האם גזיזת ציפורניים אסורה בשבת מדאורייתא או מדרבנן?- ש"מ א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם גזיזת ציפורניים אסורה בשבת מדאורייתא או מדרבנן?- ש"מ א'

סיעת שמיה סימן ש מ כמוד די מדבורים האסורים בשבס כן טילדס מאובס ובו יד סעיפים אז למיסה אחד מלמטס מלוכה שבס זה גויז אז אב מלוכה זה בית סמר הכבשים לגזוזות יש גם טולדה ליטול את השערות או הציפורניים אומר המחבר אוסו ליטול שערו ציפורנובוב בין ביד או עם השיניים בין בכלי בין לעצמו הוא נוטל את של עצמו בין לאחרים הוא גוז שיער או ציפוניים של חברו אז למה יש סמחר במשווה יעד לכלי אז זה הכל לגבי האיסור כי בכולם יש איסור אבל ין חיוב יש הבדל כי ביד פוטר זה אסור רק מדרבונון כי אין דרגזיזה בכך בחול בכלי חייב בכל אופן כי זה טול דדגויז ועל זה המחב מסיים שבכלי וחייב על שתי גזיזת שער על ידי משחה אז דב משורים שבין סובר שזה כטל בידשוט הרצבי הוא סובר שזה כמו נטל שיער בכלי כי כך דרך הגזיזה וכך דע השר בלייב אומר המשתבורו חייב על שתי שערז בעצם גם אם הוריד רק שערה אחת יש איסור דויריסה כמו כל חצי שייעור שכל הייסורים שעשו מדויריסה וכן בכל מלוכשבס כל מה שראינו שצריך שיעור זה רק לגבי חיוב חטוס אבל איסור יש גם במשהו. אז המחבר אמר שגבי שערות החיוב הוא בשתי שערות. לגבי נטילת ציפורניים כותב עליה רבי שאפילו בציפורן אחת חייב חטוכח מוכח ליל בסימן ש חופכס. ואישה ששכחה ליטול ציפורניים מערב שבת ויראה תבילתה בליל שבת וזה בעיה של חציצה מסיג כמו גן אברום שתאמר לגוי ליטול ביד כזה שבוס דשבוס במוקצו אמיר להקום שבוס הוא נותל ביד זה רק שוסק מצווה מותר ואם אי אפשר ביד מותר על ידי הגוי אפילו בכלי למה כי זה מלאכו שצריךו לגופו היא לא צריכה את הציפורניים היא צריכה להתפטר מהציפורניים אז זה גם רק דרבוננון ועל ידי אגו איזה שוס זה שוס אם אין גוי נראה שיש לסמור בשסתך חק על הניקור שתנקר תחת הציפורן שלא יהיה שם לכלוך או בלבד שתעיין היטב שלא יהיה בו שום טינוף ומבואר כאן שאין חוששים שמתוך כדי הניקור ימחק את התית ויעבור על איסור ממחק וכרגע מבואר להלוך רביכסתיים אז אמרנו שהחיוב הוא רק בשתי שערות זה הכל בסתם האבל אומר המחבר ומלקט לבונוס מתוך שכחוירוס אפילו באחס חייב כי בזה אפילו באחת ומקפיד כדי שלא יראה כזקן אז זה נחשב כמלוכה הוא הדין במלקת שחורות מתוך לבנות אדם מבוגר שיש לו כמה שרות שחורות אז הוא מקפיד גם על אחת גם בזה הוא מקפיד אז באחת גם יהיה חיוב חטוס מסיים המחבר ודובו זה ללקט לבנות מתוך שחרות אפילו בחילו אסו לא רק בשבת משום לא ילבש גבר שים לסישו כי דרך אנשים להקפיד על זה להתנאות בשבט הלוי כותב שגם בזמננו שגם האנשים נוהגים כן אסור הדבר לפי שמטרתה של פעולה הזו היא להיראות צעיר בתכונה זו בעיקרה מנהג נשימי למיסה מובא כאן שבי נפסק שקם לצבוע שיער לבן בצבע שחור אסור משום לא ילבש ואפילו שערה אחת אבל מי שהלבנו חלק מסערות ראשו וזקנו באופן יוצא דופן כגון אדם צעיר או שלבינו שר אותה מקום מסוים בלבד ויש לו בושות אז נחלקו האחרונים אותה לוקתנו לצבן בדברי חיים מוסר כך גם אמר המשיק מחסלוזו מתיר ללו למיסה באבנזיקור מתיר על ידי גוי ושולמישי מביא שזה מחליקס והרוצה לסמוך עדסמקילים רשי הגרשה זוברך כותב שהמנהג להתיר לסרוק את צערותיו כותב בלשוט סתנס כיוון שפסיקרי שהוא שיתעלשו חלק מהשערות אז אסור למי שלמינו חלק מסערותיושר גם ביום חול את שערותיו ורק אם לא אכפת לו בלי שתם מותר לו כלדע שרוך פסיקרי שדני חלי מותר מעיד בשוט מרמשי כותב שלכולל מותר כן שנכון שפסיק ריש שיתלשו שרות אבל זה פסיק רישה שהתעלשו השערות הלבנות בדווקא אומר המשתברורו כיוון שאנחנו מדברים כאן בגזיזה נבאר במקצת דין מלכס הגזיזה א' הגוזס צמר אוסער ב מן הבהמה ב מן החיה חייו וכמה שיעורו לחיוב חטוס אם יהיה בזה כדי לטבות במנוחות שעורכו קרוב להרבות תפוך עם זה לפי הרמבם לפי רש"י זה מחצית מזה. ב' החיוב שלגזיזה הוא בין כשגוז מהחי, בין כשגוז מחיה או הבהמה שכבר מתו. ואפילו שהוא גוז מהשלח, מהאור החי שהוא נפשט מהבהמה, אבל דווקא גוז החיוב בכל אופן, אבל תולש אז תלוי מן החי פטור כי אין דרך לטלוש כי זה כואב רק לגזוז על ידי כלי מובקבוכל לאלון שזה מחלקסויני ומצד שזה לא כמו גויז פלישת צער מעיזים כמוברלוךלון ששר הדק יש כן חיו מדויר רק עסקה זה שינויים אבל אומר המשתפור מי שטולש ביד מהמתה דרך לטלוש כמו לגזוז וחייו ולכן בן אדם שלבושים בפרבות באורות של במבהמה וחיה צריכים להיזהר שלא יתלשו מהשער שלהם בשבת בסעיף החסידים עוסר ליטול את הקינים מתוך האורות כי כשהיוציא את הכינים ודאי שיתלוש צמר אם הכינים יצא עוד מקום שאין בו צמר מותר כל זה שדווקא גוז ולא טוילש זה הכל בבמה וחיה הבעופות דרכן להסיר את הנוצות על ידי תלישה כמו בבמה על ידי גזיזה ולכן תולש כנף מן העוף נוצע בין מחיים בין החמיסה חייו כיטלישתן זו גיזתן ויש שאלה אקטואלית אדם שמתיישב לאכול עוף בשבת ונשארו נוצות דקות בעוף הוא רוצה להסיר אותם בזה הזרן הוא כותב שאסור משום גויז כך מובא מאוד פוסקים אבל בקונטרס רוח כותב שאין אסור לפי מ ש שמשעה שנתבשל לאור שם בשר עליו באר צבי כותב טעם נוסף כי ברגע שיתבשלה עתידות הנוצות ינתק מן העוף מעצמם והם בזה גויז כמו שמובא בסמן שחוף חס הקסשון כותב שהאוילום לא נזרים בזה הוא כותב טעמים ללימוצחוס בשם הגרה שר בחובה שדס מריל דיסקן נתה להטיר בפשיטות כמו שאמרנו שזה כבר נחשב כבשר מבושל ולא שיהיה בזה איסרוגז אומר המשתמור ג' הטובה צמר מהחי כשהצמר עדיין על הבעל חי הוא טובה זאת אז הוא פטור בימן התביאה בן הגזיזה כי זה בשינוי אין דרך תביאה וגזיזה בכך וככל מלוכב שינוי שאסורה רק מדרבונון. עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים: