לקט יושר, חלק א (אורח חיים) מ״א

א

וזכורני אחד מן התלמידים אמר בשם אחד מהגדולים, כשיש לפניו אגוזים ושאר פירות שאינם ממין ז' צריך לברך על האגוזים, אע"פ ששאר מינים חביבי' עליו. לפי שהוא הגבוה שבמינים, פי' שגידולו באילן גבוה משאר מינים שאינם ממין ז'. והביא ראיה מלולב שמברך עליו מטעם זה, אבל הגאון זצ"ל לא הודה לו. וזכורני כשאכל בחול בלילה היה מדליק ב' נרות של חלב, ולא היה מנהגו להדליק הפמוט' שקורין לופא בחול. רק לכבוד [ה]שבת או יו"ט היה מדליק הפמוט', ופעם אחת אמר שכתוב בפ' בתרא דיומא שאור יפה לאכילה.¹ ועי' בד"מ סי' כ"ה סק"א ודלא כבעל מג"ע פ' תולדות. ע"ש. וגם אמר שרגיל מנעוריו לאכול אצל נר יפה, וגם שמעתי ראיה לזה אבל לא ידעתי ממי, מה שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים וגו' (בראשית)² נ"ב: וז"ל פ' בתרא דיומא (דף ע"ד ע"ב) וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל, ואח"כ אמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא ניכלה אלא ביממא. מה צ"ל וכי תאוה הוא לעינים? והא כבר אמר טוב העץ למאכל אע"כ כמו שפי' אינו דומה מי שרואה ואוכל וכו'.

ב

וזכורני כשאכל בקיץ ביום והיה בין השמשות קודם שברך בהמ"ז, לא רצה לברך עד שהביאו לו נר אע"פ שאכל כבר, ואע"פ שלפעמים יושב בלא נר כשהיה בין השמשות. וזכורני שנסעתי עמו כמה פעמים ממרפורק לניאושטט, ומניאושטט למרפורק אע"פ שמצוי בדרך לסטים וגם בורים¹ ג' ו'., [וגם הרים, מ"מ הלך בלילה מקצת הדרך ולפעמים קודם היום]. ולא ידעתי טעמו כיון דכתיב בגמרא (פסחים דף ב' ע"א) לעולם יצא אדם בכי טוב. ושאלתי הדלעיל למהר"ר יוסף יצ"ו דקלון ואמר הגמרא אמרה לנו עצה טובה אבל בשעת הדחק מותר.

ג

[הג' ברכות מהר"ם שלי בשם מרדכי וז"ל גרסי' בפ' כיצד מברכין (דף מ"א ע"ב) אין לך דבר שטעון ברכה לפניו כו' עד התו' פירשו דבתוך הסעודה קאמר. וק"ל מ"ש פת הבא בכסנין משאר דברים הבאים שלא מחמת הסעודה? ואמר לי רב ששת סבר טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבא בכסנין, אבל ר"פ לא פסיק הילכתא הכי].

ד

[הג' בברכות מהר"ם שלי בשם התוס' וז"ל: בירושלמי פריך כו' בסוף הג' אמר איזהו בתחלה ואיזה בסוף אמר הפשט סיים הירושלמי היא], בברכות מהר"ם אפילו נתן שמן הרבה לתוך¹ בורות. אניגרון² בתוך. אינו מברך על השמן, ואמר הפשט אע"פ שאינו מזיק השמן בתוך האניגרון.

ה

וזכורני שבא לי חלום על מהר"ר דוד שווידניץ יצ"ו בליל ו'. ואמר למה"ר דוד התענה היום כי ראיתי חלום עליך. ביום ו' הלכו למרחץ, כי כן דרך [הדרך] בניאושטט. ובמרחץ באה מחלקה בין שנים בשביל כלי שיש בו מים שקו' קוביל, והאחד חטף הכלי מיד חברו בכח, ועם החטיפה בא הכלי לעין מה"ר דוד, וכמעט קלקל העין שלו. וכן ידעתי שאר חלומות שבאו לו שהיו אמת.

ו

כתב הרב ר' קלמן קיצינגן יצ"ו, ועל חלום בשבת בצהרים שמתענה עליו, נמצא כתוב בשם מהר"ר שלום זצ"ל שהיה יושב תענית לתענית. גם היה מתענה עד חצי הלילה במ"ש כנ' וכנא' עמי' הקטן והצעיר שבישראל.