לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע״ה

א [העתקתי ממהר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. אגסים מבושלים בחרדל אסר מהר"ש זצ"ל להשהותם בפסח משום דאידגן, ומהר"א זצ"ל התיר וכן מהר"י זצ"ל. אבל קמח סלת אסור להשהות כיון ששורין החטין במים]. ב [זה הכתב העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק שהשיב לו הגאון זצ"ל. ועל דבר הרייש אשר העיד שלום בשמי. … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע״ד

א [והכבוש בדבש] כגון אתרוג או שאר מינים מותר להשהותן בביתו, רק שיטמנם מן העין. [חבית של שכר ושאר תשמישי שכר1 במהרי"ל בה' מאכלות האסורות בפסח ד"ה צוקר. שלנו חמץ גמור הוא. וחבית של שכר צריך ליתנם לגוי במתנה עד אחר פסח, או לטוחן בטיט, כמו עריבות שלשין בהן כל השנה. ואמרתי לו איך שמהר"ר … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע״ג

א [האמוראים הלכו בעצמם לטחון]. וזכורני שהלך בעצמו לרחים ופעמים כשהיה הרחים רחוק מן העיר או שהיה הדרך מקולקל שלח אותי וצוה לראות אחר ב' דברים או ג' שכתבתי בכאן. [שלא להניח השקין של קמח זה על זה], אפילו במרתף! כן כתב המרדכי וזכורני כמדומה לי שאינו מקפיד אם עומדים השקין זה אצל זה כגון … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע״ב

א [חטין שלא ירדו עליהם גשמים], אבל אם ירדו עליהם גשמים בשעת מכירה בשוק, אם יש מקום בעגלה שיוכלו המים לזוב מהם, אז הן מותרין מהן לפסח, הג' במיימוני1 ברכות ד' י"ז ע"א שאור שבעיסה. ועיין במרדכי2 פ"ה מה' חמץ ומצה סק"ו. כן דרש בשנת רי"ז. אבל בשנת רי"ח היה חוזר ואמר מה שכתב המרדכי … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע״א

א [ועתה אחל הלכות פסח, אבל איני אוכל [לכתוב] על הסדר א"ח, כי עיקר הלמוד מן הגאון ז"ל כשרוצה לדרוש היה באשי' ובסי' אשירי ובשאר פוסקים]. [בטוב גדי"א, אחל דא לכתוב דרשה מפסח]. ב אשה כי תזריע אמר1 מגילה כ"ד ע"ב. ר' שלמא כשם שיצירתו אחר כל בהמה וחיה במעשה בראשית כך תורתו נתפרשה אחר … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ע׳

א פעם אחת אינו יכול לילך מחמת חולי שלו הפודיגרא שקורין גייעיכט, ל"ע, והיה מקדש הלבנה בבית והיה מרקיד בגופו בתוך כסאו, ונתן שלום לג' העומדים שם, אע"פ שהם אינם מקדשים הלבנה. זימנא חדא חל יוהכ"פ ביום ב' והיה מקדש הלבנה במוצאי שבת קודם יוהכ"פ. וזכורני שאמרי' לי טעמו שאמר אני רוצה לטול עמי גם … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ט

א [כתב מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו] בהירח כשאיני דואג שיעבור הזמן, ממתין אני עד מו"ש בימי הקיץ לעולם. ובימי החורף בהיות השמים לטהר, והארכתי מזה בתשובה1 לדף מ"ב ע"א. אחת משלי. ואמר אם אין לו זמן לקדש הלבנה בחול רצה לקדש אפילו בשבת2 עי' תה"ד סי' ל"ה. וכן נמצא3 עי' … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ח

א ואין עושה עירובי חצרות אלא בע"פ. ואומר בנוסח מן העירוב כל הבאים אצלינו, ואמר עירובי חצרות אין צריך להודיעו. וכן מצאתי בא"ח בסי' שס"ח וז"ל: שמערבין עירובי חצרות שלא לדעת היכא שהוא פתוח לחצר אחת כו' ע"ש. וזכורני הלחי בניאושטט היה עשוי מצבע של סיד1 סי' תקכ"ז. ולפעמים מחק הגשם היורד מן הגג הצבע … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ז

א [כתב] מלקוטי מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו. הר"ר אברהם מענדל, ואשר שאלת1 עי' לעיל עמודה חמישים שאלה אחת. מבוי שנטלו קורותיו ולחייו בשבת, בעיר שיש לה חומה וננעלת בלילה, אין היתר לטלטל באותו שבת. דע כי בתוס' בפ"ק דעירובין2 עי' תה"ד סי' ע"ג. איתא אההיא דשבת הואיל והותרה הותרה, דכל היכא דמחיצות החיצונות קיימות שע"י … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ו

א והיה מתיר בשבת לשפוך יין שהקרים, שקו' בל"א זייגר, מכלי לכלי שיהא חוזר לברייתו1 עי' שו"ת מהר"י מברונא סי' קע"ג. וזכורני שלא הלביש ברצון בתי ידים שקו' הענצוך בשבת בב"ה משום דהוי נראה כמלבוש של חול, כאחד שבא מן הדרך. והיה מכה בשבת עצם שיש בו מוח על פשוטי כלי העץ שקו' טעליר, ואינו … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ה

א פ"א נעשה בית עכביש שקו' שפין פיט בברזא. ואמר שמותר לשבר אותה בשבת, ואמר שמותר לשבר לחם חתיכות קטנות לתרנגולים בשבת [כתב בספרו, ע"ש]. העתקתי מלקוטי מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו האי מאן דשחיק מלח חייב משום טוחן, ויש טחינה בפירות. וצריך1 תה"ד סי' ס"ג. אדם ליזהר שלא יפרר אדם אותן פירורים דקים. ולפרר לחם … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ד

א [מכאן הלכות שבת בלא סדר, כי לא מצאתי מהם בא"ח]. ב [כתב הר"ר אליעזר ז"ל הי"ד], ועל הצלאנט1 נראה לא"א אם היה סכ"נ בדבר אינם צריכין שום כפרה אבל אם אין סכ"נ כלל אז יצטרכו לעשות ג"כ כמו שכתבתי לעיל על הדליקה כי כן כתב רא"ם על אשה שיצאה חוץ לתחום וז"ל. ע"כ נשמט … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ג

א שוב מעשה שהמלך שי' שלח כופר לעירנו לתפוס היודים עבור מסים, ורצה להשליכם למגדל. כשיושבים שם לילה אחד אדם קרוב לסכנת נפשות, אז אחד מחברינו הלך מן הצד, וגיזם כופר1 באר היטב. לתפוס אשתו ולהושיבה בתפיסה יחידה עם ערל. ואני לא הייתי בפעם הזאת בביתי, אז חבריו בקשוהו לרכוב אחר פריץ שופט שלנו להיות … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״ב

א פ"א בא חיל גדול לפני עירו [בניאושטט] בשבת, והיו שורפים העיר החיצונה כמעט כלה, והיה מתיר לעשות כל המלאכות בשבת כדי להציל מן האויבים, כמו שיצום הערונים [והשר]. והקפיד על אותם שעשו מלאכה שלא לצורך, כגון לעשות אומנות בקשת שלו או בעקש1 טעם אחר ליישבו. כ"ה בנדפס. בל"א, אבל לא רצה להתיר להבריח ממון … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס״א

א ופעם אחת בחתונה הביא הגוי דורן לאביו של הכלה בשבת שחרית סל מלא פת, שקו' בל"א היפהולר ובבניזיא קורין אותו שגליטן, והיה מתיר לאכול הפת לכל בני הסעודה. וכן מצאתי בא"ח בסי' שכ"ה וז"ל: וא"א הרא"ש ז"ל כתב ול"נ להתיר ע"ש. וזכורני שנוהגין איסור באושטריך באווזים ותרנגולים לתן המאכל לתוך פיהם בשבת שקורין שופן … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ס׳

א [תשובה]1 ועי' בשו"ת מהר"י מברונא סי' מ"ה. אם מותר להטמין חמין בתנור של בית החרף בע"ש. ואם למחר עשה גוי אש בתנור אצל החמין, אע"פ שהתבשיל הוו צונן כבר ועכשיו היה רותח מחמת אש שעשה גוי בשבת, א"ה מותר לאכלו בדיעבד. וזה מותר לכתחלה היינו2 עי' תה"ד סי' ס"ו. שנטל הגוי התבשיל מן התנור, … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ט

א וזכורני שאמר למה לא אמרתם לגוי מדוע לא פניתם הפמוט שקורין לופא מן השלחן כי מוקצה היא עלי? אע"פ שעי"כ יעשה לשבת הבא', וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ז וז"ל. ובס' המצות התיר לומר לגוי אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר' וכו' [ע"ש]. וזכורני ולעולם תלה הפמוט' למעלה רחוק מן השלחן. חשבונות … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ח

א וזכורני שלא רצה שהולכים עם הנר של הבדלה לדבר רשות. וזכורני שאמר בשם הגדול ר' עוזר שאמר, שאם יש לי היין ששופכים באושטריך על הארץ בשעת ההבדלה, אני רוצה לשתות ממנו כל השנה. והוא בעצמו שופך כוסו מלא יין בשעת הבדלה ושופך לתוכו מעט, עד שנפל לארץ רביעית1 ואח"כ הסיר המטרון מעל ראשו ומברך … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ז

א [וזכורני שאמר למשרת שלא להסיר המפה מן השלחן בשבת עד אחר הבדלה. והיה השלחן מגולה בקרן זוית שעמד שם היין והמים להבדלה ועיין בסי' רפ"ט בא"ח]. וזכורני שאמר במוצאי שבת במוצאי, חדש, אגיל, אלהים יסעדנו, ואמר פידינו שהוא לשון הקרא ולא פדינו. וזכורני שהיה עומד להבדלה אע"פ שהיה לו צער לעמוד וכשאי אפשר לעמוד … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ו

א בשבת לשלש סעודה לקח לחם משנה, וכן מצאתי בא"ח בס' רצ"א וז"ל: אבל היה בוצע על שני ככרות [כתב שא' מהר"ם ס"ל מינץ שיחי'] ואשר שאלת1 שם ס"ק ש'. אם חייב אדם להשלים פרשה של יו"ט שמו"ת כבר דקדקתי ג"כ, ונראה שלא נהגו רבותי להשלים. והבאתי קצת ראייה לדבר מדברי רבי' שמחה בהג' במיימוני … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ה

א ופעם אחת היה חלש ל"ע והיה מעביר הסדרא שעברה בליל ג' אחר שבת. והיכא שאינו מעביר הסדרא עד יום ד' אחר שבת, אז אינו מצוה יותר משאר למוד, אע"פ שבשבת אח"כ אינו קורא סדרא אחרת, כגון דהוה יו"ט בשבת. ואמר לי כשאתה מעביר הסדרא מאם בחקותי אל תפסיק בתוכחה [מצאתי בא"ח בהלכות סדר השנים1 … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ד

א מעשה שאירע ר"ח אלול ביום א' ולא רצה להפטיר למחר חדש ואמר ענייה סוערה, ואמר שלא רצה לשנות הסמנים מן ההפטרות. לשנה אחרת כשנפל ר"ח ביום א', וכשהתחיל הנער ענייה סוערה היה משתיק הנער, וגדול בא והתחיל למחר חדש בלא ברכה. ולבסוף אמר הגדול הברכה צור העולמים וכו', וכן מצאתי בא"ח בסי' ק"מ וז"ל: … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ג

א [כתב מהר"ר דוד שפרינץ יצ"ו מנורבערק]1 ביצה ד' ע"א זבחים י"ח, כריתות י"ג. שלומך יסגא לחדא אהו' עמיתי האלוף מה"ר טעבל יצ"ו. אשר דרשתני על חתן הבא בשבת של ענייה סוערה מה מפטירין? דע לך דכמדומה לי דמרדכי שלנו חלוק בלשון משלכם בפסק זה ולשון מרדכי שלנו כך הוא: וחתן הבא בשבת של רני … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ב

א [כתב מהר"ר יודא אוברניק יצ"ו], במנחה בשבת אני חותך בככר כבר, וטעמי שמה שאין חותכים בשבת פי' התוס' שלא תשמט ידו ותחתך לשנים, ונמצא שלא יהי' לו לחם משנה. ובמנחה הא אפילו יארע כך הא נמצא הרבה דעות דלא בעי אפילו לחם אחד שלם, ואין נ"ל להפסיק בשביל זה בין ברכה לאכילה. ובלאו הכי … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״א

א מי1 רצה. שטעה ועשה קידוש או הבדלה על מים וסבור שהוא יין, צריך לעשות פעם אחרת קידוש על היין. ואמר כשעשה קידוש לאשה אם אינו עשה קידוש לעצמו אז אין לו רשות לשתות. וכן מצאתי בא"ח בס' רע"ג וז"ל: וצריך לזהר שלא יטעם עמהן כו' עכ"ל. אבל אם עשה קידוש לעצמו יש לו רשות … להמשך קריאה

לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ׳

א נמצא כתב בקו' בשם אחד מן הגדולים, מה שנוהגות הנשים להדליק נר של שבת, ואח"כ משימין ידיהן לפני הנר ומברכות, משום מה? הטעם שמדליק נר בשבת משום שלום בית, וכיון שמאפילות הנר בידיהן עדיין לא נקרא שלום בית, והוו מברכות עובר לעשייתן. וזכורני הגאון מהר"י ז"ל אינו נוהג הכי, אלא הוה מברך ואח"כ הוה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן