א וזכורני שבכל ע"ש עושין לו ג' חלות דקות הנילושות בביצים ושמן ומעט מים. וחלה האמצעית נתן בלילה על השלחן באמצע שלחנו, כי שלחנו היה מרבע, על המפה האמצעית. ותחת החלה היה ככר גדול שהוא שלם, אע"פ שהוא שחור ולא על לחם לבן קטן גלוסקא שהוא זעמל. ובשחרית נתן החלה הגדולה וככר גדול על השלחן … להמשך קריאה
א העתקתי ממה"ר יודא אוברניק יצ"ו, שהעתיק ממה שגנבו מהגאון ר"ג הזקן מוהר"ר ישראל המכנה איסרלן זצ"ל1 בכל ע"ש. כלי שעושין במשקלות שיקיש וישמע קול לפי סדר השעות, נראה לע"ד להעמידנו בע"ש כדי שיקיש בשבת וישמע הקול. אע"ג דפסק ר"ח והאשירי פ"ק דשבת2 עי' בשו"ת מהרי"ו סי' ק"ל והובא בד"מ סי' רנ"ב סק"ז. דאין נותנין … להמשך קריאה
א ועתה אחל הלכות שבת בשם צור ישראל ששבת. וזכורני שלובש בכל ערב שבת חלוק לבן כשלובש שאר בגדים של שבת. ולא רצה להתיר להשכיר בהמתו אפילו ג' ימים לפני שבת לגוי שיעשה מלאכה עמה גם בשבת. אבל אמר העולם משכירים בהמתם אפילו בע"ש ע"י שמפקירים בהמתם, [כן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ו וז"ל: ובס"ה התיר … להמשך קריאה
א וזכורני שלא רצה לישן בחדר שיש בו ספרים. אבל אם הספרים היו ברשות אחרת כגון שמונחים בחדר למעלה מעשרה טפחים על זה אינו מקפיד, ובשעת הדחק היה פורס עליהם טלית. וזכורני שהיה חולץ מנעל של שמאל תחלה כי אבר הימין הוא חשוב. אסור לשמש אצל הנר אפילו ע"י האפל טליתו, אלא יעשה לו מחיצה … להמשך קריאה
א וזכורני שאמר לי שא' מהר"ר אייזק ס"ל זצ"ל משמיה דמהר"ר ווילא זצ"ל פעם אחת1 ובמיישטרי מפני שיש להם ד' כנפות ואין להם ציציות והכי עשויין שהן פתוחים, ועי' שו"ת מהר"ח א"ז סי' ד' ומהרי"ק שרש קמ"ט. לבר"לופט2 לברולופט. בק"ק דערפורט קרא השמש לבית הכנסת, והיה עוד היום גדול והיו מתפללים מנחה. ולאחר מנחה צוה … להמשך קריאה
א וזכורני שאמר פ"א הבורא ימחול לי לפי דעתי שאין הפלפול כדי [כדאי] לעשות עליו ברכת התורה. ולכן כשעמד משנתו בצהרים אמר המזמור תמניא אפי קודם כדי לומר עליו ברכת התורה. וכן מצאתי קצת בא"ח בסי' מ"ז וצריך לברך למקרא למשנה ולתלמוד ע"ש. וזכורני כשהלך לביהכ"נ נטל לעולם מעט מים על ידיו שהיו טופח ע"מ … להמשך קריאה
א [כתב בספרו] מעשה באחד מן הבחורים שלובש סרבל ישן דהוו לו חדש. ושאלתי לו אם צריך לעשות שהחיינו, ואמר דכתוב בתוס' מנחות1 נ"ב: ועיין בזה הספר בהלכות תענית המתחיל הרואה חלום. דאין צריך לעשות שהחיינו אפילו על מלבוש חדש לגמרי. והתוס' מביאים ראיה מגמ' מבכל מערבין אבל אמר שלא נמצא בגמרא אותה ראייה. אבל … להמשך קריאה
א זה הסדר אמר להטבת חלום1 מ"מ. חלמא טבא חזאי, טבא הוא וטבא ליהוי ורחמנא לישוויי' לטבא, שבע זמנין, לגזרו עלוהי מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה. אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם … להמשך קריאה
א וזכורני אחד מן התלמידים אמר בשם אחד מהגדולים, כשיש לפניו אגוזים ושאר פירות שאינם ממין ז' צריך לברך על האגוזים, אע"פ ששאר מינים חביבי' עליו. לפי שהוא הגבוה שבמינים, פי' שגידולו באילן גבוה משאר מינים שאינם ממין ז'. והביא ראיה מלולב שמברך עליו מטעם זה, אבל הגאון זצ"ל לא הודה לו. וזכורני כשאכל בחול … להמשך קריאה
א וכל היכא דמסתפקא לן אם השעור כזית או כביצה או שאר ספקות, אין עושין ברכה על הספיקות. וכן מצאתי בא"ח בס' ר"י וז"ל: לכן טוב ליזהר שלא לשתות אלא או פחות מכזית או ברביעית, כדי שלא ליכנס בספיקא ע"ש. מי שאכל מה' מינים ושותה יין והיה מסופק אם שותה שעור, אין לאמו' בברכה מעין … להמשך קריאה
א והאחד אינו צריך להמתין לשנים יותר מן הראוי בשביל הזימון. וכשהי [וכשהיה] מפסיק לו אחד או ב', אפ"ה היה מברך על שלחן זה שאכלו, אע"פ שהמפסיקים אוכלים על שלחן אחר, משום דאינם חייבים בזמון אלא עד נודה לך. וכתב בספרו שמותר לברך תחת קובע של קש, והביא ראיה מסוף מסכת יומא1 ד' קל"ג ע"א. … להמשך קריאה
א [וזכורני שפעם אחת אכל עמו מה"ר ישראל ברונא יצ"ו ושאר בני אדם, ונתן למהר"י ברונא לברך ברכת הזימון בשביל שהוא היה אורח. ולא רצה לברך אע"פ שהגאון ז"ל מחזיק בו פעמים ושלש. ואמר מהר"י ברונא שרוצה לשמוע איך יברך הגאון ז"ל אולי ישמע ממנו חדוש. אבל שמעתי מהבחורים1 פלאד"ן. אינו יכול לברך בלשון צח]. … להמשך קריאה
א וכשרוצה לברך ברכת הזמון היה מדקדק במצנפת שלו שהיה מכוון על ראשו משום מורא שכינה. וכן מצאתי בא"ח בס' קפ"ג וז"ל: אלא יהא יושב באימה ע"ש. ז"ך. וזכורני כשאכל הוא וחשובי אושטריך לסעודות, היו יושבים על השלחן במטרו"ן שקורין קאפ"א. בפ' הדר1 ברכות נ"א ע"א. בדבר שכור אל יתפלל ופשיטא דשתוי מברך בהמ"ז וכל … להמשך קריאה
א [כתב מה"ר יודא ממרפורק] יורני נא מור' האיך נוהגים בדא שנוי מקום בדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן. דפליגי בה ר"ח ורש"ש פ' ערבי פסחים1 או שטיכו. ונחלקו בה הגאונים, יש פוסקים כר"ח וי"פ כרש"ש. דלכאורה היה ראוי לנהוג כרשב"ם וכאשירי וסמ"ג דפסקו כרב חסדא כדי למעט בברכות. אמנם שמעתי מבחורי' פה שהורית' להם בשבועות … להמשך קריאה
א כששלחו לו הפרנס' דורונות נתן לי דבר מועט, כגון דגים או מאכל שנעשה מדגים שקו' אינעבר או אבטחים שקו' מילאון, ואפילו רוב פעמים נתן לי מבר1 אפי' על לחם. אווז שהוא מאכל שמן; לפעמים קונין בניאושטט כבד מאווז בעד רביעית זהו' הגרי. והאווז קונין בעד חלק עשרים מזהו' הגרי2 מכבד. ומכ"ש שנתן דבר מועט … להמשך קריאה
א וכשאחד חותך מן הלחם לעשות המוציא צריך לחתוך אם נוטל הקטן שהגדול עולה עם הקטן. ופלוגתא דר"מ ור"י לענין טומאה1 כחגורה. [וכמדומה לי פלוגתא דר"מ ור"י בפ' העור והרוטב]2 טבול יום פ"ג משנה א'. והג"ה במיימוני ע"ש. וכן מצאתי בא"ח בסי' קע"א וז"ל: וצריך לחתוך מעט שאם יאחוז בפרוסה שיעלה שאר הככר עמו. כללא … להמשך קריאה
א מותר לטול מכלי לנט"י אפילו דרך פיו אם ניקב במוציא משקה, משום דבנט"י הולכים אחר המיקל, והביא ראיה ממשנה דמסכת ידים1 ראה בתרומת הדשן סי' רס"א הביאו בב"י סי' ק"ס ועי' בד"מ סי' קנ"ט סק"א. (פ' בא סימן), מים שנעשו בהן מלאכה פסולים לנט"י כגון שקרר בו את היין או הדיח בהן כלים, אבל … להמשך קריאה
א [וזכורני שאמר השעה שאני לומד בכל יום ביומי דשבעה לבר הלכה דיומא אני מחשיב אותה במקום תמיד. ולא ראיתי שהיה מביט לאותה שעה, אפילו כשהיה בדרך לקח נר של שעוה שדולק כשעור שעה ולומד אצל הנר בין בלילה בין ביום בסמ"ק שלו או בספר קטן כגון או"ה, ואפילו בימי חוליו ל"ע שאינו יכול לקרות … להמשך קריאה
א ואמר שמותר להשכיר או למכור מקומות בעזרת נשים אפילו המקומות הבנויים בחומה בניאושטט. וזכורני במרפורק שהמקומות בעזרת אנשים כל אחד מוריש מקום שלו לבנו רק ג' מקומות או ד' על התיבה שקו' זיצ"ל1 למנורה. היה הפקר לישב שם הנוכריים2 שקו' זיר"ל, וצ"ל זידל. ואמר הגאון זצ"ל כשאחד אינו בביהכנ"ס [שיכול לישב במקומו], אז יכול … להמשך קריאה
א [כתב הר"ר בנימן כ"ץ יצ"ו מרעגנשפורק]1 עי' תה"ד סי' ט"ו. בעליות לס"ת על המגדל אם יש לעמוד2 פסקים וכתבים סי' קי"ט. בפתח העומד במזרח או במערב, וכן לירד מן המגדל, כך אני נוהג המגדל בפתח שהיא לי בדרך קצרה במקומי בבית הכנסת, ויורד אני מן המגדל בפתח האחר שהוא בדרך הארוכה לי עד מקומי, … להמשך קריאה
א 1 הביאו בטור סי' נ"ה. שלום רב לאוהב תורה אהוב' שאיר' מה"ר יעקב יצ"ו. אשר שאלתני במה שראית בסמ"ג דמצורע כשנכנס לב"ה עושים לו מחיצה גבוה י' ברוחב ד' אמות, ונכנס ראשון ויוצא אחרון. והבנתם אלו הדברים דמשום קדושת תפלה הן צריכים ולא משום טומאה כלל, דאל"כ מאי נ"מ ביוצא אחרון ונכנס ראשון? לא … להמשך קריאה
א כשאין אומ' תחנה בב"ה של קהל משום ברית מילה, גם הוא אינו אומר תחנה בב"ה שלו1 דוק. משום דקהל דוחין תחנה. וזכורני שהגאון ז"ל הלך מבית הכנסת שלו לב"ה של הקהל אל המילה, אע"ג שא' שמועה בשם הזקן מוה"ר מאיר בולדא ס"ל ז"ל הדר בווינא, כשהבחורים שלו רוצים לילך אל המילה, אמר להם הגאון … להמשך קריאה
א [כתב שא' מרי מהר"ר משה ס"ל מינץ יצ"ו ממגענץ],1 משמע דמקרא מיברכך ואילך מדקאמר והם עונים ואומרים יברכך אחר קריאת כהנים והוא מקרא וכו' ולא אמר איפכא, והוא מקרא להם והם עונים מלה מלה ואומרים יברכך וכן לעיל מיניה משמע ג"כ דמקרא מיברכך ואילך וז"ל ומגביהים ידיהם נגד כתפיהם ומתחילים יברכך וש"ץ מקרא אותם … להמשך קריאה
א וכן הורני מ"ץ1 ז"ל המרדכי מגילה סוף סי' תתי"ז מכאן הצריך ה"ר יעקב הלוי משפירא לצאת לכהן מבית הכנסת קודם שיתחיל ש"ץ בעבודה כשהכהן אינו נושא כפיו ע"י דחדיק רישיה או בתוך שנים עשר חדש על אביו ואמו כי אז נוהגין שלא לישא את כפיהן. וכ' הב"י סוף סי' קכ"ח שא"צ להיות חוץ לבהכ"נ … להמשך קריאה
א [כתב שאי' מהר"ר משה מינץ יצ"ו ממעגנץ], ואשר שאלת על שני כהנים שבעיר ושונאים זא"ז, והאחד אינו רוצה לעלות עם השני לדוכן ונותן טעם לדבריו. וכיון שאינם באהבה ובשלום ביחד, אין סברא שיתחברו ביחד בברכת שלום ואהבה ורצון. נראה דטעם זה לפגם הוא, ממ"נ אם הוא שונאו לחנם קא עבר על לאו דלא תשנא … להמשך קריאה
א [כתב הר"ר אליעזר קלוזנר]1 כ"כ הרמב"ם בה' נשיאת כפים פי"ד הי"ב וקודם שיחזיר פניו לברך את העם מברך בא"י וכו', אמנם סיים שם ואח"כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם. ושכנה"ג האריך בזה ועי' בפר"ח. לכהנים טוב לנהוג שיתחילו בברכה קודם שהן מחזרין פניהם ובתוך הברכה יחזרו פניהם, נאום הקטן והצעיר שבישראל. ואין רשאי לומר … להמשך קריאה