העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

[מוזיקה] בסת דשמיה הרובין דף כג עמוד א' במשנה עוד אמר רבי וד בן בבה הגינה והרף זה מקומות שאינם ממש מקומות דיורים גינה קרפף אפשר להפוך אותם למקומות דיורים אבל הם מקש עצמם לא משמשים כמקום לדיור שן 70 אמה ושירים על עין אמה ושירים כפי שאנחנו נראה בקברה 70 אמה ושירים הכונה היא 70 אמה ושתי שליש אמה נו ארבעה טפחים כל צד של הריבוע זה האורך שלו 70 ממה ושירים ע 70 ממה ושירים הכפילות שלהם זאת אומרת 70 ממה כפול 70 ממה מגיע לגודל של 5000 ממה וזה הגודל ש חזל קבעו למקום ש דיורים או לא דיורים נראה בהמשך מקום נקרא בחז בית סתיים דהיינו בשטח הזה לומדים את זה מהפסוק נראה לקמן שהמקום הזה ראוי לזריעת שתי שסעים של תבואה וזה המקום שחז הגדירו כמקום מוגבל לגבי מה נראה בהמשך הגינה וכפו שן שים מה ושירים עלין מה ושירים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים גדה רגילה מטלטלים בתוכה ובלבד שיהיה בה שומרה או בת דירה לאחר שהכ מקודם שגם גינה וגם קרפף לא נחשבות כמקום מגורים ההשתמשות שלמה היא לא מקום תדיר לא מקום שימוש תדיר אלא אם כן עשה שמה שומרה הכוונה ה חדל לשינה או בית דירה או שתה סמוכה לעיר אם הוא עשה את המקום הזה בסמוך לעיר אז כוונתו של אותו אדם להשתמש בזה באופן תדיר ולכן זה נחשב כמקום דיורים שוב אם המקום לא נחשב כדורים הוא אסור לטלטול אלא אם כן שמו בו בית שומר או דברים שהופכים את המקום הזה למקום דיורי ואז יה מותר לטלטל בו רק בגודל של 70 אמה על 70 אמה זוהי דעתו של רבי יהודה בן בבא רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה אני לא צריך ממש בית שומרה דהיינו ממש בית מגורים כדי להפוך את זה למקום דיורי אלא גם אם יש שמה דברים שכאן מקום דיורי כגון ור לשאיבת מים או מערה גם יוצר את המקום למעל אף שהוא גינה קרפף הוא נותן למקום שם של מקום דיורי והוא יהיה מותר עד גודל של בית שעתיים דהיינו 70 על 70 ובקיבה אומר אפילו אין בא אחת מכל אלו גם אם המקום לא נחשב לחלוטין כמקום דיורי אלא נחשב גינה קרפף מקום שאינו לדיור עד בת שעתיים אין לי שום בעיה לטלטל אלו מטלטלים בתוכה או בלבד שיהיה במגבלה 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים זו דעתו של רב עקיבה דהיינו רב קיבא אומר המגבלה של 70 אמ נאמרה רק במקום שהמקום לחלוטין לא מקום דיורי אבל אם המקום דיורי אפילו על ידי בור שיח זה מסיר את המגבלה ואני יכול לעשות את הגודל ללא שום מגבלה רב עזר אומר אם היייתה אורקה יתר על רוכבה אותו מקום הוא לא מרובע אלא יותר גדול מרכבו אפילו עמה אחת הפר ביניהם אין מטלטלים בתוכה רב יוסי אומר אפילו הורקה פי שניים ברכבה האורך הוא פי שים אבל מדויק מטלטלים בתוכה הגמרא מרחיבה אומר רבי לוי שמעתי מרב לוזו דעה אחרונה בנושא אפילו היא כבת כור אין לחלוטין מגבלה של מקום מוקף לדירה או לא מוקף לדירה גם גינה קרפף גם שאין במקום דיורים בכל לא בור ודאי לא ב לא בות שמרה המקום הזה נחשב ללא מגבלה אני יכול לעשות אותו אפילו בגודל של בית כור ללא שום צורך במגבלה וכן שמעתי שמעתי עוד ממרה בשם רב לזור אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא ירב כידוע כפי שנראה בהמשך המסכת כל חצר שגרים בה מספר דיורים צריכים לעשות עירוב ביניהם אבל העירוב צריך לעשות לפני כניסת השבת אם אחד מהם שכח לעש הפתרון היחיד לטלטול בתוך החצר שהוא יבטל את רשותו זאת אומרת הוא כביכול מסתלק מהחצר לאותה שבת את זה הוא יכול לעשות גם במהלך השבת אז אם אדם שכח לערב והסתלק באמצע השבת הדין הוא אסור מלהכניס ולהוציא לו הוא עצמו לא יכול להכניס בביתו כמה שהוא כביכול הסתלק משמה נראה יותר ות הפרטי בהמשך המסכת אבל מבחינתנו האיש לא נחשב כבעל דירה בחצר כשר הוא פטר מהדירה כדי שאחרים יוכלו לטלטל אבל הם להם כן מותר זו דעתו של רב לוזו שחכמים חלקו עליו כפי שנראה בהמשך המסכת וכן שמעתי ממנו שיוצאים קבלים בפסח זה סוג ירק מסוים שרב לוזו רחש שהוא יכול לשמש כ מרור בליל הסדר וחזרתי על כל תלמידה וביקשתי לחבר ולא מצאתי אני שמעתי את זה מרב לוזו ורציתי לשמוע מאות תלמידים שלו שמרו את זה משמו ולא מצאתי כולם לא הסכימו עם הפסיקות האלה גמור ית דקתני ועוד המשנה מתחילה ועוד אמר רבי יהודה בן בבה מה המילה ועוד אי משום דתנא לחדה לחומרה במשנה הקודמת רבי יהודה בבב אומר שהדין של בן הפסים הדין של היתר הד יום דין נאמר רק בבאר הרבים אומנם זה לא קשור למשנה שלנו לממ של רביד ב בבה במשנה שלנו אבל ות שמצינו אותו במשנה הקודמת מחמיר דבר מסוים ופה מחמיר בדבר אחר שאין קשר בין הדברים חזל המשנה לקתה את הלשון ועוד אילה משום תנ לחד לחומה קטני אחית משום אחי קטני ועוד והרב יודה בתחילת הפרק ראינו את רב יודה שרבי יהודה בא ואומר שהדין של בין הפסים עד יום דין מוגבל רק לגודל של בית שעתיים רבו שם חלקו עליו ואחרי זה במשנה אחרי זה רבי יהודה בא ומביא חומרה אחרת אז האם גם שמה לא נפלו את הלשון ועוד אם אתה אומר שבכל מקום למרות שאין קשר בין הדברים אז רבו נקטו המשנה נקטה בלשון ועוד אז למה פה לא נקטו את הלשון ועוד גם אצל רב יהודה ותנ לחודה לחומרה וקתני אחית ולא קתני ועוד אלא הסיבה היא זאת רב יודה בתחילת הפרק שהוא דיבר על ההגבלה שהוא מטיל על הנושא של יום דין דהיינו רק עד בית שעתיים שמה רבנן חלקו עליו הפסיקו הרבון אחל לא הפסיקו הרבון שם הרבון חלקו עליו בתחילת הפרק ולכן במשנה של אחריה אפילו שרבי יהודה הוזכר עוד פעם יהודה ברבי ללאי כן לא רבי יהודה בן בובו אפילו שהוזכר עוד פעם לא ראו לנכון לכתוב את המילה ועוד כמשל לאחי היוד הראשון רבון חלקו עליו ואז זה יצר הפסקה בין שתי המאמות של רבי יהודה ולכן לא כתבו בעוד וכל אחד להפסיקו וכאן ובזה רבי יהודה בבו לא הפסיקו וכולך פסקו רבונו וקטני ועוד והרב לזר סוקה רבי עזר אומר שתי ממרות בסוכה ממרה אחת אומרת שצריך אדם לאכול 14 סעודות בחג ממרה שנייה אומרת שאם הוא לא אכל ביום הראשון הוא יכול להשלים ביום השמיני נכון הנושאים שמה הם קרובים מדובר על סעודות החג אבל רבונו שמה חולקים עליו ואם אתה אומר שבכל מקום שרבונו חולקים על רבונו על רב לוזו אין סיבה אחרי זה להגיד עוד פעם את המילה ועוד למה כמו שזה יוצר הפסקה בין רב עזר הראשון לרבי עזר האחרון למה פה ג רב יודה אמרתי שרבונו חלקו עליו ולכן לא כתבו עוד פעם ועוד אז למה שמה ברב עזר כתוב כן המילה ועוד ועוד והרב עזר וסוקה פסקו הרבון וקתני ועוד אומרת הגמרא אתם במילתו פסקו אחה במילת אחי פסקו שמה רבון הפסיקו אותו בנושא של הסעודות עצמם הוא אמר שצריכים 14 סעודות ורבנן חלקו עליו אחרי זה הוא דיבר שוב על נושא שקשור לסעודה לכן היה טעם לכתוב המילה ועוד אבל ברבי יהודה בתחילת הפרק שהוא דיבר על הגבלה לגבי יום די ורבנן הביאו לו דוגמה מדיר וסער הוא דיבר על בין הפסים והם דיברו על דיר ושער הם חלקו עליו בנושא אחר קרוב אולי אבל לא באותו נושא ממש לכן שרבי יהודה הוזכר במשנה של אחר כך לא כתבו את המילה ועוד כמ שרבונו חלקו עליו בנושא אחר מה שאיין כן בסוכר רבון חלקו עליו באותו נושא ורב ליזר אחרי זה אמר עוד ממ שקשורה לסעודות סוכה לכן הזכירו את המילה ועוד רב הקיבה אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלים בתוכה רב קיבא חולק על התנאים שקדמו לו ואומר שהמגבלה של בית שעתיים לא נאמרה ב אופן שזה נקרא בית מגורים אם יש שמה שומרה אם יש שמה בור שיח מערה כל המקומות האלה גורמים שאין לי שום מגבלה המגבלה ב שתיים נאמרה רק אם זה גינה או קרפף ואין לו שום דבר דיורי ש בקי בנו נ התנה בתחילת הפרק שחלק על רבי יהוד ואמר שכל הדין של המגבלה נאמר נאמר רק ב במקומות של גינה וקרפ זה בעצם דתו קר בקיבה קבני הו דבר מועט ותניה רבי יהודה אומר דבר מועט יש על 70 אמה ושירים ולא נתנו בו ו חכמים בו שיעור כלומר רשי מעריך פה מאוד כפי נראה בהמשך על צורת המדידה החשבונאות שאיתה קיימת בזמנם ו הדין הזה של בית עתיים אנחנו לומדים מהמשנה מהמשכן שכתוב 50 על 100 דהיינו סך הכל הכללי השטח הוא 5000 אמה אם אנחנו יעשה את זה לריבוע זה יהיה 70 אמה ושתי שליש עיון ארבעה טפחים על 70 ממה וארבעה טפחים עם הכל אם נעשה חשבון פשוט נראה שחסר עדיין במכפלה של המספר הכפול הזה עם הכל נגיע למקום למשוואה שהיא פחות מ-5000 אמה לכן על הדיון הזה אם צריך מעבר ל70 אמה ושירים אם אפשר לעשות את המגבלה הזאת להגדיל אותה ל70 אמה ושירים פלוס משהו או שלא בזה נחלק רבקי וחכמים בתחילת הפרק חומים בתחילת הפרק אמרו ש בממה ושירים רב הקיב פמר אפילו מעבר לכך גם נחשב כמן ש בחלוקה שניקח אתל 5000 ממה נעסה נוציא ממנו שורש ד נוציא לשטח רבוע יש 70 ממה וקצת יותר מאשר ארבעה טפחים זה נחלקו רב קיבה וחומי בתחילת הפרק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: