הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף טו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף טו

[מוזיקה] יומ דף תזבו ואנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ג אומרת המשנה הפיס השלישי אחרי שלמדנו שהפיס הראשון זה היה לתרומת הדשם והפיס השני היה לכל ה מקריבים של קורבן התמיד עכשיו הפייס השלישי חדשים רק כהנים חדשים הם יבואו להשתתף בפיס לקטורת למה כי כיוון בן שהקטורת מאשרת לא רוצים שמישהו יקטיר פעמיים רוצים לברך כמה שיותר אנשים לכן חדשים לקטורת בואו והפיסו הפיס הרביעי אחר כך חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח מקודם רק העלינו את האיברים אל הכבש עכשיו מי יעלה אותם מהכבש למזבח למה מפצלים את זה בגלל ברוב עם הדרת מלך אמר רבי חנינא מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה פעם שנייה אמר רבי יוסר מתנית אמרה כן זה מוכרח במשנה כי המשנה אמרה חדשים לקטורת בואו והפיסו אמר רבי חנינא וכן למחתה גם כן זה שלקח לוקח את המחתה לחטות את הגרכלים לקטורת גם כן לא מפייסים לזה רק מישהו חדש אומר רבי יוסה מתנית אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה נמצאת אומר שני כהנים היו מתברכים בכל פעם רב אמר מה המקור לזה כי כתוב בפרשת וזאת הברכה כתוב שמה א ישימו קטורה באפך היינו הקטורת כתוב בהמשך ברך השם חלו פועל ידיו תרצה מעשה באחד שיבשה ידו לא ממש שהוא נהיה בלמום כן אלא היה לו קשה להשתמש עם היד ובכל אופן לא הניחה הוא לא ויטר לקיים מה שנאמר בור ברך השם חלו ופועל ידיו תרצה. הלכה ד' אומרת המשנה תמיד של שחר קרב בתשעה כוונה בתשעה בני אדם ולפעמים ב10 לפעמים ב-11 ב-12 לא פחות ולא יותר כיצד עצמו בתשעה כפי שלמדנו בדף הקודם אמרנו שישה הכהנים לוקחים את כל החלקים של התמיד וחוץ מזה אחד לוקח את הסולת והחביתין והיין זה תשעה בחג הכוונה בסוכות ביד אחת צלוכית של מים הרי 10ה בין הארבעים בכל יום אז ב-1 למה עצמו בתשעה ושניים בידם שני גזירי עצים אז הם 11 בשבת ב-1 למה עצמו בתשעה ושניים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אז עוד שניים זה 11 ובשבת שבתוך החג אז מצד שבת יש לנו 11 ויש עוד ביד אחד צלוכית של מים. אז אם כן, יש לנו כאן 12, לא פחות ולא יותר. עד עכשיו דיברנו על כבש אייל שהוא כבש יותר בוגר, קרב ב-1. הבשר בחמישה, הקרבי והסולת והיין, כל אחד בשני אנשים. אז זה עוד שישה, זה החדשה. אז מה שאצל הכבש עשו תשעה אנשים בעיל זה החדשה פר קרב ב-24 הראש והרגל לא איש אחד אלא הראש באחד והרגל בשניים יש לנו כאן כבר שלושה אנשים האוקץ והרגל ההוקץ בשניים והרגל בשניים זה עוד ארבעה זה שבע החזה והגרה החזה באחד והיאגרה בשלושה הגענו ל-1 אנשים שתי ידות בשניים זה 13 אנשים ושתי דפנות בשניים 15 הקרים והסולת והיין בשלושה שלושה זה עוד תשעה הגענו ל-24 אנשים באמת דברים אמורים בקורבנות ציבור אבל בקורבנות היחידים רצה להקריב מקריב אחד יכול להקריב את כל האיברים לא צריכים כמות של אנשים בין בכבש בין בעיל בין בפר אפשטן וניתוחן של אלו שווה אז הרב מביא שהגמרא בבבלי אומרת שכוונת המשנה שההפשט והניתוח של כל אלה הוא כשר גם כן בזר לא צריך כהן מתחילה הגמרא ודורשת וארכו כאשר כתוב לנו וערכו בני אהרון הכהנים את הנתחים בתחילת ספר ויקרו בקורבן עולה כמה אנשים ירכו יכול 100 יכול 200 איך נדע כמה אז אמר אמר רבי עקיבא, כל ששמועו מרובה ושמואו מועט, אתה יכול לשמוע הרבה ואתה יכול לשמוע מעט, אז הכלל אומר, תפסת המרובה, לא תפסת, תפסת את המועד, תפסת תני רבי יהודה בן בתיראה אומר ניסוח אחר, אומר שתי מידות, יש לך שתי אפשרויות למדוד, שתי כלי של מידה, אחד קלה, הוא כלי קטן, אתה יכול למדוד איתו, ואחד זה מידה שאינה קלה היינו כל הפירות שתכניס עדיין לא תמלא את המידה אז במה תמדוד? ודאי הכל מודים שבמידה קלה ולא מדידים אין מודין במידה כולם מבינים שימדו במידה הכלה ואין מודין לא ימדו במידה שאינה קלה אמר רבי נחמיה וכי מה בא כתוב לפתוח כדי לעזור לך להבין או לנעול לא בא לנעול אלא לפתוח אז אם אומר ימים כמה זה ימים אולי זה 10ה או אינ אם אתה אומר 10ה אז אני אגיד לך אינן אלא 100 אלא 200 אלא 1000 אלא ריבו כשאתה אומר ימים שניים אז אם כן פתחת אתה אומר התורה דיברת דיברה על המינימום לכן היא לא פירתה עם ימים כי היא מבינה שאתה תבין לבד שזה שניים אצל אצל האישה זבה כתוב אישה כיזוב זוב דמי ימים רבים אז ימים זה שניים וכמה זה רבים זה עוד אחד רבי מאנא אמר משום רבי יהודה ימים שניים יכול ימים הרבה אם מרובים הם ו כבר נאמר רבים ה לא דיבר עליו בימים מועטים וכמה הן הביא אומר שניים עכשיו כשהתורה מוסיפה רבים היא מתכוונת עוד שלישי סך הכל כל שלושה. מי אמר יכול רבים עשרה? אז התשובה אמר ימים ואמר רבים. מה ימים? מיעוט ימים שניים אף רבים מיעוט רבים שלושה. אולי הכוונה יכול הכוונה שניים ורבים שבסך הכל חמישה ימים אחרי חמישה. אז אני עונה וכי נאמר ימים ורבים ולא לא נאמר אלא ימים רבים. כיצד הרבים הללו יהיו מרובים על שניים וכמה הם? ואומר שלושה. עכשיו בתחילת ספר ויקרו שהתורה מדברת אדם כקריב מכם קורבן לשם. אם עולה קורבנו מן הזכר תמיד יקריבנו אז כתוב פרשה ראשונה אם מן הבקר ומקריב את קורבנו אז בפרשה הראשונה של בקר כתוב וארכו בני אהרון הכהנים את הנתחים כתוב לשון רבים אחר כך בפרשה הבאה בפרשה של צום אז כתוב וערך הכהן אותם לשון יחיד אז הגמרא עכשיו מתחילה ומדברת על זה היא באה ללמוד מי אמר שאת קורבן התומיד עושים בשישה אנשים כפי שאמרנו במשנה את האיברים עצמם בשישה וערכו בני אהרון יכול 100 תמוד לומר וערך הכהן אותם איש אחד אם וערך הכהן אותם יכול יהיה כהן אחדורך את כל האיברים תלמוד לומר בבן בקר כתוב וערכו עד כיצד כהן אחד עורך שני איברים ואז אתה מרוויח שאתה מקיים וערך הכהן אותם ואז אתה גם יכול לקיים שערכו הכהנים כמה וכמה הן איברים עשרה אז אם לכל כהן אתה נותן שני איברים אז יש לך חמישה כהנים ועוד כהן שישי בקרביים נמצא הטלה עולה בשישה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר דרשה אחרת וערכו זה שניים בני אהרון זה עוד שניים הכהנים עוד שניים מלמד שהטלה עולה בשישה רבי יהודה דורש אחרת אומר הכהנים לרבות הקרכים שזה לא נקרא מום והם כשרים דברי רבי יהודה טוב שואלת הגמרא אבל הפסוק הזה ולא בבן הבקר כתוב מדבר בעולה של בן בקר תמיד של שחר זה לא בן בקר התמידים הם כבסים מה תמוד לאומר בתמוד של שחר הכתוב מדבר מי אמר שמעון ברבר רבי יוחנן משם רבי ינא אומר נאמר כאן אריכה ונאמר להלן והערך הכהן אותם מה הריכה שנאמר להלם בתמיד של שחר כתוב מדבר אף הריכה שנאמר כאן היא רומזת גם כן בתמיד של שחר כתוב מדבר נעשה גזירה שווה הוא לבר ישמעאל בשם רבי לוזר אומר אינו צריך אתה לא צריך ללכת ללמוד את זה מגזירה שווה מאותו פסוק בבין הבקר יש גם כן רמז על קורבן התמיד למה כי מה כתוב כתוב וערכו בני אהרון הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש וערכו בני אהרון הכהנים את הנתחים אפשר לכתוב ישר והרכו עצים על האש ואת הנתחים אותו והרכו היה יכול להתייחס גם לעצים וגם לנתחים ממש מה שנאמר ואנו וערכו אין אין יודעים שאין שניים ואז הייתי דורש ואז דרש וכו שניים בני אהרון שניים הכהנים שניים אז למה כן כתב הכתוב עוד פעם וערכו אלא זה רומז לך לעוד דבר עוד דריכה של מה שקורבן התמיד מי אמר קורבן התמיד כי כתוב וערכו עצים ומיד אחרי העצים הםכים נתחים איזה נתחים מורכים מיד אחרי עריכת העצים זה חייב להיות תמיד של שחר שחר כיוון שבבוקר לפני תמיד שש שחר לא מק לא מקריבים שום קורבן ותני כן אין לך קודם לתמיד של שחר אלא הקטורת בלבד אז איזה נתחים מקריבים מיד על המערכה ודאי זה רמז לתמיד של שחר אם זה אייל של אם זה אייל אז יכולים הם שלושה להעל אותו שאחד יקח את כל האיברים אחד את הסולת אחד את היין ולמה האל קרב ב-1 אלא כדי לעשות פומפי זה ש1 אנשים זה עושה זה יותר מכובד רבנן דקיסר אמר מפני מה פר קרב ב-24 כדי לעשות פומפי לדבר על שם בבית אלוקים נלך ברגש ואת דרש וערכו שניים בני אהרון שניים הכהנים שניים זה הפסוק הזה דרשנו אותו מקודם על פר מכאן לפרעו של יחיד שיהיה קרב בשישה כמובן שזה רק לכתחילה זה לא זה לא מעכב כן הדרן הלך פרק בראשונה בסיעתה שמ
לצפיה בתכנים נוספים: