א
מותר לטול מכלי לנט"י אפילו דרך פיו אם ניקב במוציא משקה, משום דבנט"י הולכים אחר המיקל, והביא ראיה ממשנה דמסכת ידים1 ראה בתרומת הדשן סי' רס"א הביאו בב"י סי' ק"ס ועי' בד"מ סי' קנ"ט סק"א. (פ' בא סימן), מים שנעשו בהן מלאכה פסולים לנט"י כגון שקרר בו את היין או הדיח בהן כלים, אבל הדיח בהן כלי' מודחין או כלים חדשים כשרים. עיין באשרי2 פ"ב מ"ד. וכן מצאתי בא"ח בסי' ק"ס וכן נמצא בסוף הלכות נט"י המתחיל והתקדשתם וז"ל: הר"ח פסק שאסור לטול ידיו לאכילה ממים שמצננין בהם יין שכבר נעשה בהו מלאכה.
ב
פעם אחת חתכתי באצבע שלי וכרכתי עליו בגד וא"ל כשאתה רוצה לטול ידך טול ידך שלא במקום הבגד. וכן מצאתי בא"ח בסי' קס"ב וז"ל: כתב א"א הרא"ש ז"ל, שדי לו במה שיטול שאר היד שלא במקום רטייה ע"ש. לפעם אחרת אמר לי שופך רביעית מים בפעם אחת על אותה יד שכרך בה בגד. וכן מצאתי בא"ח בסי' קס"ה וז"ל או ישפוך רביעית באחת על היד ע"ש.
ג
בפרק עושין פסין (דף כ"א ע"ב)1 בפירושו למס' ידים פ"א מ"ג. בדבור מוטב שאמות מיתת עצמי ולא אעבור על [דעת] (דברי) חברי. ואע"ג דאמרינן בפ"ק2 בתוס' ד"ה מוטב. ד' דברים פטורים במחנה מרחיצת ידים וכ"ש במקום סכנה מחמיר על עצמו היה. וגוי שהגביה ידיו למעלה עד ששופך ג' פעמים על ידיו או ששפך רביעית בפ"א על ידו וכן השני ידיו טהורות. וצריך [וצריכה] האשה להסיר הטבעות מעל ידה בשעת נט"י. וכשבא לאכול נוטל ידיו כמו בשחרית כמו שפי' לעיל אבל כשאכל רק פירות נוטל מעט מים בידו אחת [האחת] פעם אחת כדי לשפשף חברתה, והיה שתי ידיו טופח ע"מ להטפיח אע"פ שנטל ידיו כבר פ"א לתפלה. וכן מצאתי בסמ"ק במצוה ציונו וז"ל: הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח וכו'. הג"ה ונ"ל שר"ל שנוטל ידיו כמו לפת, אבל לטול ידיו דרך נקייה אין לחוש וצ"ע עכ"ל. [וזכורני בכל פעם שרוצה לברך ברכה אחת נוטל מעט מים כמו שפי' לעיל גבי פירות] ואמר שא"צ נט"י רק למה שצריך ברכה בורא מ"מ. וזכורני כשאין עליו חגור [חגורה] ורוצה לשתות מים או לאכול פירות עשה יד שמאלו על בטנו עד שברך והפרי ביד ימינו. אבל כשבא מבית הכבוד ואין עליו חגור [חגורה] ורוצה לעשות ברכה אשר יצר עשה ידו אחת [האחת] לפניו וידו אחת [האחת] לאחריו [והיו ידיו כחגור3 ד' י"ז ע"א.] ובליל שבת הוא נוטל ידיו תחלה ואשתו אחריו, ואחריה כל הבחורים. וזכורני שאין סדר בנטילה לבניו וכן בחול הוא נוטל ידיו תחלה ואח"כ כל בני ביתו, ולא חש על ההפסק בין נטילה להמוציא. וכן מצאתי בא"ח בסי' קס"ו וז"ל: ר' יואל הלוי כתב שאין לחוש על ההפסק כו'.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.