הדף היומי מסכת מכות דף ב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ב

[מוזיקה] מקס דף ב מתחילים בסיעתא דשמיא מסכת מקוס המסכת שלפנינו היא המשך של מסכת סנדרין ושלושת הפרקים של המסכת כל פרק עוסק בנושא אחר הפרק הראשון עוסק בנושא של עדים זיממים כתוב בתוירה שני עדים שבאו להעיד או יותר משניים באו להעיד על אדם שהוא חייב כסף או שהוא חייב עונש מלקס מיסה ואז הגיעו שני עדים אחרים והזימו אותם מה הכוונה הזימו באו ואמרו להם מה אתם אומרים שביום זה וזה במקום זה וזה ראיתם כך למשל ראיתם שזה חילל שבת וחיבסקה הרי ביום זה הייתם איתנו מקום אחר לחלוטין גזירסכוסו שמאמינים לעדים השניים ולעידים הראשונים מענישים אותם והסיסם לא יקרשר זומם לאס לאכיו לכן בדוגמה שנתנו במקום לזכול את האדם הזה שהם העלילו עליו שהוא חילל שבת הם יקבלו אוינסקילה יזקלו אותם המשנה שלפנינו היא עוסקת ביויצה מן הכלל שיש שני אופנים בגימורה נראה עוד שני אופנים שההידים נעשים זומה ממי אבל לא מענישים אותם כאשר זומם בעונש באותו דבר שהם רצו להליל על זה שהם העידו עליו אלא הם לא יקים למטס מלכס אומרת המשנה כיצד או העידים נסים זו ממין והגימור תבאר את הכותרת של המשנה שלכאורה לא מתאימה להמשך מעידמונו שני עדים שבאו ועידו מעידים באיש פלוויני שידוע לנו ככהן כהן כשר אנחנו אנחנו באים מעידים שהוא בן גרושו אוי בן חלוצו הם מעידים שהם מקום זה וזה לפני שהוא נולד אז אמו התגרשה זאת אומרת לפני שהתעברה עמנו אמו זאת אומרת שנכון שאביו כהן אבל הוא נשה גרושה או חלוצה דהיינו יבומו שאברה חליצה ואז הוא חולול הוא פסול לכהונה אחרי זה הגיעו עדים אחרים ואמרו איך אתם מעידים שביום זה וזה ראיתם מקום זה וזה שאמו התגרשה מילא הוא נולד מגרושה הרי ביום זה וזה הייתם איתנו מקום אחר לחלוטין אז אינו אמרים אם הם כהנים האדים האלו אז נעשה כשזזמם עם ישראלים לא שייך להכיל עליהם שם חול מה שייך בישראל עם חלונים אבל אם כוינים יוסה זה כל אחד מהעדים בין גרוש או בין חלוץ לותחוף כדי לקיים כאשר זומם הוא יפסל בכהונה לא אומרים כך אלו לא יקר בו למה באמת נראה בגימורים אותו דבר בדין נוסף מעידמונו באיש פלוני שהוא חייב לגלוס ראינו מקום זה וזה בתעריר זה וזה שהוא הרג את חברו בשוגג והוא חייב לגלוט לאחת מהורים יקלוט הגיעו שני עדים אחרים ומעידים ביום זה וזה הייתם איתנו מקום אחר אינו איגז תחוב כל אחד בעידים מצטרך לגלוט כשהזומה מצטרך לשבת בור מקלות עד שימות הכהן הגודל אלו לא יקרבו עם כל אחד מהם אז קודם כל שואלת הגמורה על לשון המשנה או כיצד אינו עדים נעשים זמבלי כרה לא מקיים בהם כשר זומם אז מה זה שהמשנה פותחת כיצד נסים זממין ועוד מה השאלה כיצד נסמין כך צריך לתקן כאן דקותו לקמרא במשנה לאלון כיצד הם נעשים מה מה נראה שם אבל אמרו להם אם הגיעו כת הדין ואמרו איך אתם דין שריסתם סימון פלוני הרי אלו זה ממין אשם מדבר כנס מזמין אונהגמורים המשנה כאן לא בא לבאר כי צעדדים נעשים זים ממין שזה באמת נראה לאלון וגם התשובה לא נכונה לשאלה הזו אלא תנא אוסום קוים המשנה שלפנינו היא המשך של המשנה בסנדרין אתה נעומד שם מסנדרין הוא כעת עמד ושם ראינו בסוף סנהדרין בשילי אילוין הנכנוקין שהוא סיום סנהדרין למיס את תלמוד בבלי זה לא הפרק האחרון הפרק האחרון אחריו יש עוד פרק פרק חלק אבל במשנה בתמד ירושלמי אז פרק אלון הנחנוקו אחרון ושם שנינו שיש זי ממין שהשתנו במקצת מדין הזומה מה ראינו שם כל הזוהים ממין מקדים מן לוייסו מיסה אין להם לצפות למיסה אחרס אלא הם משקימים לבזם ם מקבלים את אותם מיסה שגמרו את דינו של הנידון למשל הם העידו באחד שהוא חילל שבת ויתרו בו והוא חייב סקילה ונגמר דינו לסקילה ואז הם הוזמו אז הם נסכלים דוגמה נוספת הם העידו שזה וזה הרג את חברו וצריך להניש אותו בסייף ונגמר דינו עדיין לא הרגו אותו רק נגמר דינו וכעתי מוזמו אז הם נהרגים בסייף חוץ מזמי בס כהן ובילו שאין מקדים לו סו מיסה אלו למיסה אחרס מה הכוונה כתוב בתורה מבחינת פרשס אמר שאם א בס כהן שהיא נשואה זינתה תחס ביילו אז בשונה מישראלית שדינו בחנק כתוב וסוביו מחללס בישתי סורף אבל למדים שם היא סובב היא מחללת בישורף בסריפה ואין בויל בסרייפה הבול הוא נאנש בחנק כשער שסיש אז כעת הזרי ממני אלו הם באו להעיד שהיא נבהלה עלדם אחר אז הם באו להעליל עליה שהיא חייבת צרייפה ועל הבויל שהוא חייב חנקת הם הוזמו אז צריך להעניש אותם כשזזומם אז יש עליהם גם חיוב חנק וגם חיוב שרייפה חיוב שריפה יותר חמור אז הם היו אמורים להישרף לא איגדים אלו מיסה שהם רצו שהיא תענש אלא למיסה אחרז גם הם רק נידונים בחנק רש"י אומר זה נלמד שם סנדרים וכך שכתוב כשזו ממלס לאוכיב ולא להחיסוי הרי הם באו גם לאוכיב לבוא להניש אותה בחנק וגם לחויסוי להניש אותה בסרייפה הם ננשים בעונש של הבויל על זה מוסיף התענקן ויש אימים זמים מן אחרים שאינו ישים בהם דין הזו מקול עיקר כלל לא עושים בהם הדין שם שם לפחות הם רצו להמיט וממיתים אותם כאן לא עושים כליקר מלקוסב ועל זה התן המפרש כיצד אותם מדים שלא מקמים מדינה זו מנסים זומין שאם הם באו ואמרו מדמנו באש פלונישו בן גרושכלוצו אינו מיועשהזה בן גרוש מחלוצות תחתוב אלו לא יקסרב וכמו כן לגבי גולוס אז כעת מבר את הגמור מנוענמ אז נתחיל עם מגרוש מחלוצו ואחרי זה נעבור לגולוס מגרוש מחלוצו מנין שלא אומרים שאם הם קויינים נעשה בהם כשר זומם שהם יהפכו לחלולים אומר רבי שע בן לוי דומקרו והסיסם לאי כשר זומלסס לאוכיב לאי ולא לזרו ואם נקבע שהאידים האלו הם נעשים חלולים והוא הרי כהין אמרנו אז אתה פוסל אותו וגם את זרוש הוא יוליד אחר כך כי אם הוא חול אז הבנים שלו החלולים ממילא אי אפשר לקיים את הדין הזה כיסיסם לאי ולא לאיולרי שואל את הגמורה ולפסלו לדידי ולא לפסו לזרי אז באמת נקבע שרק הם חלולים והבנים שלהם לא חלולים כשרים לכהונה ואז תקיים וסיסם לא ולא לזרוים אונה הגמור בינ כאשר זומם לאס ולקה כריזמם לפסול את הנידון ואת זרו כי אם הם באו להעיד על אדם שהוא חול אז גם זרו חול אז מצד אחד אי אפשר לקבוע שם יהיו חלול עם גמורים שגם זרעם יהיה חלול כי כתוב הסיסם לוי ולי לזר לגבוע שרק ההד עצמו יהיה חול גם אי אפשר חסר בקשזומה ממילא אי אפשר לקיים את הפסוק ולכן לא יקה מני שהוא לוקה עוד מעט נראה את המקור של מלקס בפודו מקור אחר שלא אומרים שהוא יעשה חול כל בוחמ ומה המחלל אין מסחלל הכהן עצמו שהוא נושא את הגרושו שהוא מחלל את זרו הוא עצמו לא מתחלל מהכהונה אם ככה בוא לחלל איזמין שרק רצה לחלל ולא יחילל כרי הזימו אותו אינו דין שלא יסחלו עצמו זה המקור מסכיף לו רבינה אם כן שבאת לדרוש כזה קל בדזמין ביטלתזמין כי אפשר לעשות כזה קלוכמה בכל פעם משל ומהסויקל אינו נסכל עידים שבאו לעיד שהאדם זה חייב סקיל למשל הוא חילל שבז ויתרו בו חייב סקילה וסכלו אותו וכעת באו והזימו אותם הם לא נהרגים כמו שנראה בדף ה הורגו נהרוגים כתוב כאשר אשר זומם ולא יקשרוסו רק אם נגמר דינו לסקילה והוזמו אז סוקלים אותם אם כבר סקלו אותו אז לא אם כך אומר הסויקל אינו נסכל הבול סכל ולא יסוקל כי הזימו אותו עוד לפני שנהרג הנידון אינו דין שלא יסוקל תאמר ככמה כזה אלו מי התראה כן אומרת כשר זומם זאת אומרת שהתרה מלמדת אותי לא לדרוש ככה את הכלבוכו אמו אז ממילא גם הכל של ברודה הוא לא קלבכו הנכון אלו מחברת כדי שונמיקורה שהסיבה היא כי כתוב הסיסם לוי ולי לזרוי מה ראינו בהמשך דוגמה שנייה במשנה מידשחב גולוס וכולו אז אמרים שהם גולים אלא הם לא יקמרבים בנומילה אומר יש לו כשדו מקרו אדם שרוצח בשגג הוא יונוסחורים הוא ולא יז ממין רבי יחמבחמ ומה הוא ההורג שוסו מיסה הוא עשה מעשה בידיים הוא הרג את חברו אם העשה הזאת במיזיד אינו גולה אפילו באופן שהוא לא חייב מיסה למשל במיזיד בלי אשרה היינו גולה הן העדים שלא יעשו מזה רק דיבור בעלמה והם עשו זאת במיזיד הם העידו במיזיד אינו דין שלא יעיגלו אז זה היה המקור אומרת הגמורה והיא נויסנס המידה הזאת שהבאתה לפוטרן היא הנותנת להם חובס גולוס באמת הוא שוסומיסה הרוצח עצמו במזיד ליגלה כךד לתאב ולכפור גולוס לא מספיק ק לו הכפור הזו אי שלא ומס רק דיבור אז במיזדנליגלו כךדלו כפורה אז זה לא מקור אלא מחבר כד רשלוקי שהמקור מוא הוא ולא יז ממין אומר לה רמז ליד ממנת מיניים מפסיקה הגמור רמז ליד זה ממי שמענישים אותם והואסי והסיסם לא קר של זומם לא צריך לרמז אלו כוונתו לרמז ליד ממין שלא יקים מנר עיניים אד בגרושו דגולוס שפטרםפסוק מדינזומה מנין שהם לא יגים כמו שראינו במשנה סיב כתוב כך והצדיקו את הצדיק וירשו ראשו והיועם בנקוסרושו והפיל השויפת הם מלכים אותו 40 מלכות אז נשאלת השאלה הפסוק לכאורה מדבר בדיינים אבל אם מדובר בדיינים שהצדיקו את הצדיק והרשו את הרשע משום והצדיקו את הצדק וירשו הראש ואם בינקסרושה צריך להיות כתוב כי ריב בין הנושים וניקשפטושפו אז כתוב בהמשך זדק הצדיק כל זה מיותר ואנקרו למה צריך להזכיר את כל מה שכתוב באמצע והצדיקוס צדקש וכי בכל מקום שמצדיקים את הזכאים מחייבים את החייו יש מלכות אלו בהכרח שמדובר בעידים ומה הכוונה עידים שירשו את הצדיק עדים שקרנים שבאו והלילו על צדיק שהוא עשה כך וכך ואוסו עדים אחרים הנה והצדיקוצדק דמיקור הם באו והזימו אותם והמילו את הצדיק בצדקותו ושבינו להנרשוים ומעמידים את הידים הראשונים כרשואים הם הזימו אותם אז והוא יואים בינקוס הרושם אם הזו מזוי בת מלכות למה כי אפשר לקיים בכאשר זומם כגוים ביד בן גרושו אויגולוס מה כתוב והפילה השיפת ויקרו שמקים אותו 40 מלכות שואל את הגמור למה צריך את הרמז הזה טיפוק למלסן כתוב סרסדיברסלסבריחו אי שוקר וכיוון שהם הוזמו תיר גוזרת להאמין לשניים שמזימים אותם אז הם מעידים שקרנים וכל לו שאדם עובר זה מחייב אותו מלכות אלא במקום שפרש לך עונש אז מקבל עונש אז בדרך כלל אדם זממין אז כשזומם אבל כאן שאי אפשר להעניש כשר זומם אז הם מילקו משום לא יסענה אונה הגימור משום דאב לו שאין במיסה רק דיבור וכל שם הממיסן לא יקנו לו כמו שנראה בדף יגספס בדף ד מסבירים שכוונת הגמורה שליסול שמסזה לוקים עליו לכן צריך את הפסוק והצדיקוס צדיק שזה מגלה שאפילו שלסנ אין ביסה לוקים אז למיסה המלכות ומשום ליסנה תו רבונן דבור נמרו בדם ממין אין נסים בן גרוש בלוצו ואין גוי לאור מקלות כמו שראינו במשנה וכאן הבריסה מוסיפה עוד שני אזומס שהלא מקמים כשזומם ואין משל מנס הכופר עדים שבאו והעידו ששור מועד שור שכבר הרג שלוש אנשים הוא הרג אדם ואז באם באו לחייב את בעל השור שמלבד שסוקלים את השור הוא חייב לשלם קופרו אז הם באו לחייב את הבית עם קויפו בכל זאת במוזמו הם לא משלמים לו קופרו ואין נמקורים בבדברי אידים שעידו שאדם זה גנב ואין לו לשלם אז גמרו את דינו למכור אותו כבד עברי כמו שכתוב בתור בתחילת פרשת משפט מבינים כביגנבוסי אם הם הוזמו הם לא נמכרים תחתיו לבית דברי משום רבי עקיבא אמרו יש עוד דין נוסף בנמזמי מין אף אין משלמין על פי עצמו הזימו אותם בבזן עכשיו הבדין צריך להעמיד אותם בדין שישלמו לו כשהזומם משל הם באו והעידעו שרובן חייב לשמעון אלף זוז והזימו אותם אז כעת כאשר זומם הם צריכים לשלם לראו ונלף זוז הוא עדיין לא המיל אותם בדין הם ברחו הם הביאו באו לבזן אחר והם הודו שהם הוזמו בבזן פלוני אז הם לא משמים על פי עצמם כעת הגמור מבארת את כל טעמי הבריסה אז מה ראינו דין ראשון אינס מגרוכלו כדמורן כמו שאמרנו סיסל ולא לזור ואין גמל הוא יונוס ולאמין ושקפוס התנס קופר כפורה תשלום הכופר בא לכפר על זה שהוא לא שמר את שורו והשור הרגדם והנה עדים אלו שהוזמו לו בני כפורנינו אומר רש"י שלא הרג שורם אדם זאת אומרת כך אם כויף היה תשלום מומון שהשור שלו הרג אדם צריך לשלם ליורשים שלו את השווי שלו אז הם ישלמו מה שהם רצו שהוא ישלם ישלמו לו אבל כיוון שזה כפורה לא שייך שהם שהם ישלמו זאת כיוון של בני כפורנינו המקשים הראשונים נכון שהם לא בני כפורה אבל הם מיסה הם רצו שהוא ישלם בטור כפור קויפרו אז נקיים בהם כשר זומה ובאמת הם לא ישלמו בטור כפורה אלא כמו מוין לפי חכומים או קנס לפי רבי עקיבא כמו שנראה עוד מעט אז מה שייך לומר הנלב כפורנינו היה בזה כמה דרכים בראשונים הרמבם מתרץ כך הוא אומר כמו שרשי מזכיר עוד מעט כתוב בפסוק שאם השור הומוד הסוקלים אותו וגם באוליומוס הוא חייב מיס בדי שמיים על איש מירת שורו ממשיך הפסוק עם קיפושיושולוב ונוסם פדיונפשו זאת אומרת שהכופר למנדום הקופר כפורה בא לכתחליף למיסבדי שמיים עכשיו כך נמצא שאין חיוב כויפר אלא במקום מסבדי שמיים אז כשהם באים ומעידים בבזן ששורו המועט של זה וזה הרגדם אז הם בעצם באים להעיד שהוא חייב מיסביד שמיים ולכן הוא חייב כיפה לגבי מיסבדי שמיים העדות שלם לא מעלה ולא מורידה כי אם שורו הרג את הנפש אז יחייבו בשמיים בלי העידות שלהם ואם הוא לא הרג אז מפני עדותם לא יחייבו אותו אז נמצא שלגבי המיסם לא שייך לומר והסיסם לא יקש זומם הם באו להייד שהוא חי מיסים ידשמיים והוא הוא חייב כיפה במקום זה אז כאשר זמחייב אותה מסמיים מיס בדי שמיים העדות שלהם לא לא העלתה ולא הורידה אז ממילא גם אי אפשר לחייב אותם כיפה ככיפה זה תחליף למיסב שמיים הרתבו מביא את פירושו של הרמבם ומסיים ונוכוון מויד ושם על הזה נתכוון רשי זהמה שפירש הרי לא הרג שורם את הנפש אלא שלשונו קצר כמנהגו רשי מתכוון אי אפשר לחיב את המיסה בדישמיים כי לא רק שורם את הנפש ומיס בדשמים כשזם לא שייך כי הם לא העליל עליו מסמים כי בשמיים יודעים את האמת ממילא לא שייך תשלום כיפה שואל את הגמור מנת קופר כפורה לכורה זה מחליקסנו אומר רב חיזר בשמח היכן רואים דדתניה כתוב ונוסם פדנפשו מה הוא משלם דמי ניזק האשור הזה השור הרג אדם השמים את האדם הזה ההרוג כמה הוא היה שווה לפני שהוא נהרג בשוק עבדים וזה הוא משלם לורשים רבי שמואל בנוש רבי יוחבר כם הדמי מזיק הוא משלם את שוביו בעל השור צריך לשום אותו בשוק עבדים וזה מה שהוא משלם ליורשים של האדם ששורו הרג מהלבפליגה דמסובר תנקמחים סוברים קופרמוינה זה ממון השור שלך הרא גופו של זה אז צריך לשלם את דמ ההרוג ומרס קופר כפורה הוא צריך לכפר על עצמו שחיה מסבדי שמיים אכן הוא נותן דמי עצמו הוא פודע את דמי עצמו זאת אומרת שהברייסה שבנו היא מתאימה רק עם דברי רבי שמואל אומר פופלוי דכולל מקופר כפור אין בזה מחליקס והוכ בוקפליגה מרסוב בדניזק שמינן הכפורת תהיה כשהוא דמי ניזק נראה את המקורס רבי שמואל בדמז שמינן מה דרבונן תמו שרבי שמואל מסתבר כיוון שקר כפורה צריך לבדות את עצמו צריך לשלם דמי עצמו מה הטעם החכום שמשלם דמי ניזיק אם זה כפורים אומרת הגמורה זה למדים זאת כך נאמר השוסל למטו כתוב בכופרים קופר יושס או לשון השתה ונאמר השוסלמלו כתוב לפני זה בפרשה של שור שנגף וישה הרב יצוי על ידיה שכאשר יושו לא בא לו אישו בעל הלון בדניזק בעל השום משלם דמי ולדות שנזרוקו אף קם בדניזק למדים שגם כאן הכוונה שהכפרה שלו תהיה בזה שהוא ישלם דמי ניזק ורבי שמואל הוא לא דורש אשר עוסק הוא טוען ונוסם פדיו נפשיב זה שנותן את הכופר הוא צריך לת פדיון נפשו ורבונו ממינים לך אם פדיו שקסיב כקופר זה כפורה מיו כייש מינה בדניזק שמינן כך תהיה לו כפור על ידי שהוא ישלם דמי ניזיק כי זה הם למדים מהשאה מה ראינו בהמשך הבריסה ואין קורי בודברי סובר רבנו למילה איך דאיסלה לדידי לגנב יש ממון הם באו לומר שרובן גנב מחברו אלף זוז יש לו 1000 זוז אלו מי הם אחרי שנגמר דינו לשלם אלף זוז באו והזימו אותם אז הם צריכים לתת את אלף זוז לראובן אין להם אז באופן זה לא מוכרים אותם כדי לשלם את האלב זוז לראובן שהם לילו עליו למה דמיגודיו לא נזדה בן כיוון שאם הם לא הוזמו הוא לא היה נמכר ממילא כשהוזמו אינום אלוהים זדבנו כי הם לא זממו למכור אותו אבלדלסלדידי ראו ואין אין לו כסף זאת אומרת שהם באו להעיד שהוא חייב כסף שאין לו שצריך למכור אותו אף אגב דיסלו דידדור אז כעת כשהם הוזמו אפילו שיש להם אל זוזם לראובן מזדהבנו נמכור אותם כבדברי קשזומם אומרת הגימור וליימרו לי שהם יכול שהם יתנו לנידון היא אנתה ולוחמיה ומזדבנס אם היה לך אלף זוז רובן לא היית נמכר היית משלם אלף זוז הנה למה למה לא מזדבנין אז למה שאותנו קרו הרי העלנו עליך שאתה חייב אלף זוז וכיוון שאין לך אם קרו אותך לנו יש את הלב זוז גם אם לך היה אב זוז היית משלם אלב זוז לנגנה ולא היית נמכר אז גם אנחנו נשלם לך אלב זוז לא ייתכן שכך אמר רב אמנונה אלא כך צריך לתקן סברה רבנו למרמי דאיסלי או לדידי או דידו אם או לנידון או להם יש כסף אז לא שייך למקום משני הסברות שאמרנו אבל איךדסלי לא ילדידי ולא ילדידו גם לו אין כסף הוא היה נמכר וגם להם אין כסף אז מזדה בנה והברייסרק אומרת שבאופן שלחד מהם יש כסף הוא לא נמכר אומר לירוב לא בכל מקרה הוא לא נמכר העדים ונמכר בגניסמר החמ כתוב סתם ונמכר בגניבוס ולא בזמי מה ראינו בהמשך הבריס משם רב עקיבא אמרו וכולי גם אין משל מלפי עצמי רבקה התשלום שכשר זומם כנוסו זה קנס זה לא מומן קנס א משלם עלפי עצמוי כמו שדורשים בו בקמר רשי מביא כתוב בכיפל שזה קנס אדם גונה מחברו צריך לשלם לו קרן וכיפל זה קנס זה יותר מה שהוא גנב כתוב שירשיון אלוים פרט למרשי עצמו אומר רב בתידה שזה קנס כמו שרבי עקיבא אומר שהרי לא יאוסומיסה הם סך הכל העידו הם לא עשו מעשה הם לא הרגו את הנידון לא הוציאו ממנו ממוין ונהרוגין או משלמים בכל זאת כיוון שנגמר דינו למיסה או שנגמר דינו לחיוב מומן והזימו אותם אז הם נהרגים במקומו או שמשלמים לו מה שהם רצו שהוא ישלם אז זאת אומרת שזה קנס כי זה דבר שזה לא הזיקו לחבר החבר עדיין לא שילם אפילו אומר רב נחמן תידה אשר אמו מביאת בל או משלמים הוא עדיין לא שילם ובכל זאת הם חייבים כאשר הזמן כיוון שנגמר דן לא לשלם אומרת הגמרא מהניו מה הכוונה שרמו משמד לא עשו מם עדיין לא עשו מעשיהם רק העידו ונגמר דינו היינו דרבי אז מה רב נחמן בא לומר אחרת מרבי אומר את אותו דבר במילים אחרות הגמורה אימה וכן אמר רב נחמן אומר באמת בדיוק מה שרבי אמר רק הוא אמר זו במילים אחרות עד כאן דבז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: