הדף היומי מסכת סנהדרין דף ב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ב

[מוזיקה] סנ הדרן דף ביז מתחיל בסיעתא דשמיה מסכ סן הדרין שעוסקת בעיקר בדיני בסדין וכמו שנראה במשנה שלפנינו המשנה שלפנינו משנה ארוכה היא המשנה של כל הפרק שיש שלוש סוגי בזן יש בזן של שלושת דיונים נראה במש מה הם דנים יש בזן שנקרא גם סנדר קטנו של 23 דיונים ויש נדר גדולו של שים חו דיונים רא במשנה ביזה דנים רק הם יכולים לדון וגם הם פסקו את כל הדברים שהיו מסופקים בהם הם חתכו את הדין והם ישבו בליקס הגוזז בס המקדש אז אומרת המשנה פותחים דברים שדונים בבז של שלש יונים אז די ממנס בשושו נראה בגימור את המקור גז וח בשלו גמור קש גז דומס נראה בגימור זס מביא רשי שתי דוגמאות דוגמה ראשונה קויפ בפיקוד דמי ששולח ביד א גזלן ואורך לנר מקשה שקופ פיקוד אדם שהופקד בידו פיקדון והוא כופר שהוא לא אצלו אז הוא גזלן גם אם הוא לא שלח יד אם הוא שלח יד הוא השתמש אז גם אם הוא לא קופ גזלן לכן הוא מציע צריך להגיע ברשי קוף בפיקוד אוי שולר ביד דוגמה השנייה נותן רשי וכן החוטף מדח רי וג זלן כגויים ויגזול חניס מד למצרי אבל אדם שלוה מחברו ולא משלם הוא לא נקרא גזלן כי הכסף ניתן לו להוציא אותו אז הוא לא גזלן הוא רק קופה במלווה חבולס אומר הרשי החובל בחברו אדם מקה את חברו והוא עשה בו חבלה הוא חיה בחמי דבורים נזק ציפו שבס בושס אז דינים אלו דנים פני בזן של שלשו עוד דברים שדונים בבזן של שלשו נזק שו רמוד שור שכבר נגח שלוש פעמים הוא משלם נזק שולם או אדם שהזיק גם כלול בנזק לכאורה גם איש ובור מעניין המרא שלא מזכיר את זה וגמור קשה לכאורה זה כלול בוולס חצי נזק שור טם שלושת הפעמים הראשונות ששור נוגע הוא חייב רק חצי נזק תשלומי כיפל אדם שגנב נמצא הגניב בידו משלם כפל ותשלום מארבו חמיו אדם גנב שו רוסה וטווח אותו דינו שחט אותו או מכר אותו אז תמורת השור הוא צריך לשלם חמישה ותמורת הס הוא צריך לשלם ארבעה אז כל אלו נדונים בבזן בשושו בזן של שלושה דיינים ממשיכים האונס מפטה אדם שהנס נרו בסולו או שהוא פיטה אותה הוא צריך לשלם חמי כסף כנס להביעה ומוצי שמרה אז רשי אומר לאצול ביטחו בולים אדם שערס אישה אחר כך הוא נשע אותה והוא טוען שבין הורסים לניסוי הזנה תחתיו ואז אם הוא נמצא שקרן ושוו כסף בשושו אז מה שמ ברש שנידון ם כמו בפ הנידון בבזן הוא על הקנ ש כסף ד מפרש אחרת נרא שם דברי ר ממרים המקרה השלישי מצ שמר דון בש מפני שיש בודי נפש אם מתברר שאמת היה שזנתה תחתיו ה חייבת ילה נפש סיך 23 דיונים כמו שנראה כבר במשנה ואמר המר סובר המר סובר שאם יצטרכו לדון ד פשס יוסיפו אז עוד 20 דיונים והרמבם מפרש בפירוש המשנה יס שחום סברו שאם יצטרכו להוסיף אחר דיונים שם היצא לז על הראשונים שאינם מומחים או שהם פסולים לכן לכתחילה דנים בשו ס מקשה איך יצ עליהם לז הרי מוסיפים עליהם עוד 20 גם הם יושבים אז הברק יוסף מתרץ שחוששים שאלה שראו שרואים שמחפשים דונ אחרים לא ידעו שרשנ גם נשארים לדום ביחד ע ה החדשים ממשיכים מקוס אדם שמתחייב מלכות עבר עליו בתוי 40 מלכות בשושו אז דנים זאת בשלוש דיונים יכולים לחייב זאת משום רבי שמואל אמרו בשלוש דיונים ונראה בגימור טעמיהם יבור החודש לגבוע שהחודש את העיבור של החודש נראה בגימור בשלוש דיונים צריך לשבת ולדון האם לעבר את השנה להוסיף עוד הדרש ד גורו אז בשושו מתחילים לדון ובחמש דיונים נוס סן וגר בשיו נראה הכל בגימור ואם גומרו בשו אז גם בדד מוברס ממשיכים סמיכ זקנים על רשפ אלמד של ציבו דהינו אם הנדר טעו ב והם התירו את אחת שחייבים עליהם במז קורס ורוב ישרל נהגו על פיהם עברו את העו הזו בשוגג אז מביאים פר אלם דוב של ציבור ואז קינים הם צריכים לסמוך על זה אז כמה שלשו והרי הסג לו גם בשלו אישו מהזה הריף הגלו כתוב בתו אם נמצא ארוג בשדה לא יודע מי ק צריך למדוד מי העיר הכי הקרובה ואז עושים את כל הסדר אז מדידה גם נסת עלפי סקינים בשל זקינים דברי רבי שמעון רבי יהוד אמר שני לו דינו סמי זקני ריף הגלו בח מישו נראה בגימורים ממשיכים החליצה והמיון בשושו אדם מת בלי ילדים אחיו צריך לייבם את אשתו או אם הוא לא רוצה לייבם אז עושים חליצה וחליצה צריך שלו דיונים כמו שגמור דורשת ביבו מספי פסוק ומונין זה מד רבון מה זה מיון מדרס רק אב יכול לקדש את ביתו הקטנו כמו שכתוב לאיש הזה אם האבא מת והיא קטנו אז אין מי שיקדש אותה גם היא עצמה לא יכולה לקדש את עצמה תקנו ח חומים שאמה ואחיה יכולים לקדש אותה לדתו ואז אם היא רוצה לצאת מבעלה היא לא חייבת גת הא יכולה לצאת במיון אז צריך שלושת דיונים היא הולכת לבזן של שלשו והיא אומרת שהיא לא רוצה בבעלה והיא יוצאת ממנו למה צריך שלשו אומר רשי דכל דתיקון רבון כלמה שתיקנו חכמים כעין דריס תיקון אז ב נחלקו האחרונים הנוד ביוד ועוד הם לומדים שכוונת רשי שמון זה כ סינס גת וממילא הם מוכיחים כאן מרשי שנתינת גת צריכה להיות בפני בזן אבל הרשש ועוד הם מוכיחים מקומות אחרים שגת לא צריך לנתן דווקא בפני בזן כמו שראינו בסוף מסכת בב פשס ולכן הרשש ועוד מבארים שמון דומה לחליצה ובום ממען ליבם ולכן הבו אומרת מאין יבו מליבם אז ממילא זה דומה למיון שהיא אומרת שהיא לא רוצה בבעלה לכן תקנו שצריך שלא ישון ממשיכים נתרי אדם נוטה האילן שלושת השנים הראשונות הפירות הם אור לאסורים באחי לבנוי בשנה הרביעית יש להם גדוש כמו מיס שני צריך לאכול את הפירות בירושלים או לבדו את הפירות לחלל את קדושתם על כסף את הכסף מעלים לירושלים ושם קונים נברי מאכל אז אם הוא בא לחלל את הפירות של עת הרבי על כסף או ה מסר שיני שהוא בא לחלל אותו שאין דום אוב ידועים בדרך כלל פירות יודעים כמה הם שווים אבל אם אין דום אוב ידועים למשל פירות והרכיבו שאין להם שער בשוק אז צריך בשושו יישומו כמה פירות שווים כדי לדעת על כמה כסף לחלל אז למיס הגרסה לפנינו שין דומוב ידועים אז לומדים הראשונים שזה עולה רק על מיס השני לא ענ את הרבי וכמה דרכים מפרש מה ההבדל אבל רשי גורס שאין דמי הם ידועים אז בפשט רשי סובר שזה עולה ג מלנ את הרבי ממשיכים ההקדש מי שבא לבדות מהקדש חפץ כלשהו בשושו צריך שלושה לשום את החפץ המירים מסביר שכאן לא נקטו דווקא חפץ שאין דומב ידועים כי בהקדש יש הרבה חפצים שאין דמים ידועים לסתם בני אדם אשאן כן פרות אז בדרך כלל דמיהם ידועים לכן היו צריכים לכתוב שאין דומב ידועים הרכין המטלטלים נראה בגימור מה הכוונה בשושו רבי דמר אודם קון כתוב כאר כוח כון אז נכון שמספיק שלשו אבל אחד מהם צריך להיות כון והקרקס אדם שבא לבדות קרקע מקדש אז צריך שיהיו עשרה שישמו את הקרקע תשו וקון עשרה שאחד מהם לפחות יהיה כון נראה בגימור את המקורות ועודו כיצ בן אדם שבא לבדות את עצמו מיד גדש שיר גם עשרה לשמו ואחד מהמהם כהן וגימור את הקשה איך יתכן שאדם עצמו הוקדש עד כאן בזן של שלשו הדברים שהיה לנו מלקס כעת עוברים לבזן של 23 דיונים נדרנו דנפש צריך לדון אדם לאחד מארבע מסס בזן בשלש וכבר נראה במשנה את המקור הרה ונרבה שור שרבה אישה ובהמה שרבת לאיש שהבהמה נסכלת בוששו למה לכאורה זה לא דין נפש הורגים רק בהמה כי הקשו זה לזה שנמר והורג וסו אישו וס ההמו ההמו הרבת ואת האישה אז הוקשה הבהמה על האישה מה האישה נהרגת בשו א במה בש כמו כן ומ והגו כתוב ואיש אשר א שומס ות רוגו אז הוקשה הבהמה על האיש כשם שהוא הוא נידון למיסה בשקר גם הבהמה ממשיכים שר הסקל שור שנגח אדם והאדם מת אז צריך לשכול את השור אז ו השור בשלו למה שנאמר השר אסוק וגם באולו ומוס בלוב ומוס זה ב לדרשה כרי באמת לא ממיתים אותו מה זה ב לדרוש כמיס ב כך מיסס השו כשם שאם בל ומוס אם היה נידון בעליו במיס היו צריכים 2ש כר גם הש סוקל דווקא ב23 אותו דבר הזב והארי הדו ונומה וברדלס מן חיה נוש שהמיתו אדם וגם ה דנים בסקי כמשו כמו שגמור בסוף פרק הפ מסק אומרת איך וד ש יך וד קל בעלי חיים כמו שדורשים שם אז גם הם חייבים סקי הרגו אדם אז שוב מ אותו מקור שסול וגם ב רז קם גז נראה בגימור מה הוא מכוון לכאורה נראה בגור כת עוברים לבז של גוד אין דון לא שבט אומר רשי רובו של שבט שעבדו זור במזיד המרשל טוען שרשי לא דקדק כנראה בגימור שהכוונה דווקא לכל השבט המשו מתרץ שגמור כולו הכוונה לרובי ולא יש נביא השקר שחייב חנק אם הוא מתנבא בשקר בשם הקדוש ברוך הוא ולא יש כהן גודל שצריך לדון אותו אלא על פי בזן של 7 נראה בגמ את המקורות ואין מצ למלח להחליט שיוצאים למלחמה אלא על פי בזנ של שחוד אומר רשי כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע שהייתה לכבוש את ארץ ישראל הרמבם הסיף שגם מלחמת סמול בכל מלחמה להציל את ישראל מאויב שבא עליהם גם הם נחו מוס מצווה ממשיכים אין מוסיפין על העיר זורס רוצים להוסיף על השטח של ירושלים שיהיה קדוש בושת ירושלים או שרוצים להוסיף לזור את זה בס מקדוש זה אל על פי בזן של 71 ושים א עלפי של 71 בכל יר ועיר צריך להעמיד בז של 2ר כמו שכתוב ל בכל שור אז בזן הגודל שבליק גוזי צריך לצאת לכל עיר ושם להושיב את הבז אירח א עלפי בז ש כתוב בת שאם יש עיר בארץ ישראל שאנשים יר הסיטו והדיחו את רוב תושבי העיר לעבוד זור אז יר דחס כולם שעבד אזורה ממטים בסף לא בסקין י שזורה וגם שורפים את כל העיר ואת כל רכושה אזה צריך לדון דווקא על פי בזן ש דרך אגב אוד דייר דחס אין אוס עיר דחס בספר אם זו עיר ספר עיר שנמצאת על הגבול בין ישראל הגויים לא קובים אותה כיר דחס נראה בגימורי ושים של דחס נחס ושתיים הכל דבר בגימורי מביא את המשנה את המקורות נדר של מ לגד שנאמר אפ ש איש מזקני ישראל כך אומר הקדוש ברוך הוא למשה ה מוישה על גבין ה 71 רבי יהודר רק 70 הייתה בנדר גדו כי מושה לא ישב לדון איתם ומ ל 2 שנמר כשר ד מדינו שלח בגזה ה ש כתוב ושפטו דו והצילו דו דהיינו שאם יהיה ויכוח בין הדיונים צריך שיהיה יכול להיות עידו שפטס דהיינו עידה מחייבת ועידה זה 10 כמו שכבר נראה ועידו מצלת שהיא מזכה אותו אז יש לנו 10 ו10 הרי כאן 20 התיר אומרת לי שאם יהיה ויכוח יכול להיות כזה מצב שיהיה 10 ו10 אז צריך להות לפחות 20 ומני לעידו שיורו שנאמר במרגלים אדמוס עידו הר זו אז בעצם היו שני מ מרגלים אבל יוצאו ישה כול שהם לא היו רעו אז עדו הר זה רק סורו ומני לבי עוד שלשו יש לנו 20 ל של סנדר נו מ עוד שלושה ממ שמה שנאמר לאסי אחרי רבים לרוס אם הרוב מחייבים לא תלך אחריהם להרוג את האדם שימי אני שא אמו הם לובו אומר רשי לובו לזכות לך אחריהם שאפילו מיות המקים ורבים המחייבים כסיב לסייח רבים לרויס מסביר המהרם מה עושים שיש מיות המזכים ורבים המחייבים אם יש רק אחד אז לא הולכים אחר רבים לרויס אלא מוסיפים כמו שנראה בגימור ללון אז ממילא מעצמינו נבין שאם המזכים הם רוב אז פשוט שולחים אחרי הרבים שהם מזכים לזכות אותו כהרי אם לא הולכים אחרי רבים לחייב אז ודאי שהולכים אחרי המיעוט לזכות אם כן לא מונמה אחרי רבים טוס משום זכות שאם יש יותר מזכים לא צריך אלא אפילו לחייב תלך אחריהם זאת אומרת שגם סיום הפסוק גם מדבר ברוב לרע אז מה הפסוק אומר הפסוק מתחיל לא יסי ואחר כך כן אחרס אלא הכוונה לאקוס טובו מה שאתה הולך אחריו זקו הוסרו לא אומר לך את אותו דבר לעשות רק ו על פי אחוד אם יש דיין אחד יותר שמזכה מאשר המחייבים זכה אותו הוסו לר לחייב אותו על פי שניים עד ש המחייבים עודפים על המקים שניים אז ככ אומר הפסוק לאי אחר רבים לרוס על פי אחד אבל לאחרי רבים בשניים אז אפילו לרוס תלך אחרי הרבים אז ממילא בהכרח צריך 202 דיונים כי אם נאמר שיהיה פחות מזה רק 20 אז לא יכול להיות כזה מצב שעור מזק ויש מחייבים נחייב אותו כי ברגע שיש עשור מזקין יש עשור מחייבים אז אין לנו אלו מי צריך שהיה לפחות 22 ואז יכול להיות אידו מצלת רה מזק ו-1 מחייבים אז יש שניים יותר מהמזח אותו יש לנו מקור שרייך להיות 22 ואם בזן שוקול לא עושים בזן במספר זוגי כי אם יתחלקו זה יום העקר וזה יום העקר בחצי חצי אז יהיה חצי חצי ולא שייך הטוס טובו על פי אחד כי גם אם יהיה רוב אז יהיה 12 כנגד 10 לא תהיה התיה לזכות על פי אחד אף פעם לכן מסף עם עוד אוד הרי כאן אוששו ואז יכול להיות מצב של 11 מחייבים וש מזק ותלך אחרי המקים ש רק אחד הגמור קשה אם בזן שוקול לכן 23 אז לא שייכת פ ש נראה בגימורים עכשיו מסיימת המש בעי כמה בני אדם יהיו בעירה לנהדר נהדר נו 120 גמ כנגד מי ברגע שיש 120 תושבים צריך להקים בעיר זו סנדר קטנו נחמר לא לא מספיק 120 מוסים וש כנגד סורי הסורס שכל אחד מבזן יהיה שר על רה פחות מעשרה לא מצינו שררה הסורי הסורס היה סור מס הכי נמוך היה סור הסורס אז רבנו ינ מסביר ש2 שדיונים הם גם כלולים ב-230 תושבים וכל אחד דיינים הוא שר הסור כי יש תשעה אנשים תחתיו נעבור כעת לגמור המשנה פתחה דינ ממנס בשושו לכאורה זה כולל כל דינ ממנס אז מה הפשט בהמשך גז ול בשו גזל ונו אונ הגמור אומר רבי אב זה פירוש ראשון בעזרת השם בשיעור הבא נראה שתי פירושים אחרים מה הטונה הכוונה פרש מה הן דינ ממנס גז וחבול זה פירוש של דינ ממנס שלא תחשב שכל דינ ממנס כך אלא רק זוס חבוליס אב דוס ולויס זה אדם שעשה טובה לחברו שיש כ שני לס דלס כמו שנראה בהמשך לוי בזה לוי מה לוי לוש לושו אז יגמור את לאלון ודאי שגם בזה צריך של ישו כך לפי רבי אבו אלו מי לא צריך שיהיה שלשו מומחין אלא מספיק שלשו אטוס כמו שנראה בהמשך מה זה אודוס ולוס אומר רשי שניהם הכוונה על עסקי מלווה יש דין תוירה ביניהם על הלואה שהייתה הקודו באים לדום בידוי התובע מביא דים שהם אומרים בפנינו ודה פלוני שהוא חייב לו ולווי זה הכוונה שבאים לדום בעיד אלווי הד מעדים אנחנו ראינו את עצם ההלוואה אז אם השני כופר שהוא לא לבה אז זה דין תוירה בפני שלשו אבל לא שלשו מומחין אז זה המשנה ממהט בזה שהיא מפרשת שדווקא ז לוס חבוליס רשי מביא שיש מפרשים באופן אחר אודוס הכוונה שהוא מוד במקצה ל משל הוא טובע אותו 100 ווא אומר רק 50 לביתי לבוא שקוי פר הקול אבל רשי מקשה על זה אם ככה צריך להיות כתוב אודוס וכפיס אומרת הגמורה וצריכה אבבו הוא מסביר שצריך את הכפלות במשנה ד לפתוח דונ בשש ולפרש ז ר א גם דנם שווה שש מומים וז ובוס לפרש למע ס וז ובו בש בכלל את הכותרת ימ בשש אמנ הוא הדין פיוד לוז גם הם בשלש ממכ ז וס נקטו זאת לדוגמה ולמה נקטו דווקא אותם לדוגמה שו שושו דסי ובז וכבו סי ומה המקור בתור שצריך שלשו אז כמו שנראה בהמשך המקור הו מהפסוק שכתוב בז וכוס כי כתוב גילוס כסיב כתוב בפרשת שם הרכינו שאם שמ הרכינו הוא יש לו פיקדון והמפקד טוען שהוא שלח ידו פקדנו אז זה גזל כתוב ונקרא בעל הביס אלו אלוקים הגמור לאלון תדרוש שכתוב אלוקים שלושה פעמים כל אלוקים הכוונה לדיין יש לנו שלושה דיינים חבולס חובל בגופו מה לחובל בממונו ברגע שיש לי פסוק שלוש פעים אלוקים שאדם שובל בממונו צריך שלושה דיינים אז גם חובל בגופו בכלל אז ממילא אם לא לא היינו שונים במשנה די ממנס רק גזל חבולס בשל הייתי אומר שכיוון שהפסוק שצריך שלושה דיינים נאמר בגזל חבולס לכן נקטו אותם כדוגמה על בעצם כל דינמ בשושו לכן טונ מה הן דינ ממנס ז חבולס זה הכפלות במשנה אבל דוס ולוס וי כי אם באמת הכוונה להכל אז למה צריך להיות כתוב זז חבול שכתוב רק דינמו מנס זה פירושו שלרב בוו בעזרת השם השיעור הבא נראה את המשך ביאור הפירוש לפיו ואחר כך נראה שגמור מקשה על זה שתי קושיות ונראה שתי פירושים אחרים במשנה עד כאן דף ביז
לצפיה בתכנים נוספים: