הדף היומי מסכת מכות דף ו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף ו

[מוזיקה] מכות דף ו תכנים בעזרת השם דף ה עמוד ב במשנה למטה התורה מאמינה לשניים שמעידים שמה שהם מעידים זה נכון אתה לוקח כל אחד מהם שואל אותו את כל השאלות את כל החקירות את כל הדרישות אחר כך אתה מצרף את התשובות של שתיהם אתה רואה שבאמת התשובות מתאימות אתה מאמין להם על פי שניים עדים יומ מה אתה מת בן אדם חייב מיטה עם שניים מעידים שהוא עשה עבירה שחייבים עליה מיתה ממיתים אותו מוסיפה התורה או שלושה עדים מה החידוש אם הם שניים אני מאמין מתקיימת העדות בשניים למה פרטה כתוב בשלושה אלא יש בזה שלוש דעות דעה ראשונה להקיש שלושה לשניים לעניין מה הרי אם באים עדים ומעידים ראינו סיפור ביום פלוני בציפורי באים אחר כך עדים אחרים ואומרים בציפורי באותו יום איך אתם מספרים סיפורים שהיו בציפורי באותו יום באותו זמן הייתם איתנו בטבריה מחדש את התורה שמאמינים לאחרונים ומענישים את העדים הראשונים במה שהם זממו להעניש את מי שהם מעידו נגדו עכשיו זה יותר מסתבר שאם העידות הראשונה היא של שני עדים העידות האחרונה היא שלושה עדים אז אנחנו נאמין לשל שלושה עדים ונעניש את השניים במה שהם זממו לעשות לאותו אחד שמעדים נגדו אבל אם זה הפוך אם העד הראשונה היא שלושה והעדות האחרונה היא של שניים אולי נאמר שלא נאמין לשניים נגד שלושה לכן עושה התורה הקש בין שלושה לשניים מה שלושה מזימים את השניים אף השניים יזומו את השלושה ואם יש כאן 100 ושניים באים להזים אותם ומניען אפילו 100 תלמוד לומר יתור של המילה עדים דעה שנייה רבי שמעון אומר לומדים מההקש מה שני עדים אינן נהרגים עד שיהיו שניהם זוממין דרשים את זה מהפסוק שאם העדים האחרונים הזימו רק אחד מהעדים אף אחד מהם לא נקרא את זומם אף אם יש כאן שלושה עדים בעדות הראשונה והזימו שניים מתוכם אינן נהרגין עד שיהיו שלושתם זוממין ומנין שאפילו כת של 100 עדים אינם נהרגים עד שיזימו את כולם תלמוד לומר האטור של המילה עדים דעה השלישית רבי עקיבא אומר לא בא השלישי להקל לא לומדים מההיקש בין שניים לשלושה להקל דהיינו לפי דעתו לא אומרים כמו שאמר רבי שמעון שלא מזימים בשלושה שניים מתוך השלושה או ב100 שניים מתוך ה-100 אלא חייבים להזים את כולם ואם לא מזימים את כולם אז זה לא נקרא עדים זוממים לא לזה בא ההקש כי זה סברה פשוטה שצריך להזים את כולם וגם מה שחכמים אומרים ששניים יכולים להזים שלושה זה גם סברה פשוטה התורה מחדשת שמאמינים לאחרונים אלא מה לומדים מההיקש בין שניים לשלושה להחמיר על העד השלישי ולעשות דינו כיוצא באלו הוא לא יכול לטעון ולומר גם בלדיי העידות כאן הייתה קיימת אני סך הכל נטפלתי לעוברי עבירה בכל זאת הוא יענש כמו שני העדים וכאשר זמם מוסיפה המשנה ואם כך נשכתוב לנתפל לעוברי עבירה אותו שלישי כמו השניים עוברי עבירה בעצמם הלכת כמה וכמה שישלם השם שכר לנתפל לעושה מצווה כעושה מצווה כמידה טובה מרובה ממידת פורנות מוסיף רבי עקיבא ולומד מההקש ומה שניים אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול שהוא לא יכול להעיד אז אתה לא יכול לסמוך על יד אחד אז עדותן בטלה אף שלושה אם נמצא אחד מהן קרוב הפסול ואף על פי שידיים נשארו כאן שניים עדותן בטלה ומנען שאפילו היו 100 עדים ונמצא אחד מהם פסול כל העדות בטלה תלמוד לומר האיטור של המילה עדים אמר רבי יוסי הוא אומר שני דברים קודם כל רבי יוסי סובר שכל מי שראה את הסיפור מצטרף לעדות גם אם הוא לא התכוון להעיד שני הוא אומר שרק בעידות נפשות אומרים שאם נמצא אחד פסול עידותם בטלה במי דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות אם נמצא אחד בהם פסול תתקיים העדות בשאר העדים הם נשארים כשרים רבי חולק עליו בשני הדברים הוא קודם כל אומר שאם העד לא התכוון להעיד הוא לא פוסל את העדות הוא לא מצטרף דבר השני הוא אומר שגם בעידות ממון אומרים שאם נמצא אחד מהם פסול עידותם בטלהם קודם כל אומר רבי אחד עיני ממונות ואחד עיני נפשות אם נמצא אחד פסול מתבטל את העדות ומתי הם נחשבים עדות אחת שתתבטל כולם מפני שאחד ממצא פסול בזמן שהם הצטרפו יחד מתי זה נקרא שהם הצטרפו יחד למשל אם הם יתרו בהן באלה שעוברים את העבירה אם תעברו את העבירה הזאת התחייבו כך וכך אז אם ככה זה אומר שהם מצטרפים כל אלה שיתרו אבל בזמן שלא יתרו בהן דהיינו רק הכשרים יתרו אבל הפסולים לעדות לא יתרו אז אם כן הם לא מצטרפים בכלל לעידות אז הם לא פוסלים את העדות כי אם לא תאמר כן מה יעשו שני אחין שראו באחד עד שהרג את הנפש אז גם אם אחרים ראו הם לא יכולים להעיד בגלל ששני אחים ראו והם פסולים להעיד כי הם קרובים ודאי שלא אלא אנחנו אומרים שאלה שהתכוונו להעיד הם אלה שמצטרפים לעדות במשנה אמרנו שאם יש 100 עדים שמעידים על בן אדם שהוא הרג ולכן הוא חייב מיתה אחר כך באים שניים ואומרים להם אם אנו הייתם במקום אחר ואם כן אתם הם אומרים אומרים עליהם שהם עדים זוממים אז כמובן עושים לכל המזממו לעשות לאותו אחד והורגים אותם אבל אם לא הזימו את כל המאה רק חלק מהם אז אף אחד מהם לא נקרא את זומם ואף אחד מהם לא נהרג אמר רבה והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור מתי מצטרפים את כל ה-100 ואנחנו אומרים שבשביל להזים צריכים את כולם להזים דווקא אם העידו ברצף לא שאחד העיד היום והשני העיד מחר או אחד העיד בשעה הזאת השני העיד בשעה אחרת או שאחד העיד עכשיו והשני העיד אחרי כמה זמן לא הם העידו תוך כדי דיבור ברצף טק טק טק אחד אחרי השני העדות אחרי העדות אמר לי רב אחב מדיפתי לרבינה מכדי הרי כמה זה תוך כדי דיבור איך ידעמי כדי שלוש מילים כדי שאילת תלמיד לרב כמו שרב כמו שתלמיד שואל את רבו שלום אומר לו שלום עליך רבי שלוש מילים אם כן כשאחד העד הראשון העיד מה בתוך כדי דיבור של הראשון אתה רוצה שכל ה-99 יעידו מעטו ואהבו זה הרי הרבה אנשים הם לא יכולים להעיד בתוך שלוש מילים של מאז שהראשון סיים אמר לה אז הסביר לרבינה זה לא שצריכים להעיד תוך כדי דיבור של הראשון כל ה-99 האחרים אלא כל אחד ואחד מהעדים צריך להתחיל את העידותו בתוך כדי דיבור של סיום קיום מעדותו של חברו הראשון מעיד תוך כדי דיבור שלו מעיד השני תוך כדי דיבור של השני מעיד השלישי וכן הלאה במשנה רבי עקיבא אומר לא בעיה מה שהתורה אומרת על העד השלישי להקל על העד השלישי אלא להחמיר עליו שכיוון שהוא נטפל לעוברי עבירה הוא נאנש כמותם בהמשך אומר רבי עקיבא ומה שניים נמצא אחד מהם קרוב ופסול לילותם בטלה אף שלושה ושם ראינו ויכוח בהמשך בין רבי יוסי לבין רבי וכמו שאמרנו מתווכחים בשני דברים דבר ראשון האם אחד שלא מתכוון להעיד מצטרף בעצם זה שהוא ראה את הסיפור לפי דעת רבי לא ולפי דעת רבי יוסי כן ודבר שני האם כשאומרים שאם נמצא אחד מהם פסול אז העדות בטלה האם זה נאמר רק בדיני נפשות או גם בדיני ממונות לפי דעת רבי זה נאמר גם בדיני ממונות ולפי דעת רבי יוסי זה נאמר רק בדיני נפשות אמר לרב פפאיה לפי רבי יוסי שאומר שכל מי שראה את הסיפור מצטרף לעדות אלא מעתה ההרוג שראה את הסיפור והוא עכשיו מת והוא לא יכול להעיד יציל כי עכשיו הם פה את כל העדים אנה לו הביתי מדובר כשהרגו מאחוריו והוא לא ראה את הסיפור שאלות אותו נרבע יציל שהוא בעצמו רשע והוא פסול לעידות אז אם ככה לא יכלו להרוג את הרובע כי אחד מהעדים הוא רשע והוא פסול לעידות את רצת הגמרא מדובר פה כשרבעו מאחוריו ולכן הוא לא מאלה שראו את הסיפור אז הוא לא מאלה שמצטרפים לעדות אז שאל אותו רב פפה אבל ההורג עצמו והרובה עצמו שהם עשו את המעשה של העבירה והם ראו יודעים מה הסיפור הזה אז הם מצטרפים לעדות אז הם יצילו כי הם הם לא יכולים להעיד על המעשה של עצמם אדם קרוב אצל עצמו וקרוב פסולידות אז אז רבי יהיה השתיק אז רב פפה הלך לשאול את זה את רבא קת לקמי דרבה הוא שאל אותו אז רבא אמר לי אמר לו אתה לא מצרף את אלה שהסיפור היה איתם כי הפסוק אומר על פי שניים עדים או שלושה עדים יקום דבר במקיימי דבר הכתוב מדבר לא מדובר פה בעושי הדבר הם בכלל לא מצטרפים ומה שרבי יוסי אמר שמצטרפים את כל מי שראה זה רק אלה שמעידים אלה שראו במשנה אמר רבי יוסי במים אמורים ש אה אם אחד נמצא פסול מתבטל העדות זה בדיני נפשות אבל לא בדיני ממונות רבי אומר גם בדיני ממונות ו עוד ויכוח יש ביניהם האם הם צריכים לרצות להצטרף לעדות או עצם שהם ראו את העידות הם כבר חלק מהעדים אמר רבי ודאי שצריך שהם ירצו להצטרף לעדות לראות כדי להעיד כי אחרת מה עשו שני אחים שראו א אחד שרג את הנפש מה האחרים שראו שהם לא אחים לא יכולים להעיד כי יש כאן שני קרובים שהם פסולים ביחד להעיד שואלת הגמרא לפי רבי איך אמרינן להו איך בודקים את העדים כדי לדעת איזה עד התכוון להצטרף ואיזה לא אמר הרב אחי אמרינלו ככה שואלים אותם למך זה עתיתו האם באתם רק לראות או לעשו דעתיתו או שבאתם כדי להעיד אם הם אומרים לעסו דיעתו שהם באו כדי להעיד אז אם נמצא אחד מהם קרוב הפסול לדותן שכולם בתלה כי יש כאן את פסול ואם ממרי אם אומרים למחז יעתו שהם רק באו לראות הם לא מצטרפים לעדות כי אם לא כן מה יעשו שני אחים שראו ואחד שרק את הנפש וכי אחרים לא יכלו להעיד בוודאי שכן כמו מההלכה יש בזה שתי אידעות תמר אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל הלכה כרבי יוסי קודם כל שכל מי שראה מצטרף לעדות כדי לפסול כי אם הוא פסול הוא פוסל ודבר נוסף שרק בעידות נפשות אומרים שאם אחד נמצא פסול עדותם בטלה רב נחמן אומר הלכה כרבי שרק אם הוא התכוון להעיד ומצטרף וגם שהמושג הזה שכל העדים צריכים להיות כשרים ואם נמצא אחד מהם קרוב בפסול עדות כולם פסולה זה לא נאמר דווקא בנפשות אלא זה נאמר גם בדיני ממונות משנה נוספת היו שני אנשים רואין את הרוצח מחלון זה ושניים אחרים רואים אותו מחלון אחר מחלון זה ואחד חמישי עומד באמצע ומטרה בו מטרה בו באמצע אמצע שאם הוא יעשה אם הוא ירצח הוא יהיה חייב מיתה האם הם מצטרפים כל החמישה בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו עד אחד מכל קבוצה רואה עד אחד מהקבוצה השנייה הרי אלו נחשבים לעדות אחת ואם בסוף הם נמצאו זוממים אינם נהרגים עד שיזימו את כולם ואם לאו אם הם אינם רואים אלו את אלו הרי אלו שתי ידויות נפרדות ואם הזימו כת אחת קבוצה אחת אתה רק אז זוממים ואפילו שהכת ואומרים שהם יהיו זוממים ואפילו שלא הזימו את הכת השנייה ולפי כך אם נמצאת אחת מהן כת אחת שהיא זוממת אז הוא זה שרוצח והן העדים מזוממין רגין למה כי הכת השנייה מעידה עליו שהוא רצח ואותם לא הזימו אז אם כן כיוון שהם נאמנים אז הוא מת והקת הראשון ראשונה שאותם הזימו הם נהרגים כי הזימו אותם והכת השנייה שאותם לא הזימו היא פטורה ואדרבה הם את העדות שלהם מקבלים ולכן הורגים את הרוצח זה דעת חכמים רבי יוסי אומר לעולם אין נהרגין הנידון והאדים זוממין עד שיהיו שני עדיו שהורקים אותו הורגים אותו על פיהם הם אלה שמטרים בו אי אפשר שאחד יתרה בו ושניים יראו אותו מפה ושניים יראו אותו משם אלא צריכים שכל אלה שמעידים יתרו בו שנאמר על פי שניים עדים יומת המת על פי התראתם של האדים הוא נידון לכן במקרה של המשנה שרק אדם אחד התר בו הוא אינו נהרג וממילא גם אם הזוממים הם אינם נהרגים דרשה אחרת מהפסוק דבר אחר על פי שניים עדים על פיהם עדינים צריכים לשמוע אותם את העדים עצמם שלא תהיה סנהדרין שומעת עדים שלא מבינים את השפה שלהם מפי התורגמן שמתרגם את דבריהם אלא צריכים שהדיינים ישמעו מהעדים בעצמם ולא על ידי אדם שיתרגם להם את העדים אומרת הגמרא אמר רב זטר ברטובי אמר בשם רב מנין לעידות מיוחדת מה פירוש מיוחדת אחד אחד עד אחד ראה במקום אחד בפני עצמו ועד אחר ראה בפני עצמו מנן שהם לא מצטרפים והדות הזאת פסולה שנאמר לא יומי עד אחד מה היא עד אחד איעד אחד ממש שלא ממיתים על פי עד אחד מריש שמינן לה זה כבר לומדים תחילת הפסוק על פי שניים מדים יומ אתה מת ודאי לא על פי יד אחד אלא מה אחד הכוונה אחד שכל אחד מעיד בנפרד אנחנו לא מצרפים את העידויות שלהם ביחד תנימחי באמת כך כתוב בברייתא לא יומ על פי עד אחד אז לומדים מזה שני דברים דבר ראשון לרבות להביא שניים שרואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה והם אינם רואים זה את זה כיוון שהם לא רואים אחד את השני אז הם לא עדות אחת אינם מצטרפים דבר שני ולא עוד אלא אפילו בזה זה אחר זה בחלון אחד הוא ראה איך שהוא רוצח והשני ראה גם כן אחר כך איך שהוא רוצח הם אינן מצטרפן כיוון שהם לא ראו ביחד שואלת הגמרא אמר לרב פפאביה על קושיה על דברי הברייתא אשתא אפשר ללמוד את הדין השני קל וחומר מהדין הראשון ומה כשרה עד אחד מחלון זה ואד אחד מחלון זה שכל אחד ראה את כל הסיפור די ככה זה כולו מעשה והי ככה זה כולו לו מעשה בכל אותה מערתה שלא הם מצטרפים הם הם לא מצטרפים וזה אחר זה שכל אחד רא חצי אחד מהסיפור והחז פלגה דמעשה זה ראה את החצי הראשון והחז פלגדמעשה הוא ראה רק את החצי השני מבעיה צריך לומר שמינם מצטרפים מה הוא אומר אפילו בזה אחר זה אינם מצטרפים מה החידוש כאן אמר לי הבא לרב פפה לא ניצרך אלא לבועל את הערבה אף על פי שראו בזה אחר זה הם הרי כל אחד רואה את רואה בעצם מעשה עבירה שלם ועל זה חידשה הבריתא שאף על פי שכל אחד ראה מעשה עבירה שלם הם אינם מצטרפים אמר רבא האם שני העדים שראו כל אחד בחלון אחר היו רואין את האדם השלישי שמטרה ברוצח או המטרה רואה אותן מצטרפים להעיד ביחד ועוד דין אמר רבא מה שאמרו חכמים שצריך להטרות בנידון כדי שנוכל להעניש אותו מטרה שאמרו זה אפילו מפי עצמו אם הנידון נתראה על עצמו ואפילו שמענו כל התראה ואנחנו לא יודעים מי המטרה אפילו מפי השכל זאת זה נקרא התראה אמרנו שאם כל עד ראה בפני עצמו והם לא ראו ביחד הם לא ראו אחד את השני הם אינם מצטרפים אמר הרב נחמן העדות המיוחדת כשרה בדיני ממונות דיני נפשות הם לא יכולים להצטרף אבל להוציא ממון הם נאמנים נכתיב לא יומי עד אחד בדידי נפשות דין כשרה אבל בדידי ממונות כשרה כן אפשר לצרף כשזה ראה בפני עצמו וזה ראה בפני עצמו אבל הם בעצם שניהם ראו את הסיפור אף על פי שהם לא ראו ביחד בדיני ממונות אומר רב נחמן שזאתה עדות שתתקבל מתקיף לרב זוטר אלא מעתה לפי דבריך שלגבי דיני ממונות מידות אחת אם כן צריך להיות הדין שבדיני נפשות תציל כאשר העידו שני כיתות עדים על אותו סיפור ונפסלה כת אחת נציל את הנידון ולא נהרוג אותו על פי הכת השנייה אלא נאמר שהעידות שפסלה מקצתה פסלה כלולה אף על פי שלגבי נפשות אם לא ראו עדים אלו את אלו הם לא מצטרפים לעדות אחת בשביל להרוג ביחד מכל מכל מקום אם על ידי זה נוכל להציל הרי אפשר על ידי זה להציל שלא נהרוג את אותו אדם שמעידים נגדו אנחנו צריכים לנסות כמה שיותר להציל מ שכתוב הצילו העדה אז אם אנחנו רואים שלגבי דיני ממונות כשעד אחד ראה מפה ועד אחד ראה משם הם לא ראו ביחד הם מצטרפים אז אם כן לגבי דיני נפשות אמנם הם לא מצטרפים כדי להרוג על פי עדות כזאת אבל הם כן יצטרפו לגבי זה שבשביל להזים יצטרפו להזים את שניהם ואז בצורה הזאת נוכל להציל את האדם שלא ימות למה תנן למה המשנה אומרת על המקרה הזה הוא ונהרגין למה הם נהרגים קשיה באמת יש מכאן קושיה על דברי רב נחמן כי אם זה באמת היה נכון שבדיני ממונות הם כן מצטרפים היינו אומרים שבשביל להזים הם כן נחשבים ביחד ויצטרפו להזים את שניהם מזה שאנחנו לא אומרים את זה כנראה גם בדיני ממונות הם לא מצטרפים במשנה למדנו את דבריו של רבי יוסי שאומר לעולם אינם נהרגים עד שיהיו שני העדים הם אלה שגם התרו בו וכולי אמר לרב פפא להביאי ומיטלה לרבי יוסי סברה וכי רבי יוסי סובר שהעדים עצמם צריכים להתרות בו והתנן שנינו רבי יוסי אומר מי ששונא את חברו ורצח אותו נהרג אף על פי שלא אתרו בו מפני שהוא כמועד ומטרה ודאי רצחו במזיד כי הוא שונא אותו וזה כמו שיתרו בו שלא להרוג רואים בשיטת רבי יוסי שאין דין שדווקא העדים שמעידים עליו הם יתרו בו אלא אפילו אם הוא מעצמו יודע שהוא חייב כיוון שהוא שונא הוא הורג אפילו שהוא יודע שזה אסור זה נחשב כמו שיתרו בו זה סותר את משהו שאומר אצלנו במשנה שהעדים צריכים גם להתרות אמר לי השיבה באי לרב פאפה ההוא התנה במשנה לאלן זה לא רבי יוסי בר חלפתא שזה סתם רבי יוסי אלא רבי יוסי בר יהודה היא שכך הוא סובר דתניה רבי יוסי בר יהודה אומר תלמיד חכם שהוא מכונה חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד שנדע שבאמת היה מזיד שיודע שהוא עושה כן אם הוא עושה את זה הוא יהיה חייב מיתה ובכל זאת הוא עבר על האיסור ולכן אדם שבק בתורה במצוות לא צריך לומר לו את זה אז אם כן ודאי לפי דעת רבי יוסי בן יהודה לא צריכים דווקא שהעדים עצמם הם אלה שיתרו בו עוד למדנו במשנה דבר אחר על פי שניים עדים זאת אומרת שהדיינים צריכים לשמוע ולהבין את העדים עצמם שלא תה סנהדרין שומעת מפי התורגמן שזה שפה אחרת שהם לא מבינים והם צריכים אתורגמן שיסביר להם אלא הם צריכים להבין את העדות של העדים עצמם הגמרא מביאה על זה סיפור אבל נשאיר את הסיפור לפתיחה של השיעור על דף ז' [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: