לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ל״ט

א

והאחד אינו צריך להמתין לשנים יותר מן הראוי בשביל הזימון. וכשהי [וכשהיה] מפסיק לו אחד או ב', אפ"ה היה מברך על שלחן זה שאכלו, אע"פ שהמפסיקים אוכלים על שלחן אחר, משום דאינם חייבים בזמון אלא עד נודה לך. וכתב בספרו שמותר לברך תחת קובע של קש, והביא ראיה מסוף מסכת יומא¹ ד' קל"ג ע"א. גבי דתניא הרי שהיה שם על בשרו, ואמרינן בתוס' כורך עליו גמי כדי שלא ילך ערום לפני השם, ש"מ גמי יש שפיר כסוי, ה"ה קש. והיה מזמן בבית הגוי כשהיה בדרך ואפילו בעשרה רק קצת הרחמן לא אמר. והיה מברך הרחמן יברך אותנו וכו', ואחר [כן] מברך הוא יברך מה"ר בעל הבית הזה, אע"פ שהבית אינו שלו. כיון שצרכי הבית מוטל [מוטלים] עליו. וכשאחר מברך ברכת המזון הוא מברך לעצמו בנחת כל הברכות עד הרחמן, אם אינו מברך כמו שהוא מברך ברכת המזון. וזכורני כשאינו יכול להגביה הכוס טפח מעל השלחן נתן לאחר לברך.

ב

כשאכלו שתי קופות בשלחן אחד א"ה היה מברך על שלחנות שאכלו ולא על שלחן. וזכורני כשהיה ר"ח היה מברך הרחמן יחדש החדש הזה עלינו לטובה ולברכה קודם הרחמן יזכנו. והזנגביל רטובין שקו' בלשון אשכנז גרון אינבר מברך בפה"א וכן מצאתי בהג' בשם סמ"ג בברכות מהר"ם, וכן פסק רבי' משה. ואמר (שנהגו) שנהג העולם כמו התוספ' לברך בופה"ע על תותין, כששמעתי לפניו ברכות מהר"ם, וכן מצאתי בא"ח בס' ר"ג וז"ל: אומר ר"ת תותים הגדלים בסנה וכיוצא בהן מברכין עליהן בפה"ע ע"ש. [כשלמדתי לפניו ברכות מהר"ם שמעתי שאמר מחמת שהק' לו התלמידים על התותי כל דבר פריש נקרא תותי].

ג

[בפ' בא סימן (דף נ"א ע"ב) נוהגין כר"פ דמברך אמיא לאחריו. וכן מצאתי בא"ח בס' ר"ד וז"ל השותה מים לצמאון מברך עליו שהכל ולאחריו בורא נפשות ע"ש]. ולטוורג שנעשה מגודגניות שקו' קירשין בל"א, או שנעשה מאתרוגים ואין הפרי נכר מברך שנ"ב. וכן מצאתי בא"ח בס' ר"ז וז"ל: שאני התם שהאגוז שלם וממשו קיים ע"ש. ופ"א קניתי ד' מיני צוקרא בעד ג' וינר כדי לשלוח מנות לפורים, וזה שמותם בל"א גבאכ"ן אינבר וגלינדר ורמגולי¹ ד' פ"ח ע"א ובתוס' שם ד"ה מכלל, ועי' בתה"ד סי' י' ועי' בשו"ת ח"ס ח"ו סי' ב'.,² ורגולי. ושקדים מכוסים ושאלתי לו מה מברך עלייהו ואמר שנ"ב רק לפעמים עושה בפה"ע על השקדים. ואם אתה מסופק בברכה (ראשונה) [הראשונה] עשה שנ"ב! וכן מצאתי בא"ח בס' ר"ו וז"ל: ועל הכל שאמר שהנ"ב יצא, וכן מצאתי בברכות מהר"ם [סמ"ק זה הג' בברכות מהר"ם שייך על הפגים. על הצוקרא כתב בעל הג' בפה"ע. וזכורני שאמר שיש לברך על הצוקרא בפה"ע].

ד

וכן פי' ר"ח ואסור לדבר אחר כל ברכה עד שיאכל וכו' אבל אינו צריך להבליעו קודם שידבר. ואמר ברכה [ה]אחרונה מעין ג' ושמחנו בתוכה ונברכך בקדושה ובטהרה כי אתה טוב וכו'. וכן מצאתי בסמ"ק במצוה לברך על המזון. ונהגינן (כא"א) הרא"ש [כהרא"ש] שלא היה אמר מעין חתימה סמוך לחתימה בברכה מעין ג', כמו שכתב א"ח בס' ר"ח וז"ל: וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומר אותן וגם וכו' ע"ש. וזכורני שחותם על היין בברכה מעין ג' על הארץ ועל הפירות וכן פי' ר"י שלא לחלוק בברכות, כן כתבו ברכות מהר"ם. ואי' נהגי' להזכיר מעין המאורע בברכה מעין ג' כגון זכרנו לטובה ביום פלוני זה, תוס' סוף פרק כיצד מברכין¹ עי' גידעמאנן צד קל"ה.