הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לו

[מוזיקה] דף לוב הלכה ב אומרת המשנה נותנים כרפף לעיר דברי רבי מאיר רבי מאיר אומר כשאתה בא למדוד 2000 ממה לפני שאתה מתחיל את ה2000 ממה קודם תיתן כרפף היינו תן תוספת של 70 אמה ושיריים לעיר ומשם והלאה תתחיל לספור את ה-2000 ממה חכמים אומרים לא הם לא מסכימים לא נותנים כרפי פלאים אז מה מתי כן לא אמרו בכרפא בבין שתי עיירות אם יש לזוה 70 אמה ושיריים ולזו 70 אמה ושיריים אז עשה כרפף לשתיהם להיות כאחת אם יש לנו שתי עיירות צמוכות אחת לשנייה אם יש ביניהם מרחק של שתי כרפפות ולא יותר אז כיוון שזה מחר מחק כזה קטן זה הופך את שתי העיירות להיות עיר אחת ואם מישהו גר בעיירה הצפונית והוא רוצה ללכת לכיוון דרום הוא יכול ללכת את כל ה-14 אמה פלוס את כל העיירה הבאה אחרי זה הדרומית ומשם מאחרי העיירה השנייה הוא יתחיל לספור 2000 ממה אבל סתם עיר שומלת לבד לא נותנים לקרפף אלא ממנה ממש מתחילים לספור את ה-2000 ממה וכן שלושה כפרים עם המשולשים. אם יש בין שניהם החיצונים 141 ושליש, עשה האמצעי את שלושתם להיות אחד. נראה בגמרא מה הכוונה כאן. אומרת הגמרא רב חונה בשם רב, תדע לך רב מר ורבנן שהם נחלקו האם נותנים סתם לעיר כרפף או לא, מקרא אחד דורשים. רבי מאיר דרש כתוב אצל הרי הלביאים שמשם לומדים את ה-2000 ממש של התחום. מקיר העיר וחוצה ומלותם מחוץ לעיר איך כתוב ומקדשי ומגרשי יערים אשר תתנו להביא מקיר העיר וחוצה אז כבר כתוב מכיר העיר מה התלמוד לומר וחוצה יש כאן יתור מכאן שנותנים כרפף לעיר תיתן את זה חוצה ורק ממנו תתחיל לספור את ה2000 אמה רבנן דורשים הפוך כתוב חוצה אז מה תמוד לומר מכיר העיר אלא זה בא להדגיש לנו מכאן שאין נותנים כרפעיר, אלא כבר מקיר העיר תמדוד את ה2000 אמה. אז מתי נותנים חוצה? אדם הרע שנותנים כרפף לשתי היירות. היינו כאשר יש לך שתי העיירות קרובות אחת לשנייה. אם יש ביניהם רק כרפף אחד עינו ו 70 אבם ושיריים זה יצרף אותם להיות עיר אחת. נמצא שזה לא כמו המשנה. במשנה שלנו קראנו שבין כרפ בין שתי עיירות אם יש לזו 70 אמה ושירים הוא לזו 70 אמה ושיריים היינו 141 ביחד רבנן דורשים רק כרפף אחד יוצא שרב יסביר שחכמים במשנה שאומרים חכמים אומרים לא אמור בכרפא בבין שתי עיירות אם יש לזו 70 אמה ושיריים ולזו 70 אמה ושיריים זה כמו רב מאיר היינו לפי רב מאיר שלכל עיר נותנים באופן פשוט כרפף אז כאשר יש לך שתי עיירות סמוכות אם יש ביניהם שתי כרפות אתה מצרף אותם אבל לפי חכמים שחולקים על רב מאיר וסוברים שלעיר סתם לא נותנים כרפף אז בין שתי העירות תיתן רק כרפף אחד זה מה שהגמרא אומרת רבי יעקב ברחה רבינה רבי נחום בשם שמואל ברבאסלקת מתניתא יוצא שעכשיו המשנה שלנו לא מסתדרת לך עם שיטת רבנן אתה תצטריך להגיד שהחכמים במשנה הם כמו רבי מאיר סוברי והם באים להגיד שאל תחשוב שנותנים לכל עיר נותנים כרפף אחד לעיר ואם יש שתי עיירות גם נותנים רק כרפף אחד באים לחדש שלא לפי רבי מאיר בין שתי העיירות נותנים שתי כרפות אבל חכמים החולקים על רבי מאיר הם לדעתם יתנו רק כרפף אחד בין שתי עיירות וכן שלושה כפרים המשולשים מה הכוונה כפרים המשולשים שמואל אמר בעשוים שורה. יש כאן שורה אחת של שלושה כפרים. אז אתה אומר, אם תתעלם מהכפר האמצעי, המרחק בין שניים החיצונים הוא 141. זאת אומרת שבין הכפר הראשון לשני יש כרפף אחד ובין השני לשלישי יש כרפף אחד. אז אתה אומר, הם מצטרפים. הם כולם יחשבו כעיר אחת. זה כמו רבונון עלי בדרב שבין שתי ערות נותנים כרפף אחד בר קפורו אמר בעשואים צובה צובה זה כמו חצובה היינו בצורה משולשת כמו סגול כמו רגליים של חצובה שאתה אומר אם יש בין שתי העיירות בוא נגיד אחת צפון ואחד ארום יש ביניהם 100 41 ו3 ולא יותר אז אתה רואה את האמצעי שעומד כנגד המרווח ביניהם כאילו הוא משוך באמצע איתם וכאילו הוא חלק מהם אומרת הגמרא לי חמן מנד אמר בעשוים שורה אז הוא אמצעי אפשר להצביע מי זה האמצעי ואז אתה אומר אם יש בין השלים 141 בוא נגיד בין בין הצפוני לדרומי אז מצפון שרוצה ללכת צפונה הוא יספור 2000 ממש רוצה ללכת דרומה הוא ילך את ה-14 פלוס עיירה אדרומית פלוס 2000 אמה אבל ההוא שנמצא מערבית להם הוא כאילו ביניהם אי אפשר ללכת ממנו עוד 2000 אמה אז אז ניכה מנדה אמר בשוים שורה אני מבין מי הוא האמצעי אבל מנדה אמר בשוים צובה היינו כחצובה הידנו אמצעי מי הוא זה שתגיד שהוא אמצעי שהוא נמשך אחרי השניים והוא לא יוכלו ללכת ממנו עוד 2000 אמה אלא רק 2000 אמה בין הקו מהקו המשותף לשתי היירות. מי למי תצביע שתגיד שהוא השלישי? אמר רב שמואל החו רבי בריכיה אם תמשך מן ההן הנה הוא אמצעי אין תמשך מן ההן ההן הוא אמצעי זאת אומרת אומר באמת נכון אין דבר כזה כל שניים שיש ביניהם 141 אז ההוא שעומד כנגד המרחק ביניהם יחשב אמצעי ואם הם יעמדו בצורה שהם משולשים שבין כל שניים איך שתסתכל יש בני 141 אחד ושליש אז שלושתם נחשבים כאחד והוא יוכל ללכת מכל צלע של המשולש עוד 2000 אמה רבי יעקב ברח רבי יוסף בשם רב חנניה תדע לך שזה מוגבל ובלבד שלא יהיה האמצעי מופלג יותר מ-2000 אמה אם יש לך שני עיירות שתי עיירות שביניהם רק 141 והשלישי הוא יותר רחוק מ-70 אבא ושיריים הוא יותר רחוק אפילו מ100 מ-200 מ-300 4 עד 2000 ממה אתה מגורר אותו אל ביניהם אתה אומר שהוא מצטרף איתם לא יותר מ-2000 ממה עד 2000 שבין כך אפשר ללכת כתחום שבת אז אתה מצרף גם את העיירה הזאת יותר מ-2000 אתה כבר לא מצרף אומר יוסא קשה תקום מרבי יעקב בר אחה תנינה אם יש בין שני החיצונים 141 ושליש עשה האמצעי שלושתן הכוונה הם נחשבים כאחד לטיר שני החיצוני ונים הוא שואל מה הדין היו שניים האמצעים מה הוא שידון לכאן או לכאן מה קורה אם יש לנו מרובה ארבע עיירות בצורה של מרובע וביניהם יש עיר אחת אמצעית עכשיו שתי עיירות בוא נגיד במזרח הם קרובות אחת לשנייה מ-41 וגם שתי עיירות במערב קרובות לאחת לשנייה מ-41 ו3 אבל בין המערביות למזר מזרחות למזרחיות יש מרחק גדול אבל בדיוק באמצע ביניהם יש עיירה אחת לאיפה משייכים את העיירה הזאת לשניים ממזרח או לשניים ממערב אז הוא מבארת הגמרא מה צריך על באיזה מקרה הספק בשיה אחד מהלך שיש אחד שרוצה ללכת בכל חמשת העיירות אז הוא שואל את השאלה אבל אם היו שניים מהלכים שני אנשים שונים אחד רוצה רוצה ללכת לכיוון מזרח ואחד רוצה ללכת לכיוון מערב. זה בוודאי שנידון לכאן ולכאן. שהעיר האמצעית היא נידונת גם כאחת שמצטרפת עם השניים ממזרח וגם כאחת שמצטרפת עם השניים עם הערה. כל אחד יבחר לעצמו. אבל כשיש אדם אחד שרוצה ללכת בכל השטח, פה מתעוררת השאלה. עד כאן דף לו. เ
לצפיה בתכנים נוספים: