו כדי להרחיק מהעבירה של יין נסך. עוד מספרת הגמרא רבי ירמיה קלה הזדמן למקום ששמו סבתא מעניין היה כזה מקום חזה חמרא דמזגי עובד כוכבים וישתי ישראל מני הוא ראה שעובדי כוכבים מוזגים יין והישראל שותים מזה ועשר להו הוא אסר להם גם משום לך לך אמרין נזירה סחור סחור לקרמל תקרא ואומרים להנזיר שילך סביב סביב להתרחק מהקרם שלא יקשל באכילת הנבים יתמר נמ אמר רבי יוחנן הלכה הזאתי גם כן נאמרה על ידי רבי יוחנן ויש אומרים אמרלה שזה היה אמר רב אסי אמר בשם רבי יוחנן יין שמזגו עובד כוכבים אסור משום הרחקה לך לך אמרין נזירה סחור סחור לקרמה לא תקרב כמו שנזיר אומרים לו אסור לך לאכול ענבים אז תתרחק ותלך מסביב אל תתקרב לקרם ככה גם עושים הרחקש לבוא להיכשל ביין נסך עד כאן דף נח ك
לצפיה בתכנים נוספים: