א
ועתה אחל הלכות שבת בשם צור ישראל ששבת. וזכורני שלובש בכל ערב שבת חלוק לבן כשלובש שאר בגדים של שבת. ולא רצה להתיר להשכיר בהמתו אפילו ג' ימים לפני שבת לגוי שיעשה מלאכה עמה גם בשבת. אבל אמר העולם משכירים בהמתם אפילו בע"ש ע"י שמפקירים בהמתם, [כן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ו וז"ל: ובס"ה התיר להשכיר בהבלעה, ע"ש].
ב
תלמיד אחד שאל איך שמותר לקרות אגרת שבא בשבת מחוץ לתחום. ואמר שכתוב בסמ"ג1 פרק ח' סי' ח'. במצות צוה הכתוב בדברות הראשונות [שמותר]. וז"ל: ולא דמי לשלח אגרת שאין גוף הישראל נהנה מגוף השליחות, ולכך מותר בקצץ, [מצאתי מזה בא"ח בסי' רמ"ז ע"ש]. והלכתא כר' יוסי שמתיר לאכול סמוך לשבת, [וכן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ט וז"ל: ומותר לאכול עד שתחשך ע"ש]. והורה מי שנהג להתענות בערב ר"ח ואם בא ער"ח בערב שבת אינו צריך להשלים. וכן אם בא יום שמת בו אביו בע"ש אינו צריך להשלים, אע"ג שכתב הסמ"ג2 לאוין ס"ה צוה הקב"ה וכו', דגוי שהדליק הנר או עשה האש בשביל ישראל, תנן בפ' כל כתבי הקדש לא ישתמש ישראל לאורו אע"פ שקצץ שכרו לכך, לפי שגוף ישראל נהנה ממלאכת שבת הנעשת בשבילו ול"ד לשלח אגרות וכו. אפילו יחיד גוזר על עצמו תענית בע"ש ומתענה ומשלים. מ"מ אמר הגאון שכתוב בתוס' בסוף פ' בכל מערבין3 עשין ג'. אם ירצה משלים, וכן מצאתי בא"ח בסי' רמ"ט4 ד' מ"א ע"ב ד"ה והלכתא. וז"ל: ואסיקנא הלכתא מתענה ומשלים פי' אם ירצה, ולא הוה כמתענה בשבת, ע"כ ע"ש. וכן [מי שמתענה ג' ימים] אם בא יום שלישי לתעניתו בע"ש אין צריך להשלים. ושאלתי לו ואם אינו משלים אם כן אינו מתענה ע"ב שעות? ואמר כשהתחיל להתענות הוי מפסיק מבעוד יום דהוי ע"ב שעות. אבל ת"צ צריך להשלים בע"ש. [נמצא בתשובות מהר"י מולין זצ"ל5 ועי' שו"ת רש"ל סי' ט', וחוט השני סי' ס"ו, ונחלת שבעה סי' נ"ח, וכתב סופר חאו"ח סי' נ"ב. וז"ל: אבל בת"צ לעצמי אני מחמיר להשלים דכמה רבוותא גדולי אשכנז מחמרי, אבל לעלמא אני אומר דעביד כמר עביד, והכל לשם שמים, ועמך כלם צדיקים].
ג
[וזכורני במרפורק רוב הקהל אופים פשטידא שקו' באושטריך ברייטלינג ביום ו' בחורף קודם אור הבקר לשבת. [וכן מצאתי בא"ח בסי' ר"ן וז"ל: וישכים בבקר בששי], ואוכלים ברייטלינג1 דפוס הנאווה של"ם סי' קע"ג ועי' שם סי' ל"ג. ביום ו'. והוא עצמו אכל ביום ו' חתיכה פשטידא כי אין מצוי [מצויים] דגים במרפורק. אבל בניאושטט אוכל ביום ו' רוטב מעשב לבן שנתקן לשבת, ואכל חתיכת דג קטן מן הדגים שקנה לשבת]. וזכורני זה המלאכה עשה בעצמו בע"ש2 עי' גידעמאנן צד קל"ו. אם איפשר בשום צד שמתקן הפתילות לנר ועשה שמן ופתילות שבפמוט. והיה מחרך הפתילות בפמפוט ורוב פעמים עשה דגים בעצמו. וכן מצאתי בא"ח בסי' ר"ן וז"ל: ר"ח פריס סילקא וכו', וכן בסי' רס"ג ויהא זריז וזהיר לעשות נר וכו' ע"ש.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.