הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עה

[מוזיקה] שבס דף העני אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה זל אומרת המשנה מוציא קופת רוכלין זאת אומרת זה קופה גדולה שיש בה כל מיני שקיות של מיני בשמים ודברים אף על פי שיש בה מינים הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת על כל הקופה זה נקרא דבר אחד שהוא מוציא זהרוני גינה השיעור שלהם פחות מכ גרוגרת רבי יהודה בתירה אומר חמישה כי זה מה שאפשר לזרוע בגינה אחת בערוגה אחת כפי שראיינו לאל זה רק קישוים שניים זה כבר חשוב זרע דלועים שניים זרע פול מצרי שניים חגב חי כלשהוא למה הוא ראוי לשחק בו שהתינוק ישחק בו מת כגרוגרת זה נהיה כמו אוכל ציפורת קרמים זה גם סוג של חגב בן חיה בן מתה כלשהי מפני שמציעים אותה לרפואה רבי יהודה אומר אף המוצי אגב חי טמא כלשהו מפני ש מצניעים אותו לקטן לשחק בו אבל טהור לא משחקים בו וקשייה שואלת הגמרא מה החידוש בזה שמי שמוציא קופת הרוכלים חייב רק אחת איל הוציא ואחר כך עוד פעם הוציא בהלם אחד כלום הוא חייב אלא אחד אז גם אם הוא מוציא בקופסה אחת ודאי שהוא יה חייב אחד מה החידוש כאן אונה הגמרא למיני צריכה לדעת רבי אליעזר שהוא סבר בלידה שהוא חייב עלכל ביה וביה אז גם כאן על כל הוצאה והוצאה הוא חייב אשלא תאמר מינים הרבה יעשו כה למות הרבה ויה חייב על כל אחת ואחת לפום כן צריך ממר אנו חיה לא אחת זה זהרוני גינה פחות מכ גוגר רבי יהודה בן בתרה אומר חמישה מהת מל רבי יהודה בן בתרה למה דווקא חמישה שכן דרכן להזרה בערוגה כפי שלמדנו למעלה ש בארוגם של שישה פחים זורים בה חמישה זונים זרע קישוים שניים זרע דלועים שניים זרע פול מציר שניים ני חיטים מדיות גם כן על שתיים לבד הוא חייב שמואל בשם רבי זהיר חיטין על ידי שהם חביבות למרות שהם אוכל ואוכל חייבים רק בכי גוגת כאן כיוון שהם חביבות עשו אותם כשאר זרעוני גינה שהם נ נחלים שכבר על שניים הוא חייב חגב חי כלשהו מת כי גוגר את דוד היה תמר בטהור אבל בטמא שלא אוכלים אותו אז מה עושים איתו כם לא פי הכלב ציפורת קרמים בן חיה בן מתה כלשהי שמנים אותה לרפואה אמר אבחה שכן אישה סטיפה סטיפה זה סוג של חולי מושכת ממנה והיא מתרפאה תמן אמרין מן דביי נפרוש מן דרך הארץ מי שרוצה שלא תאול תשמיש אכיל פלגה של הציפור קרמים ושבק פלגה של שמאל אסור זה יכול לסרס אותו ושל ימין מותר הבל את השמאל שהוא לא אכל הוא חייב לשמור אותו עבד כלשהו חסר כלשהו אין לו תקנה עולמית כיצד הוא עושה כדי שזה לא יאבד לו אמר רבי סי ברבי בון יב ל גוץ לוכי דבש רבי יוד אומר אף המוציא ך גב חטמ כלשהו א טהור בן חי בן מת כי גרו גרת ולא אומרים שזה עומד למשחק למה רבי יהודה כדעת רבי יהודה אומר אוכלין טהורין אין משחקים בהם שואלת הגמרא כתיב הרי כתוב בפסוק תשחק בו כציפור ככה נאמר על לוייתן רואים שמשחקים בו אונה הגמרא לא יותר מכלל אסור הלויתן הוא בלחי אסור רק לעתיד לבוא הוא יהט אז לכן עכשיו אפשר לשחק בו וכתיב כציפור מה שמ שגם בציפור משחקים אמר רבי מתניה מכיוון שהיא מחוסרת שחיטה כ טמאי אבל חגב הוא לא מחוסר שחיטה הדרן הלך פרק רבי עקיבא בסיעתא דשמיא פרק עשירי המצניע לזרע מצניע כמות קטנה הוא רוצה לזרוע אותה לדוגמה הוא רוצה להראות מזה דוגמה ללקוח ולרפואה אז כיון שהוא החשיב את השיעור הזה הוציאו בשבת חייו עליו בכל שהוא אבל שאר האנשים בכל אדם אין חייבים עליו אלא כשיעור זה בעצם כמו שלמדנו למעלה בסוף פרק כלל גדול אמרנו שם במשנה וכל שאינו קשר להצניע ואין מצניעים כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניע אז זה מה שכתוב וכל אדם אין חייבים עליו אלא כשיעור חזר והכניסו שבעץ שו מקום זה זה מראה לנו שהוא כבר לא מחשיב את זה אז גמרנו אינו חייב אלא כשיעור המצניע לזרע אז כתוב שאם הוא החשיב את זה הוא כן חייב על זה רבי רמיה אמר רבי יוסי ורבי חנינה בית לכאורה מתנית ני כמו רבי יהודה רבי יהודה אמר בפרק ראשון אומן באמנותו חייב אומן שהוא רגיל לצאת בקול מוסו ובאופן החיית במכתוב שזה דרכו הוא חייב אז אולי כאן גם כאן זה שיטת רבי יהודה שכיוון שבשבילו לא הוא החשיב את זה הוא חייב על זהה רב יהודה בן פזי בר פזי בשם רב סי ורב חנינה דרבי יהודה הוא כבר לא אמר את זה בסגנון של שאלה אלא בצורה מוחלטת אמר רבי יוסי ברבי חנינא מה שאמרנו בסוף המשנה שחזר והכניסו אינו חייו אלא כי שיעורו כי בזה שהוא מכניס את זה הוא כבר מראה שזה לא חשוב לו זה בעיקר מתייחס לא אתיה אלא על המקרה של דוגמה שברגע שהוא הוציא את זה להראות ללקוח והלקוח כבר נתפייס הלוקח אז כשהוא מחזיר זה הוא כבר לא צריך את הדוגמה הזאת אז זה כבר לא חשוב בעיניו אבל לזרע ולרפואה גם אם הוא החזיר אפילו כלשהו זה עדיין חשוב בעיניו ולכן הוא חייב הצניעו זה והוציאו זה ראובן הצניע ושמעון הוציא אז שמעון פטור רב שמעון בן אלזור מחייב מה מה הדיון מה ענן קיימים אם בשו ציו מידת השני היינו השני הוציא את זה לעצמו אז ברור כיוון שזה לא חשוב בעיניו דברי הכל פטור אם בש הוציאו מדעת הראשון הכוונה מדעתו של הראשון ושליחותו אז לראשון זה חשוב דברי הכל חייב אלכן נן כמין בסתם רבנן אמרה חזקה מדעת השני הוציאו על דעת עצמו שמן בן אלזר אומר אם הוא הוציא את זה אז חזקה מדעת הראשון ציו ולכן הוא חייב על זה עד כאן דף אה
לצפיה בתכנים נוספים: