הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מז

[מוזיקה] סורכם דף מז אנחנו מתחילים בשורה הרביעית מלמעלה חתיכת יבלתו תמן תנינן וחותכים יבלת במקדש כך למדנו במשנה בעירובין אבל לא במדינה ואם בכלי שזה כבר כדרכו זה כבר כאן וכאן אסור גם במקדש אסור ולכאורה אחתמר דוכה יוצא שאתה אומר במשנה כאן בעירובין שזה דוכה זאת אומרת זה דוחה את השבת. זה לא איסור גמור. ואילו כאן במשנה בפסחים מה אמרת? אתה מרן דוכה. אתה אומר חתיכת יבלתו לא דוכה את השבת. אז כמה תירוצים. רבי סימן רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה מפני קלקול פיסות. הוא אומר ככה. המשנה בפסוכי מדברת שיש יבלת לבהמה אבל המשנה בעירובי מדברת שיש יבלת לכהן. הוא נהיה בלמום. ולכן מדובר אומר רבי יוסף ואין שהפיסו כבר עשו פיס ופתאום הכהן שזכה בפיס רואה שיש לו יבלת אם נבטל אותו ונפסל אותו נקלקל את כל הפיס אז אי אפשר לעשות כזה בלאגן לכן מתירים ביד לחתוך את היבלת רבי שמעון מלוקיש בשם רבי סובייה כאן בנפרכת שזה מאוד יבש וכאן בשאינה נפרכת אז אסור לחתוך אותה רבי שמעון בן יקמר כאן בלכה וכאן ביבשה פירוש אחד אומר הרב שזה אותו תירוץ כמו רב שמעון בן לוקיש נפרכת הכוונה שהיא יבשה ולא נפרכת זה לכה רבי יוסי ברב חנינא אמר כאן ביד וכאן בכלי מה שהמשנה שלנו בפסחים מוסרת כי הוא רוצה לחתוך בכלי אבל ביד באמת מותר יוצא כאן שיש מחלוקת בין רבי יוסי ברב חנינא שהוא מתיר לחתוך אפילו את ההלכה ביד לבין רב שמעון בן לוקיש ורב שמעון בן יקים שהם אומרים שבלכה אסור מה המחלוקת דרב שמעון בן לוקש כבר כפור ודרבי יסבח חניליניה כרבי יוחנן דתני כל המקלקל כלים הכוונה שעושים מלאכה בשבת בקלקול פטורים חוץ מן המביר ועושה חבורה למה כי למדנו מזה שהתורה הייתה צריכה לאסור לשרוף בת כהן בשבת סימן שבדרך השריפה זה דבר אסור וכן התורה הייתה צריכה להתיר מילה בשבת למה הרי עושה חבורה סימן שבדרך כלל מי שעושה חבורה חייב ובא בר כפורה ואמר על זה אפילו אינו צריך לאדם אפילו אינו צריך להפר הוא חייב אז אם כן בלאכה אסור כך סובר רב שמעון בן לוקש כבר כפורה אבל רבי יוחנן אמר והוא שצריך לדם והוא שצריך להפר שזה קצת תיקון רק במקרה כזה חייבים אז אם כן רבי יוסי ברב חנינה שתמיד מתיר בלאכה אם זה ביד הוא סובר כמו רבי יוחנן רב אחר רב חניה בשם רבי יוחנן כאן וכאן בלאכה ענן קיימין והוא שיהיה צריך לדם אמרנו במשנה שהבעתו חוץ לתחום לא דוכה את השבת למה אתה אומר ככה סימן שזה דבר דאורייתא אדם מסייע אמר רבי יונתן קומר רב חי רבא בשם רב שמעון בר יוסי בר לקוניה לוקין על תחומי שבת דבר תורה אמר לו רב חי רבי איך אתה אומר ככה אבל אין בשבת אלא סקילה וכרת אין לו בלבד אז אני קורא איך שמסדר את זה הרב וגורסים עכשיו ככה אמר לו ויכתיב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי שזה לשון שלו אמר לו מי כתיב לו אל כתיב כשכתוב על זה לא משמעות שלו אז הוא שואל אותו איך אתה אומר שכשכתוב על זה לא לו והכתיב בפסח אל תאכלו ממנונה מכתיב לו אל כתיבה אף על פי כן זה נחשב ליו אומר רבי יוסי אל תחשוב שבגלל זה רבי יונתן הודע לו לא אומר רבי יוסי ברבי בונה אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו חתיכת יבלתו בכלי שבות הגמרא שואלת הרי לחתוך יבלת זה רק שבות אז למה באמת זה לא נדחה בשבת אמר הבבואו לוותני רבי יסבר חנינא אלא רק כבתו והבעתו זה לא דוחה את השבת אבל חתיכת יבלתו הוא לא גורס במשנה שלנו הוא לא גרס את זה. הרב שואל אבל בעמוד הקודם הוא בעצמו תרץ לחלק בין המשנה כאן לעירובין מן בגינדוס עבר בכלי שגם בכלי זה רק שמות לכן הוא לא גרס את זה הן לא סבר בכלי אם הוא לא היה סבר שזה אסור דאורייתא על השבות אז מה הוא היה אומר הוא כן היה גורס את זה אבל לא כן אמר הבבוא בשם רביסי ברב חנינא מה פליגין רבונון ורב לזר שנחלקו לגבי מי שנותל ציפורניים בשבת בשנתלה לן הוא כשהוא חותך את הציפורניים שלו בעצמו ביד אבל אם נטלן אחר הוא לוקח ציפורניים למישהו אחר ודאי אז הם מאוסין גם רב ליזר יודע שאין בזה חיוב חטוס ועדיין זבח כשהוא בא לחתוך את היבל את הזבח זה כאחרו זה ודאי צריך להיות מאוס אמר רבי יוסי שניה היא אח כתיב בהו זבחי כיוון שזה זבח של הקדוש ברוך הוא זה נהיה חביב אומר רב מנה הזיה פני זאת על מישהו זה שבות ואילו שבות הזיה דוכין ואלו אינן דוכין אתה רואה שלמרות שזה רק שבות בכל אופן זה דוחה את הפסח ולא דוכה את השבת אלא מה לתרץ שזה בזבח וזה בזובח אם הזובח חייב רק יש לו תקלות בזבח נטיר לו שבות אבל אם בגלל שבות הזובח בעצמו לא חייב אז הוא עוד לא מחוייב לא נתיר לו מילתא דרבי זהורה מרבי זאירא אנחנו נראה שמוכח שהוא סבר היא זה הכי זובח שאין חילוק הזה למה כיתוני רבי לברפזי דבר כפור קומי רבי זירה טמאני איך קיבל רבי לזר מרבי יהושע את התשובה שהוא ענה לו במשנה לכמון אומר לו יום טוב יוח למה רבי לזר לא ענה לו מה אתה מביא ראיה מיום טוב רב ליזר אמר יום טוב זה רשות הוא יכול להגיד זה זה זבח וזה זובח מלאכת יום טוב זה כאילו חיסרון בזובח כאילו הוא לא מחוייב בכלל אמר לי בקפורטמה על זה אבל רבי לליעזר בעצמו אומר הוא לא טמ הוא סובר שאין חילוק בזבח לזובח אם כן רואים שזאת שיטת רבי זירא עד כאן דף מז за
לצפיה בתכנים נוספים: