א מי הוא המברך. ובו ד סעיפים:גדול מברך אפילו בא בסוף ואם רצה ליתן רשות לקטן לברך רשאי והני מילי כשאין שם אורח אבל אם יש שם אורח הוא מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו כדי שיברך לבעל הבית ומה ברכה מברכו יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה … להמשך קריאה
א דין המפסיק כדי לברך. ובו ב' סעיפים "שלשה שאכלו כאחד אחד מפסיק על כרחו לב' ועונה עמהם ברכת זימון ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד הלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק לאחד ולברך ואם לא רצו להפסיק … להמשך קריאה
א על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. ובו יא סעיפים:השמש שאכל כזית מזמנין עליו: ב כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו: ג עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה: ד עכו"ם אין מזמנין עליו ואפי' גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך … להמשך קריאה
א אחד נכנס אצל שלשה שאכלו. ובו סעיף אחד:שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס א' שלא אכל אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן: הגה וכן בכל הברכו' שאדם שומע חייב לענות אמן (טור ב"י בשם בה"ג וסמ"ג) … להמשך קריאה
א דיני צירוף לזימון ג' או עשרה. ובו ד' סעיפים:שנים שאכלו כא' וגמרו ובא שלישי כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו וחייבים ליתן לו לאכול כדי שיצטרף עמהם והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך אבל אם אמרו הב לן ונברך ואח"כ בא הג' אינו מצטרף עמהם: הגה ונטילת … להמשך קריאה
א מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון ובו ד"ס: אכל דבר איסור אף על פי שאינו אלא מדרבנן אין מזמנין עליו ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף: ב אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכים עליו (ועיין לקמן סי' ר"ד): ג שלשה שאכלו כאחד וא' נזהר בפת עכו"ם וא' אינו נזהר או אחד … להמשך קריאה
א חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם. ובו ג"ס:שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום … להמשך קריאה
א שלש' שאכלו כאחד ונפרדו לענין הזימון מה דינם. ובו ג סעיפים:שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע וכן אם ברכו שני' מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן עם השלישי אע"פ שכבר בירך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו והם יוצאי' ידי חובת … להמשך קריאה
א אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו סעיפים:שנים שאכלו אע"פ שבברכת המוציא פוטר א' את חבירו מצוה לחלק שיברך כל אחד ברכ' המזון לעצמו בד"א כשהיו שניה' יודעים לברך ברכת המזון אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך וצריך לכוון מלה במלה … להמשך קריאה
א ברכת זימון בשלשה או בעשרה ובו ב' סעיפים:היו מסובין ג' חייבים בזימון שאומר אחד מהם נברך שאכלנו משלו והם עונים ואומרי' ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו בא"י אמ"ה הזן את העולם וכו' ואם הם ד' יכול לומר ברכו שאכלנו משלו אבל יות' טוב לומר נברך שלא … להמשך קריאה
א אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים:פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחות' בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין … להמשך קריאה
א שתיית היין אחר הברכה ודיניו ובו ה סעיפים:אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך [ואם הפסיק בין הברכ' לטעימה ע"ל סי' רע"א סעיף ט"ו] ואח"כ יטעמו האחרי' אם כול' זקוקי' לכוס אחד ונותן המברך מכוסו לכוס ריקן שבידם לא יטעמו עד שיטעום הוא אבל אם אינם זקוקים לכוסו יכולים לטעום קודם … להמשך קריאה
א נוסח ברכה רביעית ודינה ובו ב סעיפים:ברכה רביעית לא יאמר תתברך ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל ואומר בה ג' מלכיות בא"י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו' המלך הטוב וג' הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו. ושלשה גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו: ב בבית … להמשך קריאה
א נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון. ובו י סעיפים:אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהיא סיום הברכות דאורייתא דהטוב והמטיב אינה דאורייתא: ב אמן זה יאמרנו בלחש כדי שלא ירגישו שברכת הטוב והמטיב אינה דאורייתא ויזלזלו בה: הגה ונראה דדוקא כשמברך לבד ואין עונים אמן אחר … להמשך קריאה
א דיוקים בנוסח בהמ"ז ובו ד סעיפים:יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה: ב בברכת הארץ להרא"ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו' ברית ותורה שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו … להמשך קריאה
א אם נשים וקטנים חייבים בבהמ"ז ובו ב סעיפים:נשים חייבות בברכת המזון וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן [ועיין לקמן סי' קצ"ט בענין זימון שלהם]: ב קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו וההיא דבן מברך לאביו כשלא אכל האב … להמשך קריאה
א לברך בהמ"ז בקול רם ויתר פרטים בבהמ"ז ובו ה"ס:ברכת המזון נאמרה בכל לשון: ב צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו: ג יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו: ד אפי' נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי … להמשך קריאה
א לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא בירך. ובו ו סעיפים:מי שאוכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקר ממקומו (הגה ועיין לעיל סי' קע"ח) ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקו' שנזכר יצא: הגה ודוקא לדעת הרמב"ם אבל לדעת הרא"ש דס"ל דאף בשוגג … להמשך קריאה
א המברך איך יתנהג בכוס של בהמ"ז ובו יב סעיפי':כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ואם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות אינו צריך: ב יתן היין לתוכו חי עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבח הארץ: הגה וי"א דאם היין אינו חזק אינו צריך למוזגו [טור] וכן נוהגים באלו הארצות ויוציאנו … להמשך קריאה
א דיני כוס בהמ"ז ושלא יהיה פגום ובו ז סעיפים:יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחזור עליו ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו אפי' אם צריך לעבור זמן אכילה אחת ולפי זה אם שני' אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון ויש … להמשך קריאה
א דיני מים אחרונים ובו י סעיפים:מים אחרונים חובה: ב מים אחרונים אין נוטלי' על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן: ג אין נוטלי' בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין [פי' מבעבעין מל' שחין אבעבעות] את הידים ואין מעבירין את הזוהמא: … להמשך קריאה
א דיני פרורי הפת. ובו ה סעיפים:אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון: ב כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן ואם עשה כן מחזי דלשם ע"א עביד שנאמר העורכים לגד שלחן: ג קודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם … להמשך קריאה
א איזה דברי' קרוין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך ובו ו סעיפים: גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אינו יכול לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון ואם אמר הב לן ונברך הוי היסח הדעת ואסור לשתות אלא אם כן יברך עליו תחילה ואכילה דינה כשתיה להרא"ש אבל להר"ר יונה והר"ן אכילה שאני שאע"פ שסילק … להמשך קריאה
א איזה דברים קרוים הפסק בסעודה. ובו ז סעיפים: היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך בתחלה המוציא ואח"כ יגמור סעודתו אבל אם דבר עמו בתוך הבית אע"פ ששינה מקומו … להמשך קריאה
א דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה סעיפים:דברים הבאים בתוך הסעודה אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא ומיני מלוחים אפי' אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם דבהמ"ז פוטרתן … להמשך קריאה
א שהפת פוטר הפרפרת. ובו סעיף א':בירך על הפת פוטר את הפרפרת דהיינו פרורי פת דק דק שדיבקם עם מרק או דבש בירך על הפרפרת לא פטר את הפת: הגה בירך על הפרפרת פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו וכן אם בירך על מעשה קדרה פוטר את הפרפרת (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב"ם בפירוש … להמשך קריאה