הדף היומי מסכת מכות דף ה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף ה

[מוזיקה] מכות דף ה מתחילים בעזרת השם במשנה למעלה עדים שבאו להעיד נגד אדם זכאי לחייב אותו ובאו זוג אחר והזימו אותם אמרו להם איך אתם העדים אתם הייתם חייבים לומר היכן זה היה ומתי באותו זמן לא הייתם בכלל במקום ששם שעלה ועדתם אתם בכלל הייתם איתנו מקום אחר והתורה מחדשת שמאמינים לעדים האחרונים ואלה שזממו להעניש את ההזכאי עושים להם מה שהם זממו לעשות והם צריכים להענש במה שהם זממו להעניש מחדשת המשנה שאם הם זממו לחייב אדם למשל 300 זוז והם שלושה עדים משולשים בממון כל אחד ישלם רק 100 זוז אבל אם הם ז ממול לחייב אותו מלכות אין משלשים במכות לא אומרים שנחלק את ה-39 מלכות לשלוש אלא כל אחד יקבל את כל המלכות כיצד מבארת המשנה העידו שהוא חייב לחברו 200 זוז ונמצאו זוממין מחלקים ביניהם את התשלום משלשים ביניהם אבל אם העידו שהוא חייב מלכות 40 ונמצאו זו ממין כל אחד ואחד מהם לוק 40 חסר אחת מנמיל לגבי מלכות כל אחד מקבל את מלא המלכות אמר הבעיה נאמר והיה עם בנקות הרשע בחיבי מלכיות ונאמר בחייבי מיתות בית דין אשר הוא רשע למות כך כתוב בחייבי מיתות בית דין לומדים זה רשבה מה להעלן כמו לגבי חיוב מיטה אין דבר כזה שהם חיובו מיטה בן אדם אחד אז עכשיו הם כיוון שהם נמצאו זוממים אז כל אחד יהיה חייב חצי מיטה אין דבר כזה אין מיטה למחצה אף כאן אין מלכות למחצה כל אחד יקבל את כל המלכות רב אמר הסבר אחר למה לא ניתן לחלק את העונש המלכות בין שניהם כי בעינן כאשר זמם לעשות לאחיו צריך שזה בדיוק מה שהוא תכנן לעשות לאותו זכאי לחייב אותו ואם מחלקים בעיניהם את המלכות לקה הם זממו לחייב אותו את כל ה40 מלכות אבל בסופו של דבר הם יקבלו רק פחות אם זה נגיד 40 יקבלו רק 20 שואלת הגמרא יחמון נמי אין זה לחייב אותו נאמר 300 זוז או 200 זוז בסוף כל אחד מהם מתחייב רק 100 אונה הגמרא הממון שמשלמים מצטרף על ידי שמשלמים כל העדים בסופו של דבר אותו אחד שהם זממו לחייב אותו מקבל את כל הסכום אבל מלכות לא נותנים בסופו של דבר את המלכות שהעדים מקבלים לא נותנים את זה אחר כך לזכאי שבא לחייב אותו אז לכן לא שייך פה שזה מצטרף אז אם כן שזה בממון אתה יכול לומר שבעצם הם זמחייב אותו 200 זוז ולכן הוא היה צריך לקבל מה 200 זוז אבל במלכות הם הרי זממו לחייב אותו 39 מלכות אם כל אחד מהם יקבל רק חלק מהמלכות 20 מלכות בעצם לא היה כאן 39 המלכות אצל אף אחד אז לכן אי אפשר לצרף את זה ולכן כל אחד מקבל 40 40 חסר אחת משנה נוספת אין העדים נעסין עדים זוממין עד שעדים אחרים יזימו את עיקרן עצמן של העדים הראשונים מה פירוש אז המשנה בעצמה מפרשת כיצד אם העדים אמרו מדיין לנו באיש פלוני שהרג את הנפש במקום פלוני בזמן פלוני והדים השניים אמרו להם איך אתם מעידים שהרי נהרג זה או הורג זה שאתם מעידים עליו עמנו באותו היום במקום פלוני מקום אחר אין אלו נקראים עדים זוממין זה שתי זוגות עדים שמכחישות אחת את השנייה ואם כן מספק שתי העדויות נופלות אבל אם העדים השניים אמרו לעדים הראשונים שונים מאח אתם מעידים שראיתם שהוא פלוני הרג את הנפש שהרי אתם בעצמכם הייתם ממנו אותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין והעדים הזוממים נהרגים על פיהם של העדים האחרונים כמו שהתורה אומרת ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ממשיכה המשנה ואם כל זוג עדים שבאים להעיד על הבן אדם הזה למשל שהרג את הנפש אז הזקת השנייה מזימה אותם שהיו איתנו מקום פלוני באוים אחרים והעידו שאותו אחד הרג את הנפש וגם אותם ה זוג השני שהזימו את העדות הראשונה מזימים גם אותם ובאו אחרים וגם אותם הזמו אפילו 100 לפי דעת רבנן כולם יהרגו למה כי יש כאן עדים זוממים זאת אומרת כל אחד מה100 זוגות יש כאן זוג אחר שהיד אם אנו הייתם במקום פלוני וכולם יהרגו רבי יהודה אמר מה פתאום הסתטתית היינו עדות שרה היא זו עדות שהסירו אותה יכול להיות שהעדים האלה החליטו כל זוג שיבוא כעת להעיד פלו נשאר רק את הנפש הם יזימו אותו לכן אינו נהרג אלקת העדות הראשונה בלבד קודם כל שואלת הגמרא מנענמליי שעדים זוממים זה דווקא אם הזוג השני אומר לזוג הראשון אתם עצמכם הייתם איתנו במקום אחר ולכן העדות שלכם מבוט מותלת אמר רב עדד אמר קרא פסוק אומר והני עד שקר העד שקר ענה באחיו כיוון שזה מיותר שהרי כבר אמרת שהתברר שזה עד שקר אז למה צריך עוד פעם לומר שהעד שקר ענה באחיו זה בא ללמד שאין העד נעשה עד שקר עד שתישקר תימצא שקר גופה של עדות בעדות עצמה תימצא השקר העד עצמו ימצא שלא ייתכן שהסיפור לא ייתכן בכלל שהוא היה באותו מקום צריך לעקור ולשרש שהעד עצמו בכלל לא יכול לבוא ולהעיד לא לא לפרוך את מה שהוא אומר אלא לפרוך את זה שהוא בכלל יכול לומר משהו לגבי המקום שעליו הוא אומר די רבי ישמעאל תענה הם לומדים א שמזימים על ידי שפורחים את תגופה של העדות מזה שכתוב כי יקום את חמס באיש לענות בו שרה אז הם דורשים אין העדים נהיים מוזמים עד שתישרה גופה של עדות תסור עדותם של הראשונים וזה על ידי שהעדים השניים באים ואומרים שלא ייתכן בכלל שהם יכולים להעיד על מה שהיה במקום שעליו הם מעידים מביאה הגמרא פסקי הלכות שאמר רבא מתי האדים הראשונים נחשבים עדים זוממים אמר רבא באו שניים ואמרו במזרח אולם גדול במזרח הבירה הרג פלוני את הנפש ובאו שניים אחרים והזימו אותם ואמרו ועלו במערב בירה עמנו הייתם באותו הזמן איך אתם יכולים להעיד על מה שהיה בצד מזרח חזינן בודקים אי כדיקיימי במערב בירה אם כשהם עומדים בצד מערב של האולם אז מחז חזו למזרח בירה יכולים לראות את צד המזרח אין אלוים זוממים כי הם יכולים באמת לראות אז הם יכולים להעיד על מה שהיה שם ואם לאב אם בודקים ורואים שלא ניתן לראות עד שם הרי יהלו עדים זוממים שואלת הגמרא פשיטה מה החידוש של רבא אונה הגמרא מהוד דתימה אולי לאיחוש נחשוש לנאורה בריה אולי העדים האלה יש להם ראייה יותר טובה והם רואים יותר מרחוק משאר בני אדם ואם כן הם כן ראו מערב למזרח ולא נמית אותם משום עדים זוממין כמהשמלן שכיוון שזה לא מצוי לראות כל כך רחוק לא חוששים אלא ממיתים אותם כדין עדים זוממים ואמר רבא באו שניים ואמרו בסורה ביום ראשון בבוקר בצפרה בחדש שבתא הרג פלוני את הנפש ובאו שניים אחרים והזימו אותם ואמרו באותו ערב של יום ראשון בפניה ואחד בשבתה אמנו הייתם בנהר דעה האם יכול להיות שבבוקר הם היו בסורה ובערב בנהרדע חזינן בודקים אם מהבוקר עד הערב אפשר ללכת מסורה לנהר דעה אם מצפרה לפניה מצאזין מיסורה לנהר דעה לא אבוז ממין העדות שלהם עדות אמת ועדבא מקבלים את העידותם והילב אם לא ניתן ללכת כזה מרחק הבו זוממין ואם הם נחשבים עדים זוממין ועושים להם מה שהם זממו שואלת הגמרא מה החידוש פשיטה אונה הגמרא יש חידוש מה עוד דתימה אולי אנחנו היינו צריכים לומר לייחוש אולי הם באו מאוד במהירות למשל על ידי גמל על ידי גמל מהיר מאוד שרץ כמו הפורח באוויר לכן מחדש מחדש רעבה כמשמלן שכיוון שזה לא מצוי לא חוששים לזה ואמר רבה באו שניים ואמרו ביום ראשון פלוני הרג את הנפש חד בשבת הרג פלוני את הנפש ובסוף העדים האלה נמצאו זוממים מי מזים אותם באו שניים והזים אותם ואמרו אמנו הייתם ביום ראשון אחד בשבתא אז אם כן הזוג הראשון הפכו להיות ידים זוממים את מי הם זממו להרוג את אותו פלון שעליו הם עידים אותו פלוני באמת רוצח והוא חייב מיתת בית דין איך אני יודע כי אותם עידים שמזימים את הזוג הראשון הם מעידים שביום אחר הבן אדם הוא באמת רצח אבל ביום שהעדים העידו שהוא רצח הם היו איתם במקום אחר אז הם לא יכולים להעיד את זה או שהם אומרים בתרי בשבת הרג ביום שני פלוני הרג פלונית הנפש ולא יודע אפילו אמרו לפני יום ראשון בערב שבת רק פלונית את הנפש אז אם כן נמצא שיש כאן זוג עדים שזממו להרוג בן אדם שבאמת חייב מיתה אבל הם לא יכלו להעיד על זה כי הזימו אותם שהם באותו יום לא היו באותו מקום שהם מעידים אז הם נהרגים למה דבידנ דקה מסעדי בזמן שמעידו גברליו ברקתלהו הוא עדיין לא התחייב מיתה והם באו להרוג אדם נקי ואף על פי שבאמת בהמשך יחייבו אותו מיטה בגלל העדות שהזימה את הזוג הראשון שמעידה נגדו שהוא באמת הרג אבל אלה ש א העידו בהתחלה העידו העידות שהם לא יכלו להעיד כי מתברר שהם לא היו באותו מקום ולכן הם נהרגים שואלת הגמרא מהקמשמן מה פה החידוש שאפילו שבסופו של דבר בן אדם שהעידו נגדו חייב מיתה בכל זאת כיוון שבזמן שהם העידו עוד לא היה חייב מיתה אז הם נהרגין בשום עדים זוממין מה קמהשמלן זה תנינה זה כבר למדנו לגבי שתי זוגות של עדים שעידו על אדם שהרג לפי כך אם נמצאת אחת מהן זוממת כת אחת הוזמה על ידי האדים שאמרו להם ממנו הייתם הוא ואין נהרגין אותו אדם שעידו עליו שהרג דינו להרג על ידי העידות של הכת האחרת וגם הכת שהוזמה נהרגת והכת השנייה פטורה הכת השנייה שלא הוזמה היא פטורה זאת אומרת היה כאן נמרוד נאמר יהודי בשם נמרוד או שם אחר שיש כאן שני עדים שמעידים עליו שהוא רצח ועוד שני עדים שמידים עליו שהוא רצח העוד שני עדים שמעידים הזימו הזוג השני של האדים הזימו אז אם כן נמצא שהם עדים זומים הורגים אותם מה אתם זומים להרוג את נמרות אבל הזוג הראשון לא הזימו אז אם כן העדות מתקבלת אז גם את נמרוד הורגים פלאפלים אז רואים אפילו שבעצם נמרוד חייב מיתה העדים שהעידו נגדו והוזמו גם חייבים מיטה אז אם כמה רב החידש זה משנה מפורשת אונה הגמרא אחרון כאן עדיין אין חידוש בדבריו של רי של רבא אלא סיפא המשך דברי רבא שנראה שאומר מה שאין כן בגמר הדין זה הצטריך עליי זה החידוש שבשבילו רבא הביא גם את החלק הראשון בדבריו שבהם אין חידוש מה המשך דבריו אם באו שניים לבית דין ביום שלישי ואמרו ביום ראשון נגמר דינו של פלוני בבית דין פלוני להרג בחד בשבתה נגמר דינו של פלוני זאת אומרת בעיר ציפורי הדיינים החליטו על נמרוד שהוא חייב מיתה והם מעידים על זה ובאו שניים אחרים ואמרו איך אתם מעידים מה היה בציפורי בחד בשבת אמנו הייתם ביום ראשון הייתם איתנו בטבריה לא ייתכן שראיתם איך שנגמר דינו בבית דין של ציפורי להרג אלא בערב שבת באמת נגמר דינו של פלוני להרג וזה אנחנו מעידים ולא עוד אלא אפילו אמרו בתרב שבת הנגמר דינו של פלוני להרג אפילו הם אומרים שזה היה ביום שני אין אלו נהרגים אף על פי שהתברר לנו שזממו להרוג אותו על פי עדותם למה מה ההבדל כי כאן מתברר שבזמן שהעדים הזוממים העידו על נמרוד שהוא חייב מיטה הוא באמת היה חייב מיתה כי עכשיו באים אחר כך עדים כשרים ומעידים שהוא באמת התחייב מיתה לכן אין אלו נהרגין כי הם זממו להרוג בן אדם שבאמת חייב מיתה דבי דקה מסעדי גבר ברכת להו כי באמת אנחנו יודעים עידוד שבאותו זמן כבר היה חייב מיתה רק מה העדים האלה לא ראו את זה כי באותו זמן הם היו במקום אחר והם זוממים אבל לא הורגים אותם כי הם זלמו להרוג אדם שכבר חייב מיתה עוד אומר רבה וכן לעניין תשלומי קנס יהיה הבדל אם העידו העדים זוממים על המעשה עצמו או שנגמר דינו ופסקו שהוא חייב אם באו שניים ואמרו ביום ראשון בחד בשבתה פלוני גנב שור או עושה ושחט או מחר טוח אומר שהוא מתחייב תשלומי ארבעה וחמישה הוא לא משלם רק על השור או עשה אלא הוא משלם תשלומי ארבעה וחמישה בתורת כנס ובאו שניים אחרים והזימו אותם ואמרו ביום ראשון הייתם איתנו ואם כן אתם עדים זוממים בכל בשבתי מנום אלא נכון באמת באמת הסיפור שאתם מספרים הוא נכון אבל הוא לא היה ביום ראשון ואנחנו כן יכולים להעיד עליו בתרבשבת הגנב ותבח ומחר אז העדים האלה שסיפרו על יום ראשון הם עדים זוממין והם משלמים ונכון שבן אדם הזה באמת גם כן יהיה חייב בנוסף כי יש ידים אחרים כשרים שמעידים על יום אחר שהוא עשה את זה ולא דלה אפילו אמרו העדים השניים בערב שבת גנב את הוח ומחר זאת אומרת ביום ראשון באמת זה היה אחרי שהוא כבר גנב את הבך ומחר העדים זוממים שדיברו על יום ראשון משלמים לאותו נידון ואף על פי כן אותו נידון באמת יהיה חייב בגלל שיש עדים נוספים שהעידו או על ערב שבת או על יום שני שהוא באמת עשה את זה אז הוא באמת גם יהיה חייב למה למה למה העדים הזוממים שהעידו על יום ראשון יהיו חייבים בנדק מסד מסעדי כי ביום ראשון שהם מעידו גבר עליו בר תשלומים הוא אותו זמן הגנב הזה שטבוח או מחר עדיין לא היה מחויב לשלם כי עדיין לא הייתה עליו עדות אבל אם באו שניים ביום שלישי ואמרו ביום ראשון נגמר דינו שהוא חייב את השלמי ארבעה וחמישה בשבת הגנב ותבח ומחר ונגמר דינו לשלם את השלמי ארבעה וחמישה ובאו שניים והם גם העידו אבל לא על יום ראשון אלא על יום שני או על ערב שבת ובנוסף הם גם הזימו את אלה שידו על יום ראשון שהם היו איתם במקום אחר ביום ראשון באו שניים ואמרו בחד בשבת האימנו הייתם אלא נכון בערב שבת גנב וטבח ומחר ונגמר דינו ולא עוד אלא אפילו אם הם אמרו בחד בשבת ביום ראשון גנב טבח ומחר ובטרי בשבתה נגמר דינו היינו הם מעידים על יום שני שנגמר דינו ויום ראשון באמת הוא גנב אתח ומחר אין משלמים העדים שהעידו על גמר הדין של יום ראשון כי באמת בזמן שהעדים שהעידו על על יום ראשון העידו שנ שנגמר דינו על א על כנס תשלמי כנס של ארבעה וחמישה הוא באמת היה חייב תשלומי אבא וחמישה בעדנדקמסעדי גבר רב תשלומינו ולכן במקרה כזה לא מחייבים אותם כאשר הם זממו לעשות כי הבן אדם הזה באמת היה מחוייב בתשלומים כי נגמר דינו לשלם לכן במקרה כזה הם יהיו פטורים העדים הזוממים משנה למדנו שאם יש כאן זוג עדים שכל זוג שבא ומעיד נגד הבן אדם ההוא שרצח את הנפש הם מזימים אותו אז לפי דעת רבנן הורגים את כל הזוגות שבאו להעיד על הבן אדם ההוא שהרג בגלל שהם נמצאו זמים רבי יהודה אומר הסתטתית זו וכולי עד צר האיזו זה נראה שהעדים האלה כל מי הם גמרו בדעתם שכל מי שיבוא לע שהוא הרג את הנפש הם יזימו אותו אז את הזוג הראשון באמת הם הזימו ומחייבים אותם אבל שאר הזוגות כבר לא מחייבים אותם שואלת הגמרא אז זה אם ככה אם אתה לא מאמין לזוג הזה זה אתה סבור שכל מי שבא ומעיד הם מזימים אותו היא הסתטית היא זו אפילו על הכת הראשונה נמי לא עכשיו מתברר שגם על הזוג הראשון שהם העידו נגדם זה היה בגלל שהם פשוט החליטו להזים כל מי שיבוא ויאיד שהבן אדם הרג את הנפש אמר רבי אבא מדובר שקדמו והרגו כבר את הכת הראשונה על פיהם רק לאחר מכן הם הזימו עוד כיטי עדים שואלת הגמרא מה ידעבה מה שהיה היה למה רבי יהודה היה צריך לומר שהכת הראשונה נהרגת את משמע שרגו אותם על פי העדות של העדים האלה אלא אמר רב אחיקה אמר רבי יהודה כך הוא התכוון אם אינה אלא כת אחת שהזימו אותה כת נהרגת אבל אם הם הזימו עוד זוגות של עדים היא כתפי אין נהרגין שואלת הגמרא גם זה לא מסתדר הרי כתוב אינה נהרגת אלקת הראשונה בלבד כאמר משמע שיש עוד זוגות של עדים והם אינם נהרגים אומרת הגמרא באמת הלשון של רבי יהודה במשנה הקשיה מספרת הגמרא הייתתה הייתה אישה אחת דעתה די הביא הזוג עדים שעידו לטובתה וכשחקרו ובדקו את העדים השתקו הם נמצאו שקרנים הדברים שלהם לא התאימו זו העד הזה אמר כך והעד השני סתר את מה שאמר העד הראשון אז היא הלכה והביאה זוג אחר של עדים הייתי סעדי וגם הם השתקור נמצא שקר עדותם אז לאיתי סעד אחרי דלא שתקו הביא זוג שלישי של ידים שאותם לא הצליחו להכחיש אמר הרש לקיש אי אפשר לקבל את העדות השלישית הוחזקה אישה זו להביא ידי שקר אמר לרבי אלעזר לרש לקיש אם היא הוחזקה לחפש להביא ידי שקר כל ישראל מי הו חזקו לשקר למה מפני החזקה שלה שהיא מביאה ידי שקר אנחנו כעת לא נאמין לאנשים האלה שהם בחזקת כשרים למה שנחשות בהם שהם שמעו בקוליו ובאו לשקר אולי נאמר שהם דוברי אמת מספרת הגמרא פעם אחרת זמנינבית ישבו אש לקיש ורבי אלעזר לפני רבי יוחנן כמדר רבי יוחנן ואתה כהי מעשה לכמה היו היה סיפור שבאמת אישה הביאה פעמיים עדים והם נמצאו שקרנים והיא באה והביאה פעם שלישית עדים אמר רש לקיש הוחזקה זו להביא ידי שקר כמו שאומר אמר בסיפור הקודם אמר לי רבי יוחנן לרש לקיש היא מוחזקה האישה הזו שהיא מביאה ידי שקר אבל העדים האלה השלישיים הם בחזקת כשרים כל ישראל מאוחזקו הבין ריש לקיש שכשרבי אלעזר אמר את הסברה הזאת בעצם הוא שמע את זה כבר מרבי יוחנן והוא אמר את זה כאילו זה סברה של עצמו אז הוא הסתכל בכעס ע על רבי אלעזר האדר חזיי לרבי אלעזר ביישות אמר לי למה אם שמעת מילה מברנפך שמעת דבר מרבי יוחנן ולא אמרת לי משמאי לא אמרת לי בשמו של רבי יוחנן ידוע שרבי יוחנן מאוד הקפיד שיגידו דברים בשמו אומרת הגמרא לימא שריש לקיש שאומר שהאישה הזאת שפעמיים העדים שלה נמצאו שקרנים לא נאמנת להביא זוג שלישי דאמר כרבי יהודה שרבי יהודה אמר שאם אתה רואה כאן זוג אחד של עדים שכל זוג שבא להעיד שפלוני הרג את הנפש שמזימים אותו אתה כבר לא מאמין יותר לעידויות שלהם רבי יוחנן שאמר שמקבלים גם את הזוג השלישי אפילו ששתי זוגות הוכזקו כשקרנים דמר כרבנן שאם לא הוכיחו שהעדים משקרים הם נאמנים אמר לך רש לקיש דאמרי לך אפילו לרבנן מה שאני אמרתי שהאישה מוחזקת להביא ידים שקרנים אפילו מתאים דעת רבנן עד כאן לוקה אמרי רבנן אתה מה שרבנן אומרים שהזוג שמזימים כל עדים שבאים להעיד שפלוני הרג את הנפש נאמנים דלק מהדר אין אין מישהו שמביא את העדים האלה שיזימו כל זוג שמעיד על פלוני שהרג אבל כאן יש מי שמחפשת את התים היא כהה האישה הזאת דקמהדרה היא מחפשת אחרידים שישקרו לכן לא מאמינים לעדים כי חוששים שבאמת היא א משלמת להם סוכרת אותם שעידו שקר רבי יוחנן אמר לך הנה דאמרי מה שאני אמרתי שאם אישה הביאה פעמיים עדים והם הוכחשו ונמצאו שקרנים בכל זאת אפשר להביא לסמוך עליה שתביא עדים כשרים אני אומר אפילו לפי רבי יהודה שאומר שאתה רואה רואה זוג אחד שמזים כל מי שבא להעיד שפלו נהרג את הנפש אז כבר לא מאמינים להם יותר עד כאן לא כאמר רבי יהודה הטם דאמרינן אתקו לאלמן גבינה הבו קיימי וכי מסתבר שכל העולם היו עם אותם שניים מה אתה אומר אם אנו הייתם בציפורי איך אתם יודעים על מה שהיה בטבריה אם אנו הייתם בציפורי מה כל העולם היה בציפורי איתם באותו יום זה לא מסתבר כל מי שמגיע הייתם איתנו זה לא מסתבר לכן חוששים שמשקרים אבל הכה בסיפור שלנו אין שום אין שום דבר שמרא את העידות שלהם יכול להיות הנה ידבסעדותיי והנה לא יעד בסעדותיי העדים הקודמים אולי שיקרו אבל אולי אלה באמת מדברים אמת לכן יכול להיות שמאמינים להם אפילו לפי דעת אה רבי יהודה שנה נוספת אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין ברגע שנפסק הדין על פי העדות שלהם אם אחר כך יבואו עדים ויזימו אותם אז הם נהרגים שהרי הצדוקין אומרים אין עדים זוממים נהרגין עד שיהיה הנידון על פי עדותם שנאמר נפש בנפש משמע שכבר הרגו את הנפש על פי עידותם אמרו להם חכמים ו מצד שני כבר נאמר ועשיתם לו כש זמם לעשות לאחיו לא כתוב למת להרוג לחלל אחיו משמר שהוא חי וכל מדברים או אחיו מה בדיוק ההגדרה שלו והרי אחי קיים ועל זה אומרת התורה שעושים להם כאשר זמם ואם כן למה נאמר נפש בנפש זה בא ללמד אותנו שחייב להיות שכבר נפסק הדין על פיהם ואחר כך הוזמו יכול משעה שקיבלו עדות רגו תלמוד לומר לא נפש בנפש הענן נהרגין עד שיגמר הדין על פיהם ואז הם יוזמו רק אז הם התחייבו מביאה הגמרא תנא ברבי אומר אם לא נהרג עדיין הנידון על פי עדותם אם לא הרגו רק נפסק הדין על פיהם ובסוף הוזמו נהרגין אבל אם הרגו את האדם הזה על ביהם אז אין נהרגין ככה בריבי אומר אמר לו אביו בני לו קל וחומר הוא אם מחייבים את העדים על זה שפסקו את הדין על פיהם הם נהרגים כל שכן אם ביצו את גזר הדין על פיהם ודאי הם אמורים להרג אמר לו בריבי לאביו למדתנו רבינו נכון יש פה קל וחומר אבל שאין עונשין מן הדין לא ניתן לתת לאדם עונש על ידי לימוד של כל וחומר כמו שראינו בברייתה דתניה פסוק אומר איש אשר יקח את אחותו איזה אחותו בת אביו או בת אמו חייב כרת אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו או בת אמו שלא בת אביו אם היא גם בת אמו וגם בת אביו מן העין שחייב כרת תלמוד כלומר בהמשך ערבת אחותו גילה עוונו ישא עד שלא יאמר ערות אחותו גילה יש לי בית דין אני יכול ללמוד את זה בקל וחומר אם הנש על בת אביו שלא בת אמו הוא בת אמו שלא בת אביו אז בת אביו ובת אמו לא כל שכן שחייב כרת למה בכות התורה כותבת מפורש על אחותו שהיא גם בת אבי אמו עלמה למדת שאין עונשין מן הדין התורה רציתה ללמד אותנו שלא מענישים על ידי קל וחומר אלא על ידי לימוד מפורש ממשיכה הברייתא הרי אין עונשין עונש אלא אם כן בנוסף לעונש התורה כותבת גם אזהרה כל העונשים בתורה יש גם אזהרה שהתורה מזהירה ואחר כך כותבת את העונש למשל במקרה שאנחנו מדברים כאן על הייסורים שאסור להתחתן אז יש בפרשת אחרי מות יש את הזהרה ופרשת קדושים יש את העונש אז כאן לגבי אחותו עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר גם לגבי אזהרה כתוב הרוות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה אין יה אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת איו אבל אם גם בת אביו וגם בת אמו מן העין תלמוד לומר ערות בת אשת אביך אם לאבא שלך יש אישה את חייב להיות שזה אמא שלך זה יכול גם להיות אישה אחרת מולדת אביך אחותך היא יש איסור לא תגלה ערבותה אם היא בתשת אביך אז היא בעצם אחות שלך מצד האבא יש לכם אבא משותף אז ברור שהיא אחותך בשמ התורה צריכה לכתוב רות בת א תשת אביך מולדת אביך אחותך היא ברור שהיא אחותך אלא המילים האלה נדרשות לאזהרה על אחותו גם בת אבי וגם בת אמו למה היו צריכים את הלימוד הזה עד שלא יאמר אחותך יש לי ללמוד מכל וחומר שאחותו מאביו ואמו אסורה מן הדין מה אם מוזר על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו בת אביו ובת אמו לא כל שכן למה התורה צריכה לכתוב יתור שנלמד ממנו הלכות מאבא ואמא ללא תעשה אז למדת שאין מזהירין מן הדין צריכים שיהיה אה לימוד מפורש לאזהרה אי אפשר לעשות אזהרה על ידי כל וחומר משנה למדנו מזה שכתוב נפש בנפש שאם עדים זממו להרוג הם אינם נהרגים עד שיגמר הדין על פי הידות שלהם שואלת הגמרא זה דווקא בחייבי מיתה כי שמה מדברים נפש בנפש חייבי מלכיות אם הם זממו לחייב את הנידון מלכות מנין שגם על זה מענישים אותם משומדים זוממים רק אם בפועל נגמר הדין על פיהם תלמוד לומר רשע רשע כתוב רשע לגבי חיבי מיתות בית דין אשר הוא רשע למות וכתוב לגבי חייבי מלכיות והיה עם בן הכות הרשע אז לומדים כמו שלגבי חיבי מיתות בית דין לא הורגים את העדים הזוממים עד שנגמר הדין על פיהם ככה גם לגבי מלכות עכשיו אם העידו על אדם שהוא הרג בלי כוונה בשוגג ורצו לחייב אותו שילך להרי מקלט והם נמצאו זוממין שכתוב במשנה בתחילת המסכת שחייבים האדים הזוממים מלכות לגבי חייבי גלויות שהם באו לחייב גלות להרי מקלט את אותו שילו נגדו מנין שגם שם רק אם נגמר הדין על פיהם רק אז הם א הם לוקים תייה הרוצח רוצח כתוב רוצח צח לגבי מיטה לא תיקחו כוף על נפש רוצח וכתוב לגבי חייבי גלות רוצח לא נוסח אז לומדים שכמו חיוב מיטת בית דין לא מנשים את האדים הזוממים עד שיגמר הדין על פיהם ככה גם לגבי חייבי גלויות תניה אמר רבי יהודה בן טבאי הוא מקלל את עצמו שהוא לא יראה בנחמת ציון וירושלים אם לא שהוא הרג הרג קתי את זומם שעל פי עדותו נגמר דינו שלדון להרג זאת אומרת באמת היה פעם אחת עד זומם שנגמר הדין על פיו להרוג מישהו ולא הרגו בפועל אומר רבי יהודה בן טבאי שהוא באמת הרג אותו כדי להוציא מליבן של צדוקים שהיו אומרים אין העדים זוממים נרגין עד שהיה הרגע נידון על פיהם אמר לו שמעון בן שאתך אומר על עצמו אראה בנחמה הינו הפוך אם לא שפכת דם נקי של אדם שאינו חייב מיתה שהרי מה אתה אומר שזה היה עד אחד ואמרו חכמים אין העדים זוממים רגין עד שיזומו שניהם ואין לו קין העדים זוממים עד שיזומו שניהם ואתה על עד אחד שהוא זם הרגת אותו אז בגלל סיבה אחרת יש בעיה במה שעשית לא בגלל שנגמר הדין על פיו והוא לא ולא נהרג הנידון על פיו זה אתה צודק באמת העדים זוממים חייבים רק אם נגמר הדין על פיהם אבל אם בפועל הרגו את הבן אדם על פיהם כבר הם לא נהרגים אבל יש פה בעיה בזה שעד אחד שהוא זם אתה הרגת אותו באמת זה היה דבר שרבי יהודה בן תביא קיבל עליו שזה טעות מיד קיבל עליו רבי יהודה בן טבי שאינו מורה הוראה אלא לפני שמעון בן שטח בשביל שאם יתה בהלכה הוא יתקן אותו וכל ימיו של רבי יהודה בן טבא היה משתתח על קברו של אותו ההד וביקש ממנו מחילל שהרג אותו בטעות ורבי יהודה בן טבאי היה משמיע את קולו היה קולו נשמע וכסבורים לומר קולו של הרוג אמר להם רבי יהודה קולי שלי הוא מה שאתם שומעים ותדעו הוא בא להוכיח להם שזה באמת הוא למחר הוא מת כך הוא אמר על עצמו שוב אין קולו נשמע לא תשמעו יותר את הכל הזה בבית הקברות אמר לרוחברי דרבא לרבשי זה לא ראיה בדילמה בדינה קם בעדי אולי ברגע שרבי יהודה בן טבאי נפטר אז אותו הרוג כבר הפסיק להשמיע את קולו כי הוא כבר טובע אותו שם בדין בעולם הנשמות הנמיו שכשהגע שם רבי יהודה פיוסי פיס הוא פיאס אותו לכן ההרוג הפסיק לצעוק על האבל שנעשה לו אבל בכל אופן רואים מכאן ש לא הורגים אם הזימו רק עת זומם אחד אלא צריך להזים את שניהם וגם אם הזה שהעידו נגדו נהרג על פי העדות שלהם כבר לא הורגים אותם רק אם נגמר הדין על פיהם בלבד עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: