האם מותר לדפוק על השולחן בשבת כדי להשקיט את הקהל?- של"ח א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לדפוק על השולחן בשבת כדי להשקיט את הקהל?- של"ח א'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש לכ דבורים האסורים בשבס משום משמועסול ובויח סעיפים חז"ל גזרו על כל השמת כל שיר שמה יתקן כלי שיר וכשהוא מתקן כלי שיר הוא בונה אותו כשהוא מתקן אותו עובר על מקפט שיש להם גם משום בוינה בזמנינו שלא פקיעים בעשיית כלי שיר אז נראה בסימן הבא שיש יש מאומרים שאפשר להקל על פי זה אבל לא לנגן בכלי שיר זה ודאי אסור להשמיע כל שיר בשבס לדגרומה מדייק הגשה זו דברי הפוסקים שגם זה אסור שהם יחשדו שעובר על איסור רשמס קול אומר המכרשמס כולל בכלי שיר אוסור אומר המשבור לא דווקא בכלי שיר אלא גם ביד למשל קות כ על כ שהוא דרך שמחה ושיר אסור כמו שנראה בסימן הבא שמו יתקן כלי שיר אם ירצה להקות כף אל כף כדי לשמח התינוק להשתיקו יעשה זאת כלך היד זה מותר כמו שמבואר שם אם מכניס מים בכלי מלא נקבים להטיף לתוך כלי מתכת כדי להשמיע קול נעים על ידי הנטיפה אסור כי זה גם כן ככלי שיר לחולה כדי להדמות שישן מותר אבל אם מטיב בחוזה כדי שיקיץ את הבריא משנתו מותר כי זה לא ככלי שיר כיוון שאינו עושה בנעימה ובנחת כי כל כזה שיהיה נעים ונעימה אדרבה היה מרדימו יותר על הרסו בחוזה כדי שיכס עליה הכל ולכן מותר אז דווקא השמעת כל שיר אבל הקיש על הדלת אומר מחבבה וכיוצה בזה כשאין לדרך שיר מותר אפילו שכוונתו להשמיע הכל כדי שיפתחו לו מותר אפילו מקיש בכלי כיוון שאינו דרך שיר להקות בעמל הגודל בחוזה כדי להקיץ את חברו משנתו נראה לאלון בסימן הבא שזה מחלוקס אגור וכן אם לא בד מיסה אלא בגופו עצמו בפה שורה ולכן אלו שקורים לחבריהם וצפצפים בפיהם כמו ציפ אפילו שמנעים את הכל כן שיר מותר לעש בשבס לא גזרו בזה כשהוא עושה בפה מוסיף חשוב לכון שאפילו מכניס את האצבע לתוך פי ועל ידי זה יוצא הכל מותר כיוון שעיקר הדבר נעשה בפה ואין היד משמשת אלא כדי שאליה צפצוף יפה הכמובן החזוני שגם בכל אין נשר כך בפיב כדי נחשב הדבר בגדר פריצוס בזמננו מוסיף הרמו אפילו שאמרנו שרק כל שיר לכן לדפוק על הדלת מותר אבל וואסו לאקוס בשבס על הדלס בטבס הקבוע בדלס אף על פי שאין חייב לשיר מכל מקום אויל והקי מיוחד לכך עוס אבל יש כאן חידוש שכלי שמיוחד להשמיע הכל חוששים שמה יכוון לשיר כל שכן להשמיע הכל בכלי שקוראים קומרטון זה קולן מזלג מתכת שמש לקביית טון ודאי שאסור כי זה כלי שיר וגם הוא מתכוון לשיר אבל זה הכל בטבעת שקרבעה בדלת למטרה זו אבל במנעול בבזל שהפתח ננעל ונפטר בוא נראה שמותר להקיש בלדלת כדי שישמוע אנשי הבית לפתוח לו כי הברזל הזה מיוחד רק לפתוח בו את הדלתנול ולא להשמעת כל וגם לא עושה כל שיר הלפרגונים כותבים שמזה נשמע שהוא הסין שאסור למשוך בחוט עין בל הפעמון בשבת כדי שישמעו אנשי הבית וחצו יפתחו לו כי זה כלי שמיוחד להשמיע הכל והוא גם מתכוון להשמיע הכל אם הוא קובע בדלת הבת מיוחדת לשבת בלבד הסתפק בשוט שתלי מותר להשתמש בה וכתב שם שכיוון שמשנה בשבת מה שרגיל לעשות בחול הנוהג בזה היתר אם לא שומעים אותו כשהוא דופק על הדלת אין מזניחים אותו אבל בלבד שיכתוב עליה שמיוחדת לשבת אומר הרבו כיוון שאמרנו שבכלי מיוחד אסור ולכן אוסו לשמש להקויס על הדלס לי כלל ביסה הכנסת בזמנם השמשיה עובר בבתים ומכה על הדלת לקרו שהגיע זמן התפילה על ידי הכלי מיוחד לכך אלא מקה בשבת ביודוי על הדלס יש מקומות שהשמש לוקח בשבת כלי אחר מיוחד לקות בשבת אז הכלי הזה הוא לא כלי שירו מיוחד לשבת רק להשמיע כזה קול אבל מה שמכה שמה זה בית הכנסת השולחן הוא משמיע קל כדי להשקיט את העם לחזרת השת בזה אין בזה איסור אפילו אם מכה באיזה דבר כיוון שנמכה בכלי שמיוחד לכך מכאן יש פולמוס גדול לגבי הפעמונים על הפרויכס ועל כתרי הספר התוירה הטז כאן ברדה כותב שמזה מאוחר שאסור לטלות בשבת אותן הפרוכות שיש בהם פעמונים להשמיע כל שפותחים את האורן קודש וכן לטלות פעמונים על הצרכם של הספר התוירה כיוון שעיקר מעשיהם זה לעשות כל השח שדי חולק עליו כי הוא אומר שלצריך מצווה מותר להשמיע הכל כמו שמובא בסימטס שמותר להירקד בשמחת תורה לכבוד התורה וגם כאן זה צריך מצווה כדי שישבעו העם ויקומו לכבוד הסוף התורה הרגשה זו בוכטו שבזמנינו צורך חיו זה נחשב כצורך מצווה כי לא שמים את הפמונים אלא לכוב לשפת ולא כדי שישמוע ויקומו א מה אתה אומר צריך מצווה מותר כאן דיברנו בשמיים ואמרנו שאסור כי כאן שמש יכול לדפוק על הדלת יש לו אופן אחר עוד סברה כותב המורגן אברם כי זה שפתח את הפרוכת הוא לא מתכוון להשמיע כל כלל אלא ליטול את הספר תורה השם כן השמש מתכוון לעשות קל ושר אפריים דעתו ש לכתחילה אין לעשות כמ שבת וצריך להסיר את הפעמונים לפני שבת מקומות שנהגו יותר בזה כדסמגברום אין נמחט בידם רבי שבטלבי כותב שכל הפוסקים דיברו דווקא פעמודים גדולים קצת שכולם נשמע אבל אותם פעמנים קטנים שמצוים בזמני בכתרי שפתויר לכל הדעות אין בה משום איסור השמו הזכול כיוון שכמעטן שומעים את כולם כמו כן כותב הבשתברו ליעני מותר לפתוח את הדלת שיודע שיש בה עינבל תלוי פעמון שהוא מצלצל אז זה תלוי בספור הסתמגן אברום לפי התא זה אסור אפילו שלא מתכוון לכך לפי המוגן אברום מותר כי כשהוא פותח את הדלד בשבת הוא לא מתכוון להשמיע הכל מדיברי הגור בסא א מוחר שהוא סובר גם כן כעתז כיוון שהנבל בעל מיוחד להשמיע הכל אין אף כמינה מה שהוא אינו מכוון לזה גם רבי מצד שאין להקל מטעם זה לחוד אלא גם בפרויכס שיש גם את הספרה שזה מלסד למצווה ולכן בדלת שיש בעינבל ועוד הנכון שיסיר מערב שבת את האינבל על גבי הפתח או שיפקלו בצמר או במך שלישמיע קולו במוקמת התחק משל שהוא שכח ולא יסירו מערב שבת נראה שיכול לסמוך על הסברה על הקל כיוון שהוא לא מכוון להשמיע הכל ובא כאן כמה ידו דינים צעצוע שמשמיע הכל כותב היגו מוישהש שאם הוא משמיע כל די לחיצה על כפתו אין נכון שילדים ישחקו בו ודינו ככלי שלמחתו לאיסור שמותר בטלטו אצל גוף המקוימוי אבל צעצוע שמשמיע כל מיד שנוגעים בו עשו בטלטו מי שמשמס קול בחודשוני כותב שאם אינו משמיע כל יש לוחצים עליו אינו מוקצה מותר לטלטלו בלי להשמיע הכל אבל אם הוא משמיע כל מיד שמטלטלים אותו זה מוקצה ואסור לטלטלו מידרדס הגשה עזוב בו שאפילו צצו שמשמיע הכל באופן מכני מיד שמזיזים אותו מותר לג גדול לתנו לקטן לשחק בה בשבת כיוון שניכר לק שהוא כל שמשחק ילדים וחומר יסיר לאסור על הקטן אם הגדול רוצה להשמיע כדה להגיע את התינוק זהו מסתפקמותר לגבי דיבור ברמקום בשבת כגון שהשאירו אותו השאירו אותו פתוח מערב שבת כותב הקשה הזו בו שאף שאין בזה חשש מלוכה אסור לעשות כמשום אב שמלסה גסמו שכותב שב גם חשש מלוכה שמוליד קול חדש וגם גורם לשינוי עצמת הכוח החשמלי ומסתבר גם שזה נכלל בדבר בגזיר שמוטה כן כלי שיר כמציאות הקלות שצריכות תיקון לדעס החוזני שכותב יחסי יצחוק ש יש בזה משום איסור בוינה בגלל הזרם החשמלי שבט מוסיף שבכל אופן יש בזה משום זלזל בכובד השבס היגס מויש כותב שחזן שיתרו בו שלא יתפלל ברמקו בשבת ויום ולא חשדבריהם שחיטתו פסולה ודינו כמחלשב בפרסיה ברוךס רבינו הביא שנעס החזוני שאסור לדבר בשבת עם אדם שמרכיב באוזנו מכשיר שמיעה שפועל על חשמל כדיבור מגב גביר את זרם החשמל על ידי כך נשמע הכל כר גם דסגרי שלישב מאידו בשודגוס מויש כותב שמותר לדבר עמו כי זה צורך גדול והחששות שיש במיקרופון אינם ברורים גם מסתבר שפה אין את כל הייסורים אם אפשר ראוי שלא ידבר במיוחד עליו רק עם אפשר בניין באופן אחר אין לסור דס הגשה הזו בו שמותר כי הגברת זרם זו אינה נשבת כמה כיפטיש כקליק והרוך ומתוכן לכך וגם זה דבר קטן כמו שמוב כאן ולכן גם דס החזון איש טוען שמותר השימוש בו אבל תלוי בסוג המכשיר להדליק ולכבות בשבת המכשיר זה ודאי שאסור ומחסוק בתשובה אחת כותב שצורחי מותר תשובות אחרות כותב שמותר להשתמש במכשיר שמייה וגם אין לחוש בו לאיסור השמע אז קל כיוון שאין הכל נשמע מבחוץ וגם לא גזרו חז"ל קולו של האדם יוצא מפי אפילו שהוא עובר דרך לי לפי אלה שעוסרים אז הסקטייפל כותב שיתכן שמותר להיות שליח ציבור בל קוירה באופן שאחד המתפללים מרכיב מכשיר שמיה כזה פסיק רשולניחלי הוסיף שיתכן לכן שהמכשיר כבר עובד מחמת הקולות האחרים שנשמעים בחדר הוא לא מגביר זאת למיסו לא יחיה בזה סר רגיל שלישי שמותר כ הוא משמיע את קולו לכל הציבור זה לא מתייחס המלאכה של המכשיר אלא שליח ציבור חודשודי כותב שמטעם סקרי שניח אי אפשר להתיר כי הוא מתכוון לכל אחד ואחד גם למעלה מכשיר שמיה אבל למיס הוא כותב שנהגים להקל להיות שליח ציבור בל קורה מקום כזה עד כאן לדף היומי เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: