הדף היומי מסכת מכות דף ו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ו

[מוזיקה] מקסדוב מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם כתוב בתוירה על פי שניים עדים או שלושדים יומסמס נשאלת השאלה אם סקיימסדוס בשניים לא מפורת בשלוש ברור שגם שלושה טוב אלו להקיש שניים לשלוישו מה שלוישו מזים מנסניים אף השניים יוזו מס שלוישו כתוב בתויר שעידם זה ממין מאמינים לשניים אז זה ברור שאם שלושו מזמים שניים אז ברור שזה כלול בפרשה אבל מי אומר שגם להפך שאם יש שלושה שמעידים ורק שניים בהם לזים אותם גם אז נמין לשניים לכן צריך את הפסוק אויש לאישו ומני ששניים מזימים אפילו מיועידים תעמוד לא עם העידים זה מיותר היה יכול להיות כתוב פי שניים עידים או לאישיו מסמס מה זה האידים הנוסף זה אפילו מיו רבי שמעון מר מה שניים אינו נהרוגין עד שהיו שניהם זה ממין כמו שרשי פירש לאיל ונביא זאת כעת האשי לאליל מביא כתוב בפסוק והנה עיד שקר או עיד בכל מקום שכתוב עיד סתם בלי עיד איך עוד הכוונה לעדות שלמה שני עידים אז מה הפסוק אומר והנה עיד שקר שכל הכתבררה כעדות שקר שני העדים הקד ועסיס מלקשום לעסס לאורחיו אומר רב שימן זה זה לומדים הקש אף שלו אישו אינו נהרוגין עד שהוא שלושתון זמין אבל אם שלושה הידו דבר מסוים למשל שאדם חילל שבת ורק שניים מהם הוזמו השלישי לא הוזם אז נכון שהוא לא נהרג כל העדות התבטלה אבל לא מקיימים בשניים אילו כשזומם ומניען אפילו מיו שכמן שלא הוזמו כל המאה לא מענישים אותם גם את אלה שהוזמו תעמוד לא יאמר שוב המילה אידים רבי עקיבא מו לא י בו השלישי להוקל הבק טוען שת שתי הדרשס הקודמות לזה לא צריך את הפסוק כי ממילא יודעים ששניים מזמים את השלושה כיר שניים כשרים לכל עדויות וממילא גם יודעים שאין זמין עד שיוזומו כולם שהרי כולם כאחד נעשו עדים וכתוב הנה עיד שקר אויד שצריך שכל העדות תוזם אלו ההקש בא לאח מרובל השלישי ולסדינו כיוצא כלומר אם שניים מעידו למשל של אדם שחילל שבת והעד השלישי לכאורה גם בלדם יכלו להרוג את הנידון כי שניים מעידו לפניו אז הייתי אומר שגם כשהוזמו שלושתם אז לא יקיימו בדין הזומה לכן מלמד אותך הפסוק שגם הוא ממקיימי הדבר ואם הוא מוזמו שלושתם גם הוא נהרג ממשיך רבקא ואומר ואם כןש הכוסוב לנתפל אוביר הוא רק תפל העדות כבר קיימת בלדיו כאוב אויר הוא ננש הלך אז כמה וכמה כמה ישמסכר לנתפלסם מצווה מצווה מנין אני יודע שלח כמה וכמה אומר רשי שמצינו מדות מרובה ממדספרונוס ומידות אומר צריך חסד לאלופים לאלפים של דורות ומנספרונוסמר רק על שילריהם רק עד ארבעה דורות וכיוון שהנקש למחצו דורש רבקה עוד דבר מהקש ומה שניים נמצוא איך עוד מהם קורב פוסל הוא קרוב לנידון או שהוא פסול מחמד שהוא גזלן וכדומה דוסם בטילו כר נשאר רק עד אחד ועד אחד לא יכול לגרום למיס שלו שבאו ועידו נמצא עוד קור בפוסל אפילו שנות שניים כשרים בתלילו מנין אפילו מושידו שנמצא אחד קורפוסל שהכל בטל תמוד לאדים אומר רבי יס במורים שנמצא אחד קוב פוסט לעידות בתלה בדנפשס הפסוק מדבר ביום מסמס המסתבר להמיד זאת דווקא בדין הנפש ששם נאמר והצילו העידו צריך לחזור ערכי זכות אבל בדיין מומנס אפילו שחלק מהעדים נפסלו אם נשארו שניים כשרים תזכה האידוז בשער רבי אמר איךודינמונס ואודינפשס אדוסם בתילו נמצא אחד קורא פוסל אבל ואם בזמן שיסרו בואו רבי סובר לא כמו רבי יויסי שאם היה כאן עוד אחד פסול אז הוא פוסל את הכל דווקא עם הקרוב הפסול השתתף בעדות הוא היה כאן כדי להעיד ואיך רואים זאת אז בדין הנפש רואים זאת על ידי שהוא יתרה הוא היה אחד מהמטרים או רק הוא יתרע בזה שעוברת עבירה שצריך הרי להתרות שאם תעבוד כך וכך אז תערה כך וכך זה מוכיח שמתכוון להיד ואז הוא חלק מהעדות אז הוא פוסל את כל העדות גם את העדים הכשרים אי אפשר לקבל בזמן שלא יסור בון זאת אומרת אומרת הקרובבים האפסולים לא התכוונו להיות עידים אז זה לא מבטל את הידות האחרים מחמד זה שהיה כאן קורב פוסול שהשתתף בראיית הדבר כי אם לא כך מה יעשו שני יחין שראו באכות שורגס הנפש אדם רצח את חברו שלושה אנשים ראו זאת שניים הם שני אחים שהם לא יכולים לבוא להיד ביחד ועוד אדם זר אז לא יוכל אחד מהאחים ואדם הזר לבוא לבזנן שניים שהם כשרים ולהעיד לא מסתבר אלו מי ברגע שאם שתי האחים לא שניהם התכוונו לעדות רק אחד מהם מתכוון להיות כאן לשם עדות הוא ועזר יכולים לבוא להיד בבזן אומר רובה והוא שהידו כול בתוך כדי דיבור מה שראינו במשנה שמיו כשניים זה הכל כשכל העדים העידו בתוך כדי דיבולה היה הפסק בין אחד לשני של כדי דיבור כמו שכבר נראה אבל אם העידו שניים אחר כך העידו אחרים עד לקשתי שתי כיתות לכל דבר אומר רש"י מדייק טוייסס מדברי רש"י שגם לעניין שנמצאי חודקור בפוסל הם כשתי כיתות ואם יש שניים כשרים שהם העידו רק אחר כך אחרי שעבר כדדיבור העיד פסול אז הוא לא פוסל את כל העדות אבל טויס מקשים שמשמ ברור בגימורה שקורב פוסל לא תלוי בעדו את תוך כדי דיבור אלא בראיית המעשה כמו שהגיבור תקשה אור רוגציל כמו שראינו גם במי שנה מיסו שני יחין פשטס כוונה בראייה לבד אכן אומר טויספס שרוב המתייחס רק לגבי דין איד זיממים שאמרנו בתחילת המשנה שהם לא נהרגים עד שיוזומו כולם הבזה אומר שדווקא אם העידו כולם בתוך כדי דיבו זו עדות אחת ועד שלא יוזמו כולם הם לא יהגו אבל אם העידו מקצתם בתוך כדי דיבור מקצתן אחרי כדי דיבור הם שתי כיתות ולא צריך שיזומו כולם עם כת אחת וזמה אז היא נהרגת אבל לעניין נמצא יחד קרוב פוסל אז בעצם זה שהוא היה נוכח במחלוקס רבי ורבי יויסי היה מספיק סתם נוכחות צריך כבון לידוס זה כבר פוסל ותיסוסס מסבירים מה באמת ההבדל למה לגבי זה זה כן נחשב קטחר לגבי זה לא אומר טויספס שההבדל פשוט בנמצא חודק בפוסל בפשטס אין לנו סיבה לומר שהם לא אומרים אמת אז מתי התחיל העדות שלהם בראייה שלהם בראייה הם ראו כולם ביחד אז הם כת אחת גדולה ולכן הכל בטל בעידז ממין הרי התברר לנו שהם דוברי שקר הם הוזמו אם כך הם לא ראו את את המעשה בכלל אלה שהוזמו אלו מי מה מחבר אותם יחד עם שאר העדים זה שהם ההידו ביחד אז דווקא הם הידו תוך כדי אם לא דו תוך כדיבו אז יש שתי כיתות נפחדות אומר לרבח מדיפתי לרבינה מרדת כדיבורדומה מה שיעור הזמן של תוך כדי דיבור כדי שהיא תלמיד לרב שתי שיטות האם זה זמן שלוקח לו מה שוללך רבי או כמה משך זמן של שוללך אוו רבי או מוירי אבל זה כמה שניות מיו 100 עדים צריכים להעיד בתוך כדי זמן כזה טו ואבו ודאי שם עד אחד מעיד השני מעיד מיד אחר כך אבל השלישי הוא כבר לא תוך כדי לראשון אומר לי ענה לו רב הנה מספיק שכל חד בתוך כדידיבוש חברוי הראשון העיד והשני העיד תוך כדידיבו של השני הראשון והשלישי תוך כדי של השני וכך הלאה זה מחבר אותם לכת אחת מה ראינו במשנה רבי עקיבא אומר ליבו שלישי וכולו ומה שניים וכולו אז למדנו מחלוקס רבי יויסי ורבי אומר לרב פופל הביה אלו מעטו לפי רבי יוסי שאומר שגם אם לא יתרו זאת אומרת גם אם היה נוכח כאן פסו שלא יתקב להעיד הוא מציל את הנידון כיוון שהוא קרוב שלו כיוון שהוא פסול אז הורוג יציל אז תמיד לא נוכל להרוג רויצח כי כרי ההרוג עצמו הוא לא יכול להיד שזה הרג אותו גם אם היה נשאר בחיים כ הוא קורב אצל עצמו אז נוכחותו תבטל את העדות גם העדות הקשרה אז זה ברור שהקושיה רק לפי רבי יויסי כי לפי רבי צריך דווקא שהוא יתכוון להעיד והאורג ודאי לא התכוון להעיד לפי רבי יסי קשה אם התרה מחייבת רוצח במיסה אז ברור שזה לא פוסל הנה לא הבעיה באמת צריך לומר לפי רבי יסי שכל המקראות שמחייבות את הרוצה ח להרג ודובר דווקא כשהור גוי מהחורוב אז הנהרג לא ראה את מעשה ההריגה אז הוא שואל אותו נירבה יאציל כיוון שהנרבה עצמו רואה אז הוא שוב ענה לו כשרוב מהחוי רוב אז הוא שואל הוירג ורוביבי הצילו בעלי אוירה עצמם הם ודאי קרובים לעצמם הם לא יכולים להעיד על עצמם שהם עברו עבירה והם נוכחים כאן בעדות אז הם הפסלו את שאר העדים אשתי קבש כל ידע מה לענות כי עושה לקב דרובה כשבא רב פופה לפני רובה אז הוא הקשה לו את אותם קושיות אומר לי זה לא קשה בכלל מה המקור שאם אחד פוסל אז הוא פוסל את כל העדות למדנו על פי שני עדים או יש על פי יש לו אישים יוקום דובו אז ממילא יוקום דובו במקיימדובו באנשים שיכולים לקיים להעיד את המעשה הכוסו בדבר ולא באלה שעושים את הדבר לכן הרוצח הנרצח הרוויבי הנרבע הם לא בכלל מקיים מדובו אז הם לא כלולים בכלל בעדות אז ודאי שמה שהם רואים את העדות זה לא פוסל את שאר העדים הכשרים מה ראינו רבי יסים ממד ממורים וכולו מה יעשו שני אחים וכולו שואל את הגמורה לפי רבי שסובר שדווקא אם הפסול התכוון להעיד אז הוא פוסל את השער אז בישלימה בדין נפשס איך יודעים אם הוא התכוון או לא רואים אם הוא יתרע או לא מה קורה בדיין מומנס או בדין נפשס שהוא לא יתרע אבל יתכן שהוא כן התכוון להיות חלק חלק מהעדות איך אמרינלו שהקרוב והפסול מגיעים לבזן אם לא מגיעים לבזן לא צריכים לחשוב ש שהם חשבו לעיד אם הם כן באים איך אפשר לבדוק האם מתחילה הם התכוונו לעדות או שהם לא התכוונו לעדות ואז הם לא פוסלים אומר רוב או חמנלהו בזם שואלים אותם כך למר זה הסיסו כשבאתם לראות את המקרה באתם סתם לראות או לעשו דסיסו או שהתכוונתם באמת לעיד אי אמר להסו דאוסו אז אני אמצא במקור בפוס לידוס בטילו היא אמרה למר זה עשו אז זה לא כי מה יעשו שני אחים שרוך שוורגס הנפש אז למה הייתה מחליקסרבי רבי יויסי האם דווקא בהתכוונו להעיד הם פוסלים את השער איך ההלכה תמ אומר רב יודמר שמואלוך כרבי יויסי הרב נחמן אלו חקרבי וידועה השאלה שתויספ ושער ראשוני מעלים אם כך בכל קידושים בכל חופה יש הרי שני עדים אבל נוכחים שם הרבה קרובים אז איך אפשר לקבל את העדות אז בישלם לפי א רבי אפשר לומר שהקרובים לא מתכוונים אבל לפי רבי יויסי שאפילו הם לא מתכוונים אז איך אפשר תמיד להכשיר אייד קידושים אז באמת המנהג הוא שהחתן אומר לשני עדים אתם אידי הוא פוסל את כל השער ומקרה כזה רק הם דים וכל השער לא ים כמו כן בגיירושין עושים כך אבל למיס הרישוינים הם מתרצים באופנים אחרים שאין בעיה באופן כזה אומרת המשנה אויו שניים רואים מחלון זה אדם עבר עבירה מסוימת ושני עדים רואים אותו מחלון זה ושניים עומדים בבניין אחר רואים מחלון זה ואיך חות מסרבה באמצע למה נקטו דווקא חות מסרבה באמצע ולא שאחד מכיתות האדים מטרים בו נראה בגימורה בזמן שמקצוסון רואין אילו סילו מקצת מהעדים שבחלון זה רואים חלק מהעדים שבחלון השני הרי אלידו סחס וגם אלו שאינם רואים זה את זה אומר טויספס הם מתחברים כאחת אז ממילא יש לי כאן כת אחת של ארבעה עדים ולכן אומר רש"י אם הוא זם אחד מהם זאת אומרת זוג אחד הוא זם ולא זמו כולם הם לא נהרגים הוא עדיים מוסיף טויספס אם נמצא אחד מהם קורב פוסל עדות כולה בטלה עובים להב הם לא רואים את שני האדים אלו לא רואים את שניים אחרים הרי אלו שתי אידוס נפרדות לפי כוחי נמצחס ממז ממס שני עדים הזימו אותם השניים אחרים לא הזימו אותם אז מה קורה דבר מאוד מעניין הוא והי נהרוגן והשני אופטורו אומר טויספס הן נהרגים אף על פי שלא הוזמו קד שני שנייה והוא באמת חייב מיסא כיוון שהוא הוזמו וברגע שהם הוזמו אפילו בעצם שהם העידו על אדם שמתחייב מיסה אבל למיסה הם באו להידדות שקר הוא עדיין לא היה חייב מיסה בשעה שהם העידו כמו שלמדנו ליל הוא נהרג משום כת שנייה דלא בתלה עדות כת שנייה בזמת הראשונה כיוון דה ושתי דוס אז הוא ואינה רוגין והשני פטורו הראשונים מתקשים ברור שהשני אופטורו הרי מקבלים את עדותם ועל פי עדותם הורגים את הנידון אומר כיויסב שכוונת המשנה שאם אחר כך אחרי שיקימו את הוא והי נהרוגין עכשיו הזימו גם את הכת השנייה אז היא פטורה למה כמו שלמדנו כאשר זומה ולא יקשרוסו עכשיו כך מדברי תנקה ממש שלא צריך ששני העדים דווקא יתרו אפשר שיתריא אחד מהעדים אפשר שיתרה אדם זר רבי יוסי אומר לאילו מינרוגין עד שיו שני אידוב מסריבוי שנאמר על פי פי שניים מידים יומסמס דבור האחרון על פי שניים מדים שליטיסנדר שימס את עדות האדים מפי התורגמן אלא הם צריכים להכיר בלשון האדים ולא שיעמוד מליץ ותרוגמם ביניהם הם חייבים לדעת ולהכיר את שפתם של האדים אומרת הגימורה הגימורה ראינו שאם יש שתי כיתות עדים אז אם רואים אלו את אלו אז זה כת אחת גדולה אם לא זה כיתות נפרדות מביאה הגימורה גם לגבי כת אחת אומר הרבז זרטוב ומרב מנין לידוס מיוחדת שהיא פסולו אדם עובר אויר אחד רואה אותו מחלון זה והשני רואה אותו מחלון אחר ושני העדים לא רואים זה את זה מניען שיפסו לו ואי אפשר להרוג אותו שנאמר לא יומס על פי אדכוד נשאלת השאלה מה היא איךוד אילי מאידוד מה מי שרק הוא מעיד מרי שיש להפסוק שמנן לו על פי שניים מעידים אז ברור ששניים ולא פחות משניים אלו מה איך עוד איכוד איך עוד שמגיע אחד ועוד אחד שאין אין קשר ביניהם לא ראו אחד את השני אז אי אפשר להמית אותו תנאכל יומס על פי ידי חודש שניים שרוא יכל מחלון זה וא מחלון זה ואין רואים זה שאין מצטרפין ולא יויד אלא אפילו בוזה אחר זה בחלו נכוד אי מצטרפן אדם עמד בחלום והוא ראה חלק מעבירה אחר כך הוא זז ובא חברו וראה את החלק השני הם מצטרפים להמיט אותו אומר לרפל הבא אשת כתומה איך עוד מחלון עם זה ואיך עוד מחלו עם זה די כוחו זה כולם ו כוחו זה כולם כל אחד מדים ראה את כל המעשה אמרס מצטרפה בוזחזה דחוזה פלגדמ חוז פלגדמסה כל אחד מדים רק חצי מעשה מבויה צריך לומר שלא מצרפים אותם אומר להנהל הבניצרכו אלא לבוא לסער ובעל לתר במשך זמן וכל אחד מה שהוא רואה מספיק בזה כדי לחייב מספיק בחלק הזה כדי לחייב אותו בכל זאת לא מצרפים אותם כי הם לא ראו ביחד אומר רובה ויש כאן נידום ברישונים לכאורה הם מודים אחד השני טוויזרפו האם רוב עולה על דברי המשנה שבמשנה ראינו ששניים מכאן ושניים מכאן הם לא רואים זה את זה הם לא מצטרפים או שעולה עלמה שראינו בברייסה שעד אחד מכאן ואד אחד מכאן לא רואים לא מצטרפים אז אומר רוביונסמסרי נכון שהם לא רואים אחד את השני אבל המטרה עומד באמצע ולכן המשת נקתה שיש מטרה באמצע כדי לומר את החידוש הזה אומסרי רוי אויסון המצטרף ומצרף אותם לעדות אחת גדולה והוא אומר רובה לפי חכום שחולקים על רבי יויסי שלא צריך שדווקא שני העדים יתרו בו מסרי שאומרו אפילו מפי עצמו אפילו ההרוג עצמו יתרע בו דע לך אם אתה תהרוג תתחייב מיסה זה מספיק העדים שמעו שהוא יתרע בו אז זה מספיק לחייב אותו ואפילו מפי השד הגיע שד ויתרע בו בכל זאת זה התורה מספיקה אומר רב נחמן אידוס מיוחדס שאמרנו שעד אחד לא רואה את העד השני כשיר בדיין מומנס נחסיב לא יומס על פי דרך בדפשירו אבל בדין מומן כשירו מסקף לו רב זטר אלו מעטו שבאופן אחר בממנות הם כשרים הם מצטרפים אם כר בדין נפש סטציל אם שניים רואים מחלון זה ושניים רואים מחלון זה והוזמה כת האחת תצטרף את דוודזו להיות כולם ככת אחת להציל את הזו ממין ואת הנידון מצד אחד לבטל את העדות ומצד שני לומר לא הוזמו כולם כיוון שבעלמה בממומנות העדות מצטרפת אז יש טעם כאן להצילו התירה אומרת והצילו אתה צריך לחפש כדי להציל את זה הנידון למוות על מותנן שבמקרה כזה הוא והינרוגין כאשר אכן קשה על רב נחמן שאומר שבדין ממונס מצרפים כי דין ממנס מצרפים היה צריך להיות שגם כאן נצרף כדי להציל את הנידון מה ראינו רבי יסמר וכולו שצריך דווקא עשרה מפי שני העדים אומר הרב פופל הבאמיס לרבי יוסי הי סבורה שבכלל צריך הסרוה הסרואה מחוייבת להיות ששייך לומר דין מסוים מי צריך להתרות ותנן יויסמר הסווינרג בני שהוא כמועדומוסרה אדם שהרג את חברו והוא טוען בשוגג הרגתי ולא יתרו בי לא אם הוא שונא אותה אנחנו אומרים הוא כמו ומטרה אז רואים שאין דין מיוחד באסרואה שאז שייך לומר שצריך שדווקא עדים יתרו אלא צריך להיות ברור שהוא מיזיד אז מה מה זה משנה אם העדים מטריאים או אדם אחר מטריאה צריך שיהיה ברור שהוא מיזיד אומר לי אמר לו הבעיה ההוא המישה שאתה הבאת רבי יסי בר יהודי תני רבי יס בר יהודו אומר חובר אדם תמיד חוכם אין צורך אסרואה לפי שלנית אסרואה כל המטרה של הסר לאבחין בן שגג למיזיד שידעו שהוא יודע את ההלכה המרטבו זה ברור שגם חובר צריך להסביר לו את המציאות הוראים שהולך לאכול שומן אומרים לו לא זה לא שומן זה חי לב או שהולך לחלל שבת להז תזכירו לו זה חוד של שבת היום אבל לא צריך לומר לו את הדינים הוא יודע את הדינים אז אם למשל יודע שהוא יודע ששבת היום לא צריך להתרות בו אז זאת אומרת שרבי יסב יהודה סובר שאין צורך באשרואה באופן שידוע לנו ברור שהוא מיזיד אז גם מסתבר שזה רבי יוס ביהודה הוא זה רבי יוסי שאומר שאם הוא סוינבג את חברו אז לא צריך סרואה התענה שמשנתנו זה רבי יוסי סתם רבי יוסי בר חלפטה שהוא הוא סובר שיש דין שחייב תמיד להיות אשרואה ומי יטרה דווקא שני העדים מה ראינו דוור אחר על פי שניים מדים יש לו את סנדרש שי מספי טורגמון מספר את הגמורה אן הוא לעוזה בעלי לשון אחרת שהדינים לא מכירים את הלשון הזו דוסו לקמי דרובה הם באו לדין לפני רובה וכרובה טורג בניו כדי לתרגם את דבריהם שת הגמרא דוכה ותנהדרשפתורגמון הגמור רוב ומידה ויודע מה ידעמרי הוא הבין את השפה יש הרבה פעמים שאדם מבין שפה ווא יכול לדבר בשפה אז הוא הבין והוא שמע מה שהם אומרים רק ואדור דלה ויוד הוא לא ידע את השפה כדי להשיב להם לזה לצורך זה הוא השתמש בתורגמן והיה הגימורה עוד מעשה שלכאורה לא ברור מה הקשר אז הבח כותב וזה כבר כתוב בריתבו שזה שייך למה ששנינו לאיל שנמצא חודקו ופוסל אז עד בטלה אז למה הביאו את זה כאן אז אומר בגו הסב שצריך לומר שהמעשה הזה הגיע לפני רובה יחד עם אותו מעשה שלנו להוזה לכן הביאו גם את זה לא ותוביה קרי ודער ואבה הייתה עדות על הלוואה שהיא לא בטוביה הם מעידו על ההלוואה הזו עכשיו רובן לבה משמעון ואילוה וטוביה הם לא קרובים לא לרובן לא לשמואין והיה כאן ערב על הלוואה לוי והם קרובים של לוי וזה הגיע לפני רוב כמו שהבח מסביר אסוף הרב פופל למיימר רב פופ תלמידו שרוב וסבר גבי לוי וומל ורחיקנינו לגבי הלוי והמל והם רחוקים אז אפשר לקבל את הדותם אומר לרב הונבריד רבי יש ל הרב פופה אם לסלו ואם הלו ולא יהיה לו לשלם לבו שרר באוזל מלווה וכך המלווה לא ילך לגבות מהלוי מהעורב ממילא כיוון שבסוף יתכן שיגבו מהעורב אז אי אפשר לקבל את העדות של קרובים של העורב אז רשפירשי דעלבוה היו קרובים לעורב אז הראשונים מקשים אם אמרנו שרוב נלווה לשמ וליבי עורב ליווי כופר למה הם לא יהיו נאמנים היא לאטוביה לגבי הלוואי ולא לגבי העורב הרי שתי עדויות שונות לכן הם מפרשים באופנים אחרים אבל הרית מתרץ את רש"י שמדובר בעדות שבשטר שהיר חתומים היא לא הבת טובה ובשטר הכתוב שרובן הלווה לשימן ולהבי עורב וכיוון שהם קרובים לעורב אז בטלה כל העדות שבשטר אי אפשר לפצל לדות שבשטר ולכן השטר פסול [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: