א דין חזקת שדה הלבן והאילן ובו כ' סעיפים: שלש שנים שאמרו מיום ליום אפי' היו חסרים יום א' לא החזיק ומסלקין אותו ממנה במה דברים אמורים בקרקע שהם עושים פירות (תמיד) הבתים והחצירות והבורות והשיחין והמערות והחניות והפונדקאות והמרחצאות והשובכות ובתי הבדי' ובתי השלחין (פי' שעוצרין שם הזיתים ופי' בתי השלחין שדות שצריך להשקותן … להמשך קריאה
א דין המחזיק בקרקע של חבירו ודין חזקת הבתים וחניות ובו ט"ו סעיפים: קרקע בחזקת בעליה עומדת שקרקע הידוע לראובן בעדים שיודעים שהיה בחזקתו אפילו יום אחד והוא עתה בחזקת שמעון ומחזיק בו ואוכל פירותיו וטוען שלקחו וראובן מערער לומר שהיא גזולה בידו נאמן וישבע שבועת היסת ונוטל את שלו אא"כ החזיק בו שמעון כראוי … להמשך קריאה
א דין שנים חלוקים בדבר ואם בא שלישי וחטפה ובו ד סעיפים: שנים שחלוקים בדבר ואין שום אחד מהם מוחזק בו כההיא ארבא דהוו מינצו עליה בי תרי וכל חד אמר דידי הוא כל דאלים גבר ואותו שתגבר ידו תחלה הוא שלו עד שיביא האחר ראיה ומיהו שכנגדו יכול להשביעו וצריך לישבע שהוא שלו וכל … להמשך קריאה
א דין שנים האוחזין בטלית וחלוקים עליו ובו ח סעיפים: שנים שהיו אוחזים בכלי א' או שהיו רוכבים על גבי בהמה אחת (וע' לקמן סי' רע"א איזה רוכב אינו קונה) (ע"ל סי' קנ"ה ס"ה) או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג או יושבים בצד ערימה של חיטים המונחים בסימטא או בחצר של שניהם (מיהו אם הבית … להמשך קריאה
א מי שלקט פירותיו של חבירו ובו ג סעיפים: היורד לתוך שדה חבירו ולקט פירותיו בעל השדה טוען שבגזל לקחם וזה אומר שמכרם לו נאמן בשבועת היסת אפילו אם יש עדים שליקטן: ב אם אין בעל השדה והאילן כאן ואמר א' אלך ואלקוט פירות האילן והשדה של פלוני שמכרם לי אין ב"ד צריכין למנעו ואם … להמשך קריאה
א מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה ובו ב"ס. מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן ה"ז ישתמש בהן עד שיבא בעל הכלי ויטול שלו ודוקא שנתן לו האומן עצמו אבל אם לא נתנם לו אלא אשתו ובניו לא ואפי' אומן עצמו דוקא שאמר לו סתם הילך טלית אבל אם אמר לו הילך טליתך לא: ב … להמשך קריאה
א דין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד ובו ב"ס: אע"פ שהמחזיק בדבר המיטלטל נאמן לומר שהוא שלו על בהמה וחיה אינו נאמן דכיון שהיא מהלכת יש לחוש שמא מעצמ' נכנסה לרשותו (ע"ל סי' ע"ב ס"ס כ"א) או שמא לקחה בדרך והחזיק בה לפיכך אם יש למערער עדים שהיא שלו נשבע היסת ונוטל ואם אין … להמשך קריאה
א אומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו ובו ו"ס: האומן בדבר שהוא אומן אין לו חזק' בכלי' שתחת ידו אחד כלים העשוים להשאיל ולהשכיר ואחד שאר כלים כיצד ראה כליו ביד האומן והביא עדים שהם יודעים שהכלים שלו הוא טוען ואומר לתקן נתתיו לך והאומן אומר לא בא לידי אלא במכירה או מתנה או … להמשך קריאה
א מי שמוחזק במטלטלין הידועים לאחר ובו ז סעיפים: כל דבר המטלטל שהוא ביד האדם בחזקת שהוא שלו אפילו אם יביא המערער עדים שהוא שלו ואומר למוחזק הפקדתיו לך או השאלתיו לך נאמן המוחזק לומר אתה מכרתו לי או נתתו לי במתנה וישבע היסת ואם טען שלך הוא אבל משכון הוא בידי יכול לטעון עד … להמשך קריאה
א עבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד ואחד בשביל שנים ובו ו' סעיפים: עבד או אשת איש שערבו לאחרים או נכנסו קבלנים ונתחייבו לשלם אין חייבים לשלם עד שישתחרר העבד ותתאלמן האשה או תתגרש אבל קטן שערב לאחרים אינו חייב לשלם אף לכשיגדיל (טור ס"ב בשם הגאונים): ב אשה פנויה שערבה לאחרים … להמשך קריאה
א מי שחזר בו אחר שנתרצ' להיות ערב ובו יד סעיפים: מי שנתפייס להיות ערב קודם שיתן המלוה המעות ללוה יכול לחזור בו אפי' קנו מידו ואם לא חשש המלוה ונתן המעות ללוה אין לו על הערב כלום אבל ערב דלאחר מתן מעות כיון שקנו מידו אינו יכול לחזור בו (ואין חילוק בזה בין ערב … להמשך קריאה
א דין הערב שפרע למלוה כיצד נפרע מן הלוה ובו ז"ס: ערב או קבלן שפרעו למלוה בפני עדים אם פרעו קודם שנודע אם פרעו הלוה וטוען הלוה שכבר פרעו אינו חייב לערב כלום אבל אם פרעו אחר שהביא המלוה ראיה שלא נפרע צריך הלוה ליתן לו כל מה שפרע בשבילו בין שנתחייב לוה למלוה בשטר … להמשך קריאה
א דין הערב בשטר ועל פה ומתי נפרעין מן הערב ובו כב סעיפים: המלוה את חבירו ואחר שהלוהו אמר לו אחר אני ערב או שתבע את הלוה בדין ואמר לו אחר הנח ואני ערב או שהיה חונק את חבירו בשוק ליתן לו ואמר לו הנח ואני ערב אין הערב חייב כלום ואפי' אמר בפני ב"ד … להמשך קריאה
א דין הפורע חובו של חבירו או שמשכנו בשביל חבירו ובו ב סעיפים: הפורע חובו של חבירו שלא מדעתו אפי' היה בשטר ואפי' היה עליו משכון ונטלו זה שפרע אין הלוה חייב לשלם לו ונוטל משכונו בחנם והרי אבד זה הנותן מעותיו ואפי' אם היה המלוה דוחקו לפרוע (שמא) היה הלוה מפייס את המלוה ומוחל … להמשך קריאה
א דין איש שלוה מאשתו וגרשה או מעבדו ושחררו והלוה מן עכו"ם שנתגייר ובו ב' סעיפים: האיש שלוה מאשתו ואח"כ גירשה או לוה מעבדו ואח"כ שחררו אין להם עליו כלום שכל מה שקנה עבד קנה רבו וכל מה שהוא ביד האשה הוא בחזקת בעלה עד שתביא ראיה שהוא מנדונייתה (ויש חולקין בזה וכמו שנתבאר באה"ע … להמשך קריאה
א הפורע חובו במעמד שלשתן ובו כג סעיפים: ראובן שהיה לו מנה ביד שמעון בין מלוה בין פקדון ואמר ליה במעמד שלשתן מנה שיש לי בידך תנהו ללוי בין שנתנו לו במתנה בין שנתנו לו בפרעון חובו קנה ואין ראובן ולא שמעון יכולים לחזור בהם אף ע"פ שעדיין עסוקין באותו ענין וכן אין הנותן יכול … להמשך קריאה
א השולח חובו או פקדונו ע"י שליח ובו י סעיפים: ראובן שהיה חייב מנה לשמעון או שהיה לו פקדון בידו ואמר ללוי הולך מנה זה לשמעון אם בא לחזור וליטלו ממנו אינו יכול דהולך כזכי דמי ומיד כשהגיע ליד לוי זכה בשבילו לשמעון לפיכך בין מת לוה או מלוה יתנוהו ליורשי שמעון ומ"מ ראובן חייב … להמשך קריאה
א נתבע אם יכול לעשות מורשה ובו סעיף א': הנתבע אינו יכול למנות מורשה שיבא לב"ד וישיב בעדו לתובע והוא ישב בביתו ונשים יקרות שאין כבודן לבא לב"ד משגרין להן סופרי הדיינים ויטענו בפניהם וכיוצא בזה עושים לתלמיד חכם שתורתו אומנתו וזילא ביה מילתא למיזל לב"ד ולערער בהדי ע"ה: באר היטב חשן משפט קכ״ד א … להמשך קריאה
א הרשאה על מה נכתבת וכיצד נכתבת ובו ט"ו סעיפים: מדינא דגמרא אין כותבין הרשאה אלא לתבוע פקדונו שביד חבירו ולא כפר לו ואם היה פקדון של מעות צריך להקנות לו אגב קרקע וכן יכול להרשות לתבוע קרקע אפי' כפר בה וכן מלוה בשטר אפי' כפר בה שכשם שיכול להקנות השטר ושעבודו בכתיבה ומסירה כך … להמשך קריאה
א אם מת המלוה או שביטל השליחות או ההרשאה ובו ט"ס: אע"פ שלוה ששלח למלוה חובו בצוויו ע"י שלוחו ונאבד פטור כמו שנתבאר בסימן שקודם זה אם ירצה הלוה לא ישלחנו לו ע"י שלוחו אפי' אם יש עדים שעשאו שליח להביאו לו עד שיבא בהרשאה: הגה מיהו נוהגין האידנא שאם מעמיד לו ערב בעד הרשאה … להמשך קריאה
א השולח חובו על ידי שליח ובו י"ב סעיפים: שלח לו חובו או פקדונו ע"י שליח אם אמר לו המלוה לשלחו על ידו ונאבדו פטור אפילו לא אמר לו פה אל פה אלא ששלח לו בכתב שלח לי ע"י פלוני ושלחם על ידו ונאבדו פטור והוא שיכיר שהוא כתב ידו אפילו שהשליח עכו"ם או חרש … להמשך קריאה
א הזורק חובו סתם או בתורת גיטין וזרקו ונאבד ובו ב"ס. המעות באחריות הלוה עד שיפרענו ליד המלוה או ליד שלוחו ואם זרקן בפניו ונאבדו חייב אפי' אמר זרוק לי חובי וזרקו ונאבדו חייב אבל אמר לו זרוק לי חובי והפטר וזרקו אפי' רחוק למלוה ונאבד קודם שיגיע לידו פטור שהרי הרשהו בכך אמר לו … להמשך קריאה
א המוכר בל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית ובו ו סעיפים: ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון בבת אחת וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי והיא בינונית ולא נשאר בינונית אחרת ביד שמעון ובא ב"ח לגבות רצה גובה מבינונית שביד לוי רצה גובה ממה שביד שמעון אפילו לא נשאר בידו אלא עידית יכול לגבות ממנו … להמשך קריאה
א הכותב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך ובו ד"ס: לוה שמכר נכסיו לשנים זה אחר זה וכתב בעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות אצל בעל חובך מהנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי … להמשך קריאה
א דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי ובו ז סעיפים: העושה שדהו אפותיקי לב"ח או לאשה בכתובת' והוא שיכתוב להם מכאן תגבו ושטפה נהר הרי זה גובה משאר נכסים וטורף אותם (אבל כל זמן שהיא בידו אינו יכול לסלקו בנכסים אחרים רק במעות) (המגיד פ' י"ח מה' מלוה ור"ן) ויש חולקין (טור סעיף א') ואם … להמשך קריאה
א כיצד כותבין לו הטירפא ובו ב סעיפים: לוקח שטרפו ממנו השדה כותבים לו ב"ד טירפא היאך טרפוהו ממנו בשביל חוב של המוכר וחוזר וטורף מהמוכר: הגה ואין הבעל חוב צריך לכתוב לו הרשאה או שטר הודאה שטרף ממנו (ב"י סי' קי"א בשם הרשב"א) ואם קנאה בת"ק והוקרה אם היתה שוה אלף כותבים לו טירפא … להמשך קריאה