א דיני ברכת הטוב והמטיב על היין ובו ו סעיפים:הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב: הגה אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (ב"י) ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא ה"ה אם היה להם מתחלה ב' יינות מברכין על השני הטוב והמטיב: הגה ודוקא שלא היו לפניו יחד … להמשך קריאה
א דין ברכת היין בסעודה. ובו ח' סעיפים:יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן ואין הפת פוטרו: ב יין פוטר כל מיני משקין: הגה אפילו מברכה ראשונה (הר"י פרק כיצד מברכין וב"י בשם הפוסקים): ג אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומברך עליו: ד אם קבע לשתות לפני המזון אין … להמשך קריאה
א דין מים אמצעים. ובו ג סעיפים:מים אמצעים רשות והני מילי בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה: (עי' בי"ד סי' פ"ט): ב בין בשר לדגים חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר וחמירא סכנתא מאיסורא (ועי' י"ד סי' קי"ז): ג כל הדברים הנוהגים באחרונים נוהגים באמצעיים בין להקל בין להחמיר חוץ מהיסח הדעת שפוסל … להמשך קריאה
א מי שהכניס אוכלין ומשקין בלא ברכה. ובו ב סעיפים:שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה בולען ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה: הגה וי"א דמברך עליהם וכן נראה עיקר: [הרשב"א בשם הראב"ד והרא"ש פ"ג שאכלו וכן דברי רמב"ם פ"ח מהלכות ברכות]: ב שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה אם הוא דבר שאינו נמאס אם … להמשך קריאה
א שלא לנהוג בזיון באוכלים ובו ה סעיפים:עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה אבל מידי דממאיס ביה לא הילכך אין מניחין עליו בשר חי ואין מעבירין עליו כוס מלא ואין סומכין בו הקערה אם היא מלאה דבר שאם יפול על הפת ימאס ואין נוטלין הידי' ביין בין חי ובין מזוג אפילו נטילה … להמשך קריאה
א דברי מוסר שינהג אדם בסעודה. ובו כב סעיפי': אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ואפילו מי שנתעטש [פי' שטדנודאר"י בלע"ז] בסעודה אסור לומר לו אסותא היו מסובין בסעודה ויצא אחד מהם להטיל מים נוטל ידו אחת ששפשף בה ואינו נוטל אלא בפני כולם שלא יחשדוהו שלא נטלו: הגה ואם לא שפשף אינו נוטל … להמשך קריאה
א דין שמש הסעודה. ובו ג סעיפים:כל דבר שמביאין לפני האדם שיש לו ריח והאדם תאב לו צריך ליתן ממנו לשמש מיד ומדת חסידות הוא ליתן לו מיד מכל מין ומין ולא יתן לו כל זמן שהכוס בידו או ביד ב"ה [ודוקא לשמש אבל לאחר שבסעודה מותר ליתן בכי האי גונא] הר"י ס"פ אלו דברים … להמשך קריאה
א על איזה מיני פת מברכין. ובו י"ז סעיפים:היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם הכל ממין אחד מברך על השלם אפי' הוא פת קיבר (פי' לחם שאינו נקי) וקטן והחתיכות פת נקיה וגדול' אבל אם השלם שעורים והחתיכות מחטים אפי' היא קטנה מניח הפרוסה תחת השלימה ובוצע משתיהן יחד: הגה וכל זה כשרוצה לאכול … להמשך קריאה
א מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע. ובו כ"ס:בוצע בפת במקום שנאפה היטב (ובפת דידן יש לבצוע בצד הפת ויחתוך מעט מצד העליון והתחתון) (הגהות מיימוני פ"ז מהלכות ברכות) ויחתוך פרוסת הבציעה וצריך לחתוך מעט שאם יאחוז בפרוסה יעלה שאר הככר עמו שאם לא כן חשוב כפרוסה ויניחנה מחוברת לפת ויתחיל לברך ואחר שסיים הברכה … להמשך קריאה
א דין הפסקה בין בציעה לנטילה. ובו ס"א:יש אומרים שאין צריך ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא ויש אומרים שצריך ליזהר וטוב ליזהר. (ואם שהה כדי הלוך כ"ב אמה מקרי הפסק): (תוספות פרק אלו נאמרין): עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים קס״ו א וטוב ליזהר כו'. ויברך ברכת המוציא מיד וטעמא משום דמשמע ליה דההיא … להמשך קריאה
א דין העושה צרכיו ורוצה לאכול ובו ב סעיפים:העושה צרכיו ורוצה לאכול יטול ב' פעמים על הראשונים מברך אשר יצר ועל השניה מברך על נט"י ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף יברך אשר יצר ואחר כך בשעת ניגוב יברך על נט"י: ב אם רבים מסובין בסעודה הגדול … להמשך קריאה
א שיכול להתנות על הנטילה ובו ב סעיפים:נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום אפי' שלא בשעת הדחק ובלבד שלא יסיח דעתו מהם (ולא יטנפם) (טור) ואם מים מצויים לו טוב שיחזור ויטול ידיו אבל לא יברך: הגה והא דמהני תנאי דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה דומיא דנטילת שחרית אבל אם נוטל לצורך אכילה … להמשך קריאה
א דין מי שאין לו מים והמאכיל לאחרים. ובו ב"ס:אם אין מים מצויים לפניו ברחוק יותר מד' מילין ולאחריו מיל יטול ידיו במפה ואוכל פת או דבר שטיבולו במשקה: (או אוכל ע"י כף): ב המאכיל לאחרים אינו צריך נטילת ידים והאוכל צריך נטילת ידים אף על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל והוא … להמשך קריאה
א הגבהה ושפשוף הידים בנטילה ובו י סעיפים:הנוטל צריך להגביה ידיו (דהיינו ראשי אצבעותיו) למעל' שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים הגה וה"ה אם משפילן מתחלת הנטילה עד סופה דשפיר דמי רק שיזהר שלא יגביה תחלה ראשי אצבעותיו ואח"כ ישפילם דאז יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים (ב"י בשם מהר"י בן … להמשך קריאה
א דיני חציצה בנטילה. ובו ד סעיפים:צריך ליזהר מחציצה שכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה כגון צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר ובצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר ורטיה שעל בשרו וטיט היון וטיט היוצרים אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש: הגה ומשום הכי לא נהגו לנקר הטיט שתחת הצפרנים לנטילה משום דהוי כמיעוטו שאין … להמשך קריאה
א איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה. ובו טו סעיפים:מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים: ב עשה במים מלאכ' או ששרה בהם פתו אפי' נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ואם הדיח בהם כלים פסולים ואם היו כלים מודחים או … להמשך קריאה
א באיזה כלי נוטלין הידי'. וכיצד יבואו המי' לידיו ובו כ"ס אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרי' ואפילו כלי גללים [פירוש כלים עשוים מרפת בקר ועפר] וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שבתוך … להמשך קריאה
א דיני נט"י לסעודה ובו יג סעיפים:כשיבא לאכול פת שמברכין עליו המוציא יטול ידיו אפי' אינו יודע להם שום טומאה ויברך על נטילת ידים אבל לפת שאין מברכין עליו המוציא כגון לחמניות (פירוש סטורט"י בלע"ז) דקות או פת הבאה בכסנין (פי' פת עשוי' עם צוקארו ושקדים ואגוזים) ואינו קובע סעודתו עליהם אין צריך נטילת ידים: … להמשך קריאה
א דיני זמן קביעות לסעודה. ובו סעיף אחד:כשיגיע שעה רביעית יקבע סעודתו ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו ימתין עד שעה ששית ולא יאחר יותר דהוי כזורק אבן לחמת אם לא טעם מידי בצפרא: עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קנ״ז: דיני זמן קביעות לסעודה. … להמשך קריאה
א סדר משא ומתן ובו סעיף אחד:אחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע וזה וזה יתקיים בידו וישא ויתן באמונה ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה ויזהר … להמשך קריאה
א לילך מב"ה לבית המדרש ובו ב סעיפים:אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה: הגה ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת … להמשך קריאה
א דיני תשמישי קדוש' ונרות בית הכנסת. ובו טו סעיפים:רחבה של עיר אע"פ שמתפללין בה בתעניות אין בה משום קדושה מפני שהיא עראי וכן בתים וחצרות שמתקבצים בהם להתפלל באקראי (פירוש דרך מקרה והזדמן לא דרך קביעות) אין בהם שום קדושה: הגה ויש אומרים דלא מקרי ארון הקודש אלא אם הוא כמין ארגז שאינו עשוי … להמשך קריאה
א דיני בנין בית הכנסת. ובו כב סעיפים: מותר לעשות מב"ה בית המדרש אבל לא מבית המדרש ב"ה: ב בני העיר שמכרו ב"ה יכולים ליקח בדמיו תיבה דהיינו היכל שמניחין בו ס"ת או לוח שמעמידין עליו ס"ת מכרו תיבה יכולים ליקח בדמיו מטפחת של ס"ת מכרו מטפחת לוקחין בדמיה ספרים דהיינו שכתוב כל חומש לבדו … להמשך קריאה
א שלא לסתור שום בית הכנסת. ובו סעיף אחד: אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות בהכ"נ אחר שמא יארע להם אונס שלא יבנו האחר אלא בונים אחר תחלה ואחר כך סותרים הישן (ואפי' לא רצו לסתור רק מחיצה א' להרחיבו נמי דינא הכי (רבינו ירוחם נ"ג ח"ה וב"י בשם רמב"ם) והני מילי שהיה ראשון חזק … להמשך קריאה
א דיני קדושת ב"ה ובו יב סעיפים:בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלין ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק: (וי"א דבבית המדרש אפי' שלא מדוחק שרי): (ר"ן פרק … להמשך קריאה
א בנין ב"ה ושיהיה גבוה ובו ה סעיפים: כופין בני העיר זה את זה לבנות ב"ה ולקנות להם תורה נביאים וכתובים (וע"ל סי' נ"ה סכ"ב אם כופין זה את זה לשכור להם מנין): ב אין בונין ב"ה אלא בגבהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם לאפוקי בירניות [פי' בנינים … להמשך קריאה