לצורך מי אומרים 'ויהי נועם' ו'יושב בסתר' במוצאי שבת?- רצ"ה רצ"ו א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

לצורך מי אומרים 'ויהי נועם' ו'יושב בסתר' במוצאי שבת?- רצ"ה רצ"ו א'

בסיעת דשמיה סמן ר דקי עבדול שס שליח ציבור וביחוד אז קודם כל פותח הרמו הגו ומרים אחרי 18 של תפיס ארס מוצאי שבת נו וסדר קדושה באריוס ונוהגים לכפול פסוק ארך יומים פסוק נו צריך לאמרו מעומד ויש מקומות שן אומרים נו בוב מתחיים יש בי דדו מתח קודש לאומרים ג לפי ש גו בלילה ולכ גם לאומרים את הפסוק יסי שהם שתי פסוקים סמוכים בספ ישיה מה שאומרים באריוס הנו בעמוס קול למה אומר הרמו כדי חדוש שזרים רשים לגנים כדי שיתארך מעט יותר ולעכב לרש לחזור לגנים כתוב אמרו חזל מ חזרו לגנים שכבר השמו ישרל לסדר ז אומרת שמשלמים נמשכת קדושת שבת והם לא חוזרים לגנים אומר הרמו בזמן שר נו כגון שחל יום בשבוע ארים דקדושה אבל לאר תל שם פסוקים של ברו בתחילת ימי השבוע לא אומרים נוחל יום באמצע השבוע אפילו שחל ביום שישי כי צריך שכל השבוע יהיה ראוי למלוכה י כתוב בודינו כנו לינו אבל דווקא יום טב גמור אבל פורים או ערב פסח שחל בימי החול אין למנוע מלומר נו מוצ לפניו ולא אומרים סד הקדושה אומר המשב נו שיח למלכ השקון שבו ברך מוש ו בשעה שסיימו מלאכ המישכון ועל ידי זה שרתה שכינה וזהו שמשמחים פוס קודש ישראל ש שכינה אכ בזמן שן אומרים ונו ממילא גם לא אומרים סד קדושה אותו טעם כשחל תש במוצאי שבת כותב השולחן רוך ללון שהן אומרים ונו כי פסוק זה קרון ייסד לקום השקון ואתה הוחרב הוסיף שם שגם לא אומרים תכו כי אין זמנו בתי שבוב כי זה לא זמן ברוכה ושמחה פורים שכל מוצאי שבת אומרים ונו ורמו שם מוסיף שגם תנחו אומרים גם במוצש בסומו כותב הפרי גודים שיש לומר וית נכו ביום כיפור שחל בשבת מבואר לכמון שאומרים וית לח מוצא יום כיפור מת פרי מבואר שאומרים זה בבית הכנסת הגשה הזו בחורה שרח הציבור יאמרו זאת כל אחד בביתו אחרי אבדולה אבל בתוך שמת לותו הור גרשה זור בו של אמר ת כיוון שמירתו נתקנה בגלל פסוקי השמחה וגם צלחה בעסקיו ובל עסור בכל אילו הפמ גודי מהשמה שיש לאבל לאמרו כעת נעבור לדברי המחבר מה הבדיל שליח ציבור אחרי תפילת ערבית השליח ציבור עושה אבדול בבית כנסת כדי להוצי מי שאין לו יין מי שיש לו יין ודאי יותר טוב שבתי בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו מי מתכוון לצאת ד חובה בדרה שלבית הכנסת מבואר בסמ רש גבוב שלא יכול להבדיל בביתו להוציא את הנשים כיוון שיש דוות שלנשים פטורות כש בית הכנסת מי שרוצה לצאת חובה בדל זו בכל זאת מצאים כיפור מבואר משבור שבכל אופן יבדילו וייתנו לקטן לשתות כי אם אף אחד לא יוצא אסור עדיין לשתות ובורח השחון כותב וכך משמ ברמו לאלון שבבית הכנסת לא מתחילים את הפסוקים לפני זה רק בבית אלא פותחים מיד בברקס הגפן כדי ללמד למי עם שהם פסוקים מלו מסדר עבדולה וגם הפסוקים הלו לסימן טוב וכבר אמרו וית נחו אם הוא עומד באמצע תפילת 18 והוא שומע שהשליח ציבור אומר אבדולה צת ידי חובה ממנו אורש זר שיתכן שרק בן ברכה לברכה יכול בד לצאת לא באמצע ברכה כזה פסק בסס חיים בצבים כותבים שאין יר להפסיק כי שמי הכזה נחשב כפסק בתפילה הגום מוסיף הרוג זכ אב ל שגו כתוב בגמן מ לישראל ש ב מפני הח שצו להניח צורכי שבת ללכת להביל ולכן מתפללים מכיוון שעברה שבת הוא יכול כבר לבוא לרינו הטור כותב שהפסוקים שמוזכר בנובי הוא טוב לזיכרון וו דרכם מצליחים בכל השבוע במוצ יוםטוב לא מזכירים כותב הבח כיוון שמזכיר בכל מצאי שבת שוב אין צורך להזכירו באותו שבוע וגם עניין הגאולה שיח אותו לשבת כ אמרו חזל שלמו שמ רתי שבו מד גונים לרב כותב שמדקדק אומרים ש פזמונים ושירים כאשר מצוים אצלינו ראוי להזהר לומר רב ש אוכל מקור בירושלמי בטור כתוב לומר אותו אחרי אבדו בודרם כתוב לפני אבדולה יש מקומות שמדליקים נרות מקוף מקום חשוך מצאי שבת כ על ידי זה זכה ש למדו או מבוא בסימן ש כדי ללות את השבת ביציאתה כמו שלבים אמלכ ונעבור לס גבב דבדו ןס אז קודם כל צריך לדעת ששקר האם כך סבר הרמבם זה נלמד מאותו פסוק של ק שצריך לזכור אותו לקדשו בן בכניסתו בין ביציאתו בכניסה בקידוש בציה בעבו לומר שהוא מובדל בקדושה בראש ובסוף משע ימים אבל יש ראשונים סוברים שכל עניין של עבדול זה רק מרבון ומיו זאת על הפסוק וצריך לומר ז בכוס כמו בקדש אב אם הבדיל בתפילה לכול הבדול על היא רק מרבון גם לדס הרמבם סעיף א' סדר אבדו סדר הברכות ין הגופן בסמים רש קסדו וסמוך יבנ זה ראשי תבות מוב כ מס רטס שם אחרי שברך על היים ברך על הנר יברך אחר כך על הסומים הסדר לא מעכב אם נזכר תוך כדי דיבור למרת בויר מרוש שיש להקדים את הסומים וחזר לומר בויר סומים אז אם בשעה שאמר ש מלחוס התכוון לפסו שנכשל בלשונו יצא דבריס סומים ואחר כך הברך על האש אבל אם כשאמר שיום מלחוס התכוון לברך את בריק סנר יצא דחב קסנר אפילו שהוא את עצמו ב סומים חוזר ואומר אזקס הסומים וזה לא הפסק לנר כיוון שהוא מיד נהנה ממשיך המח וצורך לזו קוס פגום דהיינו שאם שתה אחד מן היין נפגם להבדלה כמו ן קידיש בסמ קפג מבואר שאם בעצמו פגום אין להקפיד אם אין לו אחר אם יש לו אחר צריך לקחת שלמה הגו ונהג קובדו שוסים בביס כמו שהזכרנו דווקא בבית את הפסוקים הנ קסי וגוי וגו וד למן טוב ובש סדו תנו עיניהם המבדיל והשומים בכוס ובנ כדי ששחו דתם וג מכוס של ין לורץ קודם שגופן כדי שכס פגום עש ששפ ב יין כמים אין בברוכים כסת השבוע שנפח פה יין אבל מה הוא כותב הרמו שלא רוצים לשפוך לפני שמתחיל כס הגופן כדי ל ברך על שלא מלא אחרי סיום הברכה הוא לא יכול לשפוך שזה בזיון לכל שברך שופך לפני שהוא שותה לכן שופכים באמצע ברכס הגופן אבל החור הסכימו שלא ישפ בשעת ברכה כלל אלא בשעה שהוא מוזג ישכנו מלא על כל גדו שישפך גם קצת על הארץ אבל רק קצת משום אפסד משקין מוסיף הרמו גם שופר לאח הרב דול אחרי השתיה מה שנשאר בכוס ומכבים בוינר ורוחצים בונו בשרים של היין משום חיבוב המצווה לכתחילה צריך לשתות בישיבה כי לא שותים מעומד ונהגו אנשים שלא לשתות מכוס אבדולה כותב המוגן אברום של אבדולה רגיל המבדיל לשתותו כולו והוא לא משכה ממנו בני ביתו למה אז המשב כותב כדי שוכל לברר ברוחה חונו אם הוא ישתה רק מלוי לוגוב אז הוא נכנס לספק האם ברוחה חונו או דווקא ברביס לכן שותה את כל הרביס מעניין שבסן קופצ דק שבקס המוזן לא חששו לזה ומג חזוניש והסטייל היה לשתות לכתחילה רק כ מלוי לוגו ולא הקפידו לשתות רביס עד כאן הדף היומי ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: