א מצות עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ועשיית מעקה לגגו. ובו י' סעיפים:מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנא' ועשית מעקה לגגך והוא שיהיה בית דיר' אבל בית אוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו: ב כל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ממעקה: ג בית של שני … להמשך קריאה
א חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו ובו סעיף א':הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע … להמשך קריאה
א חייבי מיתת ב"ד היאך דנים אותן בזמן הזה ובו ה' סעיפים:הגה כל חייבי מיתות ב"ד בזמן הזה אין בידינו להלקותן או להגלותן או להרגן או לחבטן אלא מנדין אותן ומבדילין אותן מן הקהל (טור ס"א בשם רב נטרונאי גאון) וכל זה מצד הדין אבל אם רואין ב"ד שהוא צורך שעה ומגדר מילתא יכולין לענוש … להמשך קריאה
א החובל באביו ואמו או החובל בבניו או החובל בחבירו בשבת ובו יא סעיפים:החובל באביו ואמו ולא הוציא מהם דם חייב בה' דברים הוציא מהם דם חייב מיתה לפיכך פטור מתשלומין אפי' הוא שוגג לפיכך לא יקיז הבן לאביו ולא יוציא קוץ מבשרו ולא יפתח לו מורסא שמא יבא להוציא ממנו דם ונתבאר זה בטור … להמשך קריאה
א נגף אשה ויצאו ילדיה וכיצד שמין דמי ולדות. ובו ד' סעיפים:הנוגף את האשה ויצאו ילדיה אע"פ שלא נתכוין חייב לשלם דמי ולדות לבעלה ונזק וצער לאשה וכיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה ונותנים לבעל (וצער ונזק משערין כמה תפחת האשה ונכחשת יותר כשהיא … להמשך קריאה
א צריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו. ובו ב' סעיפים:החובל בחבירו אע"פ שנתן לו ה' דברים אינו מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול כי אין זה דרך זרע ישראל אלא כיון שבקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה וידוע שהוא שב מחטאו וניחם מרעתו ימחול לו וכל הממהר … להמשך קריאה
א המבייש חבירו שלא בכוונה והחובל בחבירו שלא בכוונה ובו יד סעיפים:אינו חייב על הבושת עד שיתכוון לביישו והמבייש את חבירו שלא בכוונה פטור לפיכך ישן שבייש פטור: הגה וכן מי שקובל על חבירו שמסרו או גנב לו וכיוצא בזה אע"פ שלא יכול לברר עליו מ"מ פטור דהרי לא כוון לביישו (מהרי"ו סי' קס"ח): ב … להמשך קריאה
א החובל בחבירו חייב בה' דברים וכיצד משערין אותם והמבייש בדברים ת"ח וע"ה ובו מד סעיפים:אסור לאדם להכו' חבירו ואם הכהו עובר בלאו שנא' פן יוסיף ואם הקפידה תורה בהכאת רשע שלא להכותו יותר על רשעו קל וחומר בהכאת צדיק והמרים יד על חבירו להכותו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע: הגה וע"ל סי' תכ"א סעיף … להמשך קריאה
א כיצד נפרעים לנזקים מהמזיק ומיורשיו ובו ג סעיפי':כשב"ד נזקקים לגבות לניזק מנכסי המזיק גובין מהמטלטלין תחלה ואם לא היו (לו) מטלטלין כלל או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק וכל זמן שימצא מטלטלין ואפי' סובין אין נזקקין לקרקע ואפי' שיש לו כסף יכול לפורעו בסובין דכל מטלטלים … להמשך קריאה
א נזקי האש פטורו וחיובו וטמון באש וכל דיניו יח"ס:אש הוא אב דכתיב כי תצא אש ומצאה קוצים והוא ממונו שהולך למרחוק ומזיק ע"י הרוח שמוליכו לפיכך כל הדומה לו שהוא ממונו והולך ומזיק הוא תולדתו ויש לו דין אש לפטור בו טמון: ב כתיב כי תצא אש אפילו מעצמה שהדליק בתוך שלו והלך ודלק … להמשך קריאה
א כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה ובו ז סעיפים:לא יסקל אדם מרשותו לר"ה ואין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואע"פ שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו: הגה וי"א דאע"ג דהכי דינא הוא מ"מ כבר נהגו לעשות ביבין ומרתפות תחת חלל ר"ה … להמשך קריאה
א הכותל והאילן שהיו רעועים ונפלו והזיקו ובו סעיף א:הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם אע"פ שהפקירם לפי שאינם דומים לבור שהרי אין תחילתן להזיק (וי"א דאם היה לו פנאי לסלקן ולא הפקירן חייב) (טור ס"א) ואם היו רעועין ב"ד קובעין לו זמן ודוקא שהתרו בו ב"ד אבל בלא ב"ד אע"פ שהתרו בו … להמשך קריאה
א הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חבירו. ובו ג סעיפים:המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים והפריחו לרה"ר והוזק בהם אחר חייב נזק שלם ואם גדר בקוצים בצמצום בתוך רשותו פטור לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים: ב המצניע קוציו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חבירו ובא בעל הכותל וסתר כותלו … להמשך קריאה
א אימתי אדם רשאי להוציא זבלים לרשות הרבים ובו ב סעיפים:לא יוציא אדם תבנו וקשו לרשות הרבים כדי שידושו ויעשו זבל ואם הוציאם קנסוהו חכמים שיהיו כהפקר וכל הקודם בהם זכה מעת שנידושו והשביחו (מיהו יש אומרים דאין מורין לו לכתחלה להחזיק רק בשבח אבל לא בגופו ואם התרו בבעלים ולא סלקו מפקירין אותו לכל … להמשך קריאה
א דין הקדרים שהולכין זה אחר זה ונתקלו ונפלו ובו ג סעיפים:שני קדרים שהיו מהלכים בדרך זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון אם היה לראשון לעמוד ולא עמד חייב הראשון בנזקי שני שאע"פ שהוא אנוס בשעת נפילה אינו אנוס בהיותו מוטל לדרך והרי הוא יכול לעמוד ואם לא היה לו לעמוד פטור … להמשך קריאה
א המניח הכד ברה"ר ונתקל בו אחר או טען כד ונתקל ונשבר והשופך מים לרשות הרבים והזיקו ובו ה סעיפים:המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בו ושברו פטור שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים ואם הוזק בו בעל הכד חייב ואפי' הפקיר הכד שכל המפקיר נזקיו בדבר שאין לו רשות לעשות מתחלה חייב: ב … להמשך קריאה
א תולדות הבור כגון אבנו סכינו ומשאו שהזיקו ובו ז סעיפים:תולדות הבור אבנו סכינו ומשאו וכיוצא בהן שהניח' בר"ה והזיקו במקומם בין הפקירן או לא הפקירן או שהניחם בראש גגו ונפלו ברוח מצוי' והזיקו במקומם אחר שנחו שדומה לבור ממונו שמזיק במקום שמונח שם לפיכך יש לו כל דיני בור לחייב נזק שלם מתחלתו על … להמשך קריאה
א בור באיזה מקום חיובו וכמה שיעורו וכל משפטי בור ובו ל"ה סעיפים:בור הוא מאבות נזיקין דכתיב כי יכרה איש בור שמאחר שחפרו נתחייב בנזקיו כיון שעשה דבר המזיק וזהו ממונו שמזיק במקום שעשאו שאינו זז ממקומו אלא עומד במקומו והעובר עליו ניזק לפיכך כל הדומה לו שהוא ממונו ומונח במקומו ומזיק אפי' שפך מים … להמשך קריאה
א אין מגדלים בהמה דקה בישוב וחזיר וכלב רע בכל מקום ובו ד סעיפים:אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות נראה דשרי: ב לא יגדל ישראל חזירים בכ"מ אפילו למשוח בהם עורות ואין צ"ל … להמשך קריאה
א אין דנין דיני נזיקין אלא בעדות ברורה ובו ב סעיפים:אין הנזיקים משתלמים אלא בראיה ברורה ובעדים כשרים (ואין מקבלין העדות אלא בפני בעל דין אפי' היה הוא ועדיו חולים) (נ"י פרק כיצד): ב שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו אף ע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח זה מנושך וזה מועד לנשוך אין אומרים … להמשך קריאה
א שור שנגח ומכרו מזיק או ניזק ובו ד סעיפים:שור תם שהזיק אם מכרו המזיק עד שלא עמד בדין אע"פ שהוא מכור הרי הניזק גובה הימנו וחוזר הלוקח וגובה מהמזיק שמכר לו שכיון שנגח קול יש לו ולא היה לו ללוקח ליקח אותו עד שיגבה הניזק: הגה מכרו ניזק מכור וכשיתפסנו יקחנו הלוקח (טור ס"א): … להמשך קריאה
א שור של עכו"ם או של הפקר או של חרש שוטה וקטן ובו ה סעיפים:שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור ושל עכו"ם שנגח לשל ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם: ב שור של הפקר שנגח וקודם שיתפוס אותו הניזק קדם אחר וזכה בו פטור: ג נגח שורו והפקירו קודם שעמד בדין … להמשך קריאה
א שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה ובו ג"ס:שור שחבל באדם אפי' נתכוון לבהמ' וחבל באדם דינו כדין שור שהזיק לשור תם משל' חצי נזק ומועד נזק שלם ופטור מצער וריפוי ושבת ובושת שלא חייבה תורה בד' דברים אלו אלא באדם: ב שורו שחבל באביו ואמו או שהדליק גדיש בשבת חייב בנזקיו אע"פ … להמשך קריאה
א שור שחבל בשור או השביח או פיגם ובו ב סעיפים:שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והפחיתו חמשים ובשעת העמד' בדין השביח הניזק והרי הוא שוה ת' ואלמלא הנגיח' שהפחיתו היה שוה ת"ת בין שפטמו בין ששבח מאליו אינו נותן אלא כשעת הנזק: ב כחש מחמת המכה בשעת העמד' בדין והרי הפחת שוה מאה … להמשך קריאה
א שמין השוורים לניזק ואם פיחתו או הותירו ובו ג"ס:שמין השוורים בנזיקי' אם שבר כלי הוא או בהמתו א"א יתן לו כלי שלם ויקח השברים אלא שמין כמה נפחתו דמיו בשביל השביר' ויקח הניזק השברי' והמזיק ישלים עליהם: ב פחת הנביל' לניזק ושבח הנביל' חולקים אותו המזיק והניזק כיצד שור שוה מאתים שנגחוהו ומת והרי … להמשך קריאה
א ב' שוורים שחבלו זה בזה והן תמים או מועדים ובו ס"אב' שוורים תמים שחבלו זה בזה משלמים במותר חצי נזק כגון אם אחד הזיק בחבירו שוה ק' והשני הזיק שוה נ' יצאו חמשים בחמשים והנ' הנותרי' ישלם לו חצים ואפי' נאבד האחד ודוקא ששוה כל אחד דמי נזקו אבל אם אינו שוה כ"כ אינו … להמשך קריאה